היום הדרמטי במשפט נתניהו, הפשרה הזמנית - וההשלכות האפשריות על הסכם עד המדינה: התובעת בתיק 4000, עו"ד יהודית תירוש, ביקשה הבוקר (שלישי) משופטי בית המשפט המחוזי בירושלים לחקור את מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, עד המדינה שלמה פילבר, כעד עוין. השופטים קבעו לבסוף כי באופן רשמי פילבר לא יוכרז "עד עוין" - לפחות כרגע - אך בפועל תוכל התביעה לנהוג בו כ"עד עוין". כלומר, התביעה תוכל לחקור אותו בכל דרך שתמצא לנכון, כולל בחקירה נגדית - שבעצם כבר החלה.
עדות פילבר - כתבות נוספות
• התביעה ביקשה לחקור את פילבר כעד עוין. השופטים קבעו: תוכל לחקור אותו נגדית
• החלה החקירה הנגדית החריגה: "צורת ההתנהלות שלי עם בזק - לא תקינה"
• פילבר: "אלמלא נתניהו ביקש אישית, אולי הייתי מנסה לדחות את החתימה לבזק-יס"
• אישור עסקת מיזוג בזק-יס: "נתניהו אמר לי 'תגמור עם זה'"
• הפגישה עם נתניהו, והמידע הפנימי שהעביר לבזק
מה משמעות הדברים מבחינה משפטית? שלמה פילבר הוא עד מטעם התביעה, שחתם עימה על הסכם עד מדינה. בהיותו עד מטעם התביעה, רשאית התובעת לחוקר את פילבר בדרך של "חקירה ראשית", כלומר ללא שאלות מנחות ומדריכות ומבלי להטיל דופי במהימנותו של פילבר, תוך יכולת מוגבלת מאוד לעמת את פילבר עם עובדות או טענות. הכלל הוא שעל התביעה לאפשר לפילבר לומר את גרסתו בצורה חופשית ככל שניתן.
ככל שעד מטעם התביעה סותר את גרסת התביעה, ובמקרה זה את הגרסה שמסר במסגרת חקירותיו במשטרה במסגרת הסכם עד המדינה, אזי רשאי בית המשפט להכריז על העד כ"עד עוין". יש לכך משמעות כפולה:
ראשית, סעיף 179 לחוק סדר הדין הפלילי משמעותו: "קבע בית המשפט כי עד שקרא לו בעל דין הוא עד עויין לאותו בעל דין - בין מפני שמסר בבית המשפט עדות הסותרת את עדותו בחקירת המשטרה ובין מטעם אחר - רשאי הוא להרשות לבעל הדין לחקור את העד בחקירה הראשית כאילו היתה חקירה שכנגד". משמעות הדברים היא שלאחר הכרזה על עד כ"עד עוין" יכולה התביעה לכוון את תשובות העד באמצעות שאלות מדריכות ולתקוף במישרין את מהימנות העד.
שנית, הכלל הוא שרק דברים שנאמרים בבית המשפט הינם קבילים לצורך הכרעת הדין. ואולם במצב דברים בו עד מוכרז כ"עד עוין" רשאית התביעה להביא בפני בית המשפט את הדברים שאמר העד במשטרה, ולבקש, מכוח סעיף 10א' לפקודת הראיות, כי בית המשפט יעדיף ויעניק מהימנות ומשקל לאמירות שניתנו במשטרה על פני הדברים שנאמרו על דוכן העדים. כלומר, התביעה יכולה לבקש מבית המשפט להתעלם מדברים שנאמרו על דוכן העדים, ולהעדיף אמירות מרשיעות שניתנו במשטרה.
כך למשל, במשפטו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט הוכרז אחיו, יוסי אולמרט, כעד עוין. בחקירה במשטרה יוסי אולמרט סיפר כי קיבל כסף מידי עד המדינה שמואל דכנר, והוא זומן כעד תביעה. על דוכן העדים חזר בו מדבריו וטען כי לא קיבל דבר וכי מעולם לא פגש את עד המדינה דכנר.
בעקבות כך, הוכרז אולמרט האח עד עוין, והתביעה הגישה לבית המשפט את דבריו בחקירה במשטרה. בית המשפט המחוזי העדיף את דבריו של יוסי אולמרט במשטרה מאשר את אמירותיו על דוכן העדים, וכך צוין: "יוסי אולמרט חזר בו בבית המשפט מדברים ברורים שמסר בחקירתו מול אנשי החוק. קשה מאוד להעלות על הדעת כי אדם משכיל ופיקח כיוסי אולמרט יבדה מליבו סיפורי מעשיות על קבלתם של סכומי כסף משמעותיים באמצעות שיקים דחויים מעד המדינה. בנוסף, יוסי אולמרט היה ער לכך שדבריו בחקירה עלולים לסבך את אחיו אהוד אולמרט ולמרות זאת הודה בפני חוקריו בקבלת כספים מעד המדינה. נדמה כי השוני בין גרסאותיו של יוסי אולמרט איננו נובע מלחצים שהופעלו עליו בזמן החקירה אלא מהרצון שלו להגן על אחיו בבית המשפט וזאת חרף ואולי בשל אמירותיו בחקירה".
לבסוף, בית המשפט העליון זיכה את אהוד אולמרט מעבירת השוחד בגין קבלת הכסף על ידי אחיו בשל היעדר מודעות להעברת הכסף. אך דוגמא זו ממחישה כי לעיתים הכרזה על עד תביעה כעד עוין יכולה לפגוע בנאשם ולשחק לרעתו, שכן בית המשפט יכול להעדיף את הדברים שנאמרו במשטרה נגד הנאשם, על פני העדות שניתנה בבית המשפט לטובת הנאשם.
במקרה הנוכחי, פילבר מהלך "בין הטיפות". מצד אחד הוא חזר מספר פעמים בעדותו על כך שדבריו במשטרה אמת הם, ועל חלקים רבים מעדותו במשטרה הוא מעיד גם בבית המשפט, ומאשר אותם. מן הצד השני, בחלק מהמקרים ישנה סתירה לדברים שנאמרו בעדות במשטרה או ישנן תוספות לעדות שמשנות את הפרשנות של הדברים שנמסרו במשטרה.
ככל שפילבר יסטה יותר ויותר מגרסתו במשטרה ומהגרסה עליה התחייב במסגרת הסכם עד המדינה, כך תעמוד לפרקליטות האפשרות לבטל את ההסכם. ואולם, בשלב זה, לא נראה כי אפשרות זו מעשית, אלא אם תהיה דרמה של ממש ופילבר ישנה את גרסתו מן הקצה אל הקצה.
על כן, בשלב זה גם בית המשפט העדיף למצוא פתרון מעשי, מבלי לקבוע באופן רשמי כי פילבר הוא עד עוין. בפועל פילבר ייחקר על ידי התביעה בחקירה נגדית, אך מבלי שהוא יוכרז כעד עוין, ובמקביל תוכל התביעה להגיש חלק מהודעותיו במשטרה לבית המשפט. בהמשך ייחקר באופן דומה פילבר על ידי ההגנה, ורק בסוף העדות ניתן יהיה להעריך האם עדותו של פילבר חיזקה טענות התביעה בכתב האישום.
הכותב הוא דוקטור למשפטים, עורך דין, הפרשן המשפטי של אולפן ynet, חבר המועצה הציבורית להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי אוניברסיטת רייכמן - המרכז הבינתחומי הרצליה.