שחיקה נוספת במעמד הבוחרים במקצוע ההוראה: ההוראה דורגה במקום החמישי מבחינת מעמדה מבין שישה מקצועות. כך עולה ממחקר אקדמי שמקיים זו השנה השמינית ברציפות פרופ' יצחק גילת, ראש רשות המחקר של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. עוד עולה מהמחקר כי הציבור מעריך את מקצועיות המורים מחד, אך עדיין לא תופס את המקצוע כאטרקטיבי מאידך.
המחקר, שהתתפרסם על רקע המשבר החמור במערכת החינוך ועל רקע המחסור באלפי מורים, מלווה בסקר בהשתתפות 500 משיבים מעל גיל 18, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל.
המחקר בחן את מעמד המורה בישראל ואת מעמדו בהשוואה לחמישה מקצועות אחרים – רופא, עורך דין, איש הייטק, עובד סוציאלי ואיש צבא קבע בשבעה ממדים המגדירים מעמד חברתי של בעל מקצוע: תרומה לחברה, יוקרה בעיני החברה, יוקרה בעיני המשיב, המקצוענות הדרושה במקצוע, התפתחות מקצועית, אטרקטיביות (רצון שילדם יעסוק במקצוע) ונאותות השכר.
מבחינת מדרג המעמד החברתי, הרופא שמר על מקומו בראש הטבלה שמונה שנים ברציפות עם ציון 5.16. אחריו ההייטק עם ממוצע 5.05, עורך דין 4.35, איש צבא קבע 3.95, מורה 3.81 (בשנה שעברה, הממוצע עמד על 3.92) ובתחתית הרשימה עובד סוציאלי עם 3.60.
המדרג לא השתנה בשמונה השנים האחרונות, אך חלו שינוים בגובה הציון שקיבלו המקצועות השונים במדרג ביחס לעצמם. בשנה הראשונה אחרי פרוץ הקורונה נרשמה עלייה במעמד המורה וניתן לייחס זאת להסתגלות המהירה של המורים לשינויים הדרמטיים בהיבט הפדגוגי ובהיבט הרגשי וכן לתובנות של הורים ותלמידים בנוגע לחיוניות של המורים.
4 צפייה בגלריה
חלוקת בדיקות קורונה בבית ספר בגבעתיים. המורים הסתגלו במהירות לשינויים הדרמטיים בהיבט הפדגוגי והרגשי
(צילום: אביגיל עוזי)
המשיבים ציינו אמנם כי בעיניהם חלה עלייה ביוקרה של המורה, אך חלה ירידה במעמדו בעיני החברה. החוקר ציין כי הסתירה בתשובות מעידה על אמביוולנטיות של החברה הישראלית כלפי העיסוק בהוראה בבחינת "אני מעריך את המורים, אך החברה מסביב מפחיתה בערכו של המקצוע".
באשר לממצאים לגבי ההשפעה של תקופת הקורונה על מעמד המורה, עולה כי תקופת הקורונה השפיעה לטובה על העמדות כלפי המורים בהיבט הפדגוגי: המשיבים מדווחים על שינוי לטובה בנוגע למסירות של המורים, לרמת המקצועיות שלהם ולשליטה בטכנולוגיה. לא חל שינוי בהיבט הבינאישי, כפי שמתבטא בקשר בין מורים לתלמידים ובין מורים להורים.
לעומת זאת, חל שינוי לרעה בנוגע לאטרקטיביות של המקצוע. שיעור המדווחים כי תקופת הקורונה הפחיתה את הרצון שלהם שהילד יהיה מורה, גבוה בהרבה מאחוז המדווחים על השפעה חיובית.
החוקרים ייחסו את העלייה במעמד המורה בשנה הראשונה של הקורונה ביחס למצב הקודם (אך לא בדירוג בקרב המקצועות) להסתגלות המהירה של המורים לשינויים הדרמטיים בהיבט הפדגוגי ובהיבט הרגשי וכן לתובנות של הורים ותלמידים בנוגע לחיוניות של המורים.
4 צפייה בגלריה
פרופ' יצחק גילת. "שכר המורים הנמוך והחשיפה התקשורתית הם הגורמים שמרתיעים צעירים מבחירה בהוראה כמקצוע"
"למרות שיש הערכה למקצועם, ניתן להסביר את המעמד הנמוך של מורים דרך שכרם הנמוך יחסית לאחריות המוטלת עליהם. השכר מהווה קריטריון להערכה של המדינה והחברה והאנשים בחברה", מסביר פרופ' גילת. "בנוסף, החשיפה התקשורתית של מורים מבליטה את ההיבטים הבעייתיים במקצוע כמו הלחצים בעבודה או התמודדות עם תלמידים שאינם משתפים פעולה, ודבר זה מרתיע צעירים, כנראה, מבחירה בהוראה כמקצוע".
לדבריו, דרישות הקבלה להוראה אינן גבוהות והדבר מפחית באופן טבעי את יוקרת המקצוע, וכך נוצרים גבולות לא ברורים של מקצוענות. רבים חושבים ש"כל אחד יכול להיות מורה". לעומת זאת, לרופא ולאיש הייטק גבולות ברורים של מקצוענות, דרישות גבוהות לעסוק במקצוע ומיומנויות מקצועיות המחייבות הכשרה מיוחדת, בנוסף על שכר גבוה. העיסוק ברפואה תמיד נחשב ליוקרתי, בהיותה חיונית לשיפור בריאות והצלת חיים. המעמד הגבוה של ההייטק, בשונה מכך, הוא תולדה של שינויים דרמטיים בחברה ובכלכלה בעשורים האחרונים.
מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד אמרה בתגובה למחקר כי "ממצאי הסקר מוכיחים שאנחנו צודקים - מעמדם של עובדי ההוראה בישראל נקבע קודם כל מהשכר שהם מרוויחים. לצערי, מכיוון שרובנו נשים, נוח למדינה להמשיך להפלות אותנו, כמו את יתר מקצועות הצווארון הוורוד ולשלם על עבודה קשה וחשובה שכר נמוך מאוד. פקידי האוצר צריכים להתעשת ולדאוג לשכר הגון לנשות החינוך שלנו ומהר. אם לא ייחתם הסכם עד סוף יוני לא נוכל לפתוח את שנת הלימודים, פשוט כי לא יישארו מנהלות, מורות וגננות".
