בקור רוח מצמרר אל מול הזוועות שהתרחשו באותו בוקר נורא, ביקש אלעד קציר עזרה אל מול המחבלים שפשטו על קיבוצו ניר עוז. אבל העזרה הזו לא הגיעה. כעת, אחרי הבשורה המרה שקיבלה משפחתו על הירצחו בשבי וחילוץ גופתו על ידי צה"ל מחאן יונס, אנו מפרסמים כאן את ההקלטות הקשות שבהן זעק לעזרה ב-7 באוקטובר.
ההקלטות המצמררות של אלעד קציר מ-7 באוקטובר
"מחבלים עוברים פה בניר עוז בין בית לבית. חייבים פה עזרה כמה שיותר מהר", הוא אמר בהודעה קולית שנשלחה בקבוצת ווטסאפ ביטחונית בשם "מוקד אשכול", שבה היה חבר בשל היותו חקלאי שעובד בשדות הסמוכים לגבול ודרכה הועברו אליו הנחיות ביטחוניות לפי הצורך.
בהודעה קולית נוספת ששלח בקבוצה זעק שוב לעזרה, כשקולו מעיד על קור הרוח שעליו שמר באותם רגעים: "בתוך ניר עוז יש גם נפגעים. חייבים פה מד"א דחוף". אלעד היה בביתו בממ"ד בזמן ששלח את ההודעות, ומבעד החלון הבחין במחבלים מתרוצצים בשבילי הקיבוץ וליד ביתו. בקבוצת הווטסאפ שבה שלח אלעד את זעקותיו לעזרה חברים גם גורמי צבא מהחטיבה המרחבית ואוגדת עזה, גורמים במשטרה, מד"א, כבאות והצלה, ואנשי המועצה האזורית אשכול.
בשבוע הבא יפורסם במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" תחקיר מקיף על ההפקרה של קיבוץ ניר עוז, ובמסגרת התחקיר הגיעו לידינו אותן הודעות קוליות של קציר ז''ל, שבהן הוא נשמע זועק לעזרה, שלא הגיעה. התחקיר חושף עדויות, סרטונים ומסמכים, שקובעים חד-משמעית: בצבא ידעו על הטבח בקיבוץ בזמן אמת, והיו גם מספר הזדמנויות לכוחות להגיע לשם ולהילחם. עם זאת, כוחות הביטחון הגיעו לניר עוז רק אחרי שהמחבלים כבר עזבו.
רק בסביבות 13:30, אחרי כשבע שעות של טבח, חטיפות, ביזה וחורבן, נכנסו כוחות הביטחון הראשונים לניר עוז בשבת ההיא. זאת אחרי שכרבע מחברי הקיבוץ נרצחו או נחטפו, והמחבלים והבוזזים שפעלו באין מפריע כל אותו בוקר נורא – כבר חזרו לעזה. בניגוד לשאר היישובים, בניר עוז, שספג את המכה הקשה ביותר ב-7 באוקטובר, לא נורה אפילו כדור אחד של כוחות הביטחון.
אלעד היה בן 47 במותו, וההערכה בצה"ל היא שנרצח על ידי שוביו כבר באמצע ינואר. ב-8 בינואר פרסם הג'יהאד האיסלאמי סרטון שלו מהשבי שבו ניתן למעשה אות החיים האחרון שלו, פחות מחודש אחרי אות חיים ראשון בסרטון שפרסם ארגון הטרור ב-19 בדצמבר. היום הודיעו צה"ל ושב"כ כי לפי מידע מודיעיני הוא נרצח בשבי, וכי הגופה חולצה מחאן יונס במבצע של עוצבת הקומנדו בהכוונת שב"כ ואמ"ן.
המבצע לחילוץ הגופה יצא לפועל אחרי שכוח איסוף משולב של חטיבת הקומנדו זיהה בשבוע האחרון סממנים לגופת קציר, בעקבות מודיעין ראשוני שהגיע לצה"ל בנושא. המודיעין הסופי הגיע אתמול, ובהתאם התארגן הכוח תוך שעות אחדות. לאחר וידוא הסממנים הוכנו שני כוחות: עיקרי של מגלן ואגוז ושל המעטפת מגדוד 82 של חטיבה 7 ומסיירת הצנחנים שאפשרו את בידוד המרחב.
לאחר מכן הוכנס הכוח העיקרי בפיקוד מפקד מגלן עד ליעד. המבצע נערך לילה שלם בחלק הדרומי של חאן יונס ליד מחנה הפליטים. הגופה נמצאה כאמור כשהיא כבר קבורה, בתוך מתחם לחימה בשטח בנוי וצפוף. ההגעה ליעד כללה לחימה עם מחבלים, והכוח פעל במהירות ובליווי אווירי. במעגל הפנימי שבו הוחזקה הגופה לא הייתה היתקלות.
אמו של אלעד, חנה (76) נחטפה גם היא ושוחררה בעסקת החטופים ב-24 בנובמבר. היא אושפזה אחרי השחרור במצב קשה, ועדיין מטופלת בבית החולים. אביו אברהם נרצח כאמור ב-7 באוקטובר. "קיבלנו בשורות קשות. אלעד הובא הלילה לישראל, אחרי שנרצח בשבי. במציאות הנוראית שיצרו לנו, גם זו נחמה. יהיה לאלעד קבר בניר עוז. אנחנו לא נישאר בחוסר וודאות", כתבה היום אחותו של אלעד, כרמית פלטי-קציר.
היא מתחה ביקורת קשה על התנהלות הממשלה, והזכירה את שני הסרטונים שלו שפורסמו מהשבי: "ניתן היה להציל אותו לו עסקה הייתה קורית בזמן. המנהיגות שלנו פחדנית ומונעת משיקולים פוליטיים ולכן זה לא קרה". לדבריה, "הוא אולי יוכר כנפגע פעולות איבה אבל המונח המדויק הוא 'נפגע פעולות הפקרה'. הוא הופקר ב-7.10 והופקר 183 ימים בשבי, בהם ניתן היה להחזירו בחיים.
בציטוט מתוך השולחן ערוך כתבה: "'כל שמאחר לפדות השבויים היכן שאפשר להקדים, כאילו שופך דמים'. ראש הממשלה, קבינט המלחמה וחברי הקואליציה - תסתכלו על עצמכם במראה ותגידו אם ידיכם לא שפכו את הדם הזה. יש לכם עוד 133 חטופים לפדות, עולמות להציל". לסיכום כתבה בהספד שלה: "אלעדי - יהי זכרך צחוק, חיבוק ושמחה, שדות ואדמה. לא ככה הסיפור שלך ושלנו היה צריך להסתיים. סליחה שלא הצלחנו להציל אותך. אוהבת אותך לנצח, כרמן".
