הפרקליטות סגרה את התיק שנפתח נגד יונה אברושמי בחשד להסתה לאלימות. החקירה נפתחה אחרי שאברושמי, שהורשע שרצח את פעיל "שלום עכשיו" אמיל גרינצוויג ב-1983, אמר בריאיון לחדשות קשת כי מפגיני מחאת בלפור הם "חיידקים", אישר כי הוא חושב ש"צריך להשמיד אותם" וטען כי המתנגדים להם "יודעים מה לעשות".
מותו של גרינצוויג עורר תדהמה וזעזוע בציבור הישראלי, והתריע מפני הקצנת השנאה הפוליטית בין המחנות. בשנת 1985 נידון אברושמי למאסר עולם, ושוחרר בשנת 2011 אחרי שעונשו נקצב ל-27 שנות מאסר. למרות זאת, באוגוסט 2020 נראה היה שאברושמי כלל לא הסיק את המסקנות המתבקשות.
החקירה נגד אברושמי נפתחה זמן קצר אחרי הריאיון באישור המשנה לפרקליט המדינה לשעבר, נורית ליטמן. באותו ריאיון שהוביל לחקירה אמר אברושמי כי המפגינים נגד ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, "הם חיידקים, הם מפיצים מחלות, וצריך להרחיק אותם מהחברה". הוא הוסיף כי "כשאתה אוהב בן אדם אתה מוכן למות בשבילו. אהבתי את בגין אז כמו שהיום הם מעריצים את נתניהו, ואת נתניהו אני אוהב יותר מאת בגין. אני לא הולך היום לבלפור. יש בחורים צעירים, הם יילכו לשם, והם יודעים מה לעשות".
אברושמי נחקר באזהרה במוסד רפואי שבו הוא אושפז לאחר שלקה באירוע מוחי, זמן קצר לאחר הריאיון המדובר. בסיום החקירה חתם אברושמי על ערבות. שנתיים מאז הריאיון ופתיחת החקירה, ל-ynet נודע כי ההחלטה על סגירת התיק התקבלה כבר לפני חודשים רבים - אך עורך דינו של אברושמי מספר כי נודע לו על כך רק בימים האחרונים.
סנגורו, אבי עמירם, מסר כי "אני שמח על ההחלטה שלא להעמיד את יונה לדין. מלכתחילה לא היה בסיס לחשד. הריאיון היה בגבולות חופש הביטוי, והראיה הטובה לכך היא המציאות שבמסגרתה לא נחווה אירוע אלים".
בשנת 1983 אברושמי השליך רימון רסס להפגנה של "שלום עכשיו בירושלים", וזרק אותו אל הקהל. באותה מחאה קראו המפגינים - שנתקלו באלימות קשה לאורך הצעדה - ליישם את המלצות ועדת כהן, שחקרה את הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה בלבנון. כתוצאה מהרימון שזרק אברושמי נהרג גרינצוויג ונפצעו תשעה מפגינים נוספים - בהם אברהם בורג ויובל שטייניץ. בבית החולים הותקפו מלווי הפצועים על ידי אנשים ששהו בחדר המיון. אחרי שידור הריאיון שהוביל לחקירה, נציין, קרא שטייניץ - אז שר האנרגיה מטעם הליכוד - לעצור את אברושמי, וטען כי מדובר ב"התרת דם של המפגינים".
