מקרה הבוחן שהתפוצץ היום לפתחו של הדרג המדיני עם פינוי המאחז הלא חוקי "אור חיים", שהקמתו הלילה בשומרון נחשפה ב-ynet, הוא סנונית ראשונה לכשל הבסיסי שבניסיון הפוליטי למנות לצה"ל שני מפקדים.
יהודה ושומרון מצויים בתפיסה מלחמתית: שטחי C שבהם מתגוררים מאות אלפי ישראלים ופלסטינים מצויים תחת הריבון הצבאי - צה"ל. מתוך זה, מתאם פעולות הממשלה בשטחים (ובו המנהל האזרחי שכפוף אליו) שואבים את חלק ניכר מהסמכויות שלהם מהריבון הצבאי ומערכת הביטחון.
הריבון הצבאי בשטחי יהודה ושומרון אינו אחראי רק על סיכול טרור, אלא גם על החוק והסדר במרחב - וזאת באמצעות כלל כוחות הביטחון שמוצבים במרחב.
שר שהוא אינו שר הביטחון לא יכול, על פי חוק, להנחות או לפקוד על הצבא. וההחלטה על פינוי מאחז לא חוקי - היא של הריבון הצבאי. ולא של אף גורם אחר. ולכן, המכתב שהעביר בצלאל סמוטריץ' למפקד מתפ"ש לעצירת פינוי המאחז הגיעה לכתובת הלא נכונה - כי הסמכות לעצור פינוי כזה היא של הריבון הצבאי ולא של המתפ"ש לבדו.
לצבא יש מפקד אחד, הרמטכ"ל. לו יש גם מפקד אחד - שר הביטחון. ועל כן, כל ניסיון פוליטי להעביר את הסמכויות של המתפ"ש או כל יחידה צבאית אחרת לשר שהוא אינו שר הביטחון - ייכשל במבחן המציאות הביטחונית בשטחי יהודה ושומרון. הרי שכוחות הביטחון נדרשים לאבטח כל מקום ביהודה ושומרון, שבו מצויים אזרחים ישראלים.
הקמת מאחזים ללא אישור דרג מדיני - אינה חוקית, מפריעה לסדר הציבורי ומאתגרת את משימת ההגנה והאבטחה של צה"ל, ועל כן תפונה בהתאם לחוק.
טוב עשה ראש הממשלה בנימין נתניהו שגיבה את הצבא ואת שר הביטחון היום באופן פומבי. השאלה שצריכה להישאל בקול רם ולא רק במסדרונות בסיס הקריה בתל אביב היא כיצד מוציאים את הצבא ומערכת הביטחון מההסתבכות הפוליטית של ממשלת נתניהו ומאפשרים לצה"ל לחזור לעסוק בביטחון.