בעקבות הביקורת על החלטת הממשלה להעביר מיליארד שקלים בתווי מזון למשפחות נזקקות דרך משרד הפנים, התכנסה הבוקר (רביעי) הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה בראשות ח"כ מירב כהן (יש עתיד). מטרת הישיבה הייתה לדון בטענה שהקריטריונים שאותה מנסים לקדם מוטים לטובת הציבור החרדי ולבחון את השפעתם על אזרחים ותיקים ושורדי שואה.
מנתוני המוסד לביטוח לאומי לשנת 2021 שעלו בדיון, 16% מהמשפחות ו-21% מהילדים בישראל חיו באי-ביטחון תזונתי. בחברה החרדית המספרים גבוהים יותר - 19%, ובחברה הערבית המצב חמור עוד יותר - 42%. על פי המודל המוצע, מי שיעמדו בקריטריונים לקבלת תלושי המזון הם אלו שזכאים להנחה של 70% בארנונה. מי שלא זכאי להנחה כזו יוכל להגיש בקשה פרטנית ולהוכיח שהוא עומד במבחן הכנסה.
יו"ר הוועדה כהן אמרה בדיון כי "בימים האחרונים שמענו כמעט מכל הגורמים המקצועיים ביקורת על המתווה לחלוקת תלושי המזון. הבחירה במשרד הפנים ולא במשרד הרווחה להעברתם, בחירת קריטריונים שלא עולה בקנה אחד עם הצרכים האמיתיים ועלולה להדיר אנשים חלשים שאינם מצליחים לממש את זכויותיהם, וכל זאת על פני חיזוק המנגנונים הקיימים כמו הרשות לביטחון תזונתי או מפעלי ההזנה בבתי הספר, מצביעות שתלושי המזון מכוונים לאוכלוסייה ספציפית ולא הנזקקת ביותר בהכרח. המודל הזה הוא נטול היגיון".
עו"ד דודו קופל, המשנה ליועץ המשפטי של משרד האוצר, הסביר כי הנושא נמצא בליבון מקצועי וברמה המשפטית הוצפו הקשיים, בהם שימוש בקריטריון הכנסה לנפש במקום ההכנסה הפנויה שיכול ליצור עיוותים וקשיים למקבלי קצבאות שונים. לדבריו, "לא כל מקבלי השלמת הכנסה יקבלו את התלושים. השימוש באמות המידה של הנחות הארנונה של משרד הפנים, מי שזכאי אמנם יקבל באופן אוטומטי אבל אם אדם נזקק לא מיצה את זכותו ונדרש באופן יזום לבקש את הסיוע יכול ליצור הקושי באוכלוסייה שמיצוי הזכויות אצלה נמוך".
יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור פרופ' חגי לוין טען בדיון: "עושים מסלול פוליטי ולא מקצועי המנוצל למטרות פוליטיות שלא נותן מענה לבעיה". לוין הוסיף כי מודל החלוקה המוצע "אינו מועיל אלא מזיק. הוא עקום ויוצר מצב שהרבה מאלה שמקבלים לא זכאים לסיוע. כשיש בלגן יש שחיתות. זה הזמן לעשות סדר ולא לעשות זאת במחטף".
ד"ר ישי מנוחין מהפורום לביטחון תזונתי הסביר כי לאחר שתלושים אלו חולקו בתקופת הקורונה נמצאה חפיפה של 16% בלבד בין אלה שהיו זכאים לתלושים לבין אלה שהיו זכאים כמי שהוגדרו על ידי משרד הרווחה כמשפחה נזקקת, במיוחד במגזר הערבי.
שמואל דוד מארגון שתי"ל - הקרן החדשה לישראל אמר כי "מייצרים מנגנון פוליטי ועוקף שלא עבד והרבה מאוד זכאים לא מקבלים את הסיוע. יש הסתרה של הנתונים. העסק הזה ילך לבג"ץ והתקציב לכך יעוכב והדבר יכול להביא לביטול הפרויקט".
ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) אמר: "הקצאת מיליארד שקלים היא מצווה, אבל יש כאן חשש לעבריינות שלטונית וחלוקה מושחתת". לדבריו, "העובדה שמשרד הרווחה והביטוח הלאומי אינם בפרויקט הזה כשלעצמו ראוי לביקורת ציבורית. אי אפשר להפעיל את המהלך ללא מנגנון מסודר ויעיל".
בסיכום הדיון ציינה יו"ר הוועדה כהן כי היא חשה תחושת פספוס. "מביאים כסף למטרה חברתית וגם את זה עושים בצורה פוליטית ולא מקצועית. יש לדרוש מהממשלה שהמשרדים הרלוונטיים יהיו שותפים ביצירת תוכנית טובה לעם ישראל. נקיים דיון נוסף, אי הנוכחות של נציגי משרד הפנים מבזה את הכנסת. מציעה להעביר למשרד הפנים את המנגנון של משרד הרווחה כדי שאנשים שזקוקים באמת לא ייצאו מרשימת הזכאות וכן לבדוק וקבל תשובה אם יש כוונה לבטל את התמ"לים ותוכניות הביטחון תזונתי".