הדיון בממשלה על התיקונים לתקציב 2024, לצורך מימון הוצאות המלחמה העצומות, נמשך לאורך הלילה (בין ראשון לשני) אך הסתיים ללא הצבעה - לנוכח התנגדות שרים שנדרשים לקצץ 3% מתקציבי משרדיהם ולאשר את העלאת המע"מ ב-1% ב-2025. בזמן שגזרת המע"מ נראית כעת כעובדה מוגמרת - להעלאה שלו אין מתנגדים חריפים בממשלה - השרים עסקו בעיקר בקיצוץ מתקציבי משרדיהם, והערימו קשיים.
לפי שעה, לפחות תשעה שרים מתנגדים לחלק מהסעיפים בתקציב, בהם חמישה שרים מהמחנה הממלכתי - שמוחים על סדר העדיפויות של הממשלה. באוצר אומרים כי שרי החינוך והכלכלה יצביעו בסופו של דבר בעד התקציב.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מחה על הקיצוץ המתוכנן בתקציב המשטרה - בהיקף של כמיליארד שקלים - ואמור להיפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו כדי להגיע להסכמות. "זה חוסר אחריות משווע לקצץ עכשיו מתקציב המשטרה, ואי-הבנה מינימלית של מה שקרה כאן לפני 101 ימים", אמרו בסביבת בן גביר, שם איימו שכל שרי עוצמה יהודית לא יתמכו בתקציב. "השוטרים מנעו מהאויב להגיע לשערי תל אביב ולהמשיך את הטבח בדרום. הניתוק של פקידי האוצר שגוררים את השר סמוטריץ' - פשוט לא נתפס".
בסביבת בן גביר מציגים כדוגמה את פערי האבטחה במעברי עוטף ירושלים, שבהם הוא דורש סד"כ של עוד 101 מאבטחים אזרחיים ותוספת של 75 מיליון שקל - כדי לחסוך את הפקקים במעברים, שמגדילים את הפוטנציאל לפיגועים משמעותיים.
בסביבת השר סמוטריץ' השיבו לדברים הללו הבוקר וטענו כי בן גביר רוצה תוספת של שבעה מיליארד שקלים מעבר לתוספת של תשעה מיליארד שכבר קיבל. "זה מנותק מכל הקשר. כל המשרדים אמורים להוריד 20 מיליארד - יש משרדים שמקבלים תוספת אבל זה חייב להתכנס", אמרו הגורמים בסביבת שר האוצר. "יש מו"מ עם כל המשרדים. הנושא עוד לא תפור".
במענה לשאלת ynet ביום שבת על הקיצוץ המתוכנן בתקציב המשטרה, השיב ראש הממשלה כי "המשטרה היא חלק ודאי מהעוצמה הביטחונית שלנו, וזה הוכח ב-7 באוקטובר ובכל יום. אני מעריך מאוד את ההקרבה של השוטרים והבלימה שלהם בגופם את הטרוריסטים. כשמדברים על קיצוצים במשטרה, מדברים על קיצוץ בגידול התקציב - כי הוא הולך לגדול. אני מייחס למשטרה חשיבות גדולה".
מלבד המע"מ, עניין אחר שלגביו גובשו הסכמות הוא תקציב הביטחון - שיגדל ב-24 מיליארד שקל, ל-99 מיליארד. דרישת הצבא לגידול של 30 מיליארד שקל כבר כעת לא נענתה. צה"ל, למעשה, דורש גידול של 60 מיליארד שקלים בשנתיים הקרובות, ודיון על כך יתקיים בסוף השנה בהתאם למצב.
כאמור, לא רק בן גביר הביעו התנגדות לקיצוץ הנרחב: שר החינוך יואב קיש נטש אמש בזעם את הישיבה, במחאה על הקיצוץ שמתוכנן גם במשרדו. עם זאת, הבוקר קיש הודיע כי הצליח "לצמצם את היקף הקיצוץ שתוכנן על ידי האוצר בתקציב החינוך מ-860 מיליון שקלים ל-300 מיליון". עוד נמסר כי התקציב יכלול 280 מיליון שקלים לטובת המפונים מהצפון והדרום לחצי השנה הקרובה. "אני רואה בזה הישג , מנענו קיצוץ כואב ולא רציונלי", אמר קיש שציין כי נמנע גם קיצוץ בתקציב ההשכלה הגבוהה בסך 200 מיליון שקלים.
גם השר בני גנץ הביע התנגדות חד-משמעית לתקציב, אך הודה לאנשי האוצר ואמר כי "משימת השמיכה תמיד בעייתית". לדבריו, "כמות ההסטות הייתה צריכה להיות יותר גדולה, לכן לא נתמוך בתקציב. צריך לראות יותר משאבים כלכליים וסמליים בתקציב". בהמשך, העריך גנץ בפסימיות: "אני מסתכל על התקציב וחושב שמהר מאוד ניכנס לתקציב חוזר או מחודש".
גנץ קרא בשבוע שעבר לשורה של צעדים כלכליים, בהם סגירת משרדי ממשלה שונים - אך לעת עתה לא נראה שמתוכנן מהלך נרחב בסוגיה הזו. הבוקר נודע כי המשרד לקידום מעמד האישה ייסגר, אך השרה מאי גולן תעבור ממנו למשרד לשוויון חברתי - שיקבל מחדש את הסמכויות שהועברו ממנו למשרד לקידום מעמד האישה, כשזה הוקם במיוחד עבור גולן בשנה שעברה. במשרד לשוויון חברתי החזיק עד כה השר עמיחי שיקלי, שהתפטר ממנו בשבוע שעבר - אך ממשיך גם הוא לכהן כשר, במשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות.
באגף התקציבים במשרד האוצר הציעו לסגור לפחות שישה משרדי ממשלה, אך ההצעה הזו לא נכללת בתוכנית הכלכלית של הממשלה - שבה כעת 38 שרים, מספר שיא בכל הזמנים ועוד בעת מלחמה. בנוסף, קיצוץ 2.5 מיליארד שקלים בלבד מההסכמים הקואליציוניים, שהיקפם כ-8 מיליארד שקלים - נדחה למועד מאוחר יותר וצפוי עוד להשתנות ואולי אף להצטמצם עוד יותר.
גם השר גדעון סער אמר שיתנגד לתקציב, ואמר: "ניהול סיכונים כלכלי במצב בו מצויה ישראל חייב להיות זהיר ושמרני. צריך לצמצם את גובה הגירעון הצפוי בתקציב מעבר למה שמוצע פה". הוא הציע קיצוץ בשכר הבכירים בשירות הציבורי ובשכרם של נבחרי ציבור, כדי לגייס את הציבור להתמודדות מול "המציאות הכלכלית הקשה". לדבריו, "הצעתי לנקוט מהלך של שחרור 'רווחים כלואים' שיאפשר גביית סכומים גדולים מאוד של מס דיבידנד מחברות, דבר שייצר מקור הכנסה גדול וצמצום משמעותי של הגירעון הצפוי".
כאמור, בעקבות ההתנגדויות הרבות הדיון הלילי שהחל אמש הסתיים ללא ההצבעה - אף שנתניהו הביע אתמול בפתח הישיבה תקווה שהתיקונים לתקציב יאושרו בממשלה בתוך 24 שעות. השר ניר ברקת ניצל את הדיון כדי לתקוף את נתניהו על מתווה הפועלים הפלסטינים שנחשף אמש ב-ynet; השרה יפעת שאשא ביטון מחתה גם היא על הקיצוץ בחינוך; ושר התיירות חיים כץ מנגד השאיר פתק בעד, אחרי שהגיע להסכמות עם האוצר.
נתניהו לשרים: "להיכנס מתחת לאלונקה"
במהלך הישיבה סקר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון את התחזית הכלכלית בפני השרים, והבהיר את הצורך בקיצוצים והעלאות מיסים: "קשה לראות כיצד ניתן לבצע את ההתאמות האמורות לעיל ללא נקיטת צעדים להגדלה פרמננטית של ההכנסות".
על פי ההצעה הסופית של אגף התקציבים במשרד האוצר שהונחה על שולחן הממשלה - יקוצצו מכל משרדי הממשלה כאמור 3% מהתקציב, שיעור גבוה לאחר שקוצצו כבר 1.5% מהתקציב רק לפני ימים אחדים. על פי התחזית של משרד האוצר יסתכם הגירעון התקציבי בכ-6.5%. עם זאת, בשל ויתורים שדרשו שרים, תוך איום להצביע נגד התקציב או להימנע, צופה גורם בכיר באוצר שהגירעון יגיע בסופו של דבר לכ-7%.
בפתח הישיבה אתמול התייחס נתניהו לקיצוצים שיצטרכו להתבצע במשרדי הממשלה, וקרא לשרים "להיכנס מתחת לאלונקה". לדבריו, "אנחנו עוסקים כאן קודם כל בצעד של השגת הביטחון המיידי, אבל אנחנו גם מניחים את היסודות לביטחון לדורות", אמר נתניהו. "כאן אני אומר - כולנו חייבים להיכנס מתחת לאלונקה. כשאני אומר 'כולנו' אני מדבר על כל משרדי הממשלה. כך עושה גם משרדי. אני כן דורש מכולם להיכנס מתחת לאלונקה ולתת את הסיוע המתבקש. אנחנו ניתן לכם את חופש ההחלטה, אבל שרים צריכים לדעת שהם נותנים - וגם מקבלים".
עוד אמר נתניהו: "יש דברים שאני אומר לכם שאני לא התפשרתי עליהם, למשל נקודות הזיכוי במס להורים של ילדים מגיל 0 עד 3, משום שהדבר הזה משרת את האנשים הללו. זה בדרך כלל אנשים בני 40-30. הם משרתים עכשיו, זה סיוע למשרתים. גם אמרתי שלא יהיה מע"מ בשנה הזאת.
"בדרך כלל אנחנו לא מעלים מיסים. נדמה לי שהמיסים היחידים שאנחנו מביאים בתקציב הזה ובשנה הזו הוא על רווחי הבנקים. יש גם מס על הסיגריות. זה מחייב את מה שהם קוראים לו 'התאמות' - זו מילה מכובסת לקיצוצים. זאת האמת, וככה זה נדרש. עם זאת תהיה כאן הגדלת גירעון, כי המימון לגידול כזה גדול בתקציב הביטחון יבוא גם כתוצאה מזה שאנחנו מגדילים את הגירעון באופן זמני לשנה הזו, משום שיש לנו כלכלה מאוד חזקה שבנינו כאן יחד ב-20 השנים האחרונות, אחת מהכלכלות המפוארות בעולם".