אליזבט צורקוב, ישראלית בעלת אזרחות רוסית, נחטפה לפני כארבעה חודשים בעיראק על-ידי חמושים ממיליציית גדודי חיזבאללה הפרו-איראנית שפועלת במדינה. צורקוב היא מומחית בעלת שם לסוריה, לדאעש ולמזרח התיכון, ועבדה בעברה כעוזרת של נתן שרנסקי. אמה גילתה שהיא בעיראק רק אחרי הודעת לשכת ראש הממשלה על חטיפתה.
לפי הדיווחים, היא נכנסה לעיראק באמצעות דרכונה הרוסי. ככל הנראה, היא נחטפה בתחילת חודש מרץ בזמן שהייתה באזור הכורדי של בגדד, משם נלקחה על-ידי קבוצת חמושים. ישראל שמרה על הנושא בפרופיל נמוך עד כה, במטרה להביא לשחרורה במעורבות בינלאומית, אך עד כה כל המגעים לא צלחו.
"אמרו לי שעצרו את אליזבת ושהיא נמצאת עכשיו בכלא בעיראק", סיפרה האם אירנה, "לפי מה שהיה ידוע לי עד היום, היא נמצאת בטורקיה ועובדת על עבודות המחקר שלה בפרינסטון. בכלל לא ידעתי שהיא נמצאת בעיראק". היא ציינה כי דיברה עם בתה לפני כחודשיים. "מאז קיבלתי הודעות רק מהבת השנייה שלי שאליזבת נמצאת באזור בטורקיה, שאין שם קליטה ושהכול נהרס בגלל רעידת האדמה", אמרה.
לשכת ראש הממשלה מסרה כי צורקוב היא "אזרחית ישראלית ורוסית, הנעדרת זה כמה חודשים בעיראק ומוחזקת על ידי המיליציה השיעית כתאאב חיזבאללה. אליזבט צורקוב עודנה בחיים, ואנו רואים בעיראק כמי שאחראית לגורלה ולשלומה. מדובר באשת אקדמיה שפקדה את עיראק באמצעות דרכונה הרוסי, ומיוזמתה האישית, לטובת עבודת דוקטורט ומחקר אקדמי מטעם אוניברסיטת פרינסטון שבארה"ב. האירוע מטופל על ידי הגורמים הרלוונטיים במדינת ישראל, תוך דאגה לביטחונה ולשלומה של אליזבט צורקוב".
בכלי תקשורת שונים בעיראק ומחוץ לה לא מוזכר שמדובר באזרחית ישראלית, אבל צוין שהיא "שייכת לדת היהודית". בעיתון אל-ג'דיד צוטטו מקורות ביטחוניים בעיראק, שאמרו כי "אזרחית רוסיה הנושאת גם אזרחות אמריקנית נחטפה בלב בגדד, וכוחות הביטחון עצרו אזרח איראני בחשד למעורבות במעשה".
מיליציות חיזבאללה בעיראק, נזכיר, אינן קשורות לארגון הטרור בעל השם הזהה מלבנון. המפקד של חיזבאללה עיראק היה אבו מהדי אל-מוהנדס, שחוסל עם מפקד כוח קודס קאסם סולימאני בינואר 2020. מדובר בארגון טרור שיעי, שנתמך ומקבל מימון מאיראן.
בעבר, אגב, התייחסה צורקוב בטוויטר לאזרחית הישראלית שחצתה את הגבול לסוריה ונחטפה, וכתבה: "באופן כללי אני נגד עסקאות שבויים - גם אם אני אסתבך בביקור הבא בסוריה או בעיראק - אבל מאחר שזו המדיניות של ישראל, פעולה מהירה הייתה נכונה".
צורקוב, דוקטורנטית במחלקת מדע המדינה של אוניברסיטת פרינסטון בארה"ב, מגדירה עצמה כחוקרת קבוצות ג'יהאדיסטיות. היא גם בוגרת תואר שני בהיסטוריה של המזרח התיכון מאוניברסיטת תל אביב ובוגרת תואר ראשון בתקשורת ויחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית. לפי מכון ליר, מחקרה מתרכז בסוריה ובעיראק, ומתבסס על "רשת ענפה של קשרים ומסעות מחקר במזרח התיכון". לצורקוב עבר של כעשר שנים בארגוני זכויות אדם בישראל ובמזרח התיכון.
ביולי 2019, אחרי ביקור בעיר מוסול שבצפון-מערב עיראק, שהפכה לסמל המאבק בדאעש, פרסמה צורקוב כתבה ב"ידיעות אחרונות". צורקוב תיארה שם: "אני חוקרת את הקהילות הכורדיות בעיראק ובסוריה כבר שנים במסגרת הפורום לחשיבה אזורית, מכון מחקר ישראלי. רק לאחרונה, בזכות הדרכון הרוסי שלי וקשרים בממשלים הכורדיים המקומיים, הצלחתי לבקר באזורים תחת שליטתם בצפון עיראק ובסוריה".
כבר אז הייתה מודעת צורקוב לסכנות, אך הסבירה: "הייתי אמביוולנטית לגבי הביקור במוסול, בין היתר בשל הנוכחות של מיליציות שיעיות בעיר ופיגועים שתאים של דאעש ממשיכים לבצע. אבל תחינותיה של חברתי הטובה אשר חיה במוסול שאבוא לבקרה ואוכל ממטעמיה, הכריעו את הכף. בדרך מארביל, כשעברתי עוד ועוד מחסומים של המיליציות, חשבתי לעצמי כמה מטופש זה יהיה להסתבך במוסול רק כי לא היה לי נעים לסרב להזמנה. הידיעה שאסתובב בעיר עם חברים שמכירים את האזור היטב ויודעים איפה עדיין נמצאים מטעני חבלה, נתנה לי ביטחון".
גורם מדיני בכיר התייחס לחטיפה, ורמז כי התקבל מצורקוב אות חיים משמעותי. לדבריו, "היא בחיים, במצב טוב, ואנו מצפים שככה זה יימשך". הגורם הבהיר כי צורקוב אינה סוכנת מוסד, וכי מי שחטף אותה עשה זאת "על רקע היותה זרה, רוסיה וישראלית".
שרנסקי אמר ל-ynet: "אני מכיר אותה הרבה שנים. היא הייתה עוזרת שלי מ-2006 עד 2008, אחרי שהשתחררה מהצבא. כבר כמה חודשים אני עוקב בדאגה גדולה אחרי גורלה. מדובר בבחורה מצוינת שגדלה בישראל. היא עלתה לישראל מסנט פטרסבורג עם ההורים שלה כשהייתה בת חמש. היא עשתה מחקר על זכויות נשים במזרח התיכון מטעם אוניברסיטת פרינסטון".
הוא הוסיף: "עד כמה שידוע לי, היא עשתה הכול בתיאום עם הממשל האמריקני. אני יודע שעושים מאמצים גם בארה"ב וגם בישראל להשיב אותה בריאה ושלמה. ברור שהיא לא מרגלת של אמריקה, רוסיה, או ישראל, ובסך הכול עשתה עבודת מחקר אקדמית. אני לא יודע איך קרה שחטפו אותה, ומקווה שיעשו כל המאמצים להחזיר אותה".
הבעיה להשיג עסקה / רון בן ישי
הבעיה היא שאין מערך אינטרסים שיכול לשמש כבסיס לעסקה סיבובית עם החוטפים. הערוץ היחיד שנראה כבעל סיכוי קלוש הוא דרך ממשלת עיראק, שתיתן לבקשת האמריקנים משהו לכתאאב חיזבאללה (שחרור עצורים, נשק וכו׳) ובתמורה תקבל משהו מהאמריקנים.
מאז חיסול מפקד כוח קודס האיראני קאסם סולימני, השפעת איראן על כתאאב חיזבאללה מוגבלת מאוד. איסמעיל קאאני (יורשו של סולימאני) מנסה להתקרב אליהם ולא מצליח. כך שהערוץ הרוסי-איראני לא ממש יעיל.
כתאאב חיזבאללה הוא אויבו של הארגון השיעי האחר, של איש הדת השיעי מוקתדא סאדר, שאותו צורקוב באה לחקור והוא מתנגד לדומיננטיות של איראן בעיראק. לכן היה אינטרס לאיראנים להסגיר אותה לכתאייב חיזבאללה. למעשה, הישראלית-רוסית נקלעה - יש שיאמרו בחוסר אחריות - למאבק בין שני הארגונים.