מאז פתיחת שנת הלימודים הולכות ונערמות העדויות למשבר חינוכי דרמטי שנגרם לאחר שנתיים של ניתוק ומחסור במסגרות. התלמידים מתקשים לשוב לשגרה ועקבות תקופת הקורונה ניכרות בהם היטב. בתי הספר מדווחים על תופעות קשות של אלימות פיזית לצד אלימות קשה ברשת, ונדליזם והתנהגויות מסוכנות לרבות עישון, נטילת סמים ושתייה מופרזת של אלכוהול.
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון כינסה דיון חירום בהשתתפות מנכ"ל משרדה יגאל סלוביק, לצד אנשי מקצוע בהם פסיכולוגים ויועצים חינוכיים והנהלת המשרד. המשתתפים הציגו בפני שאשא ביטון אירועי אלימות הכוללים אלימות פיזית קשה, בעיות של ויסות רגשי ומעשי ונדליזם חמורים.
בין היתר הוצג בפני השרה וצוות משרדה הבכיר מקרה מהשבוע האחרון, שבו 20 תלמידים התנפלו באלימות על תלמיד שהגיע לשתות מהברזייה. במקרה אחר תלמידים חפרו גומחה בתוך קיר של כיתה ובמקרה נוסף תלמידים השליכו שולחנות מהחלון של כיתתם. מקרי האלימות חוצים את כל בתי הספר – הנאבקים והחזקים כאחד.
נוכח המצב המדאיג הנחתה שרת החינוך לגבש תכנית עבודה מידית שתיתן מענה ראוי לבעיות ותוצג בפניה בימים הקרובים. "אחרי שנה וחצי של התמודדות התלמידים עם תקופת הקורונה והשפעותיה הרגשיות, החברתיות והפדגוגיות אנו עדים לגל של מקרי אלימות במערכת החינוך", אמרה השרה. "אנחנו נדרשים למענה מיידי עם העלייה במקרים ואף בעוצמתם שהולכת וגדלה. משרד החינוך מרכז מאמצים לטובת חיבור הילדים לערכים ולנורמות התנהגות, לייצר מרחב למידה בטוח, פיזית ורגשית, לצד טיפול חינוכי ומקצועי".
"צפינו את זה"
המורים מדווחים על הפרעות בשיעורים בהיקפים חסרי תקדים. לדברי הצוותים החינוכיים התלמידים מתקשים לשבת ולהקשיב לאורך זמן, וכן לעבור משיעור לשיעור. זאת כאמור לצד התרופפות דרמטית במשמעת. מנהלת השירות הפסיכולוגי-ייעוצי במשרד החינוך, עינב לוק, אמרה כי פסיכולוגים, פסיכיאטרים, יועצים חינוכיים ואנשי חינוך צפו את התופעות כתוצאה מתקופת החירום: "צפינו שהתלמידים יגיעו לבתי הספר עם מצבור חוויות רגשיות, וכן חשיפה לתכנים לא מתאימים שיבואו לידי ביטוי באלימות, התפרצויות זעם וחוסר יכולת לווסת ולנהל סיטואציות חברתיות מורכבות. התגובה אינה מידתית ואנחנו רואים את אי-השקט".
(צילום: אבי חי, שמוליק דודפור)
לדבריה, תמיד אחרי מצב חירום ישנה עלייה בהתנהגות סיכון, עלייה באלימות ומצוקות רגשיות. לוק הבהירה כי לאחר שעובר פרק זמן מסוים צפויה החלמה טבעית, ואיתה חזרה לשגרה ולסדר יום. אולם, ציינה, ישנם גם כאלה הזקוקים למענה טיפולי על מנת לשוב ליומיום ולעבד את החוויות שעברו עליהם.
לוק הוסיפה כי במקרה זה מדובר במצב חירום מתמשך שלא היה כמותו בהיקף ובמשך - אירוע שהשפיע גם על ההורים, המורים והמטפלים.
"אנחנו מרגישים את התופעות בבתי הספר, אנחנו נמצאים בשנת לימודים שאינה שנה רגילה", אמרה לוק, "שנת הלימודים נפתחה אחרי תקופה ממושכת ללא שגרה וללא סדר יום, ללא מפגשים חברתיים מסודרים וללא נוכחות של צוותים חינוכיים. בדרך כלל אנחנו נכנסים לשגרה די מהר לאחר החזרה מחופשת הקיץ והשנה אנו חווים את הקשיים שבאים לידי ביטוי בעלייה באלימות ובהתנהגויות סיכוניות. רבים מהתלמידים חזרו ללא מיומנויות חברתיות כמו בשנה רגילה, חלקם באים מסטרס גבוה בבית - ויש לזה השלכות".
לא יודעים לתקשר
בלי מיומנויות חברתיות, התלמידים צריכים להדביק פער שאינו רק לימודי אלא נוגע בכישורי החיים הבסיסיים ביותר: ללמוד מחדש איך פונים, איך מזמינים לקבוצה, איך מתנהגים כלפי הזולת וכלפי סמכות. "ברגע שמיומנויות חברתיות אינן מתורגלות ולא יודעים לפנות ולתקשר", מסבירה לוק, "מגיבים באלימות, בכעס ובחוצפה כלפי האחר. כשלא נענים - מגיבים באלימות".
לדבריה, במפגשים פנים מול פנים המורים מזהים מצבי מצוקה בקרב תלמידים ומסייעים, אך בסגרים בלמידה בזום לא ניתן היה לאתר בזמן את האירועים הבעייתיים, וכעת הצוותים מזהים חרדות קשיים ומצוקות שתפחו והחמירו באין מפריע. "חלק מהתלמידים מגיבים בהסתגרות וחלקם מגיבים בחוסר שיתוף פעולה או בהתפרצויות", הסבירה לוק.
פרופ' גליה רהב: לעקוב אחר התרופה החדשה, יש גם אתגרים סביבה
(צילום: ירון ברנר)
לדבריה, מתקבלים דיווחים ופניות ממורים ומהורים על אירועים אלימים מורכבים, לרבות אירועים שמתחילים בשעות בית הספר וגולשים גם מעבר להן. "אנו פועלים להחזיר לילדים את ההרגלים ותחושת השייכות לבית הספר. ישנם תלמידים שלא הכירו את תלמידי הכיתה ומבחינתם הגיעו לכיתה חדשה. כאשר תלמידים חשים חוסר שייכות הדבר יכול להתבטא באלימות והתנהגויות סיכון, וכאשר תלמיד חש שייכות הוא חווה מוגנות ורווחה".
מנהלת חטיבת ביניים במרכז הארץ הבהירה כי בנוסף למחסור הקשה במיומנויות חברתיות, התלמידים חזרו עם פערים לימודיים גדולים וקשיים במיומנויות למידה. "תלמידים רבים חזרו לשגרת הלימודים ללא כללי התנהגות נאותים, עם קושי בניהול קשרי חברות, עם כישורי חברה לקויים ועם העדפה מובהקת ליחידנות, ולעבודה מול מחשב או טלפון נייד".
“משהו זר קורה”
התופעה אינה מאפיינת רק את תלמידי הכיתות הגבוהות, אלא מופיעה גם בקרב תלמידים שרק החלו את מסעם במערכת החינוך. "לקח לי שבועיים להבין שמשהו זר קורה בבית ספרי", סיפרה אתמול מנהלת בית ספר יסודי מצפון הארץ. "אי-שקט רחש בכל המסדרונות, התקנון היה בגדר המלצה בלבד, כבוד לזולת היה כמעט רק בגדר מושג על הנייר, זלזול וחוצפה בכל פינה, והלכלוך נראה בכל מקום חוץ מאשר בפחי האשפה וחדרי השירותים".
שרת החינוך מבינה היטב את חשיבות הפן החברתי, שהפך קריטי יותר אפילו מהדבקת הפערים הלימודיים במערכת. "הטיפול באלימות מכל סוג ואופן, הנו מהמשימות החשובות ביותר במערכת החינוך, בוודאי בעת הזו", אמרה אתמול. "במקביל לפעולות המידיות הצוותים המקצועיים מכינים תוכנית מעמיקה לעקירת הנגע גם בטווח הארוך. נפעיל את כל כובד משקלנו למיגור האלימות, ללא פשרות".
