רשת CNN פרסמה הלילה (בין חמישי לשישי) כתבת תחקיר בת כשש דקות ובה עדויות קשות על מקרי אונס שהתרחשו ב-7 באוקטובר, במתקפת חמאס. ישראל רואה חשיבות רבה להדהד בעולם את העדויות הקשות, ועל כן נערכו תדרוכים גם לתקשורת הזרה בנושא. העדויות שפורסמו קשות מאוד.
המגיש ג'ייק טאפר, שהביא עדויות קשות מאוד הן מצד הפרמדיק שהעיד על כך שנחשף לנערות שנאנסו ונרצחו, הן מאחת המתנדבות ממחנה שורה, והן מעדות קשה של ניצולה שסיפרה על הזוועות של מחבלי חמאס, הזהיר בפתח הכתבה מפני תוכן קשה.
חוקרי היאחב"ל בלהב 433 אמונים על החקירה הפלילית של המחבלים, שבסופה יעמדו לדין בגין פשעיהם. לצורך כך אספה המשטרה כבר יותר מ-700 עדויות של ניצולים, ובידיה עשרות אלפי קבצי וידאו שבהם מתועדים מעשי הטבח והזוועה. גורמים במשטרה אמרו לאחרונה כי זהו תיק החקירה הגדול ביותר שנחקר אי פעם מקום המדינה. לדבריהם, ישנן ראיות שהמחבלים התאמנו במשך שנים על הטבח. "המחבלים סיפרו כי מטרת עריפת הראשים והאונס הייתה לזרוע פחד ובהלה בציבור הישראלי", אמרו.
הלחץ שמגבירה ישראל בסוגיית מקרי האונס לא בא בחלל ריק. בעולם נשמעו טענות לפיהן מעשים כאלה כלל לא קרו, ולצד זאת - מדובר בערוץ ביקורת נוסף על חמאס - מצד ארגוני נשים עולמיים, שעד כה לא הזכירו את המעשים או גינו אותם. ב-25 בנובמבר יצוין יום האלימות נגד נשים, ועל כן במשרד החוץ פועלים להעלאת המודעות העולמית.
ארגוני הנשים בישראל קיימו בשבוע האחרון עצרת גדולה, ובה ביקרו בחריפות את ארגוני הנשים הבינלאומיים שממשיכים לשתוק על הפשעים נגד האנושות שביצע חמאס.
"עברו שלושים וחמישה ימים ועוד 12 שעות מאז השבת השחורה, ורבים מאיתנו לא מצליחים לעצום עין מאז", אמרה בפתח העצרת ד״ר כוכב אלקים לוי, מומחית במשפט בינלאומי, זכויות ומגדר מהאוניברסיטה העברית. "במשך שנים אני נלחמת על זכויות אדם וזכויות של נשים וילדים. מלמדת דורות שלמים על החשיבות של המערכת הבינלאומית, מערכת שנוצרה מהעפר של זוועות השואה היהודית והשבר העמוק אחרי שתי מלחמות העולם. לאורך השנים נוסחו אמנות וחוקים שנועדו להבטיח את כל אלו - להגן על זכויות וחרויות בסיסיות. בין היתר, נוצרו נורמות חסרות פשרה כדי להבטיח בדיוק את זה. להבטיח שאלו לא יקרו יותר".
לוי, שהתראיינה גם בתחקיר CNN, התייחסה גם לחטיפתם של נשים, ילדים וילדות בידי מחבלי חמאס. החוקים הבינלאומיים, לדבריה, הגדירו חטיפה כזו כפשע חמור נגד האנושות. "אנחנו מתמודדים לא רק עם תוצאות המתקפה הנוראית, אלא גם מול מנגנוני הכחשה מאותם מוסדות שאמורים לגנות את הפשעים הללו. נתקלנו באטימות בלתי נתפסת. כשגם אותם המוסדות שאמורים להגן על נשים וילדים מסרבים להכיר במה שאירע ב-7 באוקטובר. אל מול השתיקה של חלק מהמוסדות הללו על מה שקרה - כל מה שנותר זו הסתה אלימה לשנאה קשה נגד יהודים וישראלים. יש קשר ישיר בין חוסר הגינוי הזה לבין האלימות והאנטישמיות הגואה בעולם".