מאות בני אדם הגיעו היום (ראשון) לבית העלמין במורשה, שם ליוו למנוחות את נדיה סוקולנקו (40) שנרצחה בפיגוע הירי ביפו בשבוע שעבר, שבו נרצחו שישה בני אדם נוספים. בעלה של נדיה, וואדים, ספד לה: "יקרה שלי, כשראיתי אותך בפעם האחרונה בתחנה, התחבקנו חזק לפני שנפרדנו. החיבוק שלך יישאר איתי לנצח, ואני אדאג שכל החלומות שהיו לך בשביל הילדה שלנו יתגשמו. להתראות, אהבה שלי".
"התחבקנו חזק לפני שנפרדנו". הלווייתה של נדיה סוקולנקו
נדיה עלתה ממולדובה לפני כ-20 שנים לאחר שהתאהבה בישראל. למרות שלא הייתה לה כאן משפחה, היא החליטה להשתקע פה ולבנות את עצמה. לאחרונה היא עברה להתגורר ביפו, על מנת להיות קרובה לבית הספר של בתה מיה בת ה-6, שרק בחודש שעבר עלתה לכיתה א'. היא הותירה אחריה את בעלה וואדים, בתה מיה, הורים ואחות.
רפאלה גויכמן, חברתה הקרובה של נדיה, ספדה לה גם כן, והוסיפה כי "פרידה בשלב הזה בכלל לא נלקחה בחשבון בראש שלי. נדיה, מטר שבעים של יופי, צחוק מתגלגל ועוצמות מסנוורות של אור, אהבת אדם וחיות. תמיד היית הלב של כל חדר שבו היית נמצאת". לדבריה, "פגשנו אותך, אלון ואני, בחודשים הראשונים שלך בתל אביב לפני 20 שנה - וזו הייתה אהבת אמת ממבט ראשון. הפכנו למשפחה. עשינו הכול ביחד, כשאת ראש המשפחה – ימי הולדת, מסיבות, הופעות, ארוחות שישי, חגים וטיולים.
"אהבתך למוזיקה הייתה מעל הכול", הוסיפה. "אהבת לרקוד, וזה הפך למרכז החיים שלנו. קשה לתמצת אדם ענק מלא כריזמה, חוכמת חיים ויופי בעמוד אחד. חבל שלא כולם פה זכו להכיר אותך ואת כל הטוב שהצפת אחרייך. קשה לתפוס שאני צריכה לעמוד פה ולהספיד את האדם הכי טוב שאני מכירה. היית ההגדרה לשמחת חיים, ועכשיו אני מדברת בקלישאות שבכלל לא מתחילות לתאר את מי שאת וכמה שהשפעת על אנשים והפכת את העולם למקום טוב יותר".
דיאנה, חברה נוספת של נדיה סיפרה איך הן תמיד הבנו מיד אחת את השנייה. "כשפגשתי את נדיה - היא מיד הפכה לאדם המועדף עליי", אמרה. "נדיה הייתה לי חברה טובה במדינה שלא הייתה לי בה משפחה. ניסיתי ללמוד עברית באולפן, אבל אמרתי לחברים שלי שהסיבה שאני רוצה ללמוד עברית היא כדי שאוכל לתקשר עם נדיה. מעולם לא פגשתי מישהי כמו נדיה. נשארנו חברות טובות גם לאחר שעזבתי את ישראל לפני עשור. כשחזרתי, תמיד חלמתי שהמשפחות שלנו יהיו חברות. אנחנו כל כך ברי מזל שהיה לנו אותך בחיים".
גם ח"כ אפרת רייטן הגיעה להלוויה וספדה לנדיה. "אנחנו לא אמורים לעמוד כאן סביב הקבר של נדיה, בת 40 בלבד. אנחנו מבכים כאן את הרצח הנורא של אישה תמימה, אוהבת ואהובה, שבסך הכול יצאה לכמה דקות מהבית כדי לקנות מצרכים לארוחת ערב - ומצאה את מותה בידי בני עוולה חסרי צלם אנוש". הוא הוסיפה: "נדיה, אני רוצה לבקש ממך סליחה. סליחה שלא הצלחנו להגן עלייך ולתת לך את הזכות הבסיסית לחיות בביטחון במדינת ישראל. המדינה מתאבלת על לכתך, והחיוך המפורסם שלך נשאר חקוק בזיכרון כולם".
