בין הדרישות שהעלתה יהדות התורה במו"מ הקואליציוני עם הליכוד ולא נשללו, נמצאת חובת לימודי התלמוד לחילונים והאפשרות לכל לאדם להיקבר בקרקע - ולא בהכרח בקומות. דרישות כאלה שייצאו אל הפועל, כך נראה, צפויות לעורר קשיים עמוקים במערכת החינוך שנאבקת במחסור כבד במורים וצורך בהתמחות מיוחדת בתלמוד - ולצד זאת גם בצורך להתמודד עם המחסור במקום בבתי העלמין - בייחוד באזור המרכז.
גורמים בליכוד אמרו אמש כי יהדות התורה העלתה במו"מ דרישות שונות דוגמת איסור ייצור חשמל בשבת והרחבת חופים מופרדים. לדברי הגורמים, המפלגה לא תקבל את הדרישות הללו, אולם הם לא הכחישו אפשרות קבלה של שלל דרישות אחרות שדווחו. "הליכוד לא מסכים על איסור ייצור החשמל והרחבת החופים, ודברים נוספים שהועלו בשיחות. כל הסכם סופי ישמור על הסטטוס קוו שהיה נהוג שנים בענייני דת ומדינה", אמרו הגורמים.
עם זאת, בכיר בצוות המו"מ מטעם יהדות התורה, עו"ד אברהם יוסטמן, צייץ בטוויטר: "מנסור עבאס, זוכרים? תקפצו לנו". בכיר במפלגה הוסיף: "אין לנו על מה להתנצל. למדנו מממשלות קודמות, אצלן הדרישות בהסכמים הקואליציוניים הגיעו עד אוכל לחתולי הרחוב".
לפי גורמים במשרד החינוך, משמעות חובת לימודי התלמוד בחינוך הממלכתי (החילוני) מכיתה א' עד כיתה י"ב, היא תוספת של יותר משלושה מיליארד שקלים בשנה עבור שעה שבועית אחת. את המקצוע, שכרוך בהתמחות מיוחדת, אמרו הגורמים, לא יהיו מי שילמדו – מאחר שקיים מחסור אדיר במורים בכלל, ובתנ"ך בפרט.
הגורמים ציינו כי כבר עתה, במסגרת מקצוע התרבות היהודית בבתי הספר החילוניים, מקצוע שנלמד כחובה בכיתות א' עד י', לומדים התלמידים סוגיות מהמשנה, פרקי אבות, אגדות חז"ל, פרשה ומדרשה, מעגל העם היהודי בתפוצות, הגות ציונית ויצירות ספרותיות.
"אין תלמיד שיסכים ללמוד ככה, וחבל"
התגובות בקרב המנהלים וההורים מעורבות, והם בעיקר הביעו כעס על ההתערבות הפוליטית. יואב פרידן, מנהל תיכון עירוני א' בתל אביב המשמש יו"ר משותף של ארגון מנהלי בתי הספר מנהיגים, אמר כי עצם היומרה להכתיב תכנים מבחוץ כתוצאה מלחצים פוליטיים הינה תקדים מסוכן. "נדרשת הבנה שמנהלי בתי הספר הם המנהיגים של הקהילות שצריכים לתכלל את סוגיות התוכן באופן שמותאם לקהילות שלהם והעצמאות החינוכית לקהילות השונות היא סוגיה חיונית לרווחת המערכת וילדי ישראל", אמר.
סמדר מורס, מנהלת בית הספר נופים בתל אביב ומייסדת תנועת "אחד בספטמבר", אמרה כי אינה רואה מניעה ללמד טקסטים מהתלמוד, אך תלוי איך מלמדים ומה מלמדים. "זה עולם עשיר של מערכים, סתירות וקונפליקטים של יחסים בין אדם לחברו, וזה נהדר. יהודי צריך להכיר את הכתבים כחלק מהמסורת, אבל השאלה המרכזית היא מה המטרה. הלוואי שזו הייתה הבעיה המרכזית של מערכת החינוך כיום. אין מורים, אין מנהלים, אין יועצות, אין פסיכולוגים והיד עוד נטויה. האם יהדות התורה מוכנה להתפנות לבעיות הכואבות והאמיתיות במערכת החינוך? במידה שכן, יש לכנס בדחיפות פורום חירום של נשות ואנשי חינוך וטיפול ולדון ללא דיחוי בבעיות הבוערות".
מנהל תיכון אחר במרכז הארץ אמר כי הדרישה נראית כבדיחה לא מוצלחת. "לא כך מחליטים על חומר הלימוד בבתי הספר. מי שחושב שמפלגה בכנסת תחייב את כל ילדי ישראל ללמוד בכפייה תלמוד - לא חי בשנת 2022. אין תלמיד שיסכים ללמוד תלמוד בדרך הזו וחבל, דווקא בשל החשיבות של התלמוד בהיסטוריה היהודית לא ראוי שהמקצוע הזה יהפוך למקצוע חובה בצורה כזו שכן זה עלול להשניא את התלמוד על התלמידים ולא ההיפך".
לדברי סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית, עו"ד אודליה שינדרוף, "להכיר את ארון הספרים היהודי זו זכות גדולה, אבל זו לא הדרך ולא הצורה – בטח לא בכפייה. דרישות שכאלו יש בהן רק להכעיס, לפלג ולהרחיק". לדבריה, "מדהים שלמי שמתנגד להכנסת לימודי ליבה לתוכנית הלימודים שלו יש חוצפה להתערב ולקבוע עבור המגזר הממלכתי – שהוא הרוב בישראל – את תכני הלימוד".
הבעיה - חוסר במקום
על פי החוק בישראל, כל אזרח ישראלי זכאי להיקבר ללא תשלום. הביטוח הלאומי מממן "סל קבורה", שכולל בין היתר חלקת קבר בחינם, אולם בישראל נהוגות כיום שלוש שיטות קבורה, בהתאם למקום בבית העלמין: קבורת שדה – הקבורה הקלאסית, המוכרת והנדירה, שמתייחסת לחלקת קבר פרטית; קבורת מכפלה – קבורה זוגית שצוברת פופולריות בשנים האחרונות, שבה שני נפטרים נקברים יחד באותה החלקה ומופרדים בבלוקים ובאדמה; וישנה גם קבורת הקומות שהופכת לנפוצה יותר ויותר בשל המחסור במקום בבתי העלמין.
במקומות קטנים עם מספר תושבים קטן ניתן למצוא חלקות שדה, או חלקות מכפלה. אבל במקומות רבים בארץ, בעיקר בגוש דן ובמרכז, קשה מאוד עד בלתי אפשרי לקבל בחינם חלקת שדה, אלא בעיקר קבורת קומות. במקרה שדרישת יהדות התורה תתקבל - לא ברור היכן יוכלו להיקבר אנשים, והאם זה יקרה באמצעות מימון סל הקבורה של הביטוח הלאומי.
גורמים ביהדות התורה טענו אמש: "הליכוד מדליף מידע רגיש מתוך חדרי הדיונים כדי להזמין לחץ ציבורי נגדנו שיסייע לו במשא ומתן". המשא ומתן הקואליציוני בין הליכוד ליהדות התורה טרם הושלם, ועד כה חתמו שתי המפלגות רק על הסכם תפקידים. בהסכם נקבע כי יו"ר ועדת הכספים יהיה ח"כ משה גפני, שר הבינוי והשיכון יהיה יצחק גולדקנופף, ח"כ אורי מקלב יהיה סגן שר במשרד התחבורה וח"כ מאיר פורש ישמש שר לענייני ירושלים ומסורת. מטעם יהדות התורה יהיה גם יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, יו"ר ועדת העבודה והרווחה, יו"ר הוועדה לפניות הציבור וסגן שר במשרד הרווחה.
ראש הממשלה היוצא יאיר לפיד מסר בתגובה: "ההסכם בין יהדות התורה לליכוד הוא הסכם כניעה מחפיר. ביבי חלש להדהים ומוביל אותנו למדינת הלכה. מוכר את הדמוקרטיה הישראלית בשביל האינטרסים האישיים שלו. אם הם חושבים שאנחנו נשלם מיסים, נלך לצבא, נממן את מי שלא עובד והם גם יגידו לנו איך לחיות יש לי חדשות בשבילם - לא ניתן להפוך את ישראל למדינה חשוכה. נתניהו חלש ומוכר את החופש שלנו תמורת החופש שלו".
שרת החינוך היוצאת יפעת שאשא ביטון הגיבה גם היא: "אחרי שביקשו לבטל לימודי ליבה לילדים חרדים, עכשיו הם מתערבים ופוגעים גם בילדים שבחינוך הממלכתי, כאשר הם מבקשים למנוע מהם לקבל מיומנויות וכלים מתקדמים במסגרת הבגרות החדשה שהובלנו במקצועות הספרות, האזרחות, ההיסטוריה והתנ"ך. נתניהו סחיט, מפרק את מערכת החינוך ואת המחיר ישלמו הילדים של כולנו". שר האוצר היוצא, אביגדור ליברמן, אמר כי "נתניהו מכר את המדינה. נילחם בהזיות האלה ונעשה כל שביכולתנו למנוע אותן".
פורסם לראשונה: 23:23, 12.12.22