בשבוע שעבר רעדה המדינה אחרי שח"כית עד-לאחרונה-אלמונית-ממרצ הודיעה שהיא עוזבת את הקואליציה. לכמה רגעים קצרים נראה היה שזה סופה של הממשלה, אבל מאז מתחזקים הסימנים שייתכן שח"כ ג'ידא רינאווי זועבי עשתה בעיקר תעלול תקשורתי מתוך דאגה לעתידה התעסוקתי. כך או אחרת, יש באירוע הזה כדי ללמוד הרבה על מפלגת מרצ של היום: מפלגת סך כל עסקניה.
אחרי יותר משני עשורים במדבר הפוליטי האופוזיציוני קיבלו בהנהגת מרצ תאבון מהג'ובים והשררה. לכולם חילקו, לכל המקורבים של הצמרת, אבל לזועבי לא נשאר. הבטיחו לה להיות קונסולית בסין, אבל טרם מימשו את ההתחייבות, והיא הרגישה שהנה אוטוטו היא נשארת ללא שום ג'וב, לא חברת כנסת ולא קונסולית. להיכלל שוב ברשימת מרצ אין לה סיכוי משום שהיא מעולם לא נבחרה אלא הוצנחה משום מקום היישר אל המקום הרביעי ברשימה לכנסת תוך שהיא עוקפת פוליטיקאים ותיקים, אנשי מרצ אמיתיים ואידיאולוגיים.
היא הגיעה לכנסת בחטא. חטא של עסקנים. במהלך סבבי הבחירות הבלתי נגמרים, לאחר שהבינו ראשי מרצ שאילן גילאון ז"ל כבר לא יוכל להתמודד לכנסת בשל מצבו הבריאותי, הם חיפשו דרך למלא את המשבצת שעליה הוא ישב במקום הרביעי ברשימה. הרי מבחינה דמוקרטית והגיונית, אם אחד מחברי הרשימה המיועדת פורש, אזי מקדמים את הבאים אחריו. הבא אחרי גילאון היה עיסאווי פריג'. האפשרות של קידום הבאים ברשימה הייתה רעה מבחינתם כי מטרתם הייתה לדחוק את פריג' שהפריע להם לשלוט במפלגה. בנוסף, בהמשך הרשימה היו מוסי רז וגבי לסקי, שני אידיאולוגים שמובילים שנים את ההתנגדות לכיבוש, מה שמפריע להתמרכזות שראשי מרצ כה משוועים לה.
אז הראש היהודי המציא פטנט. ניצן הורוביץ ומזכ"ל המפלגה תומר רזניק מצאו את רינאווי זועבי - אישה מרשימה עם רקורד של עשייה חברתית, וכמובן ערבייה. מוזר שבמפלגה שמתיימרת להיות דמוקרטית אף אחד לא פצה פה על המעשה העסקני והלא דמוקרטי של השניים. צחוק הגורל הוא שמה שעניין את הורוביץ ורזניק היה בעיקר הנאמנות של זועבי אליהם. הם חיפשו עוד אצבע שתצביע איתם בסיעה; מישהי שתגיד כל בוקר תודה לוועדה המסדרת של מרצ. אלא שלאחר שהפכה להיות ח"כית, זועבי הוכיחה שהיא לא פראיירית, שהיא מודעת היטב לכוח שיש לה.
בחודשים האחרונים התנהל מפקד במרצ ובקרוב יערכו שם בחירות לוועידת המפלגה, הגוף שקובע הכל, כולל את הרכב הסיעה לכנסת. זו שעתם היפה של העסקנים. הם פוקדים אנשים ככל שהם יכולים כדי לבסס את כוחם הפוליטי בוועידה. המפקד נסגר בשבוע שעבר על 11 אלף מתפקדים – מספר די עלוב, מן הסתם, שניתן ללמוד ממנו על הרלוונטיות של מרצ בחברה הישראלית. שליש מהמפקד הקודם, אז התקיימו פריימריז פתוחים במרצ.
זועבי לא פקדה הרבה אנשים והבינה שסופה הפוליטי נמצא מעבר לפינה. היא הייתה חייבת למקסם את הפוזיציה הנוכחית שלה, כלומר לדאוג לעתידה התעסוקתי. את הסערה שהיא יצרה ניתן להשקיט בהבטחה אמיתית לתפקיד כזה או אחר. סערה בים, ים של ג'ובים.
אני מצטער לאכזב חלק ממחנה השמאל: אין טיפת אידיאולוגיה בסיפור הזה, שהתחיל בחטא של עסקנים וייפתר על ידי אותם עסקנים בדיוק. הסיפור סביב זועבי הוא בקליפת אגוז סיפורה של מפלגת מרצ 2022.
כבר עכשיו ניתן לנבא שהשחקנים החזקים במרצ ימשיכו להיות אלה הקיימים. שוב זנדברג ושוב רזניק, שישלח לקדמת הבמה את נציגו ניצן הורוביץ. הם ימשיכו את שליטתם האבסולוטית בוועידת המפלגה. הם ימשיכו לקבוע כיצד תיראה רשימתה הבאה של מרצ, כביכול בחסות של דמוקרטיה. אל תצפו להפתעות. הרשימה של מרצ תהיה מאוד דומה לזו הנוכחית, כמובן ללא זועבי הסוררת. העסקנים נמצאים כבר עתה בחיפושים אחר מישהו אחר במקומה. מישהו עם אצבע נאמנה וללא אידיאולוגיה אמיתית.
- ניר אבישי כהן הוא פעיל זכויות אדם וקידום השלום. בעבר חבר הנהלת מרצ ולשעבר דובר שוברים שתיקה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com