דובר צה"ל התיר לפרסום הבוקר (יום שישי) כי רס"ר במיל' גיא שבתאי, בן 39 מירושלים, נפטר אתמול מפצעיו אחרי שנפצע באורח קשה בקרב בדרום לבנון ב-26 באוקטובר. באותו קרב נהרגו חמישה לוחמים וקצינים נוספים במילואים: רס״ם (מיל׳) שאול מויאל ז״ל, סרן (מיל׳) הרב אברהם יוסף גולדברג ז״ל, רס״ר (מיל׳) גלעד אלמליח ז״ל, סרן (מיל׳) עמית חיות ז״ל ורס"ן (מיל׳) אליאב עמרם אביטבול ז"ל. מתחילת המלחמה ב-7 באוקטובר בשנה שעבר נפלו 782 חיילי צה"ל.
הלוחמים, מגדוד 8207 של חטיבת אלון (228), נהרגו בהיתקלות אחרי שנכנסו להתקפה במתחם בנוי בכפר הסמוך לגבול בגזרה המרכזית בדרום לבנון. הקרב התפתח במספר זירות בכפר ונמשך לאורך שעות. גם החילוץ נמשך זמן רב. תחילה, נקבע מותם של אלמליח, חיות, אביטבול וגולדברג, ובהמשך הודיע צה"ל כי גם מויאל מת מפצעיו. שבתאי הוא החלל השישי מאותו הקרב. לוחם מילואים נוסף נפצע באורח קשה בקרב.
מהרבנות הצבאית נמסר כי "גיא הוצב בגדוד כרכז רבנות לאחר שביקש לשרת במילואים ברבנות הצבאית ביחידה קרבית. הוא עשה את עבודתו נאמנה ולקח על עצמו אחריות רבה ומרחיבה במכלול תחומי עשיית הרבנות הצבאית בגדוד. את כל משימותיו ביצע באמת ובאמונה.
"גיא עסק בחינוך ולימד בישיבת חורב בירושלים. הוא בחר להיות דווקא מורה מקצועי כדי שיוכל להקדיש את שעות הבוקר ללימוד תורה במכון מאיר. כזה היה - איש תורה ואיש חינוך. גיא זכה לקשר מיוחד עם רב הגדוד הרב אבי הי״ד, וכאשר ניתנה הפקודה להיכנס ללבנון, היה ברור לשניהם שהם נכנסים יחד. שעותיהם האחרונות עברו עליהם בלחימה תחת אש; 'הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ'. תנחומים כנים לבני משפחתו. ליבנו ומחשבותינו איתם בשעה הקשה הזו".
3 צפייה בגלריה
הנופלים הנוספים בתקרית, מימין: גלעד אלמליח, עמית חיות, אליאב עמרם אביטבול, אברהם יוסף גולדברג, שאול מויאל
(צילום: דובר צה"ל, אלישע בן קימון)
שי שבתאי, אחיו הגדול של גיא, סיפר ל-ynet: "גיא היה בהתחלה חילוני, הוא שיחק כדורגל בנוער של מכבי תל אביב ובני יהודה. אחר כך הוא שיחק ארבע שנים במכללה בשיקגו וסיים תואר ראשון במתמטיקה ואנגלית. במהלך שהותו בארה"ב הוא התחבר בשיקגו לבית חב"ד מתוך זיקה ליהדות, ובהמשך החליט לחזור בתשובה והפך להיות מורה לאנגלית ומתמטיקה בישיבת חורב ובמכון מאיר בירושלים. בצעירותו הוא תמיד אהב להתנדב ולעזור".
האח סיפר עוד: "בלבנון גיא לא היה אמור להיכנס למתחם, אבל הוא נכנס ביחד עם הרב גולדברג. לחג הסוכות הוא הביא איתו לולב ואתרוג לחיילים בלבנון. כולם בירכו והתרגשו מאוד, גיא נכנס כלוחם בגלל מצוקה של כוח, הוא היה שייך לרבנות".
גיא הותיר אחריו אישה ושלוש בנות. במשך שבועיים מצבו הוגדר אנוש. "היינו בבית חולים ונלחמנו על החיים שלו, כולם התפללו עליו", סיפר האח שי. "הוא הגיע בהכרה לבית החולים, אמר את המספר האישי שלו והשם ואז קרס. השבועיים האלה היו טלטלה עבור המשפחה לצד תפילות לרפואתו. הוא נרשם לתואר שני בבר אילן והיה אמור להתחיל את הלימודים החודש".
האח הוסיף: "אתמול ידענו שזה הסוף וקראו לנו להיפרד. אנחנו מודים לבית החולים בילינסון שעטפו אותנו במסירות. הם לא עזבו את גיא כל הזמן הזה. הם קראו לרופאים שהיו כבר בבית לטפל בגיא. גם הצבא עטף אותנו בצורה מדהימה מהרגע שהגענו לבית החולים, וגם העובדות הסוציאליות של בית החולים. הם עשו כל מה שאפשר, גם לגיא וגם לכל המשפחה".
המחבלים שהסתתרו, והחשד לחטיפה שנשלל
מהתחקיר הראשוני של התקרית שבה נפלו החמישה בדרום לבנון עולה כי כוח מצוות הקרב של חטיבת "אלון", המכונה גם "חטיבת הנח"ל הצפונית", נכנס כאמור להתקפה במתחם בנוי בכפר סמוך לגבול בגזרה המרכזית בדרום לבנון, כשלפחות באחד המבנים כבר הייתה כניסה מוקדמת ונערכה סריקה על-ידי הלוחמים.
באחד המבנים הסתתרו שלושה מחבלים, שככל הנראה נכנסו לתוכו והסתתרו לאחר הכניסה הראשונה של הלוחמים בימים האחרונים. במהלך ההיתקלות עם המחבלים הושלכו רימונים באופן הדדי ובמבנה פרצה שריפה. לפי התחקיר, ייתכן שחלק מהלוחמים נפגעו ממנה. בנוסף, דחפור D9 של צה"ל הקריס חלק מהמבנה במהלך ההיתקלות ונבדק אם הייתה לכך השפעה על הפגיעה בחיילים. כמו כן, עלה החשד כי המחבלים, שחוסלו בהיתקלות, השתמשו במנהרה כדי להגיע למבנה.
