6 צפייה בגלריה
שופטי העליון בבג"ץ דרעי. בעוד חודש וחצי יתכנסו 15 יחדיו
(צילום: רויטרס/Ronen Zvulun/File Photo)
בית המשפט העליון דן בהרכבים מורחבים במאות רבות של דיונים ועתירות, אבל ב-12 בספטמבר יתכנסו לראשונה כל 15 שופטיו יחדיו באולם ג' - וידונו בעתירה נגד תיקון חוק היסוד והאיסור עליהם להשתמש מעתה והלאה בעילת הסבירות.
גורמים בכירים במערכת המשפט הסבירו את החלטת נשיאת העליון אסתר חיות לכנס הרכב תקדימי שכזה בדיון בעתירות נגד ביטול עילת הסבירות: "זו סוגיה הנוגעת לנושא המעסיק ומסעיר את הציבוריות הישראלית. שאלה יסודית הקשורה לתיקון חוק יסוד שמעולם עד כה סעיפיו לא בוטלו. זה גם נושא הנוגע לסמכות בית המשפט העליון עצמו".
לאחר ההודעה על מועד הדיון, והרכב השופטים שידון בו, העבירו בליכוד איום מרומז לשופטים כשאמרו: "ממשלות ישראל הקפידו תמיד לכבד את החוק ואת פסיקת בית המשפט, ובית המשפט תמיד הקפיד לכבד את חוקי היסוד. כל סטייה מאחד מעקרונות אלה תפגע פגיעה קשה בדמוקרטיה הישראלית".
ההודעה הזו מהווה למעשה את המשך הקו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, וממנה עולה שכמו בריאיון ביום חמישי האחרון ל-CNN - הוא שוב מסרב להתחייב שיציית לפסיקת בג"ץ במקרה שיפסול את החקיקה. מובילי המחאה נגד המהפכה המשפטית כינו את ההודעה "איום מאפיוזי של נאשם בפלילים על בית המשפט, באמצעות המפלגה שחטף".
בפוסט נרחב שפרסם אמש התייחס ראש האופוזיציה יאיר לפיד לאותה הודעה של הליכוד: "הרמז היה ברור, ואלים: 'חוקי יסוד', אמרה הודעת הליכוד, 'תמיד כובדו'. מכתב האיום שנשלח לעליון היה ברור: חוקי יסוד לא נפסלו מעולם בידי בית המשפט, הבהירה ההודעה, אז אל תנסו אפילו לגעת בהם עכשיו. אתם על הכוונת שלנו".
"אלא שאם כבר מדברים על חוקי יסוד, הנה עוד משהו שצריך לדעת עליהם: חוקי יסוד תמיד כובדו, בעיקר מפני שהכנסת חוקקה אותם ביראת כבוד", כתב לפיד. "הדיון עליהם היה רציני, היה ברור לכולם שהם קודש הקודשים החוקתי שלנו. כתיבתו של חוק יסוד, או אפילו שינוי שלו, היה תהליך שנמשך שנים. עד שהם הפסיקו. כמו שנתניהו וחבורתו הורסים את כל מה שהיה פעם קדוש לחברה הישראלית, הם החלו לבעוט גם בחוקי היסוד שלנו".
ראש האופוזיציה ציין כי "כשהם רצו להוסיף סגני שרים ב-2018 הם תיקנו את "חוק יסוד: הממשלה" תוך 35 שעות, רק כדי לסדר ג'וב למישהו. כשרצו להקים ממשלה פריטטית, הם שינו את 'חוק יסוד: הממשלה' תוך שבועיים. את התיקון שעשו בשבוע שעבר ל'חוק יסוד: השפיטה' (שידוע יותר בתור 'חוק הסבירות') הם הביאו כהצעת חוק מטעם שמחה רוטמן, כדי שהם לא יצטרכו לעבור את גורמי המקצוע כמו שמתחייב מהצעת חוק ממשלתית. את תהליך החקיקה המגוחך, הרשלני והאלים שניהל רוטמן יכולתם לראות בשידור ישיר מוועדת החוקה".
"ההמשך לא היה טוב יותר", הוסיף לפיד. "ראש הממשלה סירב לראות את הרמטכ"ל כדי שלא יצטרך לשמוע על הפגיעה בביטחון לפני שנכנס להצביע על החוק. הממשלה לא קיימה אפילו דיון אחד על השלכות החקיקה. איך אנחנו אמורים להתייחס לחוק יסוד שהממשלה מנסה לשנות תוך כדי ההצבעה, בזמן ששר הביטחון ושר המשפטים מנהלים במליאה ויכוח סוער מעל ראש ממשלה עייף שבדיוק השתילו לו קוצב לב? ככה לא מעבירים חוק יסוד. אתם רוצים שבית המשפט לא יתקרב לחוקי יסוד? תחוקקו אותם כמו שצריך".
בדרך כלל בית המשפט העליון מכריע בהרכב של שלושה שופטים. באתר הרשות השופטת נכתב כי "בעניינים בעלי חשיבות מיוחדת יכול העליון לדון בהרכב מורחב של מספר אי-זוגי גדול יותר של שופטים" - אבל הרכב 15 השופטים לא נקבע כמובן במקרה.
בהצעת פשרה שהועלתה רגע לפני האישור בכנסת של ביטול עילת הסבירות - ושלא התקבלה בסופו של דבר על ידי הצדדים - נכתב כי העליון יהיה מוסמך לבטל החלטות של הממשלה בטיעון שהן לוקות ב"אי סבירות קיצונית" רק בהרכב מלא של 15 שופטי עליון ורק ברוב מיוחד של שני שלישים מההרכב – 10 שופטים.
6 צפייה בגלריה
נתניהו ולוין. לפי התוכנית המקורית שלהם בג"ץ יוכל לבטל חוקים רגילים ברוב של לפחות 12 מ-15 שופטים
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בתוכנית המקורית של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין, שהובילה למחאות המתמשכות נגד המהפכה המשפטית, נכתב כי בג"ץ כלל לא יוכל לפסול חוקי יסוד, ואילו חוקים רגילים ניתן יהיה לבטל רק בהרכב מלא של השופטים ובתמיכה של לפחות 12 מתוך 15 השופטים. התוכנית המלאה לא קודמה בסופו של דבר, וביטול עילת הסבירות היה החוק הראשון במהפכה המשפטית שאושר סופית - וגם הראשון שמגיע להכרעת בג"ץ.
זו תהיה כאמור הפעם הראשונה שבה 15 שופטים ידונו בעתירה, כשעד היום השיא היה הרכבים של 13 שופטים. הראשון מבין אותם הרכבים כונס ב-1996, ובו נקבע כי החוק שאישר את העלאת תעריפי הארנונה נעשה כדין, ורשות השידור אינה חייבת להחזיר כספים לאזרחים.
6 צפייה בגלריה
הכתבה ב"ידיעות אחרונות" מ-1996 על הפסיקה הראשונה בהרכב של 13 שופטי עליון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
בפסק דין נוסף שבשיאו דנו בו 13 שופטים (וניתן לבסוף בהרכב מורחב של 11 שופטים) נדחו על חודו של קול העתירות לביטול חוק האזרחות, שמנע התאזרחות בישראל של בני-זוג של אזרחים ישראליים – אם אותם בני-זוג הם פלסטינים. שישה שופטים קבעו שהחוק הוא חוקתי, ואילו חמשת שופטי המיעוט - ובהם נשיא העליון דאז אהרן ברק - צידדו בביטולו.
הרכבים של 11 שופטים פחות נדירים, והמפורסם שבהם הוא זה שכונה "פסיקת 11:0". בפסק דין זה, לפני שלוש שנים, בג"ץ קבע פה אחד כי נתניהו יכול להרכיב ממשלה, על אף כתבי האישום נגדו.
לפני חצי שנה העליון התכנס בית המשפט שוב באותו הרכב ופסל את יו"ר ש"ס אריה דרעי מלכהן כשר, בין היתר בגלל חוסר סבירות קיצוני. 10 שופטים תמכו ורק אחד - יוסף אלרון - התנגד וטען שיו"ר ועדת הבחירות צריך להכריע בשאלת הקלון.
אלרון יהיה בהרכב המלא גם הפעם, שבראשו תעמוד כמובן הנשיאה חיות. לצדה יפסקו המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן ושופטי העליון יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, ענת ברון, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, גילה כנפי-שטייניץ, חאלד כבוב, יחיאל כשר ורות רונן.
11 שופטי עליון דנו בין היתר גם בעתירות נגד חוק הלאום ובחוקיות ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן - אבל גם בנושאים שונים לחלוטין.
כך, למשל, בעתירה שכונתה "בג"ץ פלייבוי" של ארגוני נשים נגד התרתם של שידורי כבלים פורנוגרפיים בישראל, קבע העליון לפני 20 שנה כי ההגנה על חופש הביטוי מחייבת ומצדיקה את התרת השידורים הפורנוגרפיים ודחה את העתירה.
פורסם לראשונה: 22:37, 31.07.23
