הנמנום היחסי שאליו גלשה הכנסת בזמן פגרת הקיץ התפוצץ אתמול (יום שני) ברעש, כשהתברר שבבוקר עדכן נשיא המדינה יצחק הרצוג את יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ על נכונות מצד הליכוד להתקדם לעבר פשרה בסוגיית המהפכה המשפטית – הסכמה שנחשבת למרחיקת לכת ביחס לכל הצעה אחרת שהועלתה עד כה. מילת המפתח בתהליך הייתה דיסקרטיות: מהמגעים הודרו הן שותפיו של בנימין נתניהו לקואליציה והן שותפיו של גנץ לאופוזיציה, כולל העומד בראשה יאיר לפיד, שהבהיר בשלב מוקדם שאינו מעוניין בשום פשרה עם נתניהו לפני הדיון בבג"ץ על עילת הסבירות.
לאורך אחר הצהריים והערב אתמול הקפידו בליכוד באופן רשמי על הכחשה של הסכמות במסגרת מתווה כזה או אחר. מנגד, מהצד של גנץ, על כל אגפי המחנה הממלכתי, שמרו על דממה רועמת. הוא עצמו נפגש עם חברי פדרציה שוויצרים בשעה שהמערכת הפוליטית סערה סביב הדיווחים הדרמטיים על הסכמה. על רקע זה עלתה השאלה: הצורך של נתניהו בפשרה ברור - הוא מוכן להקריב רבות עבר הרחבת הסכמי אברהם והנורמליזציה באזור - וגם המחיר שישלם ידוע (ראו להלן), אבל מה נותן גנץ בתמורה? ולמה בכלל נדרשת הסכמתו?
הפרטים הלא רשמיים של הפשרה הם אלה: עצירת החקיקה לשנה וחצי, ריכוך ביטול עילת הסבירות והסכמה על אי-שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, אולם במקביל ייקבע שהרוב הנדרש למינויים בה – בכל הערכאות וכך גם בסוגיית זהות נשיא בית המשפט העליון – יהיה שבעה מתוך תשעה. המשמעות היא שהעתיד יחייב פשרות נוספות.
גורמים פוליטיים בכירים מאוד שרטטו אמש שתי זירות שנתניהו סימן בראש סדר העדיפויות שלו לזמן הקרוב: הראשונה היא פגישה בבית הלבן עם הנשיא ג'ו ביידן, שתסייע להתקרב למטרה העיקרית - הסכם מדיני עם סעודיה, שיאפשר לו להציג סוף-סוף הישג משמעותי בקדנציה הנוכחית. עבור שקט תעשייתי שיאפשר לו לממש את שתיהן, נתניהו צריך את תמיכת האופוזיציה ולהרגיע את הרוחות באופן כללי. המטרה שלו היא לנתק מתנועת המחאה את האלקטורט של המרכז הפוליטי, שרובו מזוהה כיום עם גנץ. בכך הוא ישאיר בה תומכי שמאל מובהקים בלבד, שממילא מצאו בית אצל לפיד ואחרים.
אלא שהאופטימיות בבית הנשיא נוכח איתות-חיובי-כביכול מנתניהו היא מעט מוקדמת. בשני הצדדים נאחזים כעת בגדרות ומסרבים לתמוך בפשרה. כאן הבעיה היא כבר לא רק הצד השמאלי של המפה: הסכמה פומבית של נתניהו להקפאת החקיקה, במקביל להשארה על כנו של הרכב הוועדה לבחירת שופטים, יעורר על ראש הממשלה התקוממות גדולה מבית. השותפים בקואליציה מיהרו לכנות את הפרסומים "מתווה הכניעה", וסביר להניח שהם לא יעניקו גיבוי להסכם שכזה.
אליהם מצטרפים כאמור גם שותפיו של גנץ לאופוזיציה, שאותתו שלא ישבו בשקט לנוכח הסכם חגיגי עם נתניהו. יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן כבר יצא פומבית נגד ההסכם, וגורמים מטעם יש עתיד מתראיינים או מתדרכים שכל מטרתו של נתניהו היא להשיג ביקור בבית הלבן.
לכן, התרחיש הסביר ביותר הוא שאחרי שבלון הניסוי שהופרח אתמול ימצה את תפקידו, יציג נתניהו מתווה חד-צדדי, ללא תמיכת גנץ או גורם אופוזיציוני אחר, ויפעל להרגיע את השטח לבדו. כך או אחרת, נתניהו יודע שהוא מאוגף משני צדדיו: גם אם יצליח לרצות את הצד השני ולמסמס את המחאה, תתעורר מחאה אחרת, הפעם מביתו שלו.
פורסם לראשונה: 22:37, 04.09.23
