יחידת להב 433 במשטרת ישראל התירה לפרסום אתמול כי היא מנהלת כבר מספר חודשים חקירה פלילית ש"נוגעת לאירועים מתחילת המלחמה". לפי ההודעה, במסגרת החקירה "נערכו מספר פעולות חקירתיות גלויות", ובכיר בלשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי להיחקר.
בחודש יולי חשף נדב איל ב"ידיעות אחרונות" ו-ynet כי בצה"ל ובמערכת הביטחון חוששים כי נעשו ניסיונות לשנות תמלולים ופרוטוקולים של דיוני קבינט ואף שיחות טלפון של עדכונים ביטחוניים עם מקבלי החלטות, ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו. המזכיר הצבאי הקודם של ראש הממשלה, האלוף אבי גיל, פנה מספר חודשים לפני הפרסום במכתב ליועצת המשפטית לממשלה במכתב שנכתב בכתב ידו וללא העתקים נוספים. במכתבו של האלוף גיל עלה החשד לאי סדרים והפרת החוק עד כדי חשד לפלילים.
הניסיון של לשכת נתניהו לשינוי פרוטוקולים התבצע לכאורה ישירות מול עובדי משרד ראש הממשלה שעוסקים בפרוטוקולים. גורמים במערכת הביטחון טוענים כי מראשית המלחמה איתרו פערים בין חלק מהתמלולים ובין הדיונים והשיחות כפי שהתרחשו בפועל.
עוד נחשף באותו פרסום כי אישים במשרד ראש הממשלה פנו באופן פרטי למזכיר הצבאי של ראש הממשלה גיל, והזהירו כי נעשה ניסיון מצד גורמים בלשכת נתניהו במהלך המלחמה לשנות, או כלשונם "להתעסק", עם חלק מהפרוטוקולים או התמלולים בדיעבד לאחר כמה ישיבות. אחד מהדיונים המסווגים הללו עסק בהיערכות רגישה לקראת אירוע מדיני משמעותי.
בכירים במערכת הפוליטית הוסיפו שחלק מישיבות הקבינט המצומצם, שהתקיימו בראשית המלחמה ב"בור" בקריה, הועברו למשרד רה"מ; הם אמרו כי בעוד שבבור כל דיון מוקלט, בלשכות משרד ראש הממשלה (בקריה או בירושלים) אין להם כל ודאות כזו. גורמים בכירים במערכת הביטחון עודכנו בעניין בחודשים האחרונים.
מנהלת הלשכה שהפכה לקצרנית
כמה שבועות אחרי תחילת המלחמה, נזכיר, הוציאה היועצת המשפטית לממשלה הנחיה לראש המל"ל, צחי הנגבי, לאסוף מסמכים מסווגים שנמסרו ללשכת ראש הממשלה ועסקו בחודשים שלפני המלחמה. המסמכים נאספו לכאורה לקראת חקירה אפשרית בסיבות ובמחדלים שהובילו למלחמה. בין היתר, פורסם בשעתו ב"הארץ" כי ראש הסגל צחי ברוורמן ביקש מקצרניות במשרד ראש הממשלה את הפרוטוקולים המלאים של הישיבות.
בחודש אוגוסט דווח כי גורמי מקצוע שהגיעו בשבועות האחרונים לדיונים בלשכות ראש הממשלה, בקריה בתל אביב ובקבינט המדיני-ביטחוני, נדהמו לגלות כי נ', ששימשה עד לא מכבר כעובדת בלשכתו של בנימין נתניהו, הועברה לתפקיד קצרנית באותם מפגשים רגישים.
נ' עברה לתפקיד שבו היא מתמללת "מילה במילה" את הישיבות על-סמך הקלטתן, ולאחר מכן הופך התמלול לפרוטוקולים של אותם דיונים. גורמים בסביבת ראש הממשלה אמרו כי "יש עומס גדול של ישיבות, היה צורך לתגבר את המערך הזה. מתמללת אחת עזבה, נ' רצתה לעבור תפקיד, אז זה הסתדר פשוט. גם יש לה את הסיווג הנדרש, ולכן היא עברה בטבעיות לתפקיד הזה".
ממשרד ראש הממשלה נמסר אז בתגובה: "מעבר תפקידים בתוך המשרד הוא דבר מקובל. העובדת עברה לתפקידה כקצרנית לאחר שביקשה לסיים את תפקידה הקודם. כמו כן, בשל המלחמה עלה צורך בקצרנית נוספת. אנו דוחים בשאט נפש את הניסיון להכפיש את לשכת ראש הממשלה או עובדת מצוינת, ולהציג את המעבר שלה בין תפקידים כפסול או דבר שיש בו טעם לפגם".
האם אפשר לשנות פרוטוקולים?
במסיבת עיתונאים שנערכה לפני מספר חודשים נשאל נתניהו על חשיפת ynet בעניין הניסיונות לשינוי פרוטוקולים של ישיבות ודיונים במהלך המלחמה, ואמר כי "זה שקר, אי-אפשר לעשות את זה. הישיבות מתומללות ומוקלטות".
"יש שני גורמים שמתמללים דיונים ופגישות או שיחות טלפון בתחום הביטחוני: לשכת המזכיר הצבאי, וקצרניות שמועסקות במשרד ראש הממשלה כבר שנים רבות, ושיצא להן לעבוד עם הרבה ראשי ממשלה", הסביר ל-ynet אלוף (במיל') גדי שמני, מפקד פיקוד המרכז לשעבר, ששימש גם כמזכירם הצבאי של ראשי הממשלה שרון ואולמרט.
"החלוקה נעשית בהתאם לסוגי הדיונים ולרמת הסיווג הביטחוני הנדרש", הדגיש שמני. "בדיוני קבינט ביטחוני, התייעצויות ביטחוניות, שיחות טלפון בקו האדום - או אפילו בטלפון רגיל בין ראש הממשלה לבין הרמטכ"ל, ראש המוסד, ראש השב"כ ועוד גורמים - המזכיר צבאי אמור להיות על הקו. השיחות מוקלטות ומיד לאחר מכן גם מתומללות".
שמני טען כי לשנות תמלולים זה עניין מסובך, אך הוא לא שלל את האפשרות שלשכת נתניהו עשתה זאת. "צריך לשנות גם הקלטה וגם תמלול. יותר פשוט להעלים קטעים שלמים מתוך דיון או פשוט למחוק דיונים שלמים", הסביר. "זה אפשרי, ובמציאות שנוצרה בלשכת נתניהו, עם כל המעורבות של אנשים שלא אמורים להיות מעורבים, אי-אפשר לבטל אופציה כזו. אני לא יכול לשלול שבלשכת ראש הממשלה ינסו לעשות דבר כזה כדי להעלים מידע מוועדת חקירה שתקום, אם תקום". לדבריו, דרושה חקירה של גוף כמו שב"כ.
נתניהו מאשים: מסע ציד
לשכת נתניהו זעמה על ההחלטה שפורסמה אתמול לפתוח בחקירה, שבה צפוי כאמור להיחקר בכיר בה, ומסרה: "מדובר במסע ציד חסר תקדים נגד לשכת ראש הממשלה בעיצומה של מלחמה. אחרי שנה של שיטפון ההדלפות הפליליות מדיוני הקבינט ומדיוני השבויים והנעדרים - שסיפקו מודיעין רב ערך לאויבינו - שתי החקירות היחידות שנפתחו כוונו נגד לשכת ראש הממשלה ולא נגד המדליפים הסיטונאיים שאף אחד מהם לא נחקר, ושגרמו נזק אדיר לחטופים ולביטחון ישראל.
"כמו בניסיונות האחרים לנפח האשמות נגד ראש הממשלה וסביבתו, גם בעניין זה ההר לא יוליד אפילו עכברון - אבל בהחלט יוביל לשאלות קשות על אכיפה בררנית חסרת-תקדים ובסיס".
החקירה הזו מצטרפת לחקירת פרשת המסמכים הסודיים שהגיעו ללשכת ראש הממשלה, שבה מעורב אלי פלדשטיין, דובר בלשכה, שמעצרו הוארך. אלי פלדשטיין וארבעת העצורים הנוספים חשודים בהוצאת מידע מודיעיני מסווג ורגיש מתוך מערכות צה"ל שלא כדין, כך שמתקיים חשש לפגיעה חמורה בביטחון המדינה ולסיכון מקורות מידע.
במסגרת חקירת שב"כ שמתנהלת בימים אלו ייבדקו גם הטיפול והנגישות למסמכים מסווגים בתוך לשכת רה"מ ככלל, ובפרט נגישותו של פלדשטיין שנכשל בסיווג הביטחוני של השב"כ, שאותו היה צריך לעבור בשל תפקידו.
החוקרים יצטרכו לבדוק אם פלדשטיין פעל על דעת עצמו, הקו שאותו מנסה להוביל לשכת רה"מ שמתנערת ממנו בימים אלו, או שמא קיבל הוראות להוצאת המסמכים המסווגים ומסירתם על-ידי מי מבכירי הלשכה או אפילו נתניהו עצמו.
עדותו של פלדשטיין צפויה לשפוך אור על המסמכים הסודיים ועל זהותו של מי שנתן את האישור למסור אותם לתקשורת - וייתכן כי בעקבותיה ייחקרו גורמים נוספים בלשכת רה"מ.