לפני ימים אחדים ישבתי לשיחת רקע עם גורם מדיני בכיר. בקרוב תתקיים, הוא סיפר בגאווה בלתי מוסתרת, פגישת פורום הנגב במרוקו. בהחלט סיבה לגאווה. נכון שמדובר ביוזמה של יאיר לפיד מהימים שבהם כיהן כשר החוץ, אבל כמעט ללא יוצא מן הכלל, כל ממשלה בישראל ממשיכה בהסכמים וביוזמות של הממשלות הקודמות. הרי הליכוד, עד היום, לא ביטל את הסכמי אוסלו; אפילו בליכוד יודעים שהאלטרנטיבה גרועה יותר. השמאל, כזכור, רטן על הסכמי אברהם, אבל הוא לא העז לפגוע בהם ומי שדיבר נגד עושה כל מאמץ כדי להשכיח את מה שאמר.
טורים נוספים בערוץ הדעות ב-ynet:
• אל תתנו להם לבחור שופטים
• פתח כבר את פיך, כבוד הנשיא הרצוג
• שרית אחמד שקור היא קורבן הבערות
• סין שלחה לנו איתות דיפלומטי מדאיג
ובכן, הפסגה במרוקו לא תתקיים. משום שיש מחיר לאיוולת מתוצרת ממשלת ישראל. אי אפשר גם להודיע על הקמת עוד 4,500 יחידות דיור חדשות, או על עוד מאחזים, וגם לקבל בתגובה חיוך מאוזן לאוזן. מרוקו דחתה פעמים אחדות את כינוס הפורום. הפעם זו ארה"ב עצמה, בסטירת לחי מצלצלת לישראל, שהחליטה על דחיית הפסגה. זה קרה בעקבות החלטת הממשלה להעביר את האחריות לבנייה בשטחים "משר הביטחון לשר הנוסף במשרד הביטחון". מדובר בתיקון החלטת ממשלה מס' 150 משנת 2016. התיקון כולל גם הקלות בהשגת אישורי בנייה.
ברוב אמצעי התקשורת זכתה החלטת הממשלה לחשיפה שולית. הרי מדובר, בסך הכול, במימוש סעיף 121 בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין הציונות הדתית. שר הביטחון יואב גלנט נוּשל מסמכויותיו. בצלאל סמוטריץ' נכנס לנעליו. בעקבות ההפגנות האדירות ביותר בתולדות ישראל, גלנט לא פוטר, אבל הוא מקוצץ. איך בדיוק אפשר לקבל אחריות על הביטחון בשטחים, כאשר אין לשר הממונה אחריות ישירה על תוכניות הבנייה בשטחים?
זו הבעיה הקטנה. משום שמדובר בשתי בעיות גדולות הרבה יותר. ראשית, החתול שרוצה מדינה דו-לאומית יקבל את השמנת. גלנט לא יאהב את המחמאה שהוא מקבל כאן, על תקן של המבוגר האחראי. כן, גם בתוך הליכוד אין אחידות. גם שם יש תומכי מדינה יהודית לעומת תומכי מדינה דו-לאומית. גלנט שייך לראשונים, והוא לא לבד. אבל הנה, ממשלת הימין מפקירה את התחום החשוב ביותר בהקשר המדיני לידי הימין שמימין לימין. או, במילים ברורות יותר – הימין האנטי-ציוני, שמממש את חזון ה-BDS למדינה אחת גדולה.
ושנית, ברקע נמצאת ארה"ב. זו המשענת האסטרטגית של ישראל. פגיעה בגרעין האיראני? אין סיכוי ללא גיבוי אמריקני. קידום היחסים עם סעודיה? רק באמצעות הממשל בוושינגטון. פיתוח אמצעי לחימה מתקדמים? רק בשיתוף התעשייה בארה"ב, ובאישור הממשל. ועדיין לא הזכרנו את הסיוע לעשור שלם, קרוב לארבעה מיליארד דולר בשנה, שהובטחו על ידי ממשל ברק אובמה. אפשר להמשיך. הרשימה ארוכה.
רשימת האינטרסים הלאומיים שבהם התלות בארה"ב היא מוחלטת אדירה וארוכה, אבל מה שווים כל האינטרסים הללו מול הסעיף הקואליציוני, שמעביר את האחריות על הבנייה בשטחים דווקא לאותו שר בממשלה שאף נציג מהממשל האמריקני לא מוכן להיפגש איתו? מדובר במצב חסר תקדים. מצב מביש. גול עצמי. ממשלת ישראל נגד מדינת ישראל. והנה, טרם יבשה הדיו על ההחלטה המבישה, וארה"ב כבר גובה את המחיר. פסגת פורום הנגב נדחית למועד לא ידוע.
עד עכשיו, התלוננו בערוץ 14, היה צורך באישור ביטחוני כדי לעבור משלב לשלב באישורי הבנייה. לא עוד, צהלו שם. ובמילים פשוטות יותר: לעזאזל הביטחון. כבר עכשיו כוחות הביטחון נמצאים תחת עומס אדיר. רק אתמול (שני) נפצעו שבעה חיילים לאחר עוד פעולה נגד קיני הטרור בג'נין. את הימין האנטי-ציוני זה לא מעניין, משום שאם תוגשם התוכנית הגדולה ויוקמו עוד מאחזים – אז על כל מאחז עם עשרה נערי גבעות יהיה צורך בעשרות חיילים, במשמרות, כדי להגן על הנערים הפוחזים. וכך, ביטחון מדינת ישראל מופקר משום שיש צורך לבצע את חזון ה-BDS. השתגענו? כן.
בן-דרור ימיניצילום: אביגיל עוזיבמסגרת ההתמודדות עם התעמולה האנטי-ישראלית, נדמה שעם קצת רצון וידע אפשר להביס כל תועמלן ממחלקת הדמוניזציה. אבל בעניין אחד, יורשה לי להודות, כל דובר ישראלי, גם מול קהל אוהד וציוני, נותר חסר אונים: ההתנחלות בשטחים. ואם נהיה מדויקים יותר – ההתעקשות על הרחבת ההתנחלויות, גם מחוץ לגושים, ובתוך כך הפרת ההתחייבות הישראלית לממשל האמריקני לפנות את המאחזים הבלתי חוקיים. לא רק שלא מפנים, אלא שמרחיבים ומבססים. זה לא רק הממשל בארה"ב, דמוקרטי כמו רפובליקאי; אלה גם אוהדי ישראל. אלה גם חברי ופעילי הקהילות היהודיות. הם רוצים להגן עלינו. ואנחנו, מצידנו, מחזקים את אלה שיוצאים נגדנו.
המאבק למען מדינה יהודית ודמוקרטית חשוב. מאוד חשוב. אבל בזמן המאבק בחזית המשפטית, הממשלה מקדמת את המציאות הדו-לאומית. כדאי שנתעורר, משום שאם חלילה המזימה האנטי-ציונית תצלח, ישראל לא תהיה יהודית. וגם לא דמוקרטית.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
