בעוד שרבים ממנהיגי המערב מיהרו לפרסם הודעות תמיכה בישראל ולגנות את המתקפה האיראנית בליל שבת, הרי שרוסיה פעלה באופן הפוך לגמרי, והצדיקה בכמה הזדמנויות את המתקפה הנרחבת. בעוד הנשיא ולדימיר פוטין קרא בצהריים (יום ג') ל"איפוק" מצד שני הצדדים ולא גינה את המתקפה האיראנית, שגריר רוסיה באו"ם וסילי נבנזיה הצדיק בניו יורק את הפעולה חסרת התקדים של טהרן, תקף את ישראל והשתמש בסוגיה כולה כדי לנגח את מדינות המערב ולהאשימן ב"צביעות".
תיעוד: יירוטי האיומים האוויריים ששוגרו מאיראן
(צילום: דובר צה"ל )
היום, בעדות נוספת לברית המתהדקת בין איראן לרוסיה, הודיע הקרמלין כי הנשיא פוטין ערך שיחת טלפון עם נשיא איראן איברהים ראיסי. בהודעה צוינה התקיפה האיראנית רק בצורה משנית, ותוארה כ"צעדי תגמול" על התקיפה שמיוחסת לישראל בדמשק, ונמסר כי פוטין "הביע תקווה שכל הצדדים יפגינו איפוק סביר ולא יאפשרו סבב חדש של עימות, עתיר השלכות קטסטרופליות על האזור כולו".
ראיסי, כך מסר הקרמלין, אמר לפוטין כי "פעולותיה של איראן היו מאולצות ומוגבלות באופיין. הוא הדגיש את חוסר העניין של טהרן בהסלמה נוספת של המתיחות". הקרמלין טען בהודעתו כי שורש המתיחות הוא הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מבלי להזכיר כמובן את העובדה שאיראן מכריזה רשמית על רצונה להשמיד את ישראל. "בהקשר זה אושרו הגישות העקרוניות של רוסיה ואיראן לטובת הפסקת אש מיידית ברצועת עזה, הקלה על המצב ההומניטרי הקשה ויצירת תנאים להסדר מדיני ודיפלומטי של המשבר", נמסר. פוטין וראיסי גם הסכימו לקדם את שיתוף הפעולה בין מוסקבה לטהרן.
פוטין עצמו אולי שומר על זהירות בדבריו, אבל בכירים רוסים אחרים ישירים הרבה יותר בביקורת שלהם כלפי ישראל. דוברת משרד החוץ שלו, מריה זכרובה, תקפה בחריפות את שגרירת ישראל במוסקבה, סימונה הלפרין, על דרישתה מרוסיה לגנות את המתקפה הצבאית האיראנית על ישראל, ובתקשורת הממלכתית הרוסית התבטאו בימים האחרונים שופרות הממסד בחריפות נגד ישראל - והביעו תמיכה באיראן.
אחד מהם, סרגיי מרדאן, אמר אתמול בתוכנית שהגיש ברדיו הממלכתי הרוסי ש"רוסיה תומכת במתקפה האיראנית נגד ישראל, משום שהאיראנים הם שותפים צבאיים של רוסיה". הוא גם הביע תקווה שאיראן תצליח להפיל מטוסי קרב ישראליים. כל זה לא מתרחש כמובן סתם, ומהווה המחשה לחשיבות הרבה שמייחסת כיום רוסיה ליחסיה עם טהרן, עם דגש על הידוק היחסים הביטחוניים והצבאיים.
למעשה, גורמי מודיעין במערב מתארים כעת את יחסי מוסקבה-טהרן כשותפות אסטרטגית הולכת ומעמיקה. הרחבת הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022 הייתה גורם מרכזי שתרם רבות לגיבוש השותפות הזאת, בשל התלות שפיתחה רוסיה בסיוע הצבאי האיראני בחודשי המלחמה הראשונים, כשהחלה לרכוש מאיראן כטב"מים בהיקפים הולכים וגדלים, ועשתה בהם שימוש קטלני נגד אוקראינה.
6 צפייה בגלריה
דוברת משרד החוץ הרוסי זכרובה. ישראל ביקשה שמוסקבה תגנה את התקיפה, והיא תקפה אותה במקום
(צילום: EPA)
מאז, הלך והעמיק שיתוף הפעולה הזה לתחומים נוספים, וכעת, בצל ההסלמה במתיחות בין איראן לישראל, הוא מקבל חשיבות מיוחדת בהקשר הישראלי. האיראנים עצמם למדו רבות והפיקו לקחים מבצעיים מהאופן שבו הפעילו הרוסים את הכטב"מים האיראניים ברחבי אוקראינה, מה שסייע להם כנראה לשפר את יכולותיהם. בנוסף, צפויה איראן לספק לרוסים טילי קרקע-קרקע לטווח קצר-ובינוני. אך מה התמורה שתעניק מוסקבה לאיראנים?
בהקשר הזה, יש להידוק היחסים בין איראן לרוסיה היבטים נוספים וחשובים לזווית הישראלית. רוסיה צפויה לספק לאיראן בקרוב מטוסי קרב מתקדמים מדגם "סוחוי 35", שיהפכו לחדישים ביותר בצי המיושן של חיל האוויר האיראני, וככל הנראה גם טכנולוגיות מתקדמות להגנה אווירית, שאמורות לסייע לאיראנים להגן מפני כל מתקפה אווירית ישראלית. זה רלוונטי במיוחד כיום, כשמתרבים הדיווחים על כוונה ישראלית לתקוף מטרות צבאיות על אדמת איראן בתגובה למתקפה האיראנית בסוף השבוע.
תא"ל במיל' צביקה חיימוביץ': "בעולם ההגנה האווירית, איראן הרחק מאחור ביחס ליכולות הטילאות שלה"
(צילום: ליאור שרון)
שיתוף הפעולה הצבאי המעמיק בין מוסקבה לטהרן מבטא שינוי ברור באופי היחסים בין המדינות. אם בעבר הייתה זו רוסיה שסיפקה לאיראנים בעיקר מערכות נשק, כיום מדובר ביחסים דו-צדדיים מהבחינה הזו, ולא פחות חשוב – היחסים היום כוללים גם שת"פ טכנולוגי נרחב, החלפות ידע ופיתוח משותף – אם בתחום הכטב"מים כמובן – רוסיה פתחה מפעל מיוחד לייצור כטב״מים ברפובליקת טטרסטן בתמיכה וסיוע של טהרן, ואם בתחום הלוויינים והחלל, כמו גם מערכות שונות לשימוש בשדה הקרב.
חשוב לזכור שהמערב - ובעיקר ארה"ב ונאט"ו - הוא אויב משותף לרוסיה ואיראן. המלחמה באוקראינה מסייעת לצדדים ללמוד "תוך כדי תנועה" ולהפיק לקחים. שיתוף הפעולה הקרוב בין המדינות משרת את האינטרסים של שתיהן, ומסייע מאוד לטהרן לשפר את מעמדה כאמור משותפה זוטרה לשותפה אסטרטגית. בהיבט הזה ראוי כמובן שישראל תפנים את השינוי הדרמטי ביחסי רוסיה-איראן, שמשליך כמובן באופן ישיר וברור על יחסי ישראל עם רוסיה, ופוגע בהם באופן ברור.
ההגנה האיראנית שמחכה, אם תהיה תגובה
לאור ההמתנה באיראן ובעולם לתגובה הישראלית, חשוב להתעכב גם על יכולות ההגנה האווירית של הרפובליקה האיסלאמית. בפברואר האחרון, עם הסלמת המצב באזור, חשפה איראן שתי מערכות הגנה אוויריות מתוצרת מקומית. לפי פרסום של סוכנות הידיעות האיראנית "מאהר", המערכת הראשונה נקראת "ארמן" ומסוגלת להתמודד עם טילים בליסטיים, והשנייה נקראת "אזרקש". שתי המערכות יוצרו במאמץ של מומחי משרד ההגנה האיראני ובסיוע הכוחות האיראניים. נמסר כי עם הכנסת המערכות החדשות הוכפל כוח ההגנה האווירי של המדינה.
שר ההגנה של איראן, מוחמד-רזא אשתיאני, אמר בטקס חניכת המערכות החדשות: "היום נחשפים שני הישגים מרכזיים בתחום התעשייה הביטחונית האיראנית". הוא הוסיף כי מערכת "ארמן" מסוגלת לזהות מטרות ממרחק של 180 קילומטרים ולהשמיד אותן במרחק 120 קילומטרים. היא תוארה כ"גמישה" מאוד, ויכולה להיות מוכנה לפעולה תוך פחות משלוש דקות.
לגבי המערכת "אזרקש" אמר אשתיאני, כי מדובר במערכת שהיא הישג מבחינת הגנה על מרכזים חיוניים ורגישים במדינה מפני כטב"מים. היא קצרת טווח וניתן להרכיב אותה על רכבים שונים ולהפעיל אותה ביום ובלילה באמצעות שימוש במערכת מכ"מים מתקדמת. לפי פרסומים היא יכולה להשמיד מטרות במרחק של עד 50 קילומטרים עם ארבעה טילים מוכנים לשיגור.
לאיראן יש מערכות הגנה מיובאות ומקומיות. לפי פרסומים היא מחזיקה במערכת ההגנה הרוסית S-300 וחשפה בשנים האחרונות מספר מערכות הגנה נוספות, במסגרתן מערכת הגנה אווירית מקומית בשם "פלק", שהיא גרסה מקומית למערכת רוסית שיוצאה בעבר לאיראן ומסוגלת לנטר ולזהות טילי שיוט, כטב"מים וטילים בליסטיים בטווח של 400 קילומטרים.
איראן מחזיקה גם במספר גרסאות של מערכת הגנה אווירית בשם "חרדאד", שלפי פרסומים מסוגלת לזהות מטרות ממרחק 150 קילומטרים ולעקוב אחריהן ממרחק של 120 קילומטרים. היא מכילה טילי "סיאד 3", שיכולים להשמיד שש מטרות בו-זמנית תוך פחות מחמש דקות. איראן מחזיקה גם במערכת ההגנה האווירית המקומית "באוור 373", שלפי פרסומים יכולה לזהות עד 300 מטרות במרחק של 300 קילומטרים.
