1 צפייה בגלריה
יו"ר דירקטוריון אנג'ל עמר בר-לב בהפגנה בבני ברק
(צילום מסך מתוך חשבון הטוויטר של עמר בר-לב)
פרשת החרם החרדי על מאפיית אנג'ל מציפה שרשרת של נושאים מקוממים: העובדה שיש מי שנענש על בחירתו להפגין, ולא רק הוא אלא גם החברה שבה החל לכהן כיו"ר הדירקטוריון רק לא מזמן; הצביעות שלפיה מזעזע להפגין מול הרב הישיש גרשון אדלשטיין, אבל אין בעיה להפגין מול ביתו של אהרן ברק – גם הוא גדול הדור, וגם הוא כבר הגיע לשיבה טובה; הקלות שבה החברה החרדית מחרימה את כל מה שלא מוצא חן בעיניה; וכמובן, טקס הכניעה שעוד יגיע, למרות ההתגייסות החילונית המרשימה לתמוך במאפייה.
הרי כך זה ייגמר: או שאנג'ל תיאלץ להיפרד מהיו"ר עמר בר-לב, או שאם יחוסו עליו, נזכה לראות טקס השפלה פומבי שלו ושל שותפיו. זה מה שקרה בעבר לראש עיריית הרצליה בגלל פקח שנתן דו"ח לדוכן של חב"ד, וזה מה שקרה למנהל בית חולים איכילוב בעקבות מאמר שפרסם אחד מרופאיו על התנהלות החברה החרדית בקורונה.
אבל עם כל הכעס שמעוררת הפרשה, חשוב יותר לנסות לתהות בעקבותיה על מערכת היחסים בין הציבור החילוני לזה חרדי. ראשית, בכל פעם מפליא מחדש לגלות עד כמה החברה החרדית היא חברה מחרימה. פרשת אנג'ל היא דוגמה קטנה שכאמור כנראה תיפתר על ידי השפלה פומבית ו"חזרה בתשובה" של המאפייה, אבל יש אלפי עסקים במדינה שמוחרמים באופן קבוע. למשל, כל בית עסק – יצרן, יבואן, חקלאי או מסעדן - שלא שומר על כשרות, או ליתר דיוק, כזה שלא התקשר עם הגורם החרדי שמעניק כשרויות מחמירות.
חרם לא פחות חריף מושת על מי שפועל בשבת. וכדי שלא יטענו נגדי שמדובר בציווי דתי ולא בחרם, נזכיר את מקרה שפע שוק – רשת כשרה למהדרין שהוחרמה כי הבעלים שלה דודי ויסמן היה גם הבעלים של רשת AM:PM הפתוחה בשבת. זה כמובן רק פן אחד של ההתנכלות לחילונים. למעשה, קשה לחשוב על מערכת יחסים מעוותת יותר מאשר זו המתקיימת בישראל, שאותה הייתי מגדיר כך: החילונים יממנו את החרדים וימותו כדי להגן עליהם, ובתמורה החרדים ימררו את חיים.
העובדה שכפיית הכשרות מייקרת את כל מוצרי האוכל של אלו שאינם מעוניינים בה היא כמובן רק חלק אחד בפרויקט. הרשימה המלאה ארוכה במיוחד. מחקר של בנק ישראל העלה לאחרונה שכל משפחה חילונית משלמת למדינה 2,600 שקל יותר ממה שהיא מקבלת, בעוד כל משפחה חרדית מקבלת 2,000 שקל יותר מאשר היא נותנת. מדובר בהערכת חסר אדירה, גם בגלל הקושי לאתר את כל ההטבות שהמדינה נותנת לחרדים, וגם בגלל ההתעלמות מכל העלויות הנסתרות כמו הכשרות.
ד"ר רם פרומןיונתן בלוםבמקביל לכלכלה יש גם את החרם החרדי על השירות הצבאי, שמאלץ את החילונים לסכן נפשותיהם עבורם. וכאמור, התמורה היחידה שאנחנו מקבלים על המימון וההגנה היא שממררים את חיינו באמצעות כפייה דתית, הדתה, חרמות וכו' (ולא תודה, אנחנו לא צריכים שהם ילמדו תורה עבורנו. זו לא תמורה).
המצב המעוות הזה חייב להיפסק. משמח לראות שהמחאה שהחלה מול ההפיכה המשטרית מתחילה לעסוק גם בשאלות הליבה בין חילונים לחרדים. אם לא נצליח לשנות באופן דרמטי את מערכת היחסים המעוותת הזו, אין טעם במאבק. השאלה היא מה מטרת המאבק? לדעתי, אין טעם בניסיון לכפות על החברה החרדית את ערכינו - לימודי ליבה, שירות צבאי, פרנסה ואפילו דמוקרטיה. כל אלו זרים לעולמם ולא נצליח לשנות זאת. במקום זאת אנחנו חייבים להבין שיש רק פתרון אחד – היפרדות. אין שום הצדקה או הגיון ששתי החברות הכה שונות האלו יחלקו מערכת משותפת. עלינו להיפרד לא מתוך שנאה או מלחמה, אלא מתוך הבנה שזה לא ילך ביחד. עכשיו בואו נחשוב איך נפרדים יפה.
- ד"ר רם פרומן הוא יו"ר הפורום החילוני ומחבר הספר "הדרך החילונית"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
