שליחנו רון בן ישי מדווח מקייב
(גיל יוחנן)
במטרו של קייב, כ-100 מטר מתחת לאדמה, מצאנו מאות תושבים שעונים אל קירות התחנה סמוך לכיכר מאידאן. מבוהלים ומחכים שזה כבר יעבור. ביום השני למלחמה באוקראינה, העיר סגורה, אין כמעט תנועה ברחובות, רוב התושבים ברחו, כולל שני נהגים שאיתם הייתי אמור לעבוד בשליחותי כאן.
נשיא אוקראינה זלנסקי: "אנחנו כאן, בקייב. מגינים על אוקראינה"
המלחמה באירופה – עדכונים אחרונים:
• דקה אחר דקה: עדכונים מהלחימה באוקראינה
• רוסיה, נאט"ו, המורדים, ארה"ב: מי נגד מי במשבר באוקראינה? מדריך
• בריטניה וארה"ב: ההתקדמות של רוסיה מוגבלת. פיצוצים בחרקוב
• בין הפטיש לסדן: הניסיון הישראלי להלך "בין הטיפות" מתחיל לחרוק
• מסתתרים במטרו לקול הפצצות בקייב: "לא יודעים מתי נצא"
• אוקראינה: "המטרה שלהם – להרוג את הנשיא"
אחד מהם גם לקח את המכונית של מעסיקו ועבר את הגבול למולדובה. האנשים שנשארו בעיר לא יוצאים לרחובות כמעט. מדי פעם אנחנו שומעים יריות מקרוב, רעמי פגיעה של טילי קרקע-קרקע או טילי שיוט. הם פוגעים בעיקר בבסיסי חיל האוויר וההגנה האווירית של צבא אוקראינה. היריות ברחובות לא נשמעות ברצף, אלא מדי פעם. פרץ יריות קצר, צרור או ארבעה כדורים בודדים ואז שקט.
יש מי שמסביר את זה בכך שהנשיא האוקראיני זלנסקי נתן הוראה לחלק נשק לכל תושב שרצה בכך. היו כמה שהשתכרו וניסו את הקלצ'ניקובים מחלונות דירותיהם במרכז העיר. הטענה היותר רצינית היא שכנראה ישנם משת"פים אוקראינים פרו-רוסים בקייב, מתאומים עם הכוחות המיוחדים הרוסיים, הספצנאז, ומנסים לזרוע בהלה. והם אכן מצליחים.
הלכתי היום ברחובות מרכז העיר ונסעתי במטרו, אבל לא ראיתי סימן ללחימה בתוך העיר. בשכונות הצפוניות של העיר קרבות של ממש. בעיקר במרחק של כ-15-16 ק"מ מצפון לעיר, ליד עיירה שנקראת גוסטמל, התנהלו כל היום קרבות בין הכוחות המיוחדים הרוסיים שנחתו שם במסוקים שלשום ועדיין ממשיכים לנחות שם.
הסיבה היא שהבסיס הזה משמש להעברת ציוד ונשק מנאט"ו למגני קייב, והרוסים טוענים שהם כבשו אותו. לעומת זאת, האוקראינים טוענים שהם הדפו את הרוסים. קשה לדעת מי צודק, אבל אפשר היה לשמוע את הדי הקרבות שמתנהלים סביב שדה התעופה, גם הוא צבאי. ההדים נשמעים גם בשדה תעופה בינלאומי למטענים, שנקרא אנטונוב. הוא נמצא ממש צמוד לגוסטמל.
התושבים עייפים, מנסים לישון במטרו: "שפוטין יפחד ממני"
הלילה היה פחות סוער מהלילה הקודם, אולם טילי הקרקע-קרקע שהרוסים שיגרו לעבר המטרות הצבאיות סביב לקייב יורטו על ידי סוללות טילי הקרקע-אוויר של צבא אוקראינה, ובהצלחה רבה. זה הזכיר לי את מטחי הרקטות והיירוטים של כיפת ברזל שהתרגלנו לראות בעת המערכות ברצועת עזה, רק שפה הטילים יותר גדולים וגם כנראה טילי היירוט יותר גדולים. החלקים של הטילים שנפגעו ושל המיירטים נחתו בשכונות מגורים והציתו הרבה אש. היו גם טילים שפגעו בשכונות מגורים והיה גם מטוס רוסי שהופל והתרסק לתוך בית מגורים בפרבר צפון מערבי של קייב.
האזרחים מסתתרים במטרו: "שפוטין יפחד ממני"
(צילום: גיל יוחנן)
הסירנות מייללות מדי פעם והתושבים, עד כמה שיכולתי לשפוט, נכנסים לחדרים פנימיים או יורדים למרתפים, למי שיש לו מזל. כאמור, חלק ניכר מהאזרחים החליטו לרדת למטרו ולשהות שם.
"אני לא יודעת כמה זמן אני אהיה פה", סיפרה לי תמרה, אישה כבת 50 שראיינתי במטרו. היא מנסה לישון. "כשייגמרו ההפצצות אני אצא", היא אומרת. את לא חוששת מהחיילים של פוטין שיבואו? "לא", היא אמרה בעייפות, "שהוא יפחד ממני". האוקראינים שהיו סביבה חייכו וחזרו לעיסוקיהם, בעיקר במסכי הטלפונים הניידים שלהם. "אין לי לאן ללכת", אמר צעיר שסירב לגלות את שמו.
"אז אני יושב פה וקורא, ומקווה שהספר לא ייגמר לי לפני שהמלחמה תיגמר". ואז פגשנו את אלכס, ישראלי שהתאזרח באוקראינה וזיהה אותנו. היה דחוף לו להגיד: "תספרו בישראל שאני הולך להילחם כעת בעד אוקראינה, ארצי, ואני בטוח שבישראל יבינו אותי. אנחנו לא ניתן לרוסים האלה לכבוש את הארץ הזאת". יש לו אזרחות ישראלית, אבל הוא לא חשב לרגע להתפנות כשהשגרירות קראה לישראלים לעזוב את אוקראינה.
זלנסקי בבונקר, הממשלה באוקראינה - חובבנית
נשיא אוקראינה מופיע מדי פעם ברשתות החברתיות או בטלוויזיה הרשמית. הוא נמצא בבונקר כלשהו ומדי פעם מדבר לעמו אם באמצעות הרשתות החברתיות והטלפון הנייד הפרטי שלו, או באמצעות הטלוויזיה. הערב הוא פרסם סרטון מחוץ לבונקר, שבו הוא נראה יחד עם צוותו: "אנחנו כאן, נשארים בקייב. מגינים על אוקראינה". הוא קרא היום לממשלת רוסיה להידבר איתו ונענה בתגובה מזלזלת – "אם אתה רוצה לדבר, תבוא למינסק ושהאוקראינים יפסיקו להתנגד". בינתיים, לא נראה שמדובר בתחילתו של תהליך דיפלומטי מדיני רציני וכי הרוסים אינם מתכוונים לוותר.
נאומו של נשיא אוקראינה זלנסקי, אתמול
(צילום: שמוליק דודפור)
פוטין קרא היום לצבא האוקראיני להדיח את זלנסקי, הפיכה צבאית של ממש, אך הצבא האוקראיני בינתיים נלחם עד כמה שאני יכול להתרשם ואף גובה, לדברי שירות המודיעין הבריטי המהימן, מחיר יקר, במאות חיילים רוסים הרוגים. הממשלה האוקראינית טוענת שכ-170 חיילים אוקראינים נהרגו בינתיים. קשה לסמוך על הדיווחים של שני הצדדים, מה גם שהממשלה האוקראינית עושה רושם של חבורה חובבנית שאינה יודעת בדיוק לנהל משבר.
דוגמא לכך היא מתן הנשק לכל מי שרוצה בכך והפרסומים ברשתות החברתיות שהממשלה מפיצה, איך מייצרים בקבוקי תבערה, מה שהיה נקרא במלחמת העולם השנייה בקבוקי מולוטוב. הצעד הזה, גם לגבי אוקראינים מנוסים, צעד מאוד לא נבון. הוא מאפשר למשת"פים האוקראינים הפרו-רוסים לקבל נשק ולייצר בקבוקי תבערה ולזרוק אותם, כדי לזרוע בהלה וכאוס בקייב ועל ידי כך לזרז את הפלת הממשלה. וזו בעצם התוכנית הגדולה הרוסית.
נראה שפוטין לא נלהב לכבוש ממש, ובכוחות גדולים, את רוב שטחה של אוקראינה, אלא הוא מתכוון להשיג את מבוקשו על ידי הפלת הממשלה והחלפתה בממשלה פרו-רוסית שתקבל הוראות מהקרמלין ותבצע אותן בצייתנות מלאה. האזרחים כאן מבינים את המהלך הרוסי אבל הם לא מורגלים במלחמה וניתן להבחין בזה. בניגוד למה שקורה בישראל, הם אובדי עצות, מבוהלים ובעיקר הם חוששים, לא מהרוסים אלא מה"בנדיטים" (פורעי חוק) שיבזזו את החנויות ובתי המגורים.
במלון שלי הציבו אנשי ביטחון בדלת הכניסה ומי שאינו יכול להוכיח שהוא אורח המלון לא רשאי להתקרב אפילו לדלת. חנות התכשיטים הגדולה מול המלון רוקנה את כל התצוגה בחלון הראווה ובחנות עצמה. השיכורים והמסוממים הם עתה מלכי הרחוב שאזרחים הגונים כמעט לא מסתובבים בהם, חוץ מלעשות קניות דחופות במרכולים שהם העסקים היחידים שנשארו פתוחים.
כרגע, בערב של יום שישי, שורר כאן שקט, וכולם מצפים כאן למהלך הבא שיביא את הטנקים של פוטין, אולי אפילו בלילה הקרוב, אל רחובות קייב.
