משרד הבריאות עדכן הערב (יום שבת) על 591 מאומתים חדשים לאומיקרון, ובסך הכול זוהו בישראל עד כה 1,118 מאומתים - מתוכם 723 שחזרו מחו"ל. לפי משרד הבריאות, קיים חשד גבוה לעוד 861 מקרים של חשיפה לאומיקרון שעדיין לא התקבלו תוצאות הריצוף לגביהם. בינתיים, ואחרי ההתפרצות בבית אבות סמוך לסביון, בנט הנחה על בדיקות מהירות בכניסה לבתי אבות.
מרכיב מודל חיזוי הקורונה של מכון ויצמן, פרופ' ערן סגל, פרסם היום נתונים מעודדים שלפיהם בכל המדינות שהגיעו לשיא מאומתים מתחילת המגפה, נרשמה ירידה משמעותית באחוז מביניהם שנדרש לאשפוז. לדבריו, ייתכן שהדבר מעיד על האפשרות שהאומיקרון הוא זן עם סיכוי מופחת לגרום לתחלואה קשה. האומנם מדובר בנתונים מעודדים או שמא השמחה מוקדמת?
פרופ' דורון גזית מצוות ניטור התחלואה של האוניברסיטה העברית בירושלים מסביר שהירידה במספר המאושפזים ככל הנראה נובעת מהחיסונים. "גם אלה שמחוסנים בשתי מנות וגם מחלימים הם מוגנים, כנראה קצת פחות, אבל פי חמישה מאדם שמקבל סתם את המחלה", הוא אומר. "לכן אנו מצפים לירידה משמעותית באשפוזים לעומת העבר. רואים את זה בכל העולם".
לדבריו השאלה המרכזית היא אם זן האומיקרון לא יגרום למחלה קשה גם אצל אדם שאינו מחוסן ואינו מחלים: "כרגע רואים שהאומיקרון פוגע פחות קשה גם באנשים לא מחוסנים ולא מחלימים. עוד שבועיים נדע יותר ואז נוכל לתת תחזיות. בכל מקרה זה עלול לא להספיק, כי הולכות להיות הרבה הדבקות והן יגרמו לעומס בבתי החולים.
"אנחנו עדיין לא יודעים מה המשמעות של זה פה בישראל. התרחישים מניחים שנגיע בכל מקרה למאות מאושפזים. כיוון שאנחנו רוצים משהו שיעזור לנו לטווח ארוך, חשוב שלצד מגבלות יהיה מבצע חיסונים אדיר. הוא יגרום לזה שגם כשנצא מהמגבלות - לא נחזור לעליות".
פרופ' סיריל כהן, מומחה למערכת החיסון מאוניברסיטת בר אילן, טוען שהמשמעות של ירידה במספר המאושפזים בעולם מציתה את התקווה: "עד עכשיו המדיניות של ישראל, והרבה מההחלטות הקשורות להגבלות, נגזרו מהמצב בבתי החולים. אם האומיקרון אכן גורם לכך שבמדינות אחרות יש דה-קורלציה בין מספר המאומתים לבין מספר האנשים שמגיעים לאשפוז, זה יפחית את הלחץ על בתי החולים.
"בדרום אפריקה דיברו על זה ששתי מנות חיסון מקנות הגנה של כ-30% מול האומיקרון. אבל אני לא יודע מה הפקטור של החיסון מבחינת הידבקויות. ככל שיש יותר הדבקות, יש יותר אשפוזים. יכול להיות שזה מה שמסביר את העלייה באשפוזים בלונדון וניו יורק".
אכיפת הגבלות הקורונה בירושלים
(צילום: דוברות המשטרה )
לדבריו, למרות הנתונים המעודדים, מוקדם מדי להסיר הגבלות: "אולי הסיכון של האומיקרון הוא יותר קטן, אבל אם ניתן לווירוס להשתולל, יהיו הרבה הדבקות ויותר מאושפזים ואז לא עשינו כלום. לכן צריך לצמצם הדבקות. יכול להיות שהודות לבוסטר המצב שלנו כאן יהיה טוב יותר, אבל את זה נדע רק בשבועות הקרובים כי האומיקרון עדיין לא התפשט מספיק. אשפוזים לא מגיעים מיד אחרי ההדבקה אלא רק אחרי כעשרה ימים. הסרת ההגבלות תלויה בשני דברים: שלא תהיינה יותר מדי הדבקות, ומה תהיה היעילות של הבוסטר מול האומיקרון.
"גם אם מדברים על כך ש-50% פחות מגיעים לבתי חולים, עדיין אנשים מתאשפזים וזה עדיין לא מאחורינו. זו צרה פחות גרועה אבל עדיין צרה. אנחנו גם לא יודעים מה התדירות של ה-PIMS אצל ילדים ולא יודעים כמה האומיקרון מסוכן עם ה-PIMS. אני מציע לא להקל ראש. אפשר להתעודד מהנתונים, אבל זה עדיין לא סוף הפנדמיה. כדאי להישמר".
בינתיים, ראש הממשלה נפתלי בנט קיים הערב התייעצות טלפונית עם שר הבריאות ניצן הורוביץ, בכירי משרדו וגורמי מקצוע נוספים. על רקע ההתפרצות בבית האבות בסביון, בנט הנחה להדק באופן מיידי את ההגנה על האוכלוסייה המבוגרת, בדגש על פרויקט מגן אבות. בהתאם, יתבצעו בדיקות מהירות בכניסה לבתי האבות והדיור המוגן בישראל, גם למחוסנים.
בנוסף, הנחה בנט לקיים הערכת מצב בעניין מלאי הציוד בישראל, ולהיערך כבר למקרה של גל שישי, למקרה שיתרחש. בנט הנחה גם לקדם רכש של 50 מיליון ערכות אנטיגן נוספות.
בסוף השבוע נחתם הסכם לרכישת עשרות אלפי מנות תרופה של פייזר לטיפול בקורונה, כחלק מהאסטרטגיה של המאבק באומיקרון. ההסכם הושג על אף הקושי שנבע מהתחרות הרבה בין המדינות. בנוסף, במשרד הבריאות מקיימים מגעים גם לרכישת גלולת הקורונה של "מרק".
