בית המשפט העליון דן אחר הצהריים (יום ד') בבג"ץ הלוחמות - שעוסק בסוגיית גיוס נשים ליחידות מיוחדות, חיל שריון וליחידות הניוד, בהרכב של שלושה שופטי בית המשפט העליון: נעם סולברג, רות רונן ודפנה ברק-ארז. נציג המדינה ציין "קפיצת מדרגה משמעותית" בשילוב נשים בתפקידי לוחמה, השופטים מתחו ביקורת על צה"ל: "לא נוסף גרם ידע אחד ממה שקרה במלחמה?". נציגי העותרות טענו לגרירת רגליים מהצבא: "כשפתחו קורס חובלות ונשים טייסות היה צריך פיילוט?". ynet העביר את הדיון בשידור ישיר.
הדיון הקודם בעתירה, ביוני 2023
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
4 צפייה בגלריה
מימין: סגן גלי נשרי וסגן נעמי לוי, חלק מהחיילות שעתרו לבג"ץ, בדיון היום
(צילום: אלכס קולומויסקי )
נציג המדינה, עו"ד עמרי אפשטיין, אמר בתחילת הדיון כי "צה"ל רואה חשיבות עמוקה בנשים בתפקידי לחימה, ופועל להמשיך להעמיק את שילובן בתהליך מדורג, תוך התנסויות שונות". לדבריו, "יש קפיצת מדרגה משמעותית בתפקידים שהיו לגברים עד כה - יחידות מיוחדות וכוח מתמרן, תפקידים עצימים ודורשים נשיאת משקלים, תמרון ארוך טווח, ודרישות פיזיולוגיות משמעותיות הרבה יותר ממה שהיה עד שלב זה".
השופטת רון רונן ניסתה להבין מה ההבדל בין חי"ר לשריון מבחינת תנאים אלה, ומה ההבדל בין שריון שמירת הגבולות ושריון מתמרן (טנקים שנעים ממקום למקום), להם הכשרות שונות לגברים ונשים. עו"ד אפשטיין הסביר כי "שריון בהגנת הגבולות נפתח כחלק מהפיילוט לשילוב נשים. הן לא עברו אותן הכשרות בשריון המתמרן", בניגוד לגברים.
השופטת רונן שאלה: "האם נשים יצטרכו לעמוד בדרישות פיזיות כמו גברים?". נציג המדינה השיב בחיוב, והסביר את נימוקי הצבא לדחייה של הרמטכ"ל את הפיילוט של הנשים בשריון המתמרן בשנה נוספת: "היו לנו אילוצים אובייקטיבים של המלחמה. יש צורך דחוף בהכשרת סד"כ משמעותי לשריון – והחיל משקיע את הקשב הפיקודי והמערכתי במלחמה. כרגע יש נטל על היחידה שמכשירה - היא משתתפת בלחימה. פיילוט זו אופרציה שנערכים אליה בצורה מיוחדת, היערכות משמעותית - סגל מכשיר, מעטפת רפואית, תזונה, תשתיות".
השופטת דפנה ברק-ארז שאלה את עו"ד אפשטיין: "האם יש הנחה מובלעת שמדובר בהכשרה שלא תניב פירות, ומכיוון שזה 'אקסטרה', צריך להיזהר בהקצעת משאבים?". הוא השיב: "נדרשות כשירויות פיזיות משמעותיות. השונות הפיזיולוגית בממדים שונים משפיעה על היכולת לשאת משקלים, למשל הנפת פזג". השופטת רונן: "הרי אישה שלא תוכל להרים פגז לא תוכל להיות בשריון, זה לא שיש פגזים קלים". עו"ד אפשטיין: "זה לא כמו לקחת לגבר לשריון, כשיש ניסיון עבר של מה הוא מסוגל או לא. אצל נשים עוד לא נבדק הנושא. בעתירות שהוגשו לפני ארבע שנים נעשו שינויים, אנחנו לא באותו מקום, היו החלטות חיוביות פורצות דרך".
השופטת ברק-ארז מתחה ביקורת על צה"ל: "לא נוסף גרם ידע אחד ממה שקרה במלחמה?". אפשטיין השיב: "מבלי לגרוע בהצלחת הלחימה של נשים במלחמה, הם בוצעו בהתאם לכשירויות של נשים שאומנו לפני כן". השופט סולברג: "וטוב שכך, לא היינו רוצים שנשים יישלחו לשדה המערכה לתפקידים שלא הוכשרו אליהן".
אחד מנציגי העותרות, עו"ד עמיחי ויינברגר, אמר בדיון: "שמעתי את הדברים והרגשתי כאילו חזרנו אחורה חמש שנים. הרמטכ"ל אמר לטנקיסטיות שהסתערו על מחבלים במלחמה : 'לפעמים צריך לדבר הרבה, להסביר משהו, וכאן קיבלנו תשובה של עשייה ולחימה'. אני שומע את הדברים שלו ולא יכול ליישב את הסתירות הללו למה שנאמר כאן על ידי המדינה. עשינו שינוי - ראינו עוול ועתרנו, בזכות העתירה הצבא הודיע שחוזרים לאותו פיילוט.
"להחלטות היום יש משמעות כלפי לוחמינו וכלפי העם והאזרחים. בדיון ברקע חוק הגיוס ושאלת גיוס חרדים החוק קובע שהאפשרות של אישה לשיוויון הזדמנויות. ההכשרות בשריון כמעט זהות לחלוטין, הדבר היחיד הוא הכשרה של מעיל רוח - של שעה-שעתיים. כל האמירות הכלליות הללו הן חסרות תוכן. אז אני נע באי-נוחות בכיסא כשמדברים על פער. כשפתחו קורס חובלות ונשים טייסות היה צריך פיילוט? אתם לא חשים בתנועת גרירת הרגליים?".
השופט סולברג העיר: "אני חש שמדובר בעניין מקצועי, צריך לתת מעטפת כולה למהלך שיצליח. הצבא כנראה בוחן את הדרך, אני לא בטוח שאנחנו או חברותיי ואני יודעים טוב יותר מה צריך לעשות". עו"ד ויינברגר: "למה לחרדים לא אומרים 'בואו תעשו פיילוט'? נשים צריכות והם לא?". סולברג השיב: "לגבי נשים יש שונות פיזיולוגית שצריכה להיבחן כדי שנשים תיקלטנה. כשיבואו החרדים, יבחנו אותם". נציג העותרות סיכם את הדברים: "הגיעה העת לפסק דין מכונן".
ביוני אשתקד, נזכיר, נערך דיון אחרון בנושא - שדן במקבץ עתירות שהוגשו על-ידי מספר נשים שהיו בזמן הגשתן מועמדות לשירות ביטחוני (מלש"ביות) נגד שר הביטחון, הרמטכ"ל וצה"ל - בדרישה לאפשר לנשים להתמודד באופן שווה לתפקידי לוחמה ביחידות מובחרות.
העתירות הובילו לשורת החלטות בנושא של הצבא, שהצהיר על פיילוטים שונים, אולם העותרים העלו טענה כי נקבעו תנאי סף נוקשים, כגון משקל גבוה מאוד. העותרות, באמצעות באי כוחן ינור ברטנטל, עדי קליין ועמיחי ויינברגר, טענו שהשינויים לא מספיקים. אמנם, בזכות עמידתן על זכותן, יש כמה יחידות שנשים עתידות להתמיין אליהן, אך "עדיין, בניגוד לחוק, כלל התפקידים נותרו סגורים בפני נשים ואף מבלי שצה"ל עומד בחובת ההנמקה הקבועה בדין".
הרכב השופטים בדיון ב-2023 הוציא צו על תנאי נגד המדינה והורה לה לנמק מדוע לא ישולבו נשים, במסגרת התנסות, במחלקת ניוד או מרגמות באחת מחטיבות החי"ר כבר עכשיו - ומבלי להמתין להשלמת ההתנסויות ביחידות 669 ויהל"ם. בנוסף,
כמו כן, השופטים דרשו להבין "מדוע לא יתאפשר לנשים להתגייס למערך השריון המתמרן, לאור הצלחת תהליך הבחינה ביחס לשיבוץ נשים כלוחמות שריון במשימת הגנת גבולות, ולחלופין, מדוע לא תשולבנה נשים, במסגרת התנסות, במערך השריון המתמרן, כבר עתה ומבלי להמתין להשלמת ההתנסויות ביחידות 669 ויהל"ם".
דרישה נוספת הייתה להבין "מדוע לא תבוצענה התנסויות לשילוב נשים ביחידות מובחרות ומיוחדות המקיימות הליכי מיון, בנוסף ובמקביל להתנסויות ביחידות 669 ויהל"ם, וזאת למעט יחידות שלגביהן כבר הוחלט כי בשל מהות ואופי התפקיד לא ניתן לשלב בהן נשים".
בספטמבר הגישה המדינה תצהיר, והבטיחה כי בשנת 2024 ייפתח פיילוט להקמת צוות לוחמות במקצוע חי"ר, בכפוף לאיתור מספר מספק של לוחמות, והתנסות בהכשרת לוחמות על פי דרישות תפקיד הלחימה בשריון המתמרן בסוף שנת 2024, אם כי נאמר: "על בסיס הנתונים הקיימים, הרמטכ"ל אינו רואה בעתיד הקרוב היתכנות של ממש לשירות לוחמות בשריון במתמרן, אבל תפתח התנסות שתיבחן בקריטריונים. יחידות מיוחדות – תיפתח התנסות לשירות נשים ביחידה מיוחדת נוספת – סיירת מטכ"ל, כבר בשנת 2024 בכפוף לאיתור מספר מספק של מועמדות".
פורסם לראשונה: 16:12, 24.07.24
