9 צפייה בגלריה
"תנאים נוראיים, ואז עוד מבקשים מאיתנו להשלים את החוסרים". אברהם ואייל רביד
(צילום: יח"צ, אמיתי אלוני)
רשת ויקטורי נהנתה בשנת 2022 מהכנסות של כ-2.3 מיליארד שקלים, והרוויחה בסך הכול כ-37 מיליון שקלים אחרי הוצאות ומיסים - ובשנתיים שקדמו לכך אף יותר. מזמן מדובר באחת מרשתות הסופרמרקטים הגדולות בישראל, עם כ-60 סניפים בכל רחבי הארץ, ובשווי שוק של מעל 500 מיליון שקלים.
כמקובל בחברות כאלה, המנכ"ל אייל רביד גרף לכיסו כ-4 מיליון שקלים בשנה האחרונה כולל מענקים, ואחיו הדירקטור והמשנה למנכ"ל אברהם רביד גרף כ-3.7 מיליון שקלים, בעוד מנהל הכספים הוותיק אפרים לובל קיבל 1.2 מיליון שקל. האחים רביד מחזיקים גם, כל אחד, ב-31.65% ממניות החברה, בשווי כולל של כ-330 מיליון שקלים. דווקא בגלל הנתונים הללו מקומם במיוחד הנוהל שהשתרש בחברה: את החוסרים בקופות, שנובעים לא פעם מטעויות אנוש, נדרשות קופאיות שמרוויחות שכר מינימום להשלים מכיסן - בניגוד לחוק.
נחשפתם למקרה דומה? צרו איתנו קשר במייל האדום
ויקטורי מעסיקה יותר מ-2,000 עובדים ברחבי הארץ, ו-566 מהם עובדים בשכר מינימום - כשהחברה מעסיקה מאות עובדים גם דרך חברות קבלן. קופאיות רבות מעידות שכל שקל ש"הולך לאיבוד", בספירת הקופה הן נאלצות להשלים מכיסן הפרטי, החל בסכומים מגוחכים ואבסורדיים של שקלים בודדים - ועד לדרישה לשלם עשרות ומאות שקלים בחזרה לקופה לאורך תקופה. רבות מהקופאיות שאיתן ניסינו לדבר הביעו חשש שמא שמן יתפרסם ויאבדו את מקום עבודתן, וחלקן אף סירבו להתראיין גם בעילום שם לכתבה.
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה אישר באחרונה הגשת תביעה ייצוגית נגד רשת ויקטורי על דברים כאלה בדיוק. לפי התביעה, את החוסרים השלימו הקופאיות במזומן - מבלי שהדבר קיבל ביטוי בתלושי השכר שלהן. נדגיש כי ממילא, לפי משרד העבודה, השלמת חוסרים מנוגדת לחוק - אך העובדה כי הרשת דאגה שלא יהיה כל תיעוד לכך בתלושים מקוממת אף יותר. ל-ynet נודע כי הנוהל הזה נמשך גם בימים אלה, חרף התביעה שהוגשה. התופעה הזו, כך נראה, מתרחבת גם מעבר לספירת הקופות - כמו למשל איום שקופאיות יידרשו לשלם מכיסן במקרה שיקבלו שיק מלקוח שלא חתם עליו כראוי.
חנה אלאבהון (29) מחיפה, שעל שמה הגיש עו"ד איתן פלג את התביעה הייצוגית, עבדה ברשת ויקטורי כשנה וחצי. לטענתה, היא שילמה מכיסה במזומן לגזברית הסניף 15.5 שקלים בגלל חוסר שהתגלה בקופה שלה. לדבריה, היא עשתה זאת מתוך הבנה שעליה לשלם את הסכום החסר כדי לשמור על מקום עבודתה.
"כל קופאית בתחילת משמרת מקבלת קרן פתיחת קופה של 400 שקלים לעודפים", הסבירה אלאבהון בשיחה עם ynet. "בסיום המשמרת עושים ספירת קופה וסופרים את כל המזומן והאשראי. יוצא דוח שמראה אם יש חוסרים או עודפים בקופה. אם יש חוסר בקופה, אחראית המשמרת או הגזברית מבקשות להשלים את הכסף".
לדבריה, החוסרים נובעים בעיקר מימים לחוצים או מבצעים שמביאים לחוסר דיוק בספירה. במקרה של אלאבהון, כאמור, היה מדובר בחוסר של 15.5 שקלים בלבד. "זה היה סוף חודש בתקופת הקורונה ולא היה לי את הכסף להביא להם, ואמרתי שאין לי כסף להשלים את החוסר. כל יום ביומו הזכירו לנו בקבוצת וואטסאפ של הקופאיות שיש חוסרים ועלינו להחזיר את הכסף, תוך ציון שמה של הקופאית וכמה כסף עליה להחזיר. זה נע בין 15.5 שקלים ועד מאה וקצת שקלים. כשנכנסה משכורת שילמתי את החוסר".
אלאבהון, שחששה שאם לא תשלים את החוסר תפוטר, יישרה קו עם המערכת. "פחדתי להתנגד ולא לשלם כי לא ידעתי איזו השלכה תהיה לזה", אמרה. "כשהתחלתי את העבודה זה לא משהו שנאמר לי". היא הוסיפה: "זו הזיה, כי אני כקופאית שקיבלתי שכר מינימום הרווחתי לא יותר מ-5,000 שקלים. זו עבודה קשה להתעסק עם אנשים. יש לחץ ודורשים מאיתנו לצרף אנשים למועדון ולסדר מדפים בסופר. התחושה היא שמנצלים את האנשים הקטנים. הבכירים מרוויחים מיליונים, וזו רשת גדולה עם סניפים בכל הארץ. צריך להפסיק את זה".
עו"ד פלג, שכאמור הגיש את התביעה בשמה של אלאבהון, פרסם את הבשורה על התביעה הייצוגית בעמוד הפייסבוק שלו - וזכה לעשרות תגובות של קופאיות בעבר ובהווה שמעידות כי גם הן נאלצו להשלים חוסרים שלעיתים הצטברו למאות ולאלפי שקלים.
"הייתי צריכה את העבודה"
תמר (שם בדוי) עבדה כקופאית בסניף של ויקטורי בגן יבנה לפני יותר משנה, וגם היא מעידה כי נדרשה להשלים מכספה חוסרים בקופה - ויותר מפעם אחת. "לא אמרו לי בתחילת העבודה שאם יש חוסרים עליי להשלים מכספי האישי", סיפרה תמר, בת 27.
לדבריה, "קרה מקרה שיצאתי להפסקה ומישהי החליפה אותי. בסיום המשמרת הסתכלתי על הדוח וראיתי שיש חוסר של 20 שקלים. הקופאית הראשית קראה לי ואמרה שאני צריכה להשלים מכספי האישי. לא ידעתי שיש חוק שאסור לשלם מהכסף של העובדים. בפעם השנייה היה את אותו הסיפור. התעצבנתי כי אני בן אדם ישר ואני יודעת לספור כמו שצריך והיה לי מוזר שאני צריכה לשלם. פחדתי שיפטרו אותי אם אני אתנגד להשלים את החוסרים. הייתי צריכה את העבודה".
גם תמר טוענת שמדובר בניצול של החלש. "זה ממש לא בסדר, זו הרגשה לא טובה. יצא לי לעבוד בסופרים אחרים ולא בכל מקום יש את זה. אף אחד לא בא ומחייב אותך לשלם. מאוד כעסתי, הם לקחו לי כסף מהשכר שבקושי הרווחתי. אנחנו מרוויחים פחות מ-5,000 שקלים וזו עבודה קשה ושעות לא שעות. פתאום באים ולוקחים לי כסף שהיה יכול להיות לתחבורה או לאוכל. זה גרם לי לחשוב כמה פעמים שזה לא הוגן. הבנתי שזו תופעה, אני יודעת שהיו עושים את זה לעוד עובדים. ראיתי עוד עובדים שלקחו מהם כשהיה חוסר אבל כשהיה עודף, לא החזירו לנו. זה נכנס להם לקופה הקטנה".
נירה (שם בדוי) עובדת 14 שנה כקופאית, בחמש השנים האחרונות בסניף של ויקטורי באזור המרכז. נירה, בת 50, משתפת בתיאור דומה - גם ממנה דורשים להחזיר מכספה האישי חוסרים שנמצאו בקופה. "זה נורא הפתיע שביקשו ממני לשלם כסף בגלל חוסרים בקופה", היא משתפת. "לא מדובר בכמה שקלים. ביקשו ממני להחזיר הרבה פעמים כסף, לפעמים זה מגיע לעשרות שקלים במשמרת. כמובן שאם יש עודף, הם לוקחים את זה לעצמם".
״בוויקטורי יש נוהל לשלם חוסרים מהקופה", מעידה נירה. "הקופאית הראשית מזכירה מדי מספר ימים לקופאיות להשלים חוסרים. הייתה קופאית שאיימו עליה שאם לא תשלם את החוסר, יביאו לה משטרה. גם בנוגע לשטרות מזויפים הם מפילים את זה עלינו. אנחנו בודקים שטרות, ואם טעינו ונמצא שזה שטר מזויף, אנחנו נדרשות להשלים את זה".
נירה אמרה עוד: "כל הקופאיות צריכות לעמוד על הרגליים האחוריות ולהתנגד לשלם חוסרים. זה פשוט לא חוקי להגיד לי להביא את הכסף. כשזה קורא באופן סדרתי עם קופאית ספציפית, צריכים להגיע לאיזשהו הסדר איתה, אבל זה קורה לעיתים נדירות, אז לא צריך לקחת כסף מהקופאיות. לא ייתכן שנעבוד תחת לחץ מטורף במשכורת מינימום ויבקשו מאיתנו כסף".
"יש פה ניצול כי הם יודעים שאנשים מפחדים לאבד עבודה. זו עבודה קשה ואינטנסיבית. התנאים של הקופאיות מחפירים. אנחנו עובדות עם קופות ללא מסוע חשמלי, כיסאות נוראיים, צפיפות. כשהלקוח מגיע לקופה הוא מגיע כעוס ועצבני והקופאית היא זו שסופגת את זה. אני עובדת בכפולות ולא משלמים לי על אוכל ושתייה. אין הנחה לעובדים. תנאים נוראיים, ואז עוד מבקשים מאיתנו להשלים את החוסרים בקופה. בושה. אני מתביישת להגיד שאני עובדת ברשת הזו".
"לא גנבתי, זו טעות אנוש"
רעות (שם בדוי), אם חד-הורית, עבדה בסניף של ויקטורי בחולון. גם היא מעידה, כמו קודמותיה, כי נדרשה להשלים כסף לקופה משכרה. "היו יושבים לי על הווריד שאחזיר את הכסף", מתארת רעות, בת 49. "הקופאית הראשית הייתה אומרת לי 'מתי את משלמת? שלחו לי הודעה מהמשרדים שאת צריכה לשלם'. לא ידעתי שזה אסור על פי חוק. בשביל לא לאבד את העבודה שלי, שילמתי את החוסרים. הייתה פעם אחת 70 שקלים, פעם אחת 40 שקלים ופעם אחת 30. קיבלתי 34 שקלים לשעה ולא הגעתי ליותר מ-5,000 שקלים משכורת בחודש".
גם רעות מדגישה שעבודתה ברשת נעשתה תחת תחושות של ניצול. "מדובר בעבודה מאוד קשה. זה היה נראה לי הזוי שאני זו שצריכה לשלם את החוסרים בקופות", היא מספרת. "לא גנבתי, בסך הכול טעות אנוש. לא עשיתי שום דבר בכוונה. כל הזמן הרגשתי שזה ניצול. לקופאית לידי אמרו שאם היא לא תשלם יביאו לה את הקב"ט או שיפטרו והיא שילמה את החוסרים. הם רודפים אחרייך עד שתשלמי. הם היו אומרים לנו את זה פנים מול פנים כדי שלא יהיו הוכחות כי הם פעלו בניגוד לחוק".
במשרד העבודה הבהירו בהתייחס לחוק שעוסק בנושא כי "מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד פועל ליישום הוראות חוקי העבודה במדינת ישראל. חוקי העבודה שעליהם אמון אגף אכיפת חוקי עבודה, הם חוקי מגן, המהווים את התשתית החוקית של שוק העבודה בישראל. תכליתם של חוקים אלה, היא להציב רף הגנה מינימלי ולקבוע זכויות סוציאליות לעובדים.
"במקרה שבו מעסיק דורש מעובדיו להשלים חוסרים מהקופה, זוהי פעולה בניגוד לחוק, כמו גם במקרה שבו מעסיק מחתים עובדים על מסמך המאפשר לבית העסק לחייב עובדים להשלים משכרם בעבור חוסרים בקופה, וזאת בהתאם לסעיף 25(א) לחוק הגנת השכר. בנוסף, אין להטיל על עובד קנסות או עונשים. כל ניכוי מהשכר, בגין קנסות, נזקים וכיוצא באלה אסור, אלא אם כן הותר בפירוש בהסכם קיבוצי".
עוד אומרים במשרד העבודה כי "חוקי המגן הם חלק מדיני העבודה ונועדו לעגן את זכויותיהם הבסיסיות של העובדים בכך שהם מטילים חובה חוקית על המעסיק להעניק לעובדיו תנאי עבודה מסוימים, שאינם ניתנים לביטול ושלא ניתן להתנות עליהם (לדוגמה, על ידי החתמת עובד על מסמך בו הוא מוותר עליהן).
"מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה מייחס חשיבות רבה להעלאת המודעות להוראות חוקי עבודה, ופועל במגוון ערוצים על מנת להנגיש את המידע לעובדים".
מרשת ויקטורי נמסר בתגובה: "בקשת רשות ערעור מבוססת מאוד הוגשה לבית הדין הארצי. הרשת שומרת על ענייניה המשפטיים בתוך כותלי בית המשפט". לפי עו"ד פלג, בקשת רשות הערעור שהגישה הרשת כבר נדחתה על-ידי בית הדין הארצי.
