שר החינוך יואב קיש פועל לקדם הצעת חוק שתכפיף את מינוי חברי דירקטוריון הספרייה הלאומית לשר החינוך, ולבטל את החוק המעניק לה מעמד עצמאי. גורמים במשרד החינוך טענו כי "לא ייתכן שנזרים מדי שנה עשרות מיליוני שקלים לספריה הלאומית, ולא תהיה לשר אפשרות לפיקוח".
נציין כי החוק שמקנה לספרייה הלאומית מעמד עצמאי נחקק ב-2007, וכיום מועצה בראשות נשיא האקדמיה למדעים ממנה את חברי הדירקטוריון - ואלו את בעלי התפקידים השונים. הרקע להצעה של קיש הוא העובדה שהרקטור של הספרייה הלאומית, פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן, שנחשב לדמות מוקצית בליכוד בעקבות חלקו בהגשת כתב האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. העברת החוק שקיש מבקש תאפשר לו לשלוט במינויים, ולמעשה להדיח את ניצן מתפקידו.
במשרד האוצר התנגדו לכלול את הצעתו של קיש בחוק ההסדרים, ואכן היא אינה מופיעה שם. עם זאת, קיש מתכוון בכל מקרה להביא את הצעת החוק לדיון בממשלה, חרף התנגדות היועץ המשפטי של משרד האוצר לכך.
בתגובה ליוזמה של קיש תקף יו"ר דירקטוריון הספרייה הלאומית, סלי מרידור, וטען כי "הדרישה לשינוי החוק הייחודי לספרייה הלאומית, שנשמר בסטטוס-קוו כבר כשני עשורים, היא איום ממשי על המשך קיומו של אוצר העם היהודי לדורותיו. האוצר הגדול ביותר של הספרייה הלאומית הוא אמון הציבור שבזכותו מפקידים אנשים פרטיים את יצירותיהם ואוספיהם לטובת הציבור כולו ולתועלת הדורות הבאים. פגיעה באמון הציבור תסכן את המשך הפקדת האוצרות הלאומיים בירושלים".
לדברי מרידור, "הניסיון לשנות את החוק שנחקק במיוחד ובהסכמה רחבה, מבלי להיוועץ עם הגורמים המקצועיים והבעלים האחרים של הספרייה ושותפיה לשנות חוק שנחקק במיוחד וברוב קונצנזוס, הינה התערבות גסה, המאיימת על המשך קיומה של הספרייה הלאומית, אוצר העם היהודי לדורותיו וערש התרבות הישראלית.
"אסור שהספרייה תהיה בת-ערובה של כל גורם פוליטי, באשר הוא, וזו הייתה כוונת המחוקק, ממשלות ישראל ושרי החינוך לדורותיהם. פגיעה בעצמאות הספרייה הלאומית הינה פגיעה במורשת הלאומית, וביכולתה של הספרייה להמשיך וליהנות מהתמיכה החיונית של התומכים הרבים, בארץ ובתפוצות, התורמים באופן פרטי את אוצרותיהם ומכספם על מנת להבטיח את המשך קיומו של המוסד הלאומי הכה חשוב הזה".
לדבריו, בשנים האחרונות ניתנו לספרייה הלאומית תרומות פרטיות בגובה של כמיליארד שקלים. בספרייה מתריעים עתה כי אם יפסקו התרומות, היא תימצא בסכנה אמיתית להמשך קיומה.
בתוך כך, נתניהו בחן לאחרונה את מינויו של מנכ"ל משרדו יוסי שלי, איש הליכוד ומקורבו, לתפקיד ממלא מקום הסטטיסטיקאי הלאומי שעומד בראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) - שאחראית בין היתר על פרסום מדד המחירים לצרכן, נתוני הצמיחה ועוד שורה של נתונים כלכליים חשובים. לשכת רה"מ אף בחנה את העניין מול נציבות שירות המדינה, והנושא נבחן מבחינה משפטית.
ואולם, לאחר חשיפת העניין בחדשות כאן – נתניהו עשה סיבוב פרסה, ולשכתו הודיעה ששלי לא ימונה לממלא מקום הסטטיסטיקאי הלאומי וכי "מינוי קבוע יקבע בהקדם לאחר הקמת ועדת איתור". אילו נתניהו היה ממנה את שלי לתפקיד מ"מ ראש הלמ"ס, הדבר היה פוגע קשות באמון הבינלאומי בנתונים הכלכליים שישראל מפיקה ומעלה חשד ל"שיפוץ" נתונים מסיבות פוליטיות.
נתניהו החליט שלא להאריך את כהונתו של ממלא מקום הסטטיסטיקאי הלאומי יואל פינקל, שמונה לתפקיד באפריל 2022 על-ידי ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט. פינקל מילא את התפקיד מאז באופן זמני, ובלשכת נתניהו החליטו שלא להאריך את כהונתו כממלא מקום או כמינוי קבע.
לא ברור מדוע נתניהו בחן דווקא את מינויו של יוסי שלי לתפקיד הכלכלי הרגיש – מאחר ולא נראה שיש לו את הכישורים המתאימים לכך. גורמים במשרד רה"מ אמרו כי הסטטיסטיקאי הלאומי הבא יבוא מבין שורות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
ממשרד רה"מ נמסר בתגובה: "אין כל מינוי של מ"מ לתפקיד הסטטיסטיקן הלאומי. מינוי קבוע יקבע בהקדם לאחר הקמת ועדת איתור". בעבר נרשמה מתיחות בין לשכת רה"מ נתניהו לבין הלמ"ס. אותה מתיחות הגיעה לשיאה בשנת 2012, כשלשכת נתניהו הדיחה במייל את ראש הלמ"ס שלמה יצחקי.
