מתפללים יהודים ופלסטינים בהר הבית, הבוקר
(צילום: משי בן עמי)
עד הלילה, חודש הרמדאן עבר בשקט יחסי בירושלים, ללא התפרעויות המוניות. אבל, כבר בשעות הערב אתמול היה ברור למשטרה כי המצב הזה עומד להשתנות, בזמן שצעירים סגרו את דלתות מסגד אל-אקצא והחלו להתבצר בתוכו. תוך שעות ספורות זלג העימות גם לרצועת עזה, והפך לכאב ראש מדיני ומאבק הסברה של ישראל מול העולם הערבי. כך נראתה ההידרדרות, שלב אחר שלב.
בסוף התפילה אמש, סביב השעה 22:00 בלילה, החלו רוב המתפללים המוסלמים במסגד אל-אקצא לעזוב את המקום. כ-400 צעירים, רובם ממזרח ירושלים, החלו להכין ביצורים בתוך המסגד שהם מצוידים באבנים, בקבוקי תבערה וכוורות זיקוקים - תוך שהם מנצלים את מנהג אעתכּאף שבמסגרתו יושבים המוסלמים ימים ארוכים במסגד.
כשהמודיעין המשטרתי הבין מה מתרחש, היה ברור כי יש להוציא את המתפרעים מהמסגד. אם לא היו עושים זאת, מסבירים במשטרה, לא רק היהודים היו נפגעים - אלא גם המוסלמים שלא היו יכולים להתפלל בבוקר. מנגד, טוענים המוסלמים, בשעות הבוקר הורשו להיכנס רק מתפללים מבוגרים למסגד.
בסביבות השעה 23:00 החלה המשטרה לנהל הידברות עם המתבצרים במסגד, וגם מול אנשי הוואקף. הניסיון הזה עלה בתוהו במשך כשעתיים, וגורם משטרתי הסביר כי בשלב זה לא ידעו במשטרה מה עוד הם הכניסו למסגד. משלא צלחו ניסיונות ההידברות, סמוך לשעה 01:30, נכנסו שוטרים לתוך המסגד שכבר היה מבוצר לגמרי. כפי שהיה בפעמים קודמות, העימותים שנרשמו בתוכו, שכללו הפרות סדר קשות עם ירי זיקוקים, תורגמו במהרה לסרטונים שהופצו ברחבי העולם הערבי.
"הבנו שאם לא ניכנס ונוציא אותם נהיה בסכנה לקראת הבוקר", הסביר הגורם המשטרתי. לדבריו, שני שוטרים נפצעו באורח קל-בינוני במהומות הללו, וכ-350 נעצרו - רובם הגדול עד לשעה 03:00 לפנות בוקר.
תיעוד תקיפות צה"ל ברצועת עזה
(צילום: דובר צה"ל)
בינתיים, סמוך לשעה 03:10, נורה המטח הראשון לעבר שדרות ושער הנגב. אזעקות נוספות נשמעו גם בשעה 03:32. מהמטחים הללו נפגע גם המפעל בשדרות.
כחצי שעה לאחר מכן, סביב 04:00 וכשמסגד אל-אקצא כבר נקי מכל המתפרעים, נתפסו במקום כוורות של זיקוקים, אבנים וכלי ברזל. ב-05:00 החלה תפילת הבוקר במסגד, וב-07:00 החלה עליית היהודים והתיירים להר הבית - אירועים נפיצים שהסתיימו ללא תקריות חריגות.
בתווך, סמוך לשעה 06:30, התרחש גל התקיפות הראשון של צה"ל ברצועת עזה, כתגובה לשיגורים, וב-06:53 ו-06:58 נשמעו אזעקות נוספות בעוטף עזה, בשדרות ובמבועים שליד נתיבות. דקות לאחר מכן תקף צה"ל שוב, ומאז נרשמה רגיעה.
הסרטון שהפיצה המשטרה: "רעולי פנים לא נתנו לי לצאת"
"אנחנו לא מחשבנים לארגוני טרור והם לא יכתיבו לנו סדר יום וקבלת החלטות ומימוש מדיניות במפרי סדר", אמר הגורם המשטרתי. "אלמלא הוצאנו אותם היו נפגעים שלושה דברים: הראשון, תפילת הבוקר של המוסלמים לא הייתה מתקיימת כסדרה ולא היה מתאפשר חופש הפולחן בהר הבית. השני, הביקורים של התיירים ושל יהודים בהר הבית היו בסכנה. בנוסף, מניסיון העבר, ברגע שאתה מרחיק את אותם 400 צעירים - כך אתה מונע עוד תופעות שיכולות לחקות התפרעות כזאת או אחרת".
גורם ביטחוני טען כי המתפרעים "לקחו בשבי" את המתפללים השלווים, וטען כי מערכת הביטחון "יודעת היטב להפריד בין השניים ולאפשר תנאים בטוחים להגיע, להתפלל ולקיים את מנהגי החג". בזמן שמאות מהעצורים כבר שוחררו, אמר הגורם כי "מערכת הביטחון נחושה למצות את הדין עם הפורעים, בכלל הכלים - על הזיקוקים, ההתפרעויות האלימות וההסתה".
המשטרה מצידה הפיצה סרטון שבו לדבריה נראה אחד העצורים, שאמר כי כשנכנס למסגד המתפרעים סגרו את הדלת והבהירו ש"אף אחד לא יוצא". לדבריו, "רציתי לצאת אבל לא נתנו לנו. הם היו רעולי פנים, ולא נתנו אפילו לנשים לצאת החוצה. אני לא יודע למה הם עשו את זה, אני באתי להתפלל".
בינתיים ומאז שעות הבוקר נמשכים ניסיונות ההרגעה מצד ישראל, כשבמקביל בעולם הערבי מתנהל קמפיין של ממש סביב האירועים - כפי שהיה גם בפעמים קודמות. אחרי שמדינות ערביות רבות ובהן ירדן, מצרים, קטאר וסעודיה פרסמו גינויים לישראל, כשהפלסטינים מצידם מקפידים להפיץ תיעודים של אלימות מצד שוטרים, הליגה הערבית הכריזה על "כינוס חירום" אחר הצהריים.
תושבי שדרות נערכים לליל הסדר בבוקר שאחרי האזעקות
(צילום: רועי עידן)
גלנט בסיור בסוללת כיפת ברזל בדרום
(צילום: דובר צה"ל)
ראש הממשלה בנימין נתניהו מצידו הבהיר כי הכניסה להר הבית נעשתה רק אחרי שההידברות כשלה, וטען שהמתפרעים מנעו גם ממוסלמים להתפלל. "ישראל מחויבת לשמירה על חופש הפולחן, הגישה החופשית לכל הדתות והסטטוס קוו בהר הבית, ולא תאפשר לקיצוניים אלימים לשנות זאת", מסר. השר לביטחון לאומי שלו, איתמר בן גביר, היה תקיף יותר וטען כי "הגיע הזמן להוריד ראשים" ברצועת עזה, מחה על כך שצה"ל "תוקף דיונות ומקומות לא-מאוישים" וקרא לכנס מיד את הקבינט.
אבל, חרף רעשי הרקע, בפועל מהבוקר שתי הגזרות - גם עזה וגם ירושלים - שקטות באופן יחסי, ובישראל מקווים שאירועי הלילה הדרמטיים לא יובילו להסלמה רבתי. תפילות הבוקר ועליית היהודים להר הבית עברו ללא אירועים חריגים, מלבד מעצר של נערים בני 16 שהגיעו עם גדי כדי להקריב קורבן. המבחן האמיתי של הרגיעה, כך נראה, יהיה בתפילות הקרובות שיתרחשו כבר הלילה.
שר הביטחון יואב גלנט ביקר בצהריים בסוללת כיפת ברזל המוצבת בדרום הארץ, יחד עם ראש מטה חיל האוויר, תת-אלוף איל גרינבוים - קיבל סקירה על האירועים האחרונים שאירעו בגזרה ושוחח עם הלוחמים והלוחמות שיירטו את הרקטות ששוגרו מרצועת עזה הלילה.
בהמשך, קיים גלנט הערכת מצב מיוחדת עם הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי, ראש השב"כ רונן בר, ראש אמ"ץ האלוף עודד בסיוק, ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה, מתאם פיולות הממשלה בשטחים האלוף רסאן עליאן, ובכירים נוספים במערכת הביטחון. מטעמו של גלנט נמסר כי בסיומה של הערכת המצב הוא "הנחה לחזק את הפעולות המשותפות בין גופי הביטחון השונים כדי לאפשר חופש פולחן ולצד זאת למנוע עימותים בהר הבית, ולהיערך בכל הגזרות במוכנות גבוהה אל מול כל האפשרויות".
לדברי גלנט, "חיילי צה"ל ערוכים על משמרתם על מנת להגן על אזרחי ישראל בליל הסדר ולאורך כל חג הפסח, כאן ובכל מקום ברחבי הארץ, באוויר, בים ויבשה. אני רוצה לומר מכאן בצורה הברורה ביותר - נכה בכל מי שינסה לפגוע בנו ונגבה ממנו מחיר כבד שיגרום לו להצטער על כל פעולה נגד אזרחי ישראל וחיילי צה"ל. אני מקווה שלכולנו יהיה חג שמח ושקט".
"אסור להקריב קורבן? רב הכותל טועה"
אחד העולים הבוקר להר היה נתנאל קרקובר, שסיפר ל-ynet כי הגיע למקום כאמירה שמבחינתו עשה כל מה שאפשר כדי להקריב קורבן פסח בהר הבית. "לא הצלחנו עד עכשיו כי זה לא בידינו", אמר. על כך שרב הכותל אסר להעלות קורבנות אמר נתנאל: "הוא פסק פסיקה חסרת כל יסוד וכל מקור. אני לא יודע מאיפה הוא הביא את זה, אין לו מקור הלכתי. מבחינה הלכתית אין שום איסור לבוא להקריב קורבנות בהר הבית, אלא יש חובה, זו מצווה מדאורייתא. מי שכופר בה כופר בתורה.
כשקרקובר נשאל על המצב המתוח ברקע ביקורו, הוא השיב: "זכור לי אירוע אחד בשנים האחרונות שממשלת ישראל עמדה בו על שלה. זה היה המגנומטרים, שכל עוד הם היו בהר הבית הערבים לא נכנסו כי הםא לא רצו - והמצב היה די שקט. כשעם ישראל עומד על שלו ועושה מה שהוא צריך לעשות, העולם מיישר קו עם זה ולא רב איתו". נציין כי חרף הדברים, משבר המגנומטרים זכור כאחת התקופות המתוחות והנפיצות ביותר בשנים האחרונות סביב הר הבית.
מי שעוד עלתה להר היא אחווה גולדברג, שסיפרה כי "עליתי בטהרה לפי החוקים ההלכתיים כדי להגיד לקדוש ברוך הוא שאנחנו פה, ואנחנו את שלנו עושים. אנחנו לא מחכים אלא פועלים ועושים, אבל שהוא יבוא מצידו, כדי שנוכל להקריב את הקורבנות ולהקים את בית המקדש". כשנשאלה אם האווירה מסביב לא מפחידה אותה השיבה: "לא, כי אם לא אעשה את זה, האווירה תהיה יותר חמורה. כשאנחנו לא בטוחים אם הר הבית שלנו או לא, הערבים אומרים 'עופו זה שלנו'. אנחנו באים ואומרים שזה כן שלנו".
מנגד, מתפללים מוסלמים מחו על כך שתיירים ויהודים יכולים להיכנס לסיור בהר הבית - בזמן שהם לא יכולים להיכנס למסגד עצמו. לטענתם, המשטרה אישרה הבוקר רק לתושבים מבוגרים להיכנס למסגד, ואחרים נותרו בחוץ. השייח רמי חביבאללה שהגיע בבוקר לתפילה אמר כי "מונעים מאיתנו להיכנס למסגד בחודש הקדוש שלנו בתירוץ שיש שם אנשים אלימים. החיילים, במיוחד הערבים, מתייחסים אלינו בהתנשאות ובצורה רעה".
מוחמד, תושב העיר העתיקה, הוסיף כי "כל הזמן סוגרים ככה. תמיד זה ככה בחודש הרמדאן, אפילו לתושבי ירושלים אסור להיכנס".
