זה היה היום שבו נרצחו יותר יהודים מבכל יום אחר מאז השואה. וזה היה יכול להיות אחרת. זה היה היום שבו ישראל הופתעה כפי שלא הופתעה מעולם, כולל במלחמת יום הכיפורים. וזה היה יכול להיות אחרת. זה היה היום שבו ארגון טרור החזיק במשך שעות ארוכות ביישובים ובסיסים. וכן, זה לגמרי היה יכול להיות אחרת.
בהיעדר ועדת חקירה ממלכתית שתבחן את הכשל ושורשיו, איסוף המידע לגבי המחדלים והאחראים להם נעשה בשנה האחרונה בעיקר בתקשורת. כך, שנה אחרי הטראומה הגדולה של חיינו, 7 באוקטובר 2023, ודווקא אחרי ההישגים הכמעט בלתי נתפסים בגזרה הצפונית – עם החיסולים של בכירי חיזבאללה ובראשם חסן נסראללה, והכניסה ללבנון – אנחנו חוזרים למחדלים של אותו יום ארור. אלו של הדרג המדיני, ואלו של הדרג הצבאי. אלו שאירעו בשנים שלפני, בימים שלפני, בשעות שלפני – וגם אלו שאירעו זמן קצר לאחר תחילת הטבח. ynet עושה סדר בפאזל המורכב, שללא גוף ממלכתי שימונה לעשות בו סדר - הוא לנצח יישאר חסר.
ב"שנת מלחמה", סדרת כתבות לראש השנה, ynet סוקר את תוצאות המלחמה עד כה, החל במחדל הנורא, דרך ההצלחות המרהיבות וגם הטעויות הקשות, ועד לתמונת המצב הנוכחית. לכתבות נוספות:
• אחרי המחדל, ומתוך האסון, קם צה"ל על רגליו
• היתרון הישראלי, והתרחיש האיראני שצריך למנוע בכל מחיר
• ב-7/10 המערכות קרסו. כך תפקדה מאז הממשלה
• הלגיטימציה בעולם למלחמה בעזה בשפל, ויש סיכון חדש
תוכנית המתקפה הושגה - ולא זכתה להתייחסות רצינית
כחצי עשור לפני 7 באוקטובר הצליחה ישראל להשיג לראשונה את תוכנית ההתקפה המשולבת של חמאס, שתיקרא בהמשך "חומת יריחו". התוכנית כללה מעבר של מחבלים מעל הקרקע וגם במנהרות, ולאחר הקמת המכשול היא עודכנה, כך שתכלול רק פלישה מעל הקרקע. ישראל השיגה עותקים מעודכנים נוספים של "חומת יריחו", האחרון שבהם מאפריל 2022.
פלישה, גם מעל הקרקע: הסרטון של צלם ynet שנרצח רועי עידן, עם תחילת הפשיטה
בריחה המונית ממסיבת טבע
התוכנית הזו הייתה דומה מאוד לזו שיצאה לפועל לפני שנה. היא הייתה בידי שב"כ ואמ"ן, שהפיץ אותה לפיקוד דרום, לאוגדת עזה וליחידות נוספות – אבל לאורך כל השנים היא לא זכתה להתייחסות רצינית. ב"ידיעות אחרונות" כתב רונן ברגמן כי לא נבנה "תרחיש ייחוס" ואיש לא התכונן לחצייה של אלפי מחבלים את המחסום בבת-אחת, וגם לא פותח "מודל הרתעה" – צבר סימנים מעידים, שאם חלקם מתרחשים יחד יש חשש שמדובר במתקפה שמתוארת בתרחיש הייחוס.
מבט על המסמך שחובר באוגדת עזה בעקבות התוכנית מראה את גודל המחדל. יש בו את הפירוט המלא של התוכנית – החל מהונאה, שיתוק יכולות האיסוף והסיוע של אוגדת עזה, הגעה לגדר באמצעות אופנועים וג'יפים, ואז פיצוץ שלה ושל הטונדרות, פריצת המכשול וכניסה לשטח ישראל.
ובדיוק כפי שקרה בפועל, נכתב כי התוכנית של כוחות הנוחבה היא לפשוט על צוותי קרב וכיתות כוננות, להמשיך בפשיטות על מוצבים בקו המגע ואז "להגיע ליישובים בעומק ולבצע מסע הרג והרס, כולל לקיחה בשבי, כשלצד זאת יהיו פעילי הסברה שיתעדו וישדרו בזמן אמת את הפעולה". אבל מחברי המסמך עצמם כנראה לא האמינו שיתרחש. "לא ברור אם התוכנית קונקרטית או רעיונית בלבד", הם כתבו. ב-7 באוקטובר הם נוכחו לדעת: זה בדיוק מה שאירע.
התצפיתניות התריעו, איש לא הקשיב
הן היו "העיניים של המדינה", אבל לא הקשיבו להן. מיד לאחר הטבח תצפיתניות ששרדו סיפרו כי בתקופה שלפני 7 באוקטובר הן הבחינו מדי יום באימונים של חמאס לפשיטה על ישראל. חיילות שלא היו במשמרת באותו יום סיפרו על הסיורים שערכו המחבלים על רכבים, ושבמסגרתם הם עצרו בעמדות תצפית: "הם התאמנו איך לפוצץ את הגדר, להשתלט על הכוחות, להרוג ולחטוף. היה להם אפילו מודל של טנק שהם התאמנו כיצד להשתלט עליו".
תיעוד חטיפת התצפיתניות לירי אלבג, קרינה ארייב, אגם ברגר, דניאלה גלבוע ונעמה לוי מבסיס נחל עוז
הקלטה של רוני אשל ז"ל לפני 7 באוקטובר: "יש דברים שאני יודעת"
אמה של שחף ניסני, אחת מ-15 התצפיתניות שנפלו בקרב על מוצב נחל עוז, סיפרה ל-BBC על הודעה שקיבלה מבתה בחודש יולי, אחרי ניסיון חדירה. "זה היה אירוע מורט עצבים, שמעולם לא חווינו", כתבה הבת, ולצד זאת מחתה על שלא מקשיבים לאזהרות שלהן: "למה אנחנו פה אם אף אחד לא מקשיב?". לדברי האמא, "בחודשים האחרונים היא אמרה שוב ושוב שתהיה מלחמה, שאתם תראו. ואנחנו צחקנו שהיא מגזימה".
הוריה של רוני אשל, שגם היא נפלה ב-7 באוקטובר, סיפרו כי לתצפיתניות נאמר ש"יהיה אירוע גדול אחרי סוכות". "הן תודרכו, נאמר להן לא אחת", אמר האב אייל. חיילת ששירתה עד שבועיים לפני הטבח בניר עוז אמרה: "חפרו לנו על זה, זה היה ידוע שזה יהיה בתקופת אוקטובר. אבל אף אחד לא אמר לנו בחיים שזה יהיה בסדר גודל כזה". בשבי בעזה נמצאות עדיין חמש תצפיתניות: לירי אלבג, קרינה ארייב, אגם ברגר, דניאלה גלבוע ונעמה לוי.
הנגדת הזהירה, המפקד ענה: "אלו פנטזיות"
לצד התצפיתניות, שראו מקרוב את אימוני חמאס, היו גם במודיעין מי שזיהו את הסכנה – אבל תגובת המפקדים הבכירים הייתה דומה. נגדת ותיקה מ-8200 שלחה מייל ב-6 ביולי לשורה של קצינים, ובהם לקצין המודיעין של אוגדת עזה, שכותרתו: "מוות בקיבוץ, ובכל מחיר".
רגע פריצת הגדר, ב-7/10. הנגדת הזהירה מ"חומת יריחו", מפקדיה לא הקשיבו
במייל, שנחשף ב"עובדה", היא פירטה כי "בסוף מאי היה אימון מטורף, של שתי פלוגות נוחבה בנוכחות שורה של בכירים בחמאס". היא כתבה כי "האימונים ממחישים לנו שתוכנית 'חומת יריחו' היא תוכנית אופרטיבית, ויש להם כוחות שיודעים להוציא אותה אל הפועל ביום פקודה".
היא כתבה גם כי "יש להניח שלא נוכל לתת התרעה ארוכה מספיק כדי להיערך למניעת האירוע. כאן המקום לחשוב על גיבוש תפיסות התמודדות עם האירוע לכשיקרה בפועל, כדי לצמצם את הנזק". את אחד המיילים חתמה כך: "מייל זה הוא בבחינת התקיעה בשופר כי החרב באה - יפה השעה להזהיר את העם".
גם קצינה צעירה ב-8200 הצטרפה אל אזהרותיה שחמאס מתכנן חדירה המונית ליישובי העוטף, אבל אחד המפקדים הבכירים ענה להן: "אלו פנטזיות". ראש אמ"ן דאז חליוה לא היה מכותב למיילים, וטען כי לא היה מודע להם.
האימונים החריגים שלא הדליקו נורה אדומה
ארבעה ימים בלבד לפני 7 באוקטובר זיהתה תצפיתנית אימון שהתבצע בצמוד לגבול עם עזה. לפי הדיווח שלה, היא ראתה כ-170 מחבלים שביצעו אימון נרחב של שיגור רקטות במקביל לפשיטות על טנקים צה"ליים.
5 ימים לפני 7/10: מטחי רקטות לים, באימון של הג'יהאד האיסלאמי
האימון זוהה בשעה 9:00 והתצפיתנית שזיהתה אותו דיווחה עליו בצורה מסודרת למפקדיה. אף שהיה מדובר באימון נרחב וחריג, הוא תואר כ"עוד אימון" שבוצע ברצועה – ולא הדליק נורה אדומה בקהיליית המודיעין. האימון הזה יושם בצורה כמעט מדויקת ב-7 באוקטובר - גם שיגור הרקטות וגם הפשיטה על הטנקים.
גם האימון הזה וגם אחרים שקדמו לו נערכו לא פעם לעיני כל ובשטח פתוח. בחמאס, וגם בג'יהאד האיסלאמי שערך אף הוא תרגילים שכאלה, גם ימים ספורים לפני הפשיטה, הצהירו שבאותם אימונים תרגלו הכוחות הסתערות על "יישובי האויב", ממש כפי שעשו בסופו של דבר במתקפת הפתע.
סימנים מעידים היו, אבל הכוננות לא הועלתה
בליל 6 באוקטובר, שעות לפני תחילת מתקפת הפתע, החלה התרחשות ברצועת עזה. בתחילת הלילה התקבל "סימן מעיד" המעלה חשד להתקפה קרקעית לשטח ישראל. אותו סימן מעיד היה הפעלת כרטיסי סים ישראליים רבים במקביל ברצועת עזה. בישראל ידעו על כך בעקבות פעילות מבצעית של השב"כ, שנועדה להתריע מפני פיגוע.
לאחר אותה התרחשות חריגה, רל"ש הרמטכ"ל העיר את רא"ל הרצי הלוי שהחליט לקיים שיחה מסודרת ב-4 לפנות בוקר. ראש אמ"ן אהרון חליוה, שהיה בחופשה באילת וגם אותו העירו, לא התרשם ולא היה על הקו בשיחה, כמו אף בכיר אחר מאגף המודיעין.
בסיום השיחה ביקש הרמטכ"ל להטיל ספק בהנחה שחמאס לא רוצה מלחמה, ובפיקוד הדרום ובאגף מבצעים החלו בשורת פעולות שקטות. בין היתר הוקפצו מפקדים לגזרה, הועלו עוד שני כטב"מים לאוויר, והוזנק לגזרה "צוות טקילה" של שב"כ - בעקבות הערכת מצב שקיים ראש השב"כ רונן בר סביב 4:30 לפנות בוקר.
הרמטכ"ל קבע את הישיבה ל-8:30 - ואז אזור חאן יונס כבר נראה כך, פרוץ לגמרי
אבל צה"ל נמנע מהעלאת כוננות על רקע הקונספציה השלטת והרמטכ"ל קבע ישיבה נוספת ל-8:30 בבוקר. ב-ynet חשף נדב איל כי ההחלטות הללו התקבלו על רקע חוסר הידיעה של משתתפים בשיחה מכך שסימן מעיד נוסף נקלט ביחידת 8200 - ומהמשמעות הדרמטית שלו.
ההאזנות שהופסקו שנה לפני כן
במטה השב"כ היו כאמור במשך שעות במעקב אחר הפעילות החריגה של חמאס בעזה באותו הלילה, אך הם לא סברו שהסיבה לכך היא פלישה קרובה.
לפי ה"ניו יורק טיימס", שיקול הדעת שלהם עשוי היה להיות שונה "לו בישראל היו מאזינים לרשת מכשירי הקשר הטקטיים לטווח קצר של מחבלי חמאס. אבל המודיעין הישראלי הפסיק לצותת לרשתות הללו שנה קודם לכן, כי אחרי שהן לא הניבו דבר זמן רב ולנוכח מידע שהגיע ממקורות אחרים, היו שראו בכך בזבוז מאמץ".
ב-8 באוקטובר מצאו לוחמים מכשירי קשר ידניים על גופותיהם של חלק ממחבלי חמאס - אותם מכשירי קשר שגורמי המודיעין החליטו שנה לפני כן שאין טעם להאזין להם.
ההתמכרות לכלי החשאי, והזנחת המודיעין האנושי
בשנים האחרונות, כך חשף רונן ברגמן בתחקיר ב"ידיעות אחרונות", המודיעין הישראלי התבסס יותר ויותר על ה"הכלי החשאי" - מקבץ של פרויקטים מבצעיים וטכנולוגיים מורכבים וסבוכים, שעלו מיליארדים רבים. בכיר לשעבר בשב"כ אמר כי "הכלי החשאי" היה כל כך מדהים, "ממכר ממש" בלשונו, שלפחות בכל הנוגע לעזה, בקהילת המודיעין הזניחו, לפחות במידה מסוימת, את כל שאר המקורות.
בעקבות זאת התקבעה התפיסה שיש פחות ופחות צורך במגוון גדול ורחב של מקורות נוספים, ובהם מודיעין אנושי (יומינט), שמהווה את המקור הקלאסי למודיעין: סוכנים שמגויסים מקרב אוכלוסיית האויב, ומופעלים לצורך דיווח שוטף או השגת מידע ספציפי.
5 צפייה בגלריה
בסיס 8200. היחידה שעסקה במודיעין מקורות גלויים פורקה שנתיים לפני מתקפת חמאס
(צילום: יריב כץ)
בין היתר הוזנחו גם מודיעין חזותי (VISINT) - סדרה ארוכה של אמצעי צילום וצפייה, שכוללים בין השאר צילומי לוויין, טיסות צילום (כולל כטמ”מים), בלוני צילום ומעקב התצפיתניות - וכן מודיעין ממקורות גלויים (OSINT). עד לפני שלוש שנים עסקה יחידת חצב במודיעין מקורות גלויים, אלא שאז הוחלט לפרקה ואנשיה הוטמעו בין יחידות 8200. רק לאחר פרוץ המלחמה בעזה הוחלט להקים את חצב מחדש, בעיקר ממילואימניקים.
אותה "התמכרות" לכלי החשאי הייתה אולי זו שהובילה לכך שמידע חשוב בערוצים אחרים לא יסווג כמשמעותי. כך, למשל, היה פורום פיקוד של חמאס שבו דובר באופן פתוח על המתקפה. אלא שכל מה שהתרחש בפורום הזה הוגדר על-ידי המודיעין כ"לא קריטי". בדיעבד יתברר שבפורום ההוא תוכננו ההונאה והמתקפה לפרטים, רק שאף אחד לא עלה על זה.
האמונה שהגדר "בלתי עבירה"
בישראל היו בטוחים שהגדר בגבול הרצועה - קיר בטון באורך של כמעט 40 קילומטרים מעל ומתחת לאדמה שבנייתו הושלמה ב-2021 - תחסום באופן הרמטי את עזה. הייתה גם מערכת מעקב בגבול שהתבססה כמעט אך ורק על מצלמות, חיישנים ומערכות "רואה-יורה" המופעלות מרחוק – אותן מערכות שהושמדו במכת הפתיחה של חמאס ב-6:30 בבוקר של 7 באוקטובר.
הפגיעה במערכות "רואה-יורה", במכת הפתיחה של חמאס
בכירים בצה"ל האמינו כי השילוב של הגדר ומערכות מעקב מרחוק ומקלעים יגרמו לכך שלא ניתן יהיה להסתנן לישראל, מה שיפחית את הצורך בהצבת כמות גדולה של חיילים בבסיסים.
אבל המתקפה של חמאס חשפה את השבריריות של הטכנולוגיה הזו. ארגון הטרור השתמש ברחפנים שפגעו באנטנות הסלולריות ובמערכות הירי מרחוק שהגנו על הגדר, ובחסות העיוורון בישראל פשט על בסיסים ויישובים.
מטוסי הקרב המריאו - ולא ידעו מה קורה על הקרקע
"איפה היה חיל האוויר?", זו שאלה שחוזרת על עצמה פעם אחר פעם אחרי 7 באוקטובר. תחקיר של רונן ברגמן ויואב זיתון ב"ידיעות אחרונות" גילה כי גם בחיל הנחשב למסודר ולמאורגן ביותר בצה"ל התקשו מאוד להבין את גודל האירוע, והמענה שניתן - לפחות בשעות הראשונות - היה חלקי ודליל.
פרט לכיפת ברזל, שהופעלה מיד, התגובה הצבאית הראשונה של צה"ל באותו בוקר הייתה הזנקת צמיד מטוסי F-16I מחצרים. הטייסים והנווטים ראו את אין-ספור שובלי הרקטות, אבל על-פי הפקודות תפקידם של המיירטים הראשונים שעולים לאוויר הוא קודם להגן על נכסים אסטרטגיים. בשעות הראשונות לא היה מי שישנה את הפקודה הזו, וינחה את המטוסים לאזורים המותקפים, שם היו זקוקים להם באמת, ומגובה 20 אלף רגל כמעט שלא ניתן לזהות ללא סיוע מהקרקע מטרות.
כך יצא שבמשך כ-45 דקות קריטיות, מטוסי קרב חמושים חגו ללא מעש בשמיים. רק בסביבות השעה שמונה, כאשר הטייסים נחתו, הם למדו מה התרחש רק כמה ק"מ מהם. "לו ידעו, הם יכלו לפחות לטוס נמוך, להפחיד את מחבלי חמאס בטיסה רועשת מעל ראשיהם", אומר קצין בכיר בטייסת.
דקות ספורות אחר כך המריא גם זוג מטוסי חמקן F-35. גם טייסיהם לא יכלו לדעת מה קורה על הקרקע, אף שזיהו שריפות באזור העוטף. בתגובה לכך, הטייסים פעלו לפי תוכנית מגירה לתקיפת מטרות בעזה. לא היה מי שיאמר להם שהתקיפות הללו לא יעילות עכשיו. מעט לפני שבע בבוקר הוקפץ גם צמד ראשון של מסוקי אפאצ'י לעוטף, ששייכים לטייסת שבסיס האם שלה הוא רמון שבדרום - אבל בגלל קיצוצי תקציב הם תפסו כוננות דווקא מול גבול לבנון והיו בכלל ברמת דוד שבצפון, מרחק טיסה שהוסיף דקות ארוכות ללא חיפוי אווירי באזור העוטף.
הכוחות המעטים שהיו, ואלו שהועברו לחווארה
אזהרות כאמור היו, והרבה, אבל הן לא היו ממוקדות בעזה ובפשיטה לעוטף - וסדר הכוחות שהיה בבוקר 7 באוקטובר באזור היה דליל, בין היתר עקב החג, שמחת תורה. בעת המתקפה היו פרוסים בגבול עזה ארבעה גדודים קרביים – שניים מגולני, אחד של סיירת הנח"ל וכן גדוד שריון. שתי פלגות מיחידות אגוז של הקומנדו, שתגברו בחיים את אוגדת עזה, הועברו לחווארה יומיים לפני מתקפת הפתע.
הסוכה שהקים ח"כ צבי סוכות בחווארה, ב-5 באוקטובר
גם תותחים לא היו באזור. קצין תותחנים ראשי הסביר חודש אחר כך ששנים לפני כן הוצאו סוללות תותחנים מגבול עזה, וכוחות החיל הוצאו מגזרה זו לפעילות בגבול הצפון - וגם לפעילות אבטחה ביהודה ושומרון. בעת המתקפה צה"ל היה מצוי גם בחופשה מרוכזת, "הדממה", ולכן יחידות רבות היו בחופשה, כולל מפקדים וחיילים לא מעט שאיישו את גבול עזה.
וגם האמצעים הקבועים שהיו אמורים לסייע בהגנה נעדרו. שלושה בלוני תצפית שהותקנו ליד גבול עזה לא היו תקינים בימים שלפני המתקפה, צה"ל לא הביא במקום אמצעי מודיעין חלופיים – ואז מכת הפתיחה כללה את השמדת מערכות ה"רואה-יורה".
החזקת קו: הקונספציה הצבאית שקרסה
במאמר ב-ynet פירט פרשננו לענייני ביטחון רון בן ישי את הקונספציות ששלטו לפני 7 באוקטובר, ושהובילו אותנו לעברי פי פחת. הקונספציה הצבאית, הוא כתב, באה לידי ביטוי באופן ישיר בכך שצה"ל לא נערך כלל לקרב הגנה שמחייב קו הגנה ראשון, קו הגנה שני וקו הגנה שלישי, שיעצרו את כוחות חמאס שינסו להסתער על יישובי העוטף.
למעשה, עקב הקונספציה והיהירות, המתבטאות במסמכי תרחיש הייחוס שנכתבו בצה"ל, הקימו הצבא ומערכת הביטחון מכשול טכנולוגי - כלומר גדר המערכת, החיישנים ועמדות הירי המאוישות מרחוק ("רואה יורה") - אבל לא בנו מערך הגנה על יישובי העוטף כפי שהתחייב כנגד האיום האמיתי במתקפה רבתי של חמאס, שעליו היה מידע מפורט בקהילת המודיעין.
צה"ל לא בנה מערך הגנה על יישובי העוטף. תיעוד מחבלי הנוחבה בתוך שדרות
צה"ל הסתפק ב"החזקת הקו" בכוחות מינימליים, עם עתודה מועטה לאורך המכשול, מתוך הנחה שדי יהיה בכך כדי להדוף ניסיון פשיטה אחד או שניים של חמאס. התפיסה הזו של החזקת הקו שהסתמכה על המכשול קרסה לגמרי: המחבלים הצליחו לפרוץ את המכשול ולחדור לשטח ישראל בתוך פחות מעשר דקות, ולא ביותר מארבע שעות כפי שנכתב ב"תרחיש הייחוס", שהוא בעצם "הקונספציה" בהתגלמותה.
גם הפריצה בנקודות רבות לאורך הגדר, הפשיטה בבת אחת על יישובים ומוצבים וחסימת צירי התנועה לא הופיעו בתרחיש הייחוס, מפני שצה"ל, מערכת הביטחון וקהילת המודיעין היו קורבנות למחשבה יהירה שזלזלה באויב ונכשלה בהבנת כוונותיו, למרות המידע הרב שהיה בידיהם. חוסר ההתייחסות הרצינית לתוכנית "חומת יריחו" וההתנהלות בליל המתקפה נבעו גם הם מהקונספציה ומהיהירות.
חמאס נכס: קונספציית הדרג המדיני שקרסה
לצד הקונספציה הצבאית, קרסה גם זו של הדרג המדיני בכלל וראש הממשלה בנימין נתניהו בפרט, שראו בחמאס "נכס" שיש לבדל אותו מהרשות הפלסטינית כדי למנוע הקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. הקונספציה המדינית הזו היא שאפשרה לחמאס לקבל כספים ולהתעצם באין מפריע.
ההודאה בשגיאה הפטאלית נאמרה כבר ב-8 באוקטובר. "האמנו שהעובדה שהם (הפועלים) נכנסים (לישראל) ומביאים כסף לעזה תיצור רמה מסוימת של רוגע. טעינו", אמר לסוכנות הידיעות רויטרס דובר מטעם צה"ל. גורם ביטחוני ישראלי, ששמר על עילום שם, הודה כי מערכת הביטחון הוטעתה: "הם גרמו לנו לחשוב שהם רוצים כסף. ובמשך כל הזמן הזה הם היו מעורבים באימונים ובתרגילים – עד שהם השתוללו".
התומכת הכלכלית המרכזית בחמאס הייתה קטאר. בשנים האחרונות, דרך אישור הכנסת מזוודות הכסף, עזה קיבלה בממוצע 30 מיליון דולר מדי חודש, 360 מיליון דולר בשנה. אלוף (במיל') עמוס גלעד, שכיהן כראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, אמר ל-CNN כי מערכת הביטחון לא תמכה בהעברת הכסף לחמאס, אך יישרה קו עם האסטרטגיה של נתניהו.
קצין בכיר שכיהן עד לאחרונה תחת נתניהו אמר בתחקיר של "שומרים", כי ראש הממשלה סבר שהוא יוכל לשלוט בגובה להבות הסכסוך מול חמאס, מה שהתברר ב-7 באוקטובר כטעות קטלנית. לדברי הקצין, להבנתו הפיצול הפלסטיני שירת את תפיסת ראש הממשלה בצורה מושלמת ושימש את מה שהקצין מגדיר כ"שכפ"צ מול תהליך מדיני".
דבריו של אודי לוי ב"וועדת החקירה האזרחית"
(צילום: ועדת החקירה האזרחית)
בכיר המוסד לשעבר אודי לוי אמר בעדותו ב"וועדת החקירה האזרחית" לאסון 7 באוקטובר כי "את חמאס אפשר היה להקריס כלכלית. הוא היה במצוקה כלכלית מאוד גדולה כי הרשות הפלסטינית הפסיקה לממן אותו, לא היו לו כספים". לוי, שעמד בראש יחידת "צלצל" לסיכול טרור באמצעים כלכליים אמר כי בפגישות עם נתניהו "דיברנו איך פוגעים, מה עושים - ושמענו למעשה על ההחלטה לאפשר לקטארים לשקם את עזה ולהכניס אליה כסף ב-2012".
צמצום איסוף המידע: הקונספציה האמריקנית שקרסה
גורמים ישראלים ראו בחמאס איום אזורי, ולא ארגון טרור עולמי כמו חיזבאללה או דאעש. לדעה זו הייתה שותפה גם ארצות הברית, וסוכנויות הביון האמריקניות הקדישו מעט משאבים לאיסוף מודיעין על הארגון.
למעשה, הביון האמריקני צמצם משמעותית בשנים האחרונות את איסוף המידע המודיעיני על חמאס ותוכניותיו, מתוך הערכה שהארגון מהווה איום אזורי שישראל מתמודדת עימו היטב. חלקים מסוימים בממשל האמריקני אף האמינו שניתן לגייס פעילי חמאס כמקורות מידע על ארגוני טרור שנחשבים כמאיימים יותר עבור וושינגטון.
הקונספציה האמריקנית הזו נבעה לא מעט מההערכה הרשמית של המודיעין הישראלי ושל המועצה לביטחון לאומי מאז מבצע "שומר החומות" במאי 2021, שלפיה לחמאס אין כל אינטרס לפתוח במתקפה שעלולה להוביל לתגובה הרסנית מצד ישראל. במקום זאת, המודיעין הישראלי העריך כי חמאס מנסה לעורר אלימות ולהפעיל תאי טרור נגד ישראלים בגדה המערבית.
נתניהו ואנשי מערכת הביטחון היו בטוחים כי איראן וחיזבאללה מהווים את האיום החמור ביותר על ישראל, מה שהסיט את תשומת הלב והמשאבים מהתמודדות עם חמאס. בסוף ספטמבר אמרו גורמים ישראלים בכירים ל"ניו יורק טיימס" כי הם מודאגים מכך שישראל עלולה להיות מותקפת בשבועות או בחודשים הקרובים בכמה חזיתות על-ידי מיליציות שנתמכות על-ידי איראן, אך לא הזכירו את האפשרות שחמאס ייזום בעצמו ולבדו מלחמה עם ישראל מרצועת עזה.
נתניהו שמע את האזהרות, ולא שינה כיוון
בחודשים שבהם קידמה הקואליציה את המהפכה המשפטית, מה שהוביל להפגנות ענק, לאיומים של מילואימניקים באי-התייצבות ולמשבר פוליטי-חברתי חסר תקדים, בכירים במערכת הביטחון הזהירו את ראש הממשלה נתניהו מהמשמעויות הביטחוניות - ואף ממלחמה. למעשה, וכפי שנחשף ב-ynet, נתניהו קיבל ארבעה מכתבי אזהרה שונים מאגף המודיעין בין מרץ ליולי 2023, שבהם הוזהר מהיחלשות ההרתעה הישראלית בעקבות הפגיעה האנושה בלכידות החברתית בישראל. צה"ל אף אישר זאת.
נאום גלנט ממרץ 2023, שבו הזהיר: "לעצור את החקיקה לאור הסכנה"
שר הביטחון יואב גלנט התריע בעצמו, בנאום במרץ שהוביל לניסיון להדחתו, ואמר כי "יש לעצור את החקיקה לאור הסכנה". ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין לשעבר, תא"ל עמית סער, התריע בפני נתניהו כי המשבר הפוליטי-חברתי מעודד את איראן, חיזבאללה וחמאס להסתכן בפעולות נגד ישראל. הוא כתב לו לראשונה ב-19 במרץ, שבוע לפני הניסיון הראשון לאשר את חוקי המהפכה המשפטית וניסיון הדחת גלנט, וגם ב-16 ביולי, שבוע לפני ההצבעה על ביטול עילת הסבירות בכנסת.
ראש השב"כ רונן בר הזהיר את נתניהו ביולי ממלחמה מתקרבת, ואמר לו כי מדובר ב"התרעה למלחמה". ב"ידיעות אחרונות" נחשף כי בר נפגש עם נתניהו לפני ההצבעה על ביטול עילת הסבירות, וקיבל את אישורו של נתניהו לדווח על כך גם לראש האופוזיציה יאיר לפיד. בלשכת ראש הממשלה נאמר כי לא הייתה התרעה למלחמה בעזה.
בנוסף, לפי גורמים ביטחוניים בישראל ששוחחו עם ה"ניו יורק טיימס", שני קצינים בכירים – ובהם ראש אמ"ן חליוה – הגיעו לכנסת ב-24 ביולי, היום שבו עבר סופית במליאה החוק לביטול עילת הסבירות. הם הזהירו את נתניהו מ"איומים דחופים", וחליוה אף הביא בתיקו מסמכים מסווגים, שלפיהם ניתוח מודיעיני מראה כי הכאוס הפוליטי מחזק את אויבי ישראל.
לפיד התריע, נתניהו לא השתכנע
בעדות ב"וועדת החקירה האזרחית" אמר ראש האופוזיציה יאיר לפיד שנתניהו "נראה משועמם ואדיש" במהלך תדרוך ביטחוני שמסר לו המזכיר הצבאי דאז, אלוף אבי גיל, כחודש וחצי לפני 7 באוקטובר. "הם ידעו שיש סיכון ביטחוני בהתנהלות שלהם. הקבינט ידע, נתניהו ידע, מערכת הביטחון הזהירה", אמר לפיד. "צריך להבדיל בין כך שב-7 באוקטובר לא הייתה התרעה טקטית - לבין כך שהייתה התרעה אסטרטגית". בליכוד דחו את דבריו ואמרו שלא התקבלה כל התרעה.
לפיד טען שהדרג המדיני כן עודכן בכך שחמאס אינו מורתע כמו בעבר, ואמר שגם הוא עודכן בכך. "במשך החודשים שקדמו לאסון ראש הממשלה ושרי הקבינט קיבלו סדרה של התרעות חמורות, חסרות תקדים. מאמצע שנת 2023 היו יותר ויותר קולות בתוך ארגוני הטרור שאמרו שהגיע הרגע שלו הם חיכו", אמר לפיד.
עדות לפיד ב"וועדת החקירה האזרחית"
(צילום: ועדת החקירה האזרחית)
הוא ציין שב-21 באוגוסט 2023 היה בעדכון ביטחוני אצל ראש הממשלה. "המזכיר הצבאי דיווח על התחממות בכל הגזרות. דיווח שכל אלה מזהים בצד הישראלי חולשה, קרע פנימי, מתחים ואובדן כשירות בצבא ובנוסף משבר שהולך ומתהווה מול האמריקנים. אני חשבתי שמדובר במידע יוצא דופן בחריפותו ובנחרצות שלו. ראש הממשלה נראה משועמם ואדיש, ולא העיר על זה דבר".
לדברי לפיד, הוא קרא אחר את דוחות המודיעין "והמשמעות הייתה חד-משמעית: ישראל ברמת סיכון גבוהה במיוחד. ב-18 בספטמבר הייתי שוב בוועדת החוץ והביטחון, וראיתי עליית מדרגה נוספת ברמת הסיכון בדוחות. מה שנכתב שם היה חד-משמעי – ההרתעה הישראלית נשחקה דרמטית". יומיים אחר כך התייצב לפיד מול המצלמות ואמר: "אני נאלץ להזהיר את אזרחי ישראל - אנחנו מתקרבים קרבה מסוכנת לעימות אלים, רב-זירתי".
ההצעות לחסל את סינוואר, והסירוב של נתניהו
הוא שוחרר בעסקת שליט אחרי 23 שנה בכלא הישראלי, הפך ב-2017 למנהיג חמאס ברצועת עזה – אבל לטענת בכירים במערכת הביטחון נתניהו סירב כמה פעמים לתוכניות שב"כ לחסל את יחיא סינוואר.
ב"ידיעות אחרונות" כתב יוסי יהושוע כי במבצע "שומר החומות" נתניהו היה זה שדרש לחסל את סינוואר, אבל צה"ל ושב"כ לא הצליחו בכך. ראש השב"כ באותה תקופה, נדב ארגמן, אמר כי לאחר המבצע קבע שסינוואר הופך לאתגר אסטרטגי עבור ישראל ודרש לחסלו, אבל לדבריו דרישה זו לא נענתה על-ידי ראש הממשלה. "סינוואר לא חוסל כי נתניהו לא רצה", טען.
גם מחליפו, ראש השב"כ הנוכחי רונן בר, החזיק עוד לפני 7 באוקטובר בעמדה הדומה לזו של ארגמן. אבל בצה"ל לא תמכו בהפעלת תוכניות המגירה, ורצו להמתין "לזמן הנכון". בכל מקרה, התוצאה ידועה – סינוואר היה זה שביחד עם מוחמד דף פתח במתקפת הפתע, זו שבה נרצחו יותר מ-1,200 ישראלים ביום אחד.
באגף המבצעים רצו לשמור על מקורות
לפי תחקיר של עמרי מניב ב"קשת", ראש חטיבת המבצעים שלימים מונה לראש אמ"ן - האלוף שלומי בינדר (אז תא"ל) - קיבל טלפון בשעה 02:30 בלילה, ניהל מאז כ-50 שיחות, אך אל הבור בקריה הוא יצא רק אחרי המתקפה - וייקח עליו פיקוד רק אחרי 09:00 בבוקר. ראש אגף המבצעים, האלוף עודד בסיוק, כינס הערכת מצב ב-04:30, אבל חרף הסימנים המדאיגים שצוינו לאורך הכתבה - הוא פירש את היערכות חמאס באופן שגוי.
עם זאת, לפי התחקיר, בשיחה כן עלה תרחיש קיצון של חדירה נקודתית של עשרות מחבלים, שהוגדר "בסבירות נמוכה". בסיוק שוחח עם סגן ראש השב"כ, שסיפק הערכה דומה. ואולם, בסיוק לא שינה את ההיערכות, לא ביקש לדבר עם ראש אמ"ן דאז אהרן חליוה, ולא עם מפקד חיל האוויר או מפקד חיל הים. הוא לא עדכן את המזכיר הצבאי של ראש הממשלה האלוף אבי גיל, וגם לא את המזכיר הצבאי של שר הביטחון - תת-אלוף גיא מרקיזנו.
בסיוק, לפי התחקיר, העדיף לשמור על מקורות מודיעיניים, והנחה על "היערכות מצומצמת" מתוך "תשומת לב מרבית לשמירת מקורות". אלוף פיקוד הדרום ירון פינקלמן ביקש לדרוך את כיפת ברזל, אך בסיוק היה סבור שזה לא רלוונטי באותו שלב, ואמר כי שינויים בכוננות ההגנה האווירית ייבחנו בשעות הקרובות בכפוף להתפתחויות המודיעיניות.
בנוסף, פינקלמן ובסיוק הסכימו לא להקפיץ לעוטף אפילו לא עוד חייל אחד. באוגדת עזה הכוננות נותרה כוננות רגילה, לא מוגברת, כשרוב החיילים עוד היו ישנים במיטות. רק בשעה 06:50 הכריז תא"ל בינדר על מצב חירום בצה"ל, והוקפצו כוחות שכלל לא היו בכוננות. בשעות הראשונות למתקפת חמאס ההתנהלות בבור בקריה הייתה כאוטית, ולאור העובדה שמפקד אוגדת עזה תא"ל אבי רוזנפלד היה נצור בחמ"ל - התקשו בצה"ל לייצר תמונת מצב של מה קורה בשטח, והקפיצו כוחות למקומות הלא נכונים. כך למשל, אחרי סרטון הטנדר בשדרות הוקפצו לעיר כוחות רבים, שהגיעו אליה אחרי שכבר נוקתה ממחבלים - ובזמן שבקיבוצים ובמסיבת הנובה התנהל טבח.
פורסם לראשונה: 14:12, 02.10.24
