מאז השיק שר המשפטים יריב לוין את "הרפורמה המשפטית" בינואר האחרון נערכו השוואות מרובות בין ישראל לפולין בניסיון לבחון כיצד נראית דמוקרטיה בנסיגה. לאחרונה, לאחר מחאות רחבות היקף שנועדו להגן על הדמוקרטיה, הצביע הפרלמנט הפולני בעד מינויו של דונלד טוסק לראש הממשלה, ובכך הסתיימו שמונה שנות שלטון של מפלגת הימין הפופוליסטי "חוק וצדק", ועלתה השאלה: האם פולין תסלול את דרכה בחזרה לחיק משפחת האומות הדמוקרטיות?
שנותיה של "חוק וצדק" בשלטון לוו במתקפה רב-חזיתית על הדמוקרטיה בפולין, ובעיקר נגד מערכת המשפט, במה שהביא לביטול עצמאותה ולהסרת האיזונים והבלמים בין הרשויות. המתקפה כללה צעדים להצרת יכולת בתי המשפט לבקר את השלטון וכן שינוי דרך בחירת השופטים, שהובילו לכך שרוב רובם של חברי הוועדה לבחירת שופטים (23 מתוך 25) התמנו על ידי פוליטיקאים, והפרלמנט אישר את המינויים ברוב שהיה נתון למפלגת השלטון. נשמע מוכר?
בנוסף הוחלט להוריד את גיל הפרישה של חלק מהשופטים ונחקקו חוקים שאפשרו לממשלה לפגוע בשכרם ואף לפטרם. הנשיאה לשעבר של בית המשפט העליון בפולין, מלגוז'טה גרסדורף, טענה שתחת שלטון מפלגת "חוק וצדק" - מערכת המשפט במדינה למעשה "רוקנה מבפנים והפכה לפסאדה".
בחירתו של טוסק מעוררת ציפייה בקרב רבים בפולין ובעולם שהממשלה החדשה תסיג לאחור את השינויים הרבים ותשיב את המדינה למסלול הדמוקרטי, אולם הדרך לביצוע רפורמות מקיפות אינה סלולה. ראשית, ספק אם "חוק וצדק" תרד מהבמה הציבורית ללא מאבק, שכן גם עתה – לאחר חילופי השלטון – היא ממשיכה להחזיק בכמה מוקדי כוח. בראש ובראשונה, נשיא המדינה אנדז'יי דודה, המקורב למפלגה, שומר על כוחו להטיל וטו על חקיקה של הפרלמנט. רק לאחרונה הוא הפגין את נאמנותו ל"חוק וצדק" כשהטיל עליה את המנדט להקים ממשלה, אף שהיה ברור שלא יימצא לכך רוב בפרלמנט. כמו כן, לפני ימים אחדים הוא מינה 76 שופטים על פי אותה שיטת בחירות מוטה ובלתי עצמאית.
שנית, בשמונה השנים האחרונות הצליחה מפלגת "חוק וצדק" להשתלט על מנגנוני השלטון, ובראשם על מערכת המשפט. רבים מהשופטים במדינה מונו על ידי נציגי המפלגה, ונשיאת בית המשפט החוקתי יוליה אנה פשילבסקה – שלה חברות אישית עם ראשי המפלגה – הביעה בעבר את נאמנותה כלפיהם וסביר שהיא תמשיך בכך גם עתה. גם הביורוקרטיה הפולנית וכן התקשורת במדינה משופעות בגורמים שמונו על ידי "חוק וצדק".
שלישית, אף שלא הצליחה להשיג רוב להקמת ממשלה, מדובר עדיין במפלגה הגדולה בפרלמנט, והיא צפויה לבסס את עצמה כאופוזיציה לוחמנית וקולנית. עובדה זו משקפת את הקיטוב החברתי בפולין, שצפוי להקשות על קידום רפורמות עומק במדינה. לכך יש להוסיף כי בהקשר הכללי, המחקר ההשוואתי מצא כי 80% ממדינות שחוו נסיגה דמוקרטית הפכו לבסוף למדינות בעלות משטר אוטוקרטי. במילים אחרות: כשדמוקרטיות שוקעות, הן מתקשות לעלות חזרה על המסלול הדמוקרטי.
חילופי השלטון בפולין מהווים מקרה בוחן לנתיב שבו צועדת מדינה ביום שאחרי שלטון פופוליסטי. הם עשויים להמחיש כיצד ניתן לבנות מחדש דמוקרטיה שנסדקה עמוקות בשנים האחרונות, אך גם לחשוף את הקשיים הרבים הכרוכים בהשבת מדינה אל המסלול הליברלי ובביטולן של רפורמות אנטי-דמוקרטיות.
עם פרסום התוצאות הצהיר טוסק ש"פולין ניצחה. הדמוקרטיה ניצחה". אכן, הניצחון שלו בבחירות הוא שלב חשוב בביסוס מחדש של הדמוקרטיה הליברלית בפולין, אך הוא רק הצעד הראשון בדרך להשבת שלטון החוק על כנו.
- עו"ד דפני בנבניסטי, התוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il