1 צפייה בגלריה
"ההסדר ייתן מענה לבעיית ניגוד העניינים המוסדי והמובנה". נתניהו ובהרב-מיארה
(צילום: AP, מישל אמזלג, לע״מ)
גורמים משפטיים בכירים התייחסו אמש (רביעי) להצעת החוק החדשה שהוגשה על ידי שליש מחברי הכנסת של הליכוד - ונועדה לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ולגזול ממנו חלק מסמכויותיו. הם אמרו כי "לא בכדי זה קרה באותו יום שבו ביטול עילת הסבירות נכנס לתוקף. כל זה מתחבר להתקפות הגוברות על גלי בהרב-מיארה מצד שרי וחברי הכנסת מהליכוד. עכשיו יהיה קל יותר להדיח אותה".
לדבריהם, "בלי כל היסוס מגישים חברי הכנסת המקורבים מאוד לנתניהו את הצעת החוק, שמטרתה להוציא את היועמ"שית מעיסוק בתיקי נתניהו ותיקי ראש הממשלה בעתיד". גורם משפטי בכיר ציין כי "עכשיו, לאחר שעילת הסבירות נכסה לתוקף, יהיה קל יותר להדיח את היועמ"שית. הרי כל החוק הזה עוסק בפיטורים ומינוי שומרי סף בתפקידים מרכזיים, בלי שתהיה על כך ביקורת שיפוטית".
הוא הוסיף: "מטרת הצעת החוק היא להעביר לפרקליט המדינה את הסמכות הנוגעת להחלטה על פתיחה בחקירה והעמדה לדין הקשורה להליך פלילי נגד ראש הממשלה וחברי הממשלה. הסדר זה ייתן מענה לבעיית ניגוד העניינים המוסדי והמובנה המתעוררת בהקשר זה".
נתניהו נגד בהרב-מיארה, בפתח ישיבת "הזובור"
(צילום: חדשות 12)
כאמור, הסמכות בנוגע להחלטה על פתיחה בחקירה, העמדה לדין או כל צעד אחר הקשור להליך הפלילי נגד ראש הממשלה וחברי הממשלה תהיה נתונה לפרקליט המדינה - והוא יהיה המוקד. כלומר, יהיה אפשר למנות פרקליט מדינה שיחזור בו מהאישום או יגיע להסדר.
לדברי הגורם הבכיר, "ההערכה במערכת המשפט היא שאם הליכי החקיקה יתקדמו, עשוי להתמנות 'תובע מיוחד' לעיסוק בחקירות והעמדה לדין של שרים. ייתכן שאם ההצעה תקודם כמו שהיא, יסרב פרקליט המדינה עמית איסמן לשתף פעולה עם פיצול התפקיד. אם בהרב-מיארה תפוטר, או שייווצר תרחיש שבו סמכויות דומיננטיות בתפקידה יילקחו מידיה - תיקיו של ראש הממשלה ייבחנו מחדש עד סגירתם".
מנגד, בליכוד ציינו אתמול שראש הממשלה בנימין נתניהו, שלפי הסדר ניגוד העניינים עימו גם כך לא יכול לעסוק בסוגיה, "לא היה שותף להצעת החוק". בהודעת המפלגה נכתב כי "הצעת החוק הפרטית לפיצול סמכויות היועמ"שית שהוגשה הערב, הונחה במזכירות הכנסת לפני שבועות. ההצעה כלל לא תואמה עם ראשי הקואליציה ונתניהו לא היה שותף לה. הצעות חוק מסוג זה לא יקודמו ללא אישור ראשי הקואליציה, ועל כן היא אינה עומדת על הפרק".
אמסלם במתקפה נגד היועמ"שית: "כל פקיד עושה מה שבראש לו"
(צילום: ערוץ כנסת)
על הצעת החוק, שמעלה כאמור תהייה אם היא נועדה להביא לטיפול מחודש בתיקי נתניהו, חתומים 11 חברי כנסת מהליכוד: אלי דלל, עמית הלוי, דן אילוז, בועז ביסמוט, טלי גוטליב, ניסים ואטורי, שלום דנינו, קטי קטרין שטרית, אליהו רביבו, צגה מלקו וחוה אתי עטייה.
בדברי ההסבר להצעת החוק לפיצול תפקיד היועמ"ש נכתב כי "היועץ המשפטי לממשלה מכהן כעורך דינה של הממשלה, ומשכך מסייע לה מבחינה משפטית להגשים את מדיניותה ויעדיה במסגרת גבולות הדין. תפקידו מחייב אותו בשיתוף פעולה הדוק ויומיומי עם הממשלה ושריה, להם הוא מייעץ ואותם הוא מייצג בערכאות.
"במקביל, בתפקידו כראש התביעה הכללית, היועץ המשפטי לממשלה נדרש להחלטות בשלבים של פתיחה בחקירה והגשת כתבי אישום נגד שרים וראשי ממשלה, עמם יש לו היכרות קרובה מאוד וקשרי עבודה". הסוגיה הזו, לטענת מחברי ההצעה, גורמת למצב של ניגוד עניינים ומצב בו היועמ"ש לא יכול לקבל החלטות באובייקטיביות".
"במצב כזה", נכתב בהסבר להצעת החוק, "יכולתו של היועץ המשפטי לממשלה להמשיך ולשמש יועץ משפטי לשרי הממשלה, מבלי לפגוע בשיתוף הפעולה ובקשרי העבודה הרצופים הנדרשים למילוי תפקידיו האחרים אינה מיטבית ובמקרים מסוימים עבודת הממשלה עלולה להיפגע באופן משמעותי. מוטל אף ספק באמון הציבור בהכרעות היועץ המשפטי לממשלה במצב מורכב זה, ולכך השלכה חמורה על אמונו של הציבור במערכת המשפט הפלילי בכלל".
לפי הנוסח הנוכחי, החוק, אם יעבור, יוחל רק מהכנסת ה-26. עם זאת, יש לציין כי סעיף שכזה ניתן לשינוי גם רגע לפני אישורה של הצעת החוק. החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה מונח גם בעיתוי רגיש במיוחד, רגע אחרי חקיקת ביטול עילת הסבירות, שנכנסה אתמול לתוקף.
מאז שהושבעה הממשלה החדשה בדצמבר האחרון, המתיחות בינה ובין בהרב-מיארה רק מחריפה, על רקע קידום חקיקת המהפכה המשפטית וחוקים נוספים שנלווים אליה. בהרב-מיארה סופגת מתקפות מצד הקואליציה על בסיס קבוע, ורק לפני כשבוע השר דודי אמסלם, שלצד תפקידו כשר לשיתוף פעולה אזורי מכהן גם כשר נוסף במשרד המשפטים, הצהיר שהיא "האדם הכי מסוכן בישראל" בנאום במליאת הכנסת.
פורסם לראשונה: 23:06, 26.07.23
