בדרום אסיה מציינים היום (ה') 20 שנה בדיוק לאסון הצונאמי הגדול בשנת 2004, אחד מאסונות הטבע הקטלניים ביותר בעת המודרנית, שבו נהרגו יותר מ-226 אלף בני אדם. באינדונזיה, המדינה שספגה את הפגיעה הקשה מכול ושבה לבדה נספו יותר מ-170 אלף איש, נאלצו הבוקר רבים מקרובי הנספים, כאלה שנסחפו במים ולא נמצאו מעולם, להסתפק בעלייה לקבר אחים במחוז בנדה אצ'ה שבו קבורים יחדיו שרידיהם של כ-14 אלף הרוגים שלא זוהו עד עצם היום הזה.
פגיעת הצונאמי באסיה ב-2004:
7 צפייה בגלריה
פרחים לזכר הנספים בצ'נאי, הודו, הבוקר. יותר מ-10,000 נהרגו שם
(צילום: AP /Mahesh Kumar A)
7 צפייה בגלריה
מחלקים מנחה בטקס לזכר הנספים ברכבת "מלכת הים", סרי לנקה
(צילום: Ishara S. KODIKARA / AFP)
7 צפייה בגלריה
אתר הנצחה לזכר הרוגי הצונאמי בבנדה אצ'ה. "כאילו זה קרה אתמול"
(צילום: REUTERS/Willy Kurniawan)
"אנחנו מתגעגעים אליהם ועדיין לא יודעים היכן הם", אמר שם הבוקר מוחמד אמירודין, שאיבד שניים מילדיו לפני 20 שנה ומעולם לא מצא את גופותיהם. "כל מה שאנחנו יודעים הוא שמדי שנה אנחנו עולים לקברי האחים בבנדה אצ'ה. החיים האלה זמניים, ואת הזמן שנותר לנו אנחנו מנצלים כדי לעשות כמיטב יכולתנו להועיל לאחרים".
אסון הצונאמי התרחש ב-26 בדצמבר 2004, ב"יום הקופסאות" (Boxing Day) של חג המולד: רעידת אדמה אדירה בעוצמה 9.1 הכתה בים מול חופי האי האינדונזי סומטרה, ובעקבותיה פגעו גלי צונאמי עצומים ב-12 מדינות מדרום-מזרח אסיה ועד למזרח אפריקה. בסך הכול נהרגו באסון 226,408 בני אדם, וכ-1.7 מיליון איש נעקרו מבתיהם, בעיקר בארבע המדינות שספגו את הפגיעה הקשה ביותר: אינדונזיה, סרי לנקה, הודו ותאילנד. בין ההרוגים באסון היו גם המוני תיירים שבילו בחופי אסיה, בכללם תיירים ישראלים.
נסחפים בגלים אחרי פגיעת הצונאמי בסרי לנקה, 26 בדצמבר 2004:
7 צפייה בגלריה
דיירנתה הלמבגה מסרי לנקה עם תמונת בתו שנהרגה באסון ב-2004. הזמן לא מרפא את הפצעים
(צילום: AP /Eranga Jayawardena)
7 צפייה בגלריה
קרובי נספים באתר הנצחה בתאילנד. כחצי מהקורבנות במדינה היו תיירים זרים
(צילום: AP /Wason Wanichakorn)
עוצמת האנרגיה שיצרה רעידת האדמה שהובילה לאסון הייתה גדולה פי 23,000 מזו של פצצת האטום שהוטלה על הירושימה, וגלי הצונאמי שהיכו בעקבותיה בחופים היו מפלצתיים, ובשיאם הגיעו לגובה של 30 מטרים ולמהירות של קרוב ל-800 קמ"ש. הסרטונים שבהם תועדו הגלים מציפים את הכפרים, העיירות ואתרי הנופש וסוחפים איתם אנשים תמימים אל מותם – וכל זאת כשהאינטרנט הביתי היה עדיין תופעה חדשה וטלפונים עם מצלמה בסיסית החלו רק לצוץ פה ושם – היכו בהלם את העולם.
אוראי כועסת על הים: "לא מכניסה אפילו רגל"
אף ש-20 שנה עברו מאז האסון, המוני ניצולים נושאים עדיין את האבל העמוק על יקיריהם שנספו. במחוז בנדה אצ'ה באינדונזיה, שבו נרשמו יותר מ-100 אלף הרוגים באסון, התאספו היום מאות בני אדם לתפילה במסגד בית-מוחרם, וצפירה נשמעה למשך שלוש דקות לזכר קורבנות הצונאמי.
"חשבתי שזה סוף העולם", סיפרה היום חסנוואתי, מורה בת 54 שבאה למסגד שנפגע גם הוא ב-2004. "זה היה סתם בוקר של יום ראשון, ישבנו כמשפחה וצחקנו יחד, ואז האסון היכה והכול נעלם. אין לי מילים". נילוואתי, אינדונזית בת 60 ששכלה בצונאמי את בנה, אמרה: "אני מקווה שלעולם לא נחווה את זה שוב. למדתי כמה שובר לב זה לאבד ילד, זה סבל שאי אפשר להסביר במילים. התחושה היא כאילו זה קרה אתמול".
7 צפייה בגלריה
מוסלמיות בטקס להרוגים בבנדה אצ'ה, שם נספו יותר מ-100 אלף איש
(צילום: AP /Reza Saifullah)
בתאילנד התאספו היום רבים לטקס זיכרון בבאן נאם קם, כפר דייגים קטן במחוז פאנג נגה שספג את רוב הנזק מהצונאמי במדינה. גלי הענק גבו את חייהם של יותר מ-8,000 בני אדם בתאילנד, כמחציתם תיירים מהעולם, ורבים מהקורבנות מוגדרים עד היום נעדרים. קרוב ל-400 מהגופות שנמצאו שם טרם זוהו. משתתפי הטקס מחו דמעות, התנחמו זה בזרועותיו של זה והניחו פרחים באתר ההנצחה לקורבנות הצונאמי בכפר. כ-300 איש ערכו יחדיו תפילות מוסלמיות, נוצריות ובודהיסטיות לזכר ההרוגים.
אוראי סיריסוק שהגיעה לטקס סיפרה שעד היום היא נמנעת במשך רוב השנה מלהגיע לאתר ההנצחה השוכן לשפת הים, בשל הכאב שהיא נושאת מאז איבדה את בתה בת ה-4 באסון הצונאמי. "אני מרגישה שהים לקח את הילדה שלי. אני כועסת עליו מאוד. אני לא יכולה אפילו להכניס את הרגל שלי למים", סיפרה. יחד עם זאת, פעם בשנה היא באה לטקס שם: "אני עדיין שומעת את הקול שלה באוזניים שלי, היא קוראת לי. אני לא יכולה לנטוש אותה, אז אני חייבת להיות כאן. למען הילדה שלי".
1,400 התחנות שיתריעו: רוצו למקום גבוה
בהודו התאספו מאות בני אדם בחוף מרינה בעיר הדרומית צ'נאי שבמדינת המחוז טאמיל נאדו. הם שפכו חלב לים כדי לפייס את האלים, פיזרו פרחים והתפללו למען המתים, כשברקע קול הלמות תופים. לפי נתונים רשמיים נהרגו בהודו 10,749 בני אדם באסון הצונאמי, בהם כמעט 7,000 במדינת טאמיל נאדו. "עברו 20 שנה מאז הצונאמי, ואנחנו כאן כדי לחלוק כבוד לאנשים שאיבדו בו את חייהם", אמר סדימאל בן ה-69, אחד המשתתפים בטקס.
רגעי הדרמה בקופיפי, תאילנד, ב-2004:
בסרי לנקה, שבה נספו בצונאמי יותר מ-35 אלף איש, ציינו היום את זכר הקורבנות בשתי דקות דומיה. ניצולים וקרובי נספים התאספו לטקס בכפר פרלייה הסמוך לחוף והניחו פרחים באתר הנצחה שבו נוצרים את זכרם של כ-2,000 נוסעים שנהרגו כשהרכבת שלהם, "מלכת הים", נפגעה מהצונאמי. רק כמה עשרות מהנוסעים שהיו בה שרדו. אחת המשתתפים בטקס הייתה אנורה רנג'ית, שבאה לחלוק כבוד לאחותה הקטנה אנולה ולבתה של האחות, בת 9 בלבד, שהיו ברכבת. רנג'ית סיפרה שלא שמעה מהן מאז אותו היום: "במשך שנים חיפשתי אותן בכל מקום, ועדיין – אין עליהן שום מידע. מותן גרם לי צער וכאב גדול. אני עדיין מתאבלת".
טקסים נערכו היום גם בסומליה הרחוקה שבאפריקה, שהגלים שהגיעו עד אליה גרמו בה לכ-300 הרוגים, ובאיים המלדיביים, שבהם נספו כ-100 בני אדם.
לפי מומחים, אחת הסיבות לכך שאסון הצונאמי ב-2004 היה קטלני כל כך היא העובדה שבאותה העת לא היו קיימות מערכות מתקדמות להתרעה מפני גלי צונאמי. לאחר האסון הוקמו בעולם כ-1,400 תחנות התרעה, וכעת הן מסוגלות לספק אזהרה בתוך דקות בודדות מרגע היווצרות הגלים, כדי שתושבים באזורים המועדים לפגיעה יוכלו לברוח בזמן למקומות גבוהים.
