דריכות בישראל לקראת פרסום חוות הדעת המייעצת של ביה"ד הבינלאומי לצדק בהאג היום (שישי) בשעה 16:00 שעון ישראל בדבר חוקיות הכיבוש הישראלי בגדה ובמזרח ירושלים. נשיא בית הדין הבינלאומי לצדק השופט, נוואף סלאם הלבנוני, צפוי להקריא במשך כשעה את עיקרי חוות הדעת המייעצת. לקראת פרסום חוות הדעת גורם ישראלי שמעורה בפרטים אמר כי ההחלטה תנוע בין "רע מאוד לנורא ואיום".
השופט סלאם בדיון הקודם בהאג
(צילום: UN WEB TV)
בין האפשרויות שעומדות על הפרק: קביעה של בית הדין שמדובר בכיבוש בלתי חוקי מכיוון שישראל עושה פעולות של שינוי דמוגרפי באמצעות מפעל ההתנחלויות ומייצגת סיפוח דה-פקטו. אם קביעה זו תתקבל, בית הדין עלול לדרוש מישראל לעזוב את שטחי יהודה ושומרון ולקרוא למדינות העולם להפעיל לחץ על ישראל לסיים את הכיבוש.
במשרדי המשפטים והחוץ יש פסימיות לקראת פרסום חוות הדעת המייעצת, וקיים גם חשש שההחלטה תסבך עוד יותר את ישראל בזירה הבינלאומית ועלולה לגרום לסנקציות נוספות - מעבר לאלו שראינו בחודשים האחרונים נגד "מתנחלים אלימים".
בית הדין יכול להחליט שהמשפט הבינלאומי אוסר על מדינות לשתף פעולות עם הכיבוש או לפעול לסיומו. קביעה כזאת מצד בית הדין הבינלאומי עלולה להוביל מדינות שונות ברחבי העולם לנקוט צעדים מעשיים נגד ישראל.
אחד החששות בישראל הוא שהעצרת הכללית של האו"ם, אשר ביקשה את חוות הדעת, תעביר אותה לטיפול התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג, קארים חאן. אותו חאן שביקש להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט בגין פשעי מלחמה בעזה.
במצב כזה התובע הראשי עשוי לבחון העמדה לדין של האחראים על פשע ההתנחלויות, הן בממשלה והן במערכת הביטחון. אפשרות נוספת היא שחוות הדעת תקבע שישראל מבצעת אפרטהייד בגדה המערבית שהוא פשע נגד האנושות - דבר שגם לו עלולות להיות השלכות דרמטיות. קביעה כזו לא תשאיר ברירה לתובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי אלא לחקור את ישראל במסגרת התלונות שהוא בודק. עם זאת, ההערכה היא שהסיכוי שביה"ד יקבע שישראל מבצעת פשע אפרטהייד הוא נמוך.
חוות הדעת המייעצת גובשה בעקבות בקשה של העצרת הכללית של האו"ם מדצמבר 2022. בית הדין קיים בפברואר השנה סדרת דיונים על חוקיות הכיבוש הישראלי בשטחים ובכלל זה במזרח ירושלים. במהלך הדיון, הפלסטינים, כ-60 מדינות החברות באו"ם ושלושה ארגונים בינלאומיים הציגו בפני בית הדין הצהרות בעל פה שבו הציגו את עמדתם בנוגע לחוקיות הכיבוש הישראלי.
בין המדינות שהופיעו בפני בית הדין: דרום אפריקה, ערב הסעודית, הולנד, קובה, מצרים, איחוד האמירויות הערביות, ארה"ב, רוסיה, צרפת, סין, יפן, ירדן, פקיסטן, אינדונזיה, קטאר, בריטניה, סודן, שווייץ, ספרד והונגריה. ישראל החרימה את ההליך ולא התייצבה בפני בית הדין בנימוק שאין לביה"ד סמכות לדון בנושא וכי מדובר בניצול פוליטי של ביה"ד.
עו"ד מיכאל ספרד, היועץ המשפטי של תנועת "שלום עכשיו" ומומחה למשפט בינ"ל, אמר כי מבין 60 המדינות שהגישו חוות דעת בכתב או טענו בעל פה בפני בית הדין – אין אפילו מדינה אחת שאמרה שישראל פועלת לפי הדין הבינ"ל. היו 3 מדינות - ארה"ב, בריטניה והונגריה - שאמרו שלביה"ד יש שיקול דעת ועדיף שלא ימסור חוות דעת, משום שזו שאלה פוליטית שנוגעת למשא ומתן.
שאר המדינות התחלקו בהמלצה שלהם לביה"ד ל-3 אפשרויות: ראשית, בית הדין הוזמן לקבוע שישראל מנצלת לרעה את הסמכויות שלה ככוח כובש כדי לחתור תחת המטרות של דיני הכיבוש ולפיכך שהכיבוש הפך ללא חוקי ומוטלת על ישראל חובה משפטית לסיים את נוכחותה בשטח הכבוש, שכולל את ירושלים המזרחית.
אפשרות נוספת היא שישראל מפירה את איסור הסיפוח. קביעה כזו תהיה עוד יותר קשה משום שהיא תעמיד את מדינות המערב שהטילו סנקציות על רוסיה בשל הסיפוח של חצי האי קרים ושטחים נוספים באוקראינה בבעיה. הדבר יהווה גם רוח גבית להרבה הליכים מקומיים שבהם בתי משפט מתבקשים להורות לממשלותיהם למנוע מכירת נשק לישראל.
כמו כן, למעלה מעשרים מדינות, מתוך כ-60, טענו שבית הדין צריך לקבוע שישראל מבצעת את פשע האפרטהייד בשטח הכבוש. לדברי ספרד, זו תהיה הפתעה גדולה אם שופטי בית הדין יעסקו בנושא, אבל גם זה על השולחן.
לבסוף בית הדין יצטרך לענות על השאלה מה הן החובות של מדינות העולם ושל האו"ם בהינתן הקביעות והמסקנות שהגיע אליהן בשאלות הקודמות. כלומר - האם בית הדין מסתפק באמירה שאסור לסייע לישראל להפר את הדין או שצריך ללחוץ עליה – רמז לסנקציות.
ספרד העריך שהסיכוי שביה"ד יקרא במפורש למדינות להטיל סנקציות על ישראל הוא נמוך. "יותר סביר שבית הדין יאמר משהו כללי, כמו שהמדינות צריכות להפעיל לחץ על ישראל לסיים את המצב הלא חוקי", טען. "יש מדינות שהמערכת המשפטית שלהם מחוייבת להחלטות של ביה"ד הבינלאומי לצדק. באנגליה, למשל, מתנהלים הליכים של ארגונים פרו פלסטינים שמבקשים מבתי משפט לאסור על ממשלת בריטניה לספק נשק לישראל".
עו"ד ספרד סבר שמי שמצפה לרעידת אדמה מהיום למחר טועה. "מערכת המשפט הבינ"ל היא הרבה יותר איטית", אמר. "זה עובד כמו גל שזז באופן מאוד איטי ששוטף את אותם חלקים של הגלובוס שבו מערכות המשפט מאוד מחוייבות למשפט הבינ"ל. חוות הדעת המייעצת הזאת בנוסף להחלטות של ביה"ד בצווי הביניים שיצאו בתיק של דרום אפריקה נגד ישראל, צווי המעצר אם יצאו על ידי ה-ICC כל אלה מצטברים למאסה קריטית שתהיה משקולת מאוד גדולה על ישראל ומערכות משפט מערביות".
קיימת גם אפשרות שחוות הדעת המייעצת תועבר למועצת הביטחון של האו"ם, אך כאן השאלה היא כיצד תנהג ארה"ב והאם תטיל וטו על הליך כזה. אם בית הדין יקרא למדינות העולם להפעיל לחץ על ישראל לסיים את הכיבוש - מדינות יהיו רשאיות ליזום בעצמן סנקציות. נכון להיום, מדינה לא יכולה להפסיק את הסחר עם ישראל.
אם בית הדין קובע שעל מדינות העולם לעשות מה שהן יכולות כדי ללחוץ על ישראל לסיים את המצב הלא-חוקי – אז הן יוכלו להסתתר מאחורי ההחלטה כדי להטיל סנקציות על ישראל. בעבר, התנועה הבינלאומית נגד האפרטהייד בדרום אפריקה קיבלה את התמריץ הכי רציני בעקבות חוות דעת מייעצת של בית הדין בהאג בעניין נמיביה. הסנקציות אז לא היו תולדה של חוות הדעת אלא של הלחץ הציבורי שהופעל על-ידי ממשלות.
הסכנה בהחלטה ליחסים הבינלאומיים של ישראל
כיוון שמדובר בהחלטה משפטית מורכבת, פרופ' תמר הוסטובסקי ברנדס, מהקריה האקדמית אונו והמכון למחשבה ישראלית, הסבירה ל-ynet את המשמעויות הרבות.
איזה בית דין עתיד לתת החלטה ביום שישי הקרוב, ומהי בכלל ההחלטה הזו?
בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג הוא גוף של האו"ם שיש לו שני תפקידים. אחד - להכריע בסכסוכים משפטיים בין מדינות: למשל, התביעה של דרום אפריקה נגד ישראל מתנהלת בבית הדין הזה. השני - לתת חוות דעת מייעצות לגופים השונים של האו"ם. זאת בשונה מבית הדין הפלילי הבינלאומי, שיושב גם הוא בהאג, שעוסק בהעמדה לדין של אנשים בגין עבירות פליליות על המשפט הבינלאומי (ושהתובע שלו ביקש הוצאת צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט).
מדובר אם כן בחוות דעת לא מחייבת?
מבחינה משפטית פורמלית, נכון. המעמד הפורמלי של חוות הדעת הוא מעמד מייעץ. אולם, בית הדין הבינלאומי לצדק הוא הגוף השיפוטי החשוב בזירה המשפטית הבינלאומית. לכן לקביעות שלו יש משקל רב לגבי האופן שבו מדינות וגופים בינלאומיים מבינים את המצב המשפטי, ולגבי ההתנהלות שלהם בעקבות זאת.
במה עוסקת חוות הדעת?
ב-19 בינואר 2023 פנתה העצרת הכללית של האו"ם לבית הדין הבינלאומי לצדק כדי שיחווה דעתו בנוגע ל"השלכות של המדיניות והפרקטיקה של ישראל בשטחים הפלסטינים הכבושים, כולל מזרח ירושלים". בתמצית, הסוגיה המרכזית של הבקשה היא סוגיית חוקיות השליטה הישראלית בגדה המערבית. נוסח השאלה מכוון את בית הדין לענות על השאלה האם עצם השליטה הישראלית בגדה מהווה כיום כיבוש לא חוקי או סיפוח, האסורים על פי המשפט הבינלאומי.
אבל ישראל שולטת בשטח כבר מ-1967. מדוע עולה עכשיו הטענה שזה לא חוקי?
ככלל, המשפט הבינלאומי לא אוסר על קיומו של כיבוש. כיבוש הוא מצב עובדתי שיכול להתקיים. אבל הנחת העבודה של דיני הכיבוש היא שכיבוש הוא מצב זמני. אם הזמניות לא מתקיימת יותר, אנחנו זזים לעבר סיפוח, שמהווה הפרה של הדין הבינלאומי. הטענות שהיו ברקע של הפניה של העצרת הכללית לבית הדין הן שהפעולות שישראל מבצעת בשטח - הרחבת ההתנחלויות, החלת חלקים מהדין הישראלי בשטח - מהוות סיפוח בפועל. לכן הן הופכות את השליטה הישראלית בשטח ללא חוקית. הטענות הן גם שפעולות אלו מפרות את החובות של ישראל מכח הסכמי אוסלו, שישראל בעצמה הסתמכה עליהם בשנים האחרונות בפני ערכאות בינלאומיות, בין אם ישירות ובין אם דרך טענות שהועלו לטובתה על ידי בנות בריתה.
אז מה יקרה אם בית הדין יקבע שמדובר בכיבוש לא חוקי או סיפוח?
מעמדה הפורמלי של חוות הדעת הוא של חוות דעת מייעצת, קרי, היא אינה מחייבת. עם זאת, קביעה של בית הדין שהכיבוש הישראלי אינו חוקי ושעל מדינות להמנע מלהכיר בו עלולה לתת רוח גבית להטלה של סנקציות על ידי מדינות וגופים בינלאומיים נגד מדינת ישראל, להרחבת של סנקציות שכבר הוטלו על גופים ויחידים בגדה, ולמתן רוח גבית לחקירה הפלילית התלויה והעומדת של בית הדין הפלילי הבינלאומי בנוגע לפעולות ומעשים שונים המבוצעים על ידי ישראלים בגדה.
פורסם לראשונה: 23:04, 18.07.24
