מבקר המדינה מתניהו אנגלמן על דו"ח מיוחד בנושא התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה
(צילום: דוברות מבקר המדינה )
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום (ג') דו"ח מיוחד ובו ליקויים רבים ומשמעותיים בטיפול במגפת הקורונה בגל הראשון, השני ובחלק מהגל השלישי. בין היתר נמצאו ליקויים בתהליך קבלת ההחלטות בזמן כהונת הממשלה ה-34, שבראשה עמד בנימין נתניהו ובממשלה ה-35, שבראשה עמד נתניהו יחד עם ראש הממשלה החליפי דאז, בני גנץ.
המבקר התייחס לכך שהיעדר תקציב מדינה פגע בהתנהלות התקציבית של הממשלה בזמן משבר, לפגיעה בתלמידים בעקבות למידה ממושכת מרחוק באמצעות הזום, וגם לכך שלא נמצא פתרון לסוגיית ההדבקה מצד החוזרים לארץ דרך נתב"ג. לדברי המבקר, יש להפיק לקחים בהקדם. "ביקורת זו רלוונטית מתמיד והעלתה ליקויים משמעותיים. אנו נמצאים בגל רביעי ויש משמעות לתיקון הליקויים באופן מידי", כתב.
16 צפייה בגלריה
הכשלים והאחראים. דו"ח חמור של המבקר
( צילום: אתי נוריאל, עמוס בן גרשום, לע"מ, עמית שעל)
16 צפייה בגלריה
"אנו נמצאים בגל רביעי ויש משמעות לתיקון הליקויים באופן מידי". מחלקת קורונה בבית החולים ברזילי
(צילום: AP)
מבקר המדינה אנלגמן מגיש את הדו"ח ליו"ר הכנסת לוי
(צילום: דוברות מבקר המדינה )
עיקר הביקורת בדו"ח נוגע לגל התחלואה הראשון שחל במרץ עד מאי 2020 ולגל התחלואה השני שחל ביוני עד ספטמבר 2020. בנושא הנכנסים לישראל מחו"ל, עסקה הביקורת גם בגל התחלואה השלישי שחל מדצמבר 2020 ועד לפברואר 2021. לקראת סיום הביקורת החל בישראל מבצע חיסון האוכלוסייה אשר השפיע על ההתמודדות עם המגפה, ונכון לאוגוסט 2021 מדינת ישראל חווה גל תחלואה רביעי. המבקר עסק ב-13 נושאים ומצא בכולם ליקויים.
קבלת החלטות ללא קבינט הקורונה
בפרק הראשון, שעוסק בניהול משבר הקורונה ברמה הלאומית - תהליכי קבלת החלטות ומימושן, כתב המבקר כי הממשלה ה-34 לא הסמיכה קבינט קורונה, וכי לא הוכרז על הפעלת הממשלה במתכונת חירום כמפורט בנספח ד' לתקנון עבודת הממשלה: נוהל עבודת הממשלה בחירום.
עוד עלה כי ההחלטות על הסתייעות במשרד הביטחון, הצגת חלופות לתחזיות התחלואה וההחלטה על רכש מנשמים בתקופת הממשלה ה-34 התקבלו במסגרת פורומים שונים בראשות ראש הממשלה ולא נדונו במליאת הממשלה.
אחרי הקמת הממשלה ה-35, שגם בראשה עמד נתניהו וראש הממשלה החליפי היה בני גנץ, הוקם קבינט קורונה שבו היו חברים 15 שרים. אך גם כאן מצא המבקר ליקויים. בביקורת נמצא כי פעילות הממשלה וקבינט הקורונה בתקופת גל התחלואה השני - בתקופה שבין 3 ביולי ל-2 באוגוסט קבינט הקורונה לא התכנס, והממשלה לא דנה בתקופה זו באמצעים לצמצום התחלואה שעליהם המליץ המל"ל, אף שבתקופה זו חל גידול ניכר במספר החולים במצב קשה.
המבקר העיר כי נוכח הצורך בקבלת החלטות מהירות ומידיות בהתמודדות עם משבר מורכב, שיהוי בקבלת החלטות של הקבינט ביולי ובאוגוסט 2020, ובכלל זה אישור תוכנית "הרמזור", פגע ביכולת לצמצם את התחלואה על פי המלצת הגורמים המקצועיים. הדבר השפיע, לדבריו, על ההחלטה בדבר הטלת סגר ארצי נוסף ב-18 בספטמבר אשתקד.
16 צפייה בגלריה
עיכוב המינוי השליך על גיבוש תוכנית התמודדות. פרויקטור הקורונה הראשון, רוני גמזו
(צילום: מוטי קמחי)
מבקר המדינה גם מתח ביקורת על משרד הבריאות. הוא כתב כי המשרד התקשה בניהול ובמתן מענה אופרטיבי בתחומי הרכש ובניהול מרכז השליטה אשר נועדו להפחית את סיכוני המגפה.
בנוסף, כתב המבקר, פרויקטור הקורונה מונה כארבעה חודשים מפרוץ מגפת הקורונה בישראל ולמרות שהקשיים של משרד הבריאות בתחומים הניהוליים-אופרטיביים הוצגו לפני מקבלי ההחלטות בתחילת המשבר. כמו כן, מינוי הפרויקטור לא לווה בכתב מינוי ובהגדרת סמכויות. לפיכך התעכב גם גיבוש תוכנית להתמודדות עם נגיף הקורונה. המבקר הוסיף כי הקמת מרכז השליטה במשרד הבריאות ביולי 2020 נתנה מענה לחלק מהיכולות האופרטיביות החסרות במשרד הבריאות.
(ירון דרוקמן)
הבידוד לשבים מחו"ל - לא יעיל
בביקורת עלה כי הטיפול בנכנסים מחו"ל בנתב"ג התבסס על פתרון אחד של הפניית 96% מהנכנסים (כ-531,000 מתוך כ-551,000 נכנסים) לבידוד ביתי בתקופה שבין אפריל 2020 לפברואר 2021, והדבר הוכח כלא יעיל.
המבקר אנגלמן העיר: "בביקורת נמצא כי על אף ההבנה המהירה של ממשלת ישראל עם התפרצות נגיף הקורונה בעולם ובדבר הסיכונים הנובעים מכך והצורך בנקיטת פעולות לצמצום הסכנה, נמצאו ליקויים בתהליכי קבלת החלטות והוצאתן לפועל, החל מקבלת החלטות בתקופת משבר הקורונה בממשלה ה-34, הקמת קבינט הקורונה וקבלת החלטות בממשלה ה-35, פעילות הממשלה וקבינט הקורונה בתקופת גל התחלואה השני ועד יכולותיו האופרטיביות של משרד הבריאות להתמודדות עם המשבר, תפקודו של המל"ל בסיוע לממשלה בניהול המשבר ועוד".
(ירון דרוקמן)
לימודים מהבית ללא מעקב
ב-13 במרץ 2020 נסגרו מוסדות החינוך בשל התפשטות נגיף הקורונה בגל הראשון, ויותר מ-1.8 מיליון תלמידים נשלחו ללמוד מהבתים. מאז, מערכת החינוך בישראל הייתה סגורה במשך 188 ימים, באופן מלא או חלקי – אחד מפרקי הזמן הארוכים בעולם.
מבקר המדינה מזכיר שורה ארוכה של ליקויים בתחום החינוך, רגע לפני תחילת שנת לימודים חדשה - עדיין בצל המגפה. בין היתר, כמחצית מהמורים ציינו שלא עברו פיתוח מקצועי בתחום ההוראה מרחוק בשנתיים שלפני הקורונה.
מבדיקת המבקר עולה כי בישראל מערכת החינוך הייתה סגורה לחלוטין במשך 92 ימים בין מרץ 2020 לינואר 2021 ובמשך 96 ימים באותה תקופה היא הייתה פתוחה באופן חלקי - כלומר במשך 188 ימים הלימודים לא התקיימו כרגיל. מספר הימים שבהם מערכת החינוך בישראל הייתה פתוחה לגמרי לכל התלמידים בתקופה זו היה 45 – והוא כמעט הקטן ביותר בין 23 מדינות נבחרות (מתוך דו"ח אונסק"ו).
גם בלמידה בזום נמצאו שורת ליקויים. משרד החינוך לא דרש לקבל דיווח כמותי מבית הספר על מידת ההשתתפות של התלמידים. משכך לא היו בידיו נתונים שהיו יכולים לאפשר לו לעקוב אחר יישום הנחיותיו, לנתח אותם, להסיק מהם מסקנות, להפיק לקחים ולפעול להסרת חסמים. בביקורת נמצא עוד כי הלמידה מרחוק לא התאימה לכלל התלמידים - בין היתר למתקשים בריכוז ולילדים בגילים צעירים. מספר השיעורים המקוונים היה גדול מדי. כמו כן עלה כי משרד החינוך לא הפיץ הנחיה המבהירה אם זו או חובה או רשות להפעיל מצלמות אצל התלמידים, ואם אכן ניתן לחייב זאת – מי הגורם הראשי להורות על כך.
(ירון דרוקמן)
רכש מנשמים במאות מיליונים - ללא צורך
התמונות מסין ומאיטליה בחודשים הראשונים של מגפת הקורונה גרמו לרכישה של אלפי מכונות הנשמה (מנשמים), כשבפועל מספר המונשמים הגבוה ביותר בישראל עמד על פחות מ-400. מבקר המדינה מצא ליקויים בתהליך קבלת ההחלטות בנוגע למנשמים, ובין היתר נמתחה ביקורת על ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, שבתקופתו הם נקנו.
בדו"ח המבקר, בפרק העוסק בקבלת החלטות, נכתב כי ב-27 במרץ 2020 החליט נתניהו בדיון בפורום שבו השתתפו מספר מצומצם של שרים כי יש לרכוש 7,000 מנשמים במסגרת ההיערכות להתמודדות עם המשבר על-פי תחזית התחלואה של משרד הבריאות.
16 צפייה בגלריה
למערכת הבריאות לא הייתה יכולת להשתמש במנשמים שנקנו. ייבוא המנשמים לישראל מארה"ב
(צילום: 'קאל-קארגו')
המבקר הדגיש כי החלטה זו לא נדונה במועד זה במליאת הממשלה, והיא אושרה בממשלה בדיעבד כחודש לאחר שהתקבלה החלטתו האמורה של ראש הממשלה דאז, במסגרת התוכנית הכלכלית ותיקון חוק יסוד: משק המדינה, זאת לאחר שהחל תהליך הרכש. נתניהו ציין אז כי אין משמעות למספר המנשמים הקיים היום, וכי 4,000 או 5,000 מנשמים זהו מספר זעום ביחס למספר המונשמים שעלול להגיע ל-50,000.
ב-15 ביולי אשתקד המליץ משרד הבריאות למטה לביטחון לאומי לבטל את רכישתם של 3,985 מנשמים עודפים, בעלות של 320 מיליוני ש"ח ולמכור בעתיד מנשמים עודפים למדינות אחרות. באוגוסט 2020 מסר מנכ"ל משרד הבריאות דאז, פרופ' חזי לוי, כי במהלך גל התחלואה הראשון נקנו מנשמים רבים - הרבה מעבר ליכולת של מערכת הבריאות להפעילם, זאת אף לאחר ההחלטה (שהוחל ביישומה) לתגבור צוותי הרפואה בבתי החולים ב-400 רופאים וב-1,600 אחיות, וכי המנשמים העודפים שלא יימצאו צוותים להפעלתם יימכרו.
היעדר תקציב פגע בהתנהלות במשבר
במסגרת הדו"ח בחן מבקר המדינה את ההתנהלות התקציבית במשרד האוצר במהלך המגפה, וקבע כי היעדר תקציב מדינה לשנת 2020 פגע בה. המבקר הגיע למסקנות די מוכרות לגבי הליקויים הכלכליים של הממשלה במשבר הקורונה: לא בוצעה הפקת לקחים מחלוקת מענקים לכל אזרח, וקופסאות הקורונה גרמו לחלוקת כספים ללא בקרה.
עוד טוען המבקר כי "משרד האוצר היה צריך לבנות תוכניות מגירה כלכליות למצב של התפרצות מגפה". בנוסף, המבקר התייחס לתוכנית לחלוקת תווי מזון בהיקף של כ-700 מיליון שקל של שר הפנים לשעבר אריה דרעי וקבע כי לא נעשתה עבודת מטה שביצעה בחינה פרטנית באשר ליעילות תבחין זה ולמיקוד באוכלוסיות חלשות שנפגעו בצורה משמעותית במשבר הקורונה.
לטענתו, במצגות שהוצגו לקבינט על ידי המל"ל לא היו נתונים כלכליים פרט להצגה של מטריצת מדד כלכלי (תרומה לתוצר) ובריאותי שהוצגה בחודש ספטמבר 2020. המבקר הבהיר כי היקף העלויות המהותי של הסגרים מחדד את החשיבות בשקלול העלויות הכלכליות הנלוות להטלתם. לדברי אנגלמן, "בביקורת נמצאו ליקויים בהיערכות הכלכלית המקדימה לסיכוני מגפות, עבודת המטה לגיבוש תוכניות הסיוע הכלכלית להתמודדות עם משבר הקורונה, מימוש התוכניות, הבקרה עליהן והתחשבות בשיקולים כלכליים בעת קבלת ההחלטות. מומלץ כי הממשלה תקיים תהליך הפקת לקחים מניהול המשבר בפן הכלכלי".
(צחי שדה)
מיליארד שקלים מיותרים שולמו למובטלים
בהמשך לקרבות שהתנהלו בין שירות התעסוקה לביטוח הלאומי במהלך המשבר, ובצל הטיפול בכמות הדרמטית של דורשי העבודה, המבקר ציין כי סך החובות המצטברים של אזרחים בגין קבלת דמי אבטלה ביתר למי שאינו זכאי לכך מתחילת המשבר ועד ינואר 2021 הגיעו לכמיליארד שקל.
המבקר ציין כי מספר "מנותקי הקשר", שמוגדרים כאזרחים ששולמו להם דמי אבטלה על אף ששירות התעסוקה לא הצליח לתפוס אותם, עמד על 178 אלף איש בנובמבר 2020 (29% מסך מקבלי דמי האבטלה) והצטמצם משמעותית לכ-91 אלף חודש לאחר מכן (15% מסך מקבלי דמי האבטלה).
דבר נוסף שהקשה על רבים מהמובטלים הוא השירות הלקוי של הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה. מבקר המדינה ערך ניתוח איכותני וכמותני של השיח ברשתות החברתיות על חוויית השירות שסיפקו גופים אלה למובטלים, וממנו עלה כי כ-86% מהפוסטים שנותחו בהקשר של חוויית השירות על ביטוח לאומי ושירות התעסוקה היו שליליים.
בנוסף, המבקר מתח ביקורת חריפה על היעדר ההכשרה של העובדים חסרי המיומנויות, שהפכו למובטלים במהלך המשבר, למקצועות שיהיו רלוונטיים יותר בעתיד. הוא ציין כי שוק העבודה עובר שינויים עמוקים מאי פעם, ובהם תהליך דיגיטציה וצורות העסקה חדשות, שזורזו בעקבות המשבר. לדברי המבקר, "עד למועד סיום הביקורת טרם גובשה תוכנית אסטרטגית לאומית שמטרתה להשיב את המובטלים למעגל התעסוקה, ובכלל זה מי שאינו יכול לחזור לתפקידו הקודם - אם מפני שהתפקיד כבר לא נדרש ואם בשל העובדה שמקום העבודה כבר אינו קיים".
(שקד אילת)
מערך אפידמיולוגי כושל
בדו"ח התייחס המבקר גם למערך החקירות האפידמיולוגיות, שאחראי על תחקור המאומתים ואיתור האנשים שנחשפו אליהם על מנת שייבדקו וייכנסו לבידוד וזאת בטרם השינויים שחלו בהנחיות לאחר החיסונים. בתחילת המגפה היה אחראי על המערך משרד הבריאות באופן בלעדי, והתמודד עם מספר זעום של חוקרות וחוקרים. בהמשך הועברה לאחריות ותפעול של פיקוד העורף ומפקדת אלון.
בהמשך לפרסומים קודמים בנושא, המבקר ציין כי המערך של משרד הבריאות התמודד עם תנאים בעייתיים במיוחד לפני המגיפה. "בחקירות האפידמיולוגיות שביצעו מחוזות משרד הבריאות עד פרוץ המגפה, נרשם המידע במהלך החקירה באופן ידני על דפי נייר ואחר כך הוזן ידנית למערכת ממוחשבת", כתב. "בנוסף, היות שהמערכת הממוחשבת לא הייתה מקושרת למאגר המידע של רשות האוכלוסין וההגירה, נאלצו המתשאלים להזין בעצמם ידנית את פרטי בני המשפחה של המאומתים, כדי לבחון אם הם נדרשים להיכנס לבידוד. פעולה זו גזלה זמן והיוותה פתח לטעויות".
בהמשך, ובעקבות שיתוף הפעולה עם צה"ל – חל שיפור משמעותי במערך החקירות, ובהעברה ובתכלול המידע. ואולם, בכל הנוגע להעברת המידע בין משרד הבריאות למשרד החינוך, בעיקר בעניין תלמידים מאומתים ומחויבי בידוד - נרשמו כשלים משמעותיים. "עד סוף אוקטובר 2020 העבירו מוסדות החינוך למשרד הבריאות את הנתונים על המגעים של המאומתים בגיליונות אקסל, ומשרד הבריאות הטמיע אותם במערכת שלו", צוין. "מדובר בתהליך בלתי יעיל ולא מבוקר". בפברואר-מרץ 2021 סיימו המשרדים לבנות ממשק מקוון המאפשר למשרד החינוך להחזיר למשרד הבריאות את הנתונים על המגעים של התלמידים ושל צוותי ההוראה.
באשר לחקירות האפידמיולוגיות, מהדו"ח עולה כי המספר היומי של חולים מאומתים שבו יכול לעמוד המערך הוא 3,000. "מכ-3,000, שיעור החקירות שהושלמו לא ירד מ-95%. ואולם כאשר מספר המאומתים החדשים ביום עבר את רף ה-3,000, שיעור החקירות שהושלמו החל לרדת. כך בתקופת השיא של התחלואה בינואר 2021 ירד שיעור החקירות שהושלמו ל-89%, ולאחר מכן עם הירידה בתחלואה, עד סוף מרץ 2021, עלה גם שיעור החקירות שהושלמו", נכתב.
(אדיר ינקו)
שיעור תמותה עודפת גבוה
במקביל להתפשטות מגפת הקורונה בישראל, שירותי בתי החולים וקופות החולים נפגעו משמעותית – והחולים שילמו את המחיר. גם על כך, בנוסף לפגיעה הקשה במערך בריאות הנפש, הצביע מבקר המדינה בדו"ח.
אחד הנתונים המשמעותיים ביותר שעולים מהדו"ח הוא בדבר התמותה העודפת. על פי הדו"ח, "מיולי 2020 חלה נסיקה בשיעור התמותה, כך שבספטמבר 2020 שיעור התמותה היה גבוה בכ-22% משיעור התמותה בספטמבר 2019, ובאוקטובר 2020 שיעור התמותה היה גבוה בכ-26% מזה שנמדד באוקטובר 2019".
המבקר הצביע גם על מחסור בכוח אדם ובמיטות עמו נכנסה ישראל למשבר. "צוואר הבקבוק העיקרי בטיפול בחולים קשה בקורונה הוא מחסור בכוח אדם רפואי בעל מומחיות בטיפול נמרץ ומומחיות בהנשמה, וכן כוח אדם סיעודי מיומן בטיפול בחולים במצב מורכב וקשה", כתב אנגלמן. "כך לדוגמה, שיעור מיטות טיפול נמרץ כללי מתוך כלל מיטות האשפוז הכללי בישראל עומד על כ-3% ונמוך בהשוואה למדינות בעולם - שיעור מיטות טיפול נמרץ במדינות אירופה עומד בממוצע על כ-5% מסך מיטות האשפוז הכללי, ובארצות הברית שיעורן עומד על כ-10%".
ברקע חשש גובר מהגעה לבתי החולים וקופות החולים, חלה ירידה משמעותית בשיעורי ההגעה אליהם בפועל. "כך למשל בתחום בדיקות קולונוסקופיה חלה ירידה של כ-17% מהשנה הקודמת", נכתב. בעניין זה המליץ המבקר "שהמשרד יקבע שיטות עבודה מיטביות המבטיחות מסלולים בטוחים ונקיים למטופלים כדי שלא יחששו לפנות לקבלת טיפול רפואי בעת משבר דוגמת משבר הקורונה. כן מומלץ לשלב הסברה לציבור כי מובטח שיקבל טיפול רפואי בסביבה בטוחה".
16 צפייה בגלריה
"מומלץ לשלב הסברה לציבור כי מובטח שיקבל טיפול רפואי בסביבה בטוחה". מרפאת כללית
(צילום:הרצל יוסף)
באשר למערך בריאות הנפש, כותב המבקר כי "משרד הבריאות לא הגדיר את זמני ההמתנה שעל מערך שירותי בריאות הנפש לעמוד בהם ולא קבע יעדים הדרגתיים רב-שנתיים של זמני המתנה. זמני המתנה סבירים נדרשים בהתאם לנקבע בהוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי. הדבר נדרש עוד יותר לאור העלייה במצוקות הנפשיות שנגרמות עקב מגפת הקורונה".
(אדיר ינקו)
כשלים בטיפול באזרחים הוותיקים
האוכלוסייה הוותיקה בישראל היא הפגיעה ביותר להדבקה, סיבוכים ותמותה מנגיף הקורונה. ואולם, הטיפול בה במהלך משבר הקורונה - כפי שעולה מדו"ח מבקר המדינה - היה רצוף בכשלים.
ממצאי המבקר נוגעים בין היתר לאיסוף המידע על אודות הקבוצה הזו והטיפול הנקודתי במבוגרים. "אף שאזרחים ותיקים הם אוכלוסייה שעשויה להזדקק לסיוע מיוחד בשעת חירום, במועד סיום הביקורת אין בישראל גוף אחד המרכז מידע בסיסי עליהם, ואשר מאפשר באמצעות מנגנון מוסדר איסוף מידע והעברתו לגופים המעורבים בטיפול באזרחים הוותיקים", כתב המבקר. הוא הוסיף כי "ברשויות המקומיות היה חוסר במידע על אזרחים ותיקים הזקוקים לסיוע ובפרטי ההתקשרות עימם, וזה עיכב את מתן הסיוע להם, בייחוד עם פרוץ משבר הקורונה ובמהלך הסגר הראשון".
מבקר המדינה מצא עוד כי "ערב משבר הקורונה לא היה ברשויות גורם שריכז מידע שלם ומעודכן על האזרחים הוותיקים ומאפייניהם, שאפשר הגשת סיוע לאוכלוסייה זו עם פרוץ המשבר. במאגר העיקרי שבו מרוכז מידע כללי על תושבי מדינת ישראל, מרשם האוכלוסין, לא היה עם פרוץ משבר הקורונה מידע מטויב, כולל פרטי התקשרות, שאפשר לרשויות המקומיות, למשרדי הממשלה ולגופי סיוע אחרים לאתר ולמפות את האוכלוסייה המבוגרת ולפנות אליה במהירות כדי להושיט לה סיוע".
זהו לא הכשל היחידי עליו מצביע המבקר בכל הנוגע לטיפול בקשישים ובאוכלוסייה מבוגרת יותר – גם הנגשת המידע לאותה אוכלוסייה לקתה בחסר. "משרד הרווחה והמשרד לשוויון חברתי לא פעלו ליידע את האזרחים הוותיקים שעימם יצרו קשר גם בנוגע למענים של המשרד האחר ולהנגיש אותם. בעקבות זאת נמנע מאזרחים ותיקים רבים מידע על מגוון פעילויות שעשויות היו להועיל להם ולשפר את איכות חייהם".
(אדיר ינקו)
לא נלחמים בפייק ניוז: כישלון מערך ההסברה
בדו"ח התמקד אנגלמן גם בהסברה ובהנגשת מידע לציבור במהלך משבר הקורונה. מהדו"ח עולים ממצאים מטרידים במיוחד באשר לעבודת ההסברה שנעשתה, בעיקר במשרד הבריאות אך גם על פיקוד העורף ומטה ההסברה הלאומי שהוקם. על פי הנתונים שעולים מהדו"ח, בשנת 2020 הושקעו לא פחות מ-311 מיליון שקלים עבור פעולות הסברה בשנת הקורונה הראשונה. מסקר שערך המבקר עולות מגמות מעורבות באשר לתוצאות ההשקעה כאשר 36% מכלל הציבור סברו שההיגיון בהגבלות לא הוסבר באופן ברור, 73% מהשיחות למוקד הטלפוני של משרד הבריאות לא נענו על ידי מוקדן.
"מממצאי הסקר של משרד מבקר המדינה עלה כי גורמי ההסברה הצליחו להסביר לציבור את רוב ההגבלות רק במידה בינונית, וככלל, הציבור נתן אמון מצומצם בלבד בגורמים האחראים לניהול המשבר", כתב המבקר. להיעדר הבהירות והקושי בהבנת המסרים, כפי שנטען לא פעם לאורח המשבר, היו מספר סיבות. המבקר מצביע, בין היתר, על "חוסר הבהירות בחלוקת האחריות גרם לקשיי תיאום בין גופי ההסברה השונים".
16 צפייה בגלריה
משרד הבריאות ניסה להילחם בפייק ניוז, אך לא מספיק. ארכיון - הודעה שקרית על בקשה להכנסה לבידוד
בתוך כך, מצביע המבקר על שורת ליקויים עמה התמודד מערך ההסברה עוד בטרם החלה ההתפרצות. "תוכנית דוברות משרד הבריאות לא עודכנה משנת 2007 על אף השינויים שחלו בתחום התקשורת, המדיה החדשה ואמצעי ההסברה בעשור האחרון", כתב המבקר. "כך, הרשתות החברתיות כלל אינן מוזכרות בתוכנית בין אמצעי הפצת המסרים". עם זאת, יש לציין כי מבדיקת המבקר משרד הבריאות טיפל בנושאים אלו מתחילת המשבר ואכן הנראות של משרד הבריאות ברשתות החברתיות כיום היא הרבה יותר משמעותית וניכרת.
מתחילת משבר הקורונה בסוף ינואר 2020 עד סוף אוקטובר 2020 התקיימו בסך הכול 75 ישיבות ממשלה וקבינט הקורונה. "התמודדות מטה ההסברה ומשרד הבריאות לא כללה פעולה שיטתית ורוחבית להתמודדות עם הפצת מידע כוזב, כגון לניטור המידע הכוזב, הצפתו כשגוי והפצת מידע אמין הסותר את המידע הכוזב", קבע המבקר.
"כך הופץ מידע כוזב שנותר ללא מענה מצד הגורמים שניהלו את המגפה". בנוסף, קבע המבקר כי "משרד הבריאות החל להכשיר מסבירים לצורך הופעה בכלי התקשורת לאחר פרוץ משבר הקורונה. זאת בשעה שכבר בתחילת המשבר הוא נדרש להתמודד עם עמדות של מומחים שסתרו את העמדה הממשלתית הרשמית וגרמו לעיתים לבלבול בקרב הציבור ולפגיעה במאמץ ההסברתי".
(אדיר ינקו)
השתתפו בהכנת הכתבה: צחי שדה ושקד אילת
פורסם לראשונה: 13:59, 31.08.21
