פרשת הדחתה של שרת החוץ הלובית נג'לא אל-מנקוש בעקבות פגישתה עם שר החוץ הישראלי אלי כהן היא עוד כאב ראש לשלטונו המאוים של ראש ממשלת לוב, עבד אל-חמיד א-דבייבה, בצל הטלטלה הבלתי נגמרת שעוברת על ארצו מאז 2011, אז הודח הרודן מועמר קדאפי. משרד החוץ הלובי אמנם נראה היום (ב') כמי שמנסה למזער נזקים, כשטען כי אל-מנקוש "סירבה בכל תוקף" להיפגש עם כהן וכי מדובר היה במפגש לא-מתוכנן ולא-רשמי, אך בירושלים מתעקשים שהפגישה לא רק תוכננה מראש, אלא גם התארכה לכדי שעה.
הפגישה בין השר כהן לשרת החוץ הלובית, שנערכה בשבוע שעבר ברומא, נחשפה אמש על-ידי ירושלים, והובילה לזעם בלוב, מדינה שאינה מקיימת יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל ושיש בה התנגדות עזה לנורמליזציה איתה. בעקבות הפגישה נערכו בלילה מחאות במזרח לוב, ובין השאר נשרפו בהן דגלי ישראל. ברשתות החברתיות בארצה כונתה השרה "בוגדת" ו"עבריינית", והבוקר היא פוטרה על-ידי ראש הממשלה ודווח כי היא "נמלטה" במטוס לאיסטנבול.
(הופק ע"י ACT News)
לוב, החברה בליגה הערבית, היא מדינה השוכנת בצפון אפריקה, לחופי הים התיכון, וגובלת במצרים, סודן, צ'אד, ניז'ר, אלג'יריה ותוניסיה. יש בה כ-7 מיליון תושבים, ו-97% מהם בֶּרבּרים וערבים. שפתה הרשמית היא ערבית, ו-96% מתושביה מוסלמים. כלכלת לוב נשענת בעיקר על נפט ותעשיות פטרוכימיות, אך מלבד זאת היא מייצאת גם אלומיניום, מתכות וטקסטיל. במדד הפיתוח האנושי, המדרג את מדינות העולם לפי רמת איכות החיים, ניצבת לוב במקום ה-104 מתוך 190.
לוב שרויה בפילוג פוליטי עמוק מאז שנת 2011, אז הופל בה משטרו של הרודן מועמר קדאפי, ששלט במדינה 42 שנה. קדאפי הופל בהתקוממות עממית שפרצה במסגרת "האביב הערבי" ששטף אז את המזרח התיכון, והפלתו הייתה ההפיכה המוצלחת השלישית באזור, אחרי הפלת השליטים בתוניסיה ובמצרים. חודשים אחרי שנמלט מהבירה טריפולי נתפס קדאפי על-ידי מתנגדיו בעיר הולדתו סירת, והוכה למוות מול המצלמות.
ארדואן עם טריפולי, פוטין עם חפתר
הדחת קדאפי עוררה תקווה שלוב תצעד בדרך הדמוקרטיה, אבל במקום זאת היא שקעה במלחמת אזרחים איומה ונקרעה על-ידי מיליציות חמושות וארגוני טרור, בהם דאעש, שהפך חלקים מלוב לבסיס הקדמי שלו בצפון אפריקה. במחצית השנייה של העשור, מאז 2014, מצאה עצמה לוב מחולקת בין שתי ממשלות יריבות – ממשלה אחת במערב המדינה, שבסיסה בבירה טריפולי ושזוכה להכרת האו"ם, וממשלה שנייה במזרח המדינה, בעיר טוברוק. כל אחת מהממשלות הללו נתמכה על-ידי מיליציות אחרות ועל-ידי מדינות שונות בעולם: ממשלת טריפולי זכתה לסיוען של טורקיה וקטאר, וזו של טוברוק נהנתה מעידודן של מצרים, האמירויות, רוסיה וצרפת.
בראש הממשלה המזרחית של לוב התבסס הגנרל חליפה חפתר, אזרח אמריקני-לובי שהיה קצין בכיר בצבא לוב בראשית ימי קדאפי, אבל ערק ממנו בשנות ה-80 במהלך המלחמה בין לוב לצ'אד. בהמשך העביר יותר משני עשורים בוושינגטון, תקופה שבה לפי הערכות שיתף פעולה עם ה-CIA, וללוב חזר ב-2011 כדי להצטרף להתקוממות נגד קדאפי. מאז 2014 הצליחה המיליציה שלו להשתלט על חלקים אדירים במזרח לוב ובדרומה, בכלל זה על שדות נפט ומסופי נפט חשובים.
באפריל 2019 יצאו כוחותיו של חפתר למתקפה על טריפולי, מקום מושבה של הממשלה המערבית, ורבים האמינו אז כי ביכולתו להשלים את ההשתלטות על לוב, אבל אחרי 14 חודשים התברר כי המבצע נכשל. בתיווך האו"ם הושגה הפסקת אש והוקמה ממשלת מעבר מוסכמת, שבראשה מונה לעמוד עבד אל-חמיד דבייבה, ראש הממשלה הנוכחי. הצדדים סיכמו לקיים בחירות ב-24 בדצמבר 2021 ולהעמיד באמצעותן שלטון חדש שיחליף את ממשלת המעבר, והיו שהאמינו כי לוב עולה סוף סוף על הדרך הנכונה.
אלא שעד מהרה התהליך קרס: שני הפלגים היריבים לא הצליחו לגבש הסכמות על חוקי הבחירות, וגם לא על השאלה מי יהיה רשאי להתמודד בהן, ובעקבות זאת נדחו הבחירות למועד בלתי ידוע. הפרלמנט בטוברוק דרש מראש הממשלה הזמני דבייבה להתפטר, אבל זה סירב והודיע כי יישאר בשלטון עד לקיום הבחירות. בתגובה הכריז הפרלמנט של המזרח על ממשלת דבייבה כממשלה בלתי-חוקית, והודיע על מינוי ראש ממשלה במקומו, איש העסקים והטייס לשעבר פתחי בשארה.
המיליציות של דבייבה חסמו: "לבשארה אין כניסה"
בחודשים הבאים ניסה בשארה פעמיים להיכנס לטריפולי כדי ליטול את השלטון, אבל מיליציות תומכות-דבייבה חסמו את דרכו ומנעו זאת ממנו. מילציות אחרות בבירה, שדווקא תמכו בבשארה מתוך תקווה שתחת הנהגתו יזכו בשליטה רבה יותר במערב לוב, החלו להתעמת איתן, והבירה הלובית ספגה כמה סבבים של קרבות ביניהן. רק לפני שבועיים נהרגו בטריפולי 55 בני אדם ועוד 146 נפצעו, בהם אזרחים, בלחימה בין שתי מיליציות התומכות בממשלת דבייבה.
קריסת התהליך שהיה אמור להוביל לבחירות החזיר למעשה את לוב למצב שבו מכהנים בה שני ממשלים יריבים, וכמה שליחים של האו"ם פרשו מתפקידם, מתוסכלים מחוסר הנכונות של הצדדים שם לוותר על הכוח והכסף שצברו בימי המלחמה.
לפי שעה קשה לראות באופק פתרון פוליטי למשבר הלובי, ורבים במדינה האפריקנית חוששים מעתיד דיקטטורי כבימי קדאפי. לחשש הזה תורמת לא רק כוונתם של דבייבה, בשארה והגנרל חפתר להתמודד על הנשיאות ולכונן במדינה משטר תחת הנהגתם, אלא גם הכרזת המועמדות של לא אחר מאשר סייף אל-איסלאם קדאפי, בנו של הרודן לשעבר מועמר קדאפי. קדאפי הבן שוחרר מהכלא ב-2017, וכוונתו להתמודד על הנהגת המדינה עוררה תדהמה בקרב רבים.
10 צפייה בגלריה
סייף אל-איסלאם קדאפי אחרי מעצרו בעשור שעבר. שוחרר מהכלא ורוצה לתפוס את השלטון
(צילום: רויטרס)
ממש החודש הזהירה ארה"ב גם מכוונותיו של ארגון שכירי החרב הרוסי "קבוצת וגנר" לקנות לו אחיזה בלוב, אחרי שהתבסס כבר במדינות אחרות באפריקה, בהן מאלי, בורקינה פאסו, ניז'ר וסודן. שגרירת ארה"ב באו"ם לינדה תומס-גרינפילד אמרה כי הנהגת "וגנר" אינה מסתירה את שאיפתה להשיג עוד שליטה באפריקה ואת העובדה שהיא אינה מכבדת את שלמותה הטריטוריאלית של לוב. עם זאת עתידו של הארגון מוטל כעת בספק, אחרי שמנהיגו יבגני פריגוז'ין נהרג בשבוע שעבר בהתרסקות מטוס ברוסיה, התרסקות שהייתה לפי הערכות חיסול מצד ולדימיר פוטין ומשטרו כנקמה על המרד שהוביל פריגוז'ין נגד הצבא הרוסי בחודש יוני.
גם ב-2004: המו"מ עם ישראל הופסק "בגלל הדלפה"
אם הפגישה בין שר החוץ כהן לעמיתתו הלובית אכן נערכה בהסכמה מראש ובידיעת הדרגים הבכירים בטריפולי, הרי שלא מדובר בפעם הראשונה שיש גישושים רשמיים בין המדינות. ברוב ימי קדאפי נודעה לוב כמתנגדת חריפה של ישראל, והרודן הלובי אף היה תומך נלהב של ארגוני הטרור הפלסטיניים, אך בעשור האחרון לשלטונו שלח משטרו גם איתותים פייסניים יותר כלפי ירושלים.
ב-2004, בימי האינתיפאדה השנייה, נחשף משא ומתן חשאי שקיימו לוב וישראל לקראת חתימה אפשרית על הסכם שלום ביניהן, בתיווכן של ארה"ב, בריטניה וקטאר. העיתון הכווייתי "א-סיאסה" דיווח אז כי נציגים משתי המדינות נפגשו בווינה וסיכמו על ביקור של משלחת ישראלית בטריפולי. עם זאת בעקבות החשיפה בעיתון שלחה לוב איגרת חריפה לישראל ובה הודיעה לה על הפסקת המגעים בעקבות ההדלפה, שנטען כי יצאה מלשכתו של ראש הממשלה דאז אריאל שרון. לפי הדיווחים מהעת ההיא, לוב האשימה את ישראל כי היא "אינה עומדת ברף המינימלי של מוסר פוליטי ביחסים הבינלאומיים".
גם בשנים הבאות הצהירו בכירים לובים בפה מלא כי יחסים עם ישראל הם דבר אפשרי בעתיד. ב-2005 אמר סייף אל-איסלאם קדאפי כי לארצו אין שום נקיפות מצפון בנוגע למסרים הפייסניים שהעבירה בעניין ישראל בחודשים שלפני כן: "לוב היא מדינה אפריקנית יותר מאשר ערבית", אמר אז, והדגיש כי אם הפלסטינים ינהלו דיונים עם ישראל, "גם לנו לא תהיה בעיה לנהל איתה יחסים דיפלומטיים כלשהם".
