כפי שזה נראה נכון ליום העצמאות ה-74 שלנו, אם המדינה לא תערוך שינוי מהותי באופן פעילותה ובמנגנוניה, עד סוף 2030 לא תהיה זו מדינת ישראל שתשפיע על חינוך עיקר ילדיה, לא היא תיתן מענה לצורכי החִבְרוּת, השייכות והקהילתיות. היא גם לא זו שתצליח לשמור את העסקת מיטב המוחות שבין אזרחיה – לטובת המחקר, המדע, הטכנולוגיות וכלכלה שלה, ובוודאי שלא בתוך גבולותיה. במקומה - המדינה הווירטואלית תעשה זאת.
במשך השנה האחרונה אנחנו לומדים ביסודיות את הנתונים והמחקרים הנוגעים לעולם הווירטואלי. האפשרות שעולה ממה שעולה מתמונת המצב, מדאיגה מאוד בראייה לאומית וממשלית ולא פחות ממבהילה ברמה החברתית והאנושית-פרטית.
צמד האותיות XR - Extended reality, מבטא את השילוב החדש בין AI, Virtual reality, Mixed reality, Augmented reality. בעולם הווירטואלי החדש - האתרים והממשקים השונים של האינטרנט, שכיום אינם קשורים זה לזה - יתמזגו בשנים הקרובות לכדי חווית עולם וירטואלי מלאה, פתיינית ומושלמת. היכולות האדירות של העולם הווירטואלי החדש ליצור חווית מציאות כל כך מפתה ומשולמת, יניחו בסיס לכך שיותר זמן ויותר בני אדם יהיו מחוברים לעולמות, ממשקים ומכשירים שילמדו אותנו, יבדרו אותנו, יקשרו בינינו, יתנו לנו תחושת ביטחון והגנה, ויתווכו את תפיסותינו ביחס לעולם שסביבנו.
3 צפייה בגלריה
האתרים והממשקים השונים של האינטרנט, שכיום אינם קשורים זה לזה - יתמזגו בשנים הקרובות לכדי חווית עולם וירטואלי מלאה
(עיבוד תמונה. צילום: shutterstock)
למרות שהעולם החדש כבר ממש כאן – הרוב המוחלט של הציבור לא רואה ולא מבין את משמעותו. אך הגרוע מכך – מקבלי ההחלטות ומעצבי המדיניות, גם בדרג המקצועי וגם הפוליטי, לא עוסקים בכך, לא מבינים את הסיכונים העצומים וכך גם לא את ההזדמנויות האדירות שעוד רגע – יהיה מאוחר מידי לתת להם מענה.
על העולם החדש
בכדי להעביר את המסר, ממש "על קצה המזלג" – הנה מידע ונתונים שראוי להכיר ביחס לאותו עולם ווירטואלי חדש. בחרתי לציין דווקא נתונים כלכליים, כי הם אלו שמֶסָפרים, יותר מכל, את העוצמה והקצב של השינוי הדרמטי שנמצא כבר ממש כאן, מעבר לפינה.
נתחיל בנתוני בסיס; נכון לשנת 2021 – סך האוכלוסייה בעולם מונה כ 7.87 מיליארד אנשים, כאשר האוכלוסייה המחוברת ל On-line מוערכת ב 4.78 מיליארד אנשים, עם 3.86 מיליארד משתמשי מכשיר סלולרי.
מכאן – נדבר על השנים הקרובות;
בשל העלייה הצפויה בזמן ובאיכות חוויית השהייה במרחב הדיגיטלי, יחד עם השפעות הרשתות החברתיות על התנהגות צרכנית – מוערך שסך הפעילות העסקית במרחב הדיגיטלי תצמח בשיעור שנתי של 18% במהלך החמש השנים הבאות, מכ-1.8 טריליון דולר היום ועד כ 4 טריליון דולר ב-2026. עם הבשלת טכנולוגיות ה-Web3, מוערך כי הוצאות מקוונות שנתיות יכולות להגיע אפילו לסך של 12.5 טריליון דולר בעשור הקרוב, עם גידול בקצב שנתי של 28%.
בסוף 2021, מוערך ששוק הפרסום במרחב הדיגיטלי בכל העולם הסתכם בכ-440 מיליארד דולר "בלבד", אך בשל הפעילות הגוברת של אנשים במרחב דיגיטלי, מוערך ששוק הפרסום הדיגיטלי בעולם יצמח בקצב שנתי של 11% בשנים הבאות, ויעלה על טריליון דולר עד 2030.
ומה לגבי הילדים שלנו? שוק משחקי מחשב מסוג Fortnite ומרחבי בילוי וירטואליים לילדים, בגרסתם המתקדמת, צפויים לגדול בשיעור צמיחה שנתי של 15% מכ-200 מיליארד דולר ב-2021 ליותר מ-400 מיליארד דולר עד 2026. במהלך השנים האחרונות, חברות כמו סנאפצ'ט, פייסבוק ואפל מיקדו את ההשקעה שלהם בפיתוח אביזרי מציאות רבודה ניידים, המעודדים שימוש בעולם הווירטואלי לא רק במקום סטטי (כמו בישיבה בבית מול מחשב), אלא את החיבור הרציף של אנשים לעולם הווירטואלי – בכל מקום ובכל זמן. בכדי להבין עד כמה השימוש בכך יהיה עצום, נציין כי אביזרים אלו, אשר יאפשרו להתחבר לעולם הווירטואלי המושלם כמו בסרט "מטריקס", יהיו זמינים ב-2030 בעלות דומה לעלותו של מכשיר סלולרי פשוט היום, כשכבר היום מספר משתמשי הסמארטפונים בעולם מוערך כמעט 3.9 מיליארד אנשים. עכשיו, חשבו לכמה מהילדים בישראל ומאיזה גיל יש להם כבר עכשיו מכשיר סלולרי צמוד.
חשוב לומר שהעולם הווירטואלי החדש זה לא מצטמצם רק למשחקים, אלא שהעולם המכונה Metaverse מכוון את עצמו למלא את כל הצרכים האנושיים שלנו, ובעיקר – את של הילדים, בני הנוער והצעירים. כשמנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, תיאר את הדרכים שבהן המטאוורס צפוי לחולל מהפכה בחיים - חינוך היה אחד המיקודים המרכזיים עליהם הוא דיבר. הוא ציין שהלמידה תהפוך לחוויה סוחפת, ועל ידי שימוש במשקפיים או אוזניות ייחודיות, התלמידים יוכלו למעשה לעשות "טלפורט" לכל מקום או זמן ביקום. הם יוכלו להביא אליהם כל חפץ - כוכב לכת, איבר אנושי, או מנוע של מכונית - כדי ללמוד עליו. צוקרברג גם דיבר על ההפצה והזמינות האינסופית של ידע ולימודים שיתאפשרו בכל מקום בעולם ובכל שפה, על מגוון הריגושים והחוויות שהעולם החדש אותו הוא יוצר ושניתן יהיה להציע.
3 צפייה בגלריה
האביזרים שיאפשרו להתחבר לעולם הווירטואלי המושלם כמו בסרט "מטריקס", יהיו זמינים ב-2030 בעלות דומה לעלותו של מכשיר סלולרי פשוט היום
(צילום מסך)
אבל כל אלו ואולי דווקא המיקוד של צוקרברג בחינוך – רק הגבירו את תחושת הדאגה וחוסר הנוחות בראייה האנושית, החברתית והלאומית שלנו. הטכנולוגיה של צוקרברג ודומיו באמת תאפשר למורה יפני מעולה, או לאוואטר שנראה ממש כמו מורה יפני ממש מעולה, ללמד את הילדים שלנו היסטוריה לדוגמה. ויותר מזה - בגלל עוצמת ה AI, הילד ישמע את המורה הזה מדבר בעברית וגם יודע לענות לו על כל תשובה בצורה מכילה, נעימה ומלומדת. אבל אם נשים בצד את הציניות והביקורת הלגיטימית שלנו ביחס למצב מערכת החינוך שלנו היום, האם באמת זה מה בדיוק שאנחנו רוצים? שחברה כלשהי שממציאה את העולם הווירטואלי, תחליט איזה תכנים הילדים ילמדו, אילו חלקים בהיסטוריה יילמדו, ואיזו חוויה תיווצר בצורה כל כך מושלמת, שגם אם היא תיחווה כבחירה חופשית היא תהיה למעשה תגובה לגירוי חושי ממש מוצלח לכיוון שרצוי לאותו תאגיד?
הרי דווקא לאותו עולם וירטואלי "מושלם" ו/או מרגש, שיתווך את העולם האמיתי יש פוטנציאל להחליש את היכולת של אנשים לעשות שיפוט אנושי רגיל, רצוני ולא מוטה. המציאות המדומה הזו גם תצמצם לגמרי את תפקידה החשוב של הסרנדיפיות שמשמעו - ארעיות והגילוי המקרי. מפגשים מקריים עם אנשים ואירועים בלתי צפויים אחרים שאדם חווה בעולם האמיתי - לא יכולים להתרחש בעולם הווירטואלי שנשלט עם חוקיות מאוד ברורה של הובלה ושליטה בחוויה. לאותם ילדים שישתתפו בלמידה באותו מרחב ווירטואלי יגרמו ללמוד, להתנסות ולפגוש בדיוק בה את מי ואת מה שהמתכנת גרם להם לפגוש, בצורה מאוד מתוכננת.
ומי יודע מה ייעשה עם כל הנתונים הרגשיים, ההתנהגותיים, הביומטריים והפיזיולוגיים שנוצרים בממשק עם המרחב הווירטואלי, נמשכים מהילדים ומאיתנו ונלכדים בטכנולוגיה הזו?
ואפילו פשוט יותר - מי יבטיח שהסיפור המיוחד שלנו, של מדינת ישראל, אכן יסופר בשיעורי ההיסטוריה וכמו שאנחנו רוצים? מי יקבע את מגוון ואפשרויות הבחירה של הילדים בין סיפורת או שירה ומי יבטיח שיהיו שם גם של שיריו ביאליק, נתן אלטרמן, או לאה גולדברג?
ומה לגבי הערכים והאתיקה במרחב הזה? מי יקבע את הכללים והאתיקה במרחב הכאילו-מושלם הזה? מי יקבע מה שמותר ואסור, את מה שנכון ומה שראוי? המדינה הווירטואלית של חברת ענק ספציפית?
על תפקידה של מדינה
מילוי הצרכים הבסיסיים של אזרחים, הוא יסוד הערך לעצם קיומה של מדינה במודל הדמוקרטי, וללגיטימציה לה היא זוכה מאזרחיה לשלטון ולריבונות. מדינה שלא תעשה זאת עבור אזרחיה, תיכנס לתהליך התפוררות מואץ שיהיה קשה לעצור.
באחד ממאמריו המפורסמים ביותר של זאב ז'בוטינסקי, "הגאולה הסוציאלית", נקבע עקרון חמש המ"מים – אשר מתמצת את תפיסתו בדבר יסודות חובותיה של המדינה לספק מינימום הכרחי לאזרחיה: "מזון, מעון, מלבוש, מורה, מרפא". במאמר הוא הבהיר מחד - את עיקרון החרות והחופש הדמוקרטי שיש להבטיח לאזרחים בפעילותם ובבחירותיהם, אך מאידך הוא מציין, כי אם לא יינתן המענה לצרכים חברתיים בסיסיים – קיימת סכנה ממשית לאזרח ולמדינה: "משל למה הדבר דומה? לגן שילדים משחקים בו יום־יום, ובגן יש חמישה בורות עמוקים ומסוכנים שאפשר ליפול לתוכם ולהיפגע. הבורות כמשל לסכנות חברתיות – רעב, מחסור במלבוש, מחסור בדיור, מחלות בלתי מטופלות, נבערות. והנה באים המֶתָקנים... ומציעים לסדר פיקוח חמור על תנועותיהם של הילדים: ימינה ללכת, שמאלה ללכת, לא לרוץ במהירות העולה על עשרים צעדים בדקה... ואני אומר שכל זה מיותר. אני מציע בפשטות למלא את חמשת החורים, וירוצו להם הילדים כאוות נפשם".
ברוח עקרונות חמש המ"מים או בדומה להן, לאורך השנים התעצבה התפיסה הכלכלית-חברתית של ישראל, ואת חלק מחובותיה אף החליטה המדינה לעגן בחקיקה הנוגעת לחינוך, בריאות ואפילו דיור ציבורי. העיגון בחוק ביטא לא רק את הממד הטכני של חובות המדינה לאזרחיה - אלא גם את התכלית של חובות אלו; לשימור ליבת האתוס הלאומי, והבטחת חיבורם ומחויבותם של האזרחים אל המדינה וערכיה. הנה כדוגמה - חוק החינוך הממלכתי מטיל על מערכת החינוך, בין השאר, ללמד את תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל, את תורת ישראל, תולדות העם היהודי, מורשת ישראל והמסורת היהודית, לפתח יצירתיות וכישורים, לבסס את ידיעותיהם של הילדים בתחומי הדעת והמדע השונים, ביצירה האנושית לסוגיה ולדורותיה, ובמיומנויות היסוד שיידרשו להם בחייהם כבני אדם בוגרים בחברה חופשית.
3 צפייה בגלריה
ברוח עקרונות חמש המ"מים של ז'בוטינסקי התעצבה התפיסה הכלכלית-חברתית של ישראל
(באדיבות מכון ז'בוטינסקי)
חינוך ציבורי ממלכתי, נועד לא רק להקנות ידע ומיומנויות רלוונטיות, אלא גם לשם עיגון תשתית ערכית רגשית ואינטלקטואלית המשפיעה על התפתחות זהות אישית וחברתית. חינוך ממלכתי כשמו כן הוא - נועד לצורך יצירת חיבור האדם לקהילתו, לחברה הישראלית, לעמו ולמדינתו, וכל זה בסביבה של פתיחות, ומתוך דיון מובנה ומפגש עם מגוון גישות ערכיות ורעיוניות. מה אתם חושבים שיקרה כאשר את עיקר תכני הלמידה והחינוך יצרכו ילדי ישראל במרחב הווירטואלי המושלם של המטאוורס? איך ישראל תצליח להבטיח שילדיה ילמדו את התכנים ויפנימו את הערכים אשר מהווים את היסודות והבסיס לחיבור אליה, להיסטוריה שלה ולערכיה?
השירות הציבורי במדינה דמוקרטית, אמור להיות עמוד השדרה שעליו נסמכת הברית בין האזרח ובין המדינה. השירות הציבורי הכולל את הדרג המקצועי, נדרש להבטיח את הספקת השירותים הנדרשים לאזרח, לסייע לשרים בעיצוב מדיניות וליישם אותה, ולתווך כזרוע ביצועית בין הפוליטיקאים הנבחרים ובין העם. ככלל, החלשות השירות הציבורי ויחד עמו היחלשות איכות וזמינות השירותים הציבוריים, בין השאר, באופן יחסי לזמינותם ואיכותם של חלופות מהמגזר הפרטי – מביאות מיידית להחלשת האמון, הקשר והמחויבות של האזרח למדינה כריבון.
אל מול קצב רתימת הטכנולוגיה החדשה של תאגידי הענק בכדי למכור את שירותיהם - השירות הציבורי במודל העבודה הנוכחי שלו, במסורבלות ובכבדות שלו, בעודף הבירוקרטיה הפנימית וחיצונית המאפיינת אותו, בפערי הנגישות שלו, ובעודף ההישענות שלו על כוח אדם במקום על כוח מחשוב, תשתיות מידע ותקשורת מיטביים - הופך פחות ופחות רלוונטי לצרכים ולציפיות האזרחים כבר היום.
בדיוק לתוך החלל הזה שבין הציפיות של אזרחים משירותי המדינה לבין המציאות – נכנסת כעת הטכנולוגיה בשירות תאגידי הענק הבינ"ל, עם גישה חדשה, שלא מסתפקת בשירות לאזרחים, אלא בחוויה חליפית, מרגשת ומלאה למרקם החיים בעולם האמיתי.
לסיכום
בשל קוצר היריעה, ומטבע הדברים, לא ניתן היה לסקור במאמר אחד, את מכלול הנתונים בדבר המגמות המתרחשות בקצב מסחרר, ביחס לעולמות התוכן המתפתחים בעולם הווירטואלי. לא יכולנו לספר כאן על מה שידוע לנו על מהפיכת השירותים הרפואיים, חווית השירותים החברתיים והרגשיים, עולם העבודה במרחב הווירטואלי, ואפילו על העולם המרתק של עולם הפשיעה במרחב הזה, ובכלל – לצייר את התמונה המלאה ביחס לעולם החדש שנוצר סביב כל הצרכים האנושיים שלנו.
דבר אחד ברור לנו ואני מבקש לומר אותו בפשטות - לאור המהפכה הצפויה להתחולל בשנים הקרובות, הדרג המקצועי ומקבלי ההחלטות בשירות המדינה חייבים להתעורר כעת. דווקא בהקשר ליום העצמאות של מדינת ישראל, הם חייבים לבצע תהליך הערכת מצב, שלא נופל מזה המתקיים מידי שנה בהקשרי ביטחון, ולהתייחס לממד הווירטואלי כממד חדש של איום פוטנציאלי על עצם החיים שלנו כחברה.
צריך לזכור, שאזרחים של מדינה אינם רק קבוצת אנשים שגרים באותו מרחב גיאוגרפי. אם נהפוך מבלי שנרגיש מחברה ישראלית לפסיפס אקראי של אנשים שאמנם נמצאים כאן פיזית, אבל הפכו למהגרים וירטואליים – זה יהיה מאוחר מידי.
גם השירות הציבורי חייב להשתנות מיידית, ולהיכנס באותה עוצמה כמו כל חברה עסקית למרחבים הווירטואליים, ולהגשים את ייעודו הממלכתי גם שם. אם המדינה לא תדע ליצור בעצמה את מרחב השירותים הווירטואליים הציבוריים הממלכתיים עבור אזרחיה - אזי מנכס דמוקרטי של המדינה, במקרה הטוב, השירות הציבורי המסורתי יהפוך ללא רלוונטי וככזה שהשירותים אותו הוא מציע כלל לא ייצרכו על ידי רוב האזרחים שפשוט תהיה להם יכולת בחירה בחלופה הרבה יותר טובה.
ולבסוף, צריך לראות גם את ההזדמנויות האדירות של המדינה במצב החדש. המרחב הווירטואלי מזמין למדינת ישראל לא רק איומים אלא גם אפשרויות צמיחה שלא היו לה מעולם. כאלו, שסיפור צמיחת הסייבר הישראלי, שנהנה ממיקוד ודחיפה ממשלתית נכונה ורצינית לפני עשור, יוכל להחוויר לעומתם. רוצים לפחות דוגמה אחת? בבקשה - במקום לתת שירות רפואי לתשעה וחצי מיליון תושבים, למה לא לשאוף למכור את הידע והיכולות הרפואיות הנהדרות שלנו לשבעה וחצי מיליארד אנשים? למה לא להיות המדינה שעומדת בחזית שירותי הרפואה מרחוק בעולם, המגייסת את כל יכולות ה XR והופכת להיות המדינה הווירטואלית הראשונה שנותנת שירותים רפואיים וירטואליים לכל אדם מחובר On-line בעולם?
רון צור האחריות העליונה של הממשלה היא לא רק להגן ולשרת את אזרחי המדינה בטווח זמן המיידי, אלא גם להבטיח את עתידם. בטוחני שדווקא ביום העצמאות ה 74 שלנו, יש חשיבות רבה לייחד מחשבה לאומית-אסטרטגית, להתבונן גם על השנים הבאות ולהתחיל לפעול לקראתן ממש עכשיו, למען העתיד של כולנו.
רון צור, מנכ"ל חברת הייעוץ קבוצת Sparks, יו"ר הועדה המייעצת של הפורום הישראלי למנהיגות.
