הפשע המאורגן בישראל שוב מרים ראש, והפעם מדובר בדור חדש, מתוחכם יותר, אכזרי יותר וחזק הרבה יותר. את חילופי הדורות הכתיבה פרשה 512 – תיק הדגל של המשטרה במאבק בפשע המאורגן, שהכניס לכלא את ראשי משפחות הפשע הגדולות בישראל – שהפכה לאקורד הסיום של הדור הקודם של העולם התחתון. שמות כמו זאב רוזנשטיין, האחים יצחק ומאיר אברג'יל, ריקו שירזי, משפחת אלפרון או משפחת אבוטבול – איבדו משמעותית מכוחם או נמחקו לחלוטין מהמפה. כשמדברים על עשרת היעדים המובילים של המשטרה, כל אלה מצאו עצמם מחוץ לרשימה.
ולא רק השמות השתנו. הדור החדש של העבריינים שהשתלט על רחובות ישראל פועל בשיטות אחרות, עם קודים שונים לחלוטין, תוך הפעלת אלימות חסרת רסן – ובהתאמה לשנת 2022, עם פעילות פשיעה דיגיטלית ענפה, ששווה הרבה מאוד כסף. אם בעבר משפחות הפשע החזקות בישראל היו יהודיות ברובן המוחלט, הרי שבשנים האחרונות התחזקו משמעותית ארגוני פשיעה בחברה הערבית, שחלקם פועלים בשיתוף פעולה מלא עם ארגוני פשיעה יהודיים. כשמדברים על הצטברות כלי נשק במגזר הערבי שעשוי להגיע לידיים הלא-נכונות – אלה בדיוק הידיים שהרשויות לא רצו נשק בידיהן.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
"זה עסק כלכלי לכל דבר", אומר סנ"צ בדימוס עו"ד ניסים דאודי, לשעבר מפקד תחנת תל-אביב צפון ומי שהסתובב במשך שנה מוקף במאבטחים, רק בגלל מאבקו בארגוני הפשיעה הגדולים במרכז הארץ. חלקם עדיין כאן. "מהימורים וסמים ועד להלוואות בשוק האפור וגביית פרוטקשן – ברגע שארגון אחד נחלש או שמורידים לו את הראש, מיד יגיע לתפוס את מקומו ארגון אחר".
ארגוני פשע חדשים אכן הגיעו, ואין להם קווים אדומים: ירי לעבר אנשי שב"ס, חיסולים לאור יום, פגיעה באזרחים, שימוש מסיבי בכלי נשק – והתעצמות כלכלית בקנה מידה שלא הכרנו. "עבורנו יש שני סוגי יעדים", מסביר גורם בכיר במשטרה שאמון על מיפוי מפת הפשיעה בישראל. "כשארגון פשע מוגדר יעד, הכוונה היא לתקוף אותו. לא רק בתקשורת אלא בעשייה, וזו משימה שתנחת על שולחנה של חטיבת המודיעין, שמפזרת את חלוקת העבודה ליחידות הרלוונטיות במשטרה. הסוג השני של היעדים, הם חיילים דומיננטיים שמוגדרים 'יעדי אדם' ועליהם הכוונת שלנו. בארגונים החזקים, גם אם מחסלים את ראש הארגון – הפעילות תימשך. ואם ראש הארגון בכלא, הוא ינסה להפעיל אותו משם. מקורות הכסף לא נסתמים, וכל עוד יש כסף – הארגון פעיל".
איך אתם מבדילים בין כנופיה לבין ארגון פשע?
"כנופיה זו קבוצה שהתגבשה לפעילות מסוימת, חלקן אמנם מסוכנות מאוד, אבל הן לא ארגון פשע. כשמפרקים ארגון כזה ומגיעים לבית המשפט, צריך להוכיח שלושה דברים: שיש לו מבנה היררכי – משכבה עליונה של מקבלי החלטות, דרך רובד ביניים של אנשי ביצוע ושכבה תחתונה של חיילים בשטח; שנית, שיש לו מנוע כלכלי; ולבסוף, שהוא פועל באופן שיטתי ושולח זרועות מחוץ לגבולות הטריטוריה המצומצמת של השכונה או העיר. ויש גם מי שמוגדר ‘יעד בפיקוח’".
שזה אומר?
“בארגונים רציניים, גם אם הראש נעצר - הפעילות הפלילית נמשכת, והמנהיגים מנסים להחיות את הארגון שלהם מתוך הכלא כדי לשמר את המעמד שלהם. במקרה כזה, העבריין הוא ‘יעד אסיר בפיקוח’, והוא מוצמד ליחידה מרכזית במשטרה שמפקחת על מעשיו בכלא מבחינה מודיעינית”.
מה השתנה אצל הדור החדש בעולם הפשע?
"ארגוני הפשיעה היהודיים עברו מפשיעה פלילית קלאסית לפשיעה כלכלית מתוחכמת, כמו הונאות פורקס ומטבעות דיגיטליים. הם גילו שיש בזה הרבה כסף, וכך ארגוני פשיעה הניחו סכין על צווארן של חברות שעוסקות בתחום כדי להיכנס כשותפים ולהלבין שם כספים; לצד זה, הם מנהלים ארגונים שלמראית עין נראים כביכול לגיטימיים, רוכשים נדל"ן ומכוניות יוקרה ועובדים בתחומים אפורים כמו הימורים בחו"ל; וזה ממשיך בחבירה לבעלי עמדות כוח והשפעה במשק, בפוליטיקה ובתקשורת. וכך, בכסות של עסק לגיטימי, הם מקדמים את היעדים הפליליים שלהם".
"ארגון פשע חייב להלבין את הכספים שהוא מגלגל מעסקות סמים, מהלוואות ומבוררויות", אומר סנ"צ בדימוס דאודי. "אז כשהוא צובר הון, הוא קונה נכסים ונדל"ן, ואם יש עסקים לגיטימיים – קל יותר להסתיר את מקורות המימון, ולטפח את ארגוני הפשע".
וארגוני הפשע האלה בהחלט זוכים לטיפוח, אבל בחלקם הגדול – הרחק מאור הזרקורים. אם בעבר העבריינים המסוכנים והחזקים בישראל היו שמות מוכרים בכל בית, עיון ברשימת עשרת היעדים הבולטים של המשטרה לשנת 2022 – שמובאת כאן בסדר אקראי, ולא כדירוג – מגלה שחלקם הגדול הצליח להישאר בצללים. ואולי זה לקח נוסף שנלמד מהדור הקודם של עולם הפשע: לשמור על אלמוניות בציבור, אבל להיות בטוח שמי שצריך להכיר אותך – יזכור את השם.
שמות בולטים: אלי מוסלי, האח הבכור שבמשטרה מסמנים בתור המוח והגזבר, זה שקובע את חלוקת הכספים, הוא האחראי על רכישת עסקים חדשים ובתי הקזינו שברשות המשפחה, מנהל בפועל את חלוקת הרווחים ולא מלכלך את ידיו באלימות; יוסי מוסלי, האח האמצעי, נחשב במשטרה לאיש הביצוע של הארגון שמוציא לפועל את תוכניות המשפחה; שי מוסלי, בן הזקונים, במשטרה מגדירים אותו כחוליה המקשרת לעסקים בחו"ל – מבתי הקזינו, דרך שלל הנכסים שבבעלות המשפחה.
מחזור שנתי מוערך: כמיליארד שקלים.
מקורות הכנסה: הימורים – ניהול בתי קזינו בחו"ל, בעיקר ברומניה ובדרום-אפריקה, לצד ניהול “כלובים” (דירות הימורים) בארץ; בנוסף, הארגון עוסק בניכיון צ'קים ומחזיק קווי חלוקת סמים. במשטרה טוענים כי לצד התחומים המוכרים, השתלב הארגון גם בביצוע הונאות ועבירות כלכליות.
קואליציות: מקורבים לעבריין עמיר מולנר. בעבר שיתפו פעולה עם האחים אברג'יל ומשפחת חייא, ובשנים האחרונות עם ארגון אבו־לטיף וארגון קוטייר.
גורם האכיפה האחראי: ימ"ר תל-אביב והיאחב"ל.
האחים אלי, יוסי ושי מוסלי גדלו על ברכי אביהם, ניסים מוסלי, כיום פנסיונר ובעבר ירקן שבשכונת התקווה נהגו לכנות "מלמיליאן", בשל דימיונו לכוכבה המיתולוגי של בית"ר ירושלים, אורי מלמיליאן. מוסלי האב עשה את הונו משותפויות במספר “כלובים” של הימורים, ובהמשך רכש כמה דוכנים בשוק הסיטונאי בתל-אביב.
שלושת הבנים נכנסו לעולם הפשע בשנות ה-90, תחילה תוך השתלטות הדרגתית על עסקים בשכונת התקווה, לרבות קבוצת הכדורגל בני-יהודה. יוסי מוסלי שימש כספונסר של כמה כוכבי כדורגל שהיו חברים קבועים בשולחנות ההימורים, וסיפק להם הלוואות בערבים הלא-מעטים שבהם הכסף המזומן אזל להם.
"זה היה ידוע שמשפחת מוסלי נמצאת מאחורי הקלעים של הנהלת בני-יהודה", אומר סנ"צ בדימוס דאודי. "הייתי אז ראש צוות בימ"ר תל־אביב, והאחים היו פרויקט שלנו מסוף שנות ה־90 ועד 2007. הם צברו הרבה כוח וכסף ונחשבו לארגון מבוסס מאוד, אכזרי מאוד ועם חיילים רבים מאוד. בהמשך הם הפכו ליריבים של רוזנשטיין ושיתפו פעולה עם אויבו הגדול, הארגון של אברג'יל".
בהמשך, האחים מוסלי הסתכסכו גם עם משפחת אברג'יל, על רקע עריקת חיילים משורות ארגון, והפכו לארגון "עצמאי", שמתפרנס מ”כלובים” של הימורים, קווי חלוקת סמים ושותפויות במכירת סמי פיצוציות.
המשטרה ישבה להם על הזנב, אבל בלי הרבה הצלחות. האח הבכור אלי לא נעצר מעולם, שי ברח לדרום-אפריקה ורק יוסי הורשע בעסקת טיעון בשנת 2007 ונגזרו עליו 11 שנות מאסר, בגין ניסיונות חיסול, סחיטה באיומים והחזקת אמצעי לחימה. כשלמשטרה נודע שגם מתוך תאו בכלא הוא ממשיך לנהל את הארגון באמצעות חייליו, מוסלי הוחזק בתנאי הפרדה עד לשחרורו ב־2016.
נגד שי מוסלי, האח האמצעי, הוצא לפני כחמש שנים צו מעצר במסגרת ספיחי פרשה 512, בעודו בדרום־אפריקה, בחשד לביצוע מעשי רצח בראשון-לציון, בחולון ובבת-ים, במסגרת סכסוך עם ארגונו של יצחק אברג'יל ומאבק על שליטה בצ'יינג'ים במרכז הארץ. שי מוסלי נעצר בקזינו ביוהנסבורג במבצע משותף של משטרת ישראל והאינטרפול, אולם הוא שוחרר לאחר שבית משפט מקומי החליט שלא להסגירו לארץ.
כשהאח הצעיר יוסי שוחרר מהכלא לפני כשש שנים, הוא מיהר להצטרף לאחיו שי בדרום-אפריקה, בעקבות גל חיסולים שסיכן את חייו. בימים אלה האח הבכור אלי הוא היחיד שחי בישראל וממשיך להחזיק את הארגון מעל המים, בסיוע מרחוק של שני אחיו. מה שלטענת המשטרה מהווה עדות לכך שמדובר בארגון פשיעה היררכי, מסודר ומהחזקים בישראל.
שמות בולטים: ערן חייא ואביו – "הסנדק", איתן חייא.
מחזור שנתי מוערך: יותר מ-200 מיליון שקל.
מקורות הכנסה: עבירות פורקס, סחיטת דמי חסות, סחר בסמים והלבנת הון.
החברים שלהם: מקורבים למשפחת מוסלי.
גורם האכיפה האחראי: ימ"ר תל־אביב והיאחב"ל.
לערן חייא היה ממי ללמוד, כי הוא גדל בבית עם העבריין המסוכן בישראל. כשהיה רק בן 17, אביו איתן, המכונה "הסנדק של העולם התחתון", ישב על רצח. כשחייא האב השתחרר הוא עבר לארצות-הברית וניהל שם את המאפיה הישראלית בניו-יורק, ובהמשך נגזרו עליו 15 שנות מאסר בגין רצח וניהול ארגון פשיעה. כששב איתן חייא לישראל ב-2004, מקורות ההכנסה העיקריים שלו היו מתן הלוואות בריבית בשוק האפור וגביית חובות. יותר מעשור חלף וב-2016 חייא האב נידון ל-20 שנות מאסר – מהן הופחתו שמונה שנים בערעור לבית המשפט העליון - הפעם בגין עבירות סחיטה באיומים והלבנות הון.
גורם במשטרה: "ערן חייא יותר אכזרי מאבא שלו, 'הסנדק'. הבן לא רואה אף אחד בעיניים, ומי שמתעסק איתו - מוטב שיזמין לעצמו את חלקת הקבר מראש. הוא חי בחו"ל, אין לו עכבות וצמרת הארגון שלו פועלת בארץ"
ערן חייא גדל לחינוך המפוקפק הזה, והיום הוא עומד כעבריין חזק בפני עצמו, ואת מעמדו בעולם הפשע הוא ביסס לא רק בעזרת הייחוס המשפחתי. "הארגון של ערן חייא מחזיק את הקשב שלנו באופן רציף", אומר גורם המעורה במפת ארגוני הפשיעה. חייא הבן חי בחו"ל ומנהל משם את עסקיו בישראל.
בגיל 21, חייא צעד לראשונה בדרכי אביו כשהואשם בפרשת רצח השוטר צחי בן אור במקסיקו, במטרה להשתיק את בן אור ולמנוע ממנו לספר את שידע על שיתוף פעולה בין שוטרים לגורמי פשיעה בישראל. אישום הרצח נמחק בשל קשיים ראייתיים בתיק, חייא הורשע בעסקת טיעון בגרימת חבלה חמורה ובסיוע לחבלה, ונדון לשמונה שנות מאסר בלבד.
בזמן שחייא ג'וניור הוחזק בכלא בבידוד, מי שפרסו עליו את חסותם ודאגו לו היו יוסי מוסלי וחייליו. עם שחרורו ממאסר, עזב חייא לחו"ל והקים צבא של חיילים נאמנים שפרוס בישראל, בדובאי, בטורקיה, בדרום-אפריקה, במקסיקו ובקנדה. המשטרה מעריכה ששיתוף הפעולה בין יוסי מוסלי לערן חייא נמשך גם מחוץ לכותלי בית הסוהר, והעובדה ששניהם חיים בחו"ל מסייעת להם בכך.
מי אכזרי יותר בארגון של חייא, האב או הבן?
גורם במשטרה: "הבן. הוא לא רואה אף אחד בעיניים. אין לו עכבות ומי שמתעסק איתו, מוטב שיזמין לעצמו את חלקת הקבר מראש. לאיש הזה אין נאמנות לאף אחד, רק לעצמו". במסגרת המאבק בארגון הפשיעה של חייא, חוקרי ימ"ר תל־אביב עצרו לפני כמה חודשים שלושה מחייליו, בפרשה שעשויה לפגוע בכוחו של הארגון. "הוא חי בחו"ל כי הוא יודע שאנחנו מחפשים אותו", אומר הגורם המשטרתי, "אבל החיילים שלו והשכבה הבכירה בארגון שלו נמצאים כאן בארץ. והם על הכוונת".
שמות בולטים: ראש הארגון, האח הבכור לטיף אבו-לטיף, ושלושה מאחיו: עלאא, סלימאן ונידאל – כולם בעלי עבר פלילי, שריצו מאסרים בגין עבירות חמורות שחלקן ביטחוניות, לרבות מגע עם סוכן של חיזבאללה וסחר באמצעי לחימה. האח נידאל מנסה לרדת מהרדאר המשטרתי ומתגורר בכפר ורדים במטרה להצטייר כאיש עסקים לגיטימי. אח נוסף, לואיי, היה בעבר דמות חזקה בארגון וריצה שנתיים מאסר בגין החזקת נשק וסמים שהוברחו מלבנון, אלא שבעקבות תאונת דרכים קשה שעבר בשנת 2004 הוא לא יכול היה להמשיך בעולם הפשע, ופינה את מקומו לאחיו הבכור, לטיף.
מחזור שנתי מוערך: מאות מיליוני שקלים בשנה.
מקורות הכנסה: הונאות פורקס, סחיטה באיומים של דמי חסות מקבלנים, מתן הלוואות בשוק האפור, סחר בסמים ובאמצעי לחימה.
החברים שלהם: אלי מוסלי, שמואל הרוש וארגוני פשיעה ביישובים טובא־זנגריה ומע'אר.
גורם האכיפה האחראי: ימ"ר צפון והיחידה הכלכלית בלהב 433.
במשך שלושה עשורים פועל ארגון אבו-לטיף, עם רקורד עמוס בסכסוכים ובחיסולים בכפר ראמה שבגליל, אבל על הרדאר המשטרתי הוא עלה רק בשנת 2014. זה קרה כשהארגון הדרוזי התערב במלחמת החיסולים שהתנהלה באותה תקופה בנהריה, בין העבריינים מיכאל מור לבין מי שהיה סגנו, פרש והפך ליריבו הגדול – שמואל הרוש.
בכיר במחוז הצפון: "משפחת אבו–לטיף היא ארגון פשע אלים מאוד ורע מאוד, שמורכב מאנשים שאין להם בעיה לפגוע גם בנשים ובילדים. פעם עבריינים בצפון היו מגבים אותם, היום הם אלה שנותנים את הגב. ובשביל כסף הם יעשו הכל"
אבו-לטיף צידדו בהרוש והעניקו לו מחסה כשהיה מבוקש על ידי המשטרה. גם את מעצר הבית שלו, ריצה הרוש אצל משפחת אבו-לטיף. הברית הזו לא נעלמה מעיניו של מיכאל מור. אחרי שהרוש העביר למור מסר, דרישת שלום עוקצנית באמצעות הזמר דקל וקנין, שכלל לא היה מודע לכך שעבריינים עושים בו שימוש, הגיעה התגובה של מור. "כדאי לשמואל הרוש לרדת לבונקר ולהסתתר בכפרים ובהרים של החברים הערבים שלו עד להודעה חדשה. הנקמה תהיה קשה, מטענים וטילים יעופו עליו", כתבו שליחיו של מור בפייסבוק.
אלא שבינתיים, בזמן שמור והרוש מאיימים זה על זה, הארגון של אבו-לטיף נחשב בעיני המשטרה לחזק ולגדול יותר מהארגונים של שניהם. לא במקרה הארגונים של מור והרוש לא מככבים ברשימה הזו. "היום משפחת אבו־לטיף היא זו שמגבה את הרוש בנהריה, ולא להפך", מבהיר מקור במחוז הצפון.
22 צפייה בגלריה
האחים לואי ועלאא אבו לטיף בבית המשפט המחוזי בחיפה ב-2002. לואי נפצע בתאונה ונאלץ לעזוב את עולם הפשע
(צילום: רוני שיצר)
איך היית מאפיין את הארגון של אבו-לטיף?
"מדובר בארגון אלים מאוד ורע מאוד, שמורכב מאנשים שאין להם בעיה לפגוע גם בנשים ובילדים. הם חזקים ובעלי כבוד ומעמד, ויפגעו בכל מי שעומד בדרכם. אנחנו רחוקים מלזלזל בהם, אוי ואבוי למי שמסתבך איתם כי אין להם אלוהים. הם פשוט רעים, ובשביל כסף – אבו-לטיף מסוגלים לעשות הכל".
אז למה אתם לא משתלטים עליהם?
"הקושי לפרק את הארגון, נובע מהטרנספורמציה שעברו ראשיו ואנשיו, שמחזיקים היום במגוון רחב של עסקים חוקיים, בהם מסעדות, פיצוציות, חברה קבלנית לעבודות עפר, תחנות טוטו ווינר, חנויות צ'יינג' להמרת מטבע וסחר ברכבי יוקרה. הם כבר לא מלכלכים בעצמם את הידיים, אלא מחלקים הוראות לאנשיהם, שכבר יודעים מה לעשות, ויש להם קבלני ירי שפועלים בתשלום מכובד".
אז במה מתבטאת המעורבות שלהם?
"הם מרחיבים את השליטה שלהם בעיקר דרך השתלטות על בתי עסק קיימים, ונוהגים להתערב בסכסוכים כבוררים. לכאורה הם מיישבים אותם, ואז מטילים על המשתתפים קנסות: 'קח מהעסק שלך ותעביר לי אחוזים', או 'מכל עסק שמצליח – תן לי רווחים'. יש להם יותר עבירות של חשבוניות פיקטיביות והלבנות הון מאשר עבירות אלימות. באמצעות הונאות פורקס הם מלבינים כספים תוך ביצוע עבירות מס".
הזרועות שלהם לא עוצרות בישראל. לפי החשד הם הונו משקיעים במדינות המפרץ ובאירופה בסכומים שמוערכים בכמיליוני יורו. הפרשה, שנחשפה במרץ 2019, באה בעקבות בקשות לחיקורי דין ותלונות שהתקבלו באינטרפול ובמחלקה הבינלאומית בפרקליטות ובמרכזה החשד שחברי ארגון אבו-לטיף פנו לאזרחים תמימים בבקשה להעביר אליהם תשלום לרכישת מטבע חוץ, תוך הבטחות ורודות ושקריות לתשואה ולרווחים גבוהים ומהירים. כשהכסף עבר, הקשר נותק והותיר את המשקיעים מרומים ונבגדים.
לאן עבר הכסף? לדברי בכיר במשטרה, הוא הוזרם לחשבונות בנק בחו"ל ומשם, כך על פי החשד, לחשבונות קש במרכזי חלפנות בישראל. בחיפוש שנערך בבתי החשודים, נתפסו בין השאר תשע מכוניות, חלקן רכבי יוקרה, וכסף מזומן בסך 180 אלף שקל.
שניים מהאחים, סלימאן ועלאא, נעצרו לשבועיים ושוחררו. כמוהם 11 חשודים נוספים משורות הארגון. בחודש אוקטובר האחרון מיהר ראש הארגון לטיף אבו-לטיף לברוח לטורקיה, מחשש שגם הוא ייעצר בזמן שהמשטרה ורשות המסים מתרכזות בו. חייליו בדרג הביניים פעלו כמוהו והחלו לנהל את עסקיהם מרחוק, וירדו לפחות זמנית מהארץ, במטרה להוריד פרופיל. "בסוף נגיע לכולם", מבטיח הבכיר במשטרה. נותר לקוות.
שמות בולטים: שלום דומרני והעבריין צ'יקו דהן.
מחזור שנתי מוערך: כמאה מיליון שקל.
מקורות הכנסה: סחר בסמים, הימורים (גם ברשת), סחיטת בעלי עסקים והלוואות בשוק האפור.
החברים שלהם: מיכאל מור, מיכאל טנסקי ובקרוב צפויה סולחה עם האחים לביא.
גורם האכיפה האחראי: ימ"ר דרום והיאחב"ל.
שלום דומרני שוחרר מהכלא באוקטובר האחרון, בתום שש שנות מאסר שנגזרו עליו בגין שני ניסיונות רצח. חמישה חודשים לאחר מכן הוא כבר הורחק מאשקלון. הסיבה ברורה: למנוע ממנו מסע נקמה בעבריינים שניסו להתנקש בחיי בנו הבכור נסים (נינה), שנורה שש פעמים מטווח קצר ומאושפז כבר יותר מחודש בבית החולים ברזילי במצב קשה.
היחסים בין האב לבנו הבכור ידעו עליות ומורדות. דומרני ציפה לגדל את "נינה" כיורש, אך זה פרש מעולם הפשע לפני כשנה וחצי אחרי שלא עמד בציפיות. האכזבה כלפיו מורגשת עד היום והשניים לא מדברים ביניהם, מאז גירושיו של שלום דומרני מאשתו, אמו של נינה.
מי שמסתמן כיורש של אימפריית דומרני הוא בן אחר של שלום, צעיר יותר, שנחשב לבעל אופי שמזכיר יותר את אביו. לדברי גורם במחוז הדרום של המשטרה, הבן הצעיר הוא שמנהל כיום עם אביו את קווי חלוקת הסמים של הארגון, גם בטלגרם. על הרקע הזה בדיוק, דומרני ג’וניור עבר שני ניסיונות התנקשות – וניצל. אלא שבמשטרה לא מאמינים רק במזל, ומייחסים לשרידות שלו גם חוכמה וזהירות שאותן הוא נוקט, בניגוד לאחיו הבכור שהסתובב ללא מאבטח ובלי נשק והפך למטרה נוחה.
עד למאסרו בשנת 2015, שלום דומרני נחשב לראש ארגון הפשע החזק בדרום הארץ. מי שבילה 18 שנים מחייו בין הסורגים, החל את דרכו כעבריין רכוש, סמים ואלימות. בהמשך הוא ייצר לעצמו מקורות הכנסה נוספים, כמו גניבות חול, סחר במכוניות גנובות והשתלטות על עסקים באיומים, ומשם שלח זרועות גם להימורים באינטרנט. דומרני שימש כבורר בעולם התחתון, ואנשיו עסקו לאורך השנים בגביית דמי חסות, ניכיון צ'קים והלוואות בשוק האפור. הוא שם את ידו על כל מקור הכנסה אפשרי שנקרה בדרכו, ואלה ייצרו עבורו מיליוני שקלים מדי שנה.
הכניסה של דומרני לתודעה הציבורית התרחשה ביולי 2003, כשניסיון התנקשות בחייו – אחד מני רבים – כשל, ובמקומו נרצחה נערה תמימה בת 16, שקד שלחוב ז"ל. העבריינים מאיר ז'אנו, ישראל גנון ודוד צפיר תיכננו לחסל את דומרני בעקבות סכסוך ביניהם. גנון ירה לעבר רכב שבו חשב שיושב דומרני, ובו ישבה שלחוב ז"ל שנורתה בראשה בשל טרור פלילי וטעות בזיהוי.
דומרני המשיך לעלות לכותרות כששמו נקשר בשמותיהם של ידוענים שבאו איתו במגע, מהסוג שהיו מעדיפים להימנע ממנו, כמו הזמרת מרגלית צנעני, אז שופטת ב”כוכב נולד”; כדורגלן העבר חיים רביבו שהגיע לבוררות אצל דומרני וגם הרב יעקב ישראל איפרגן – "הרנטגן" מנתיבות – שעליו דומרני איים כדי שיתמוך ביחיאל זוהר, כיום ראש עיריית נתיבות, בבחירות לראשות המועצה. דומרני נידון ל-15 חודשי מאסר בפועל.
במהלך חודשי מאסרו האחרון, שאותו סיים לפני כחצי שנה, דומרני פעל כדי לרקום קואליציות עם ראש המאפיה הרוסית, מיכאל טנסקי, ועם ראש ארגון הפשע מהצפון, מיכאל מור. כשהשתחרר מהכלא החל בצעדי שיקום לארגון שלו ומצא מולו אויבים ישנים וחדשים, אך גם אחרי המכות שספג – עדיין מדובר באחד מעשרת ארגוני הפשיעה המסוכנים במדינה.
שמות בולטים: בני שלמה, אייל נגר, גילי שאלתיאל.
מחזור שנתי מוערך: כ-500 מיליון שקל בשנה.
מקורות הכנסה: הלוואות בשוק האפור, סחיטה באיומים של בעלי עסקים וקבלנים ועבירות כלכליות שכוללות מרמה, הונאה, העלמת מסים והלבנת הון.
החברים שלהם: הכנופיה הקווקזית והארגון של חרירי.
גורם האכיפה האחראי: ימ"ר דרום והיאחב"ל.
כשבני שלמה יצא באוגוסט האחרון מהכלא, בתום ריצוי 21 חודשי מאסר בגין איומים וניסיונות סחיטה, הוא גילה שיש נגדו כתב אישום חדש – הפעם בגין עבירות כלכליות, בהיקף חצי מיליארד שקל. שלמה שנחשב לגאון פיננסי, וזכה לכינוי "הקומפיוטר של העולם התחתון", הוא עבריין מתוחכם מאוד שצמח מארגונו של שלום דומרני והפך לאויבו המר.
שלמה פועל בשני אפיקים במקביל: מצד אחד, הוא מנסה להקנות לעצמו מעמד של איש עסקים לגיטימי, שמחובר לקבלנים, אנשי עסקים ויזמים, אך מנגד – הוא מנהל כבר יותר מעשור מלחמה עקובה מדם נגד אויביו: דומרני והאחים לביא. שלמה שרד ניסיונות התנקשות לא מעטים בחייו, אבל בדרך איבד כמה אנשים יקרים לו במיוחד, ובראשם את שלום שלמה, אחיו הבכור.
שלמה בתחכומו מצליח לתעתע במערכת אכיפת החוק, ופעם אחר פעם יוצא מהסתבכויות בעונשים קטנים. הפעם, טוענים במשטרה, זה לא יצליח לו. בתיק הכלכלי שעומד נגדו, המכונה במשטרה "מגדל קלפים", שלמה נאשם בצבירת הכנסות ממקור לא ידוע בהיקף של יותר משישה מיליון שקלים ובהלבנת הון בסך של כשמונה מיליון שקלים. שלושה מיליון שקלים מתוכם, כך לפי כתב האישום, הולבנו באמצעות משכורות פיקטיביות בחברת קש שהקים שלמה בסיוע אשתו, חן, בשם "א.א השוק של יפו". ארבעה מיליון שקלים נוספים הולבנו על ידי גילי שאלתיאל, בכיר בארגונו של שלמה, שהואשם בכך שרכש עבור שלמה אדמות במושב חלץ ובכך סייע לראש הארגון להרחיב את הטריטוריה שלו – וזאת מבלי שיידרש לדווח על הכספים וההכנסות ששימשו אותו לרכישת האדמות.
כעת הקומפיוטר עומד בפני צומת דרכים. מצד אחד, ארגונו עדיין על הרגליים ונחשב לאחד מהחזקים בישראל, ומנגד – הוא ספג מכה אחר מכה, כאשר אשתו נעצרה, כמו גם בכיר בארגונו ו-18 חיילים נוספים, בחשד לעבירות של העלמת מיליוני שקלים והלבנת הון. על הדרך, הוחרמו לו מאות אלפי שקלים במזומן ורכבי יוקרה. מזה, מקווים במשטרה, לשלמה יהיה קשה להתאושש.
שמות בולטים: ראש הארגון, מאלק חרירי, המכונה "השיח'". בני הדודים סונו ונאסר חרירי, שנחשבים ל"זרועות הביצוע" של הארגון.
מקורות הכנסה: מתן הלוואות עם ריביות מופרזות, סחיטת לווים באלימות וביריות וסחיטת בעלי קרקעות.
מחזור שנתי מוערך: כמאה מיליון שקל.
החברים שלהם: בני שלמה, משפחת אבו-לטיף, משפחת ג'רושי.
גורם האכיפה האחראי: היאחב”ל.
הארגון של משפחת חרירי לא יודע גבולות. במשטרה מעריכים שהוא מתפרס על פני מרכז הארץ, מחוז החוף והמשולש. "הארגון של משפחת חרירי חזק כל עוד הוא פועל בטריטוריה שלו. הוא עובד בשיתופי פעולה ברמות הכי גבוהות, אבל לא בפני עצמו", אומר בכיר במשטרה.
אז למה הוא נחשב ליעד בכיר?
"כי הוא חצה גבולות ופועל בשני מחוזות – חוף ומרכז – והקואליציות שלו פרוסות בכל המדינה, כך שהוא מטופל ברמה ארצית לחלוטין בלהב 433".
מה הסיבה שהוא לא פועל לבד?
"זו הדרך של חרירי להתחזק בכל חלקי הארץ. למעשה, הם עובדים כנותני שירות לארגונים אחרים, ועושים זאת בצורה מאוד אלימה. אם לווית כסף מארגון שנמצא בקואליציה איתם, הם יגיעו אליך הביתה וזה לא ייגמר באיומים, אלא במכות, יריות וגם רצח".
בנובמבר אשתקד, הארגון של חרירי ספג מכה קשה כאשר שישה חיילים בכירים בארגון נמלטו למרוקו. גם ראש הארגון, מאלק חרירי, שנזהר לחלק הנחיות מבלי ללכלך את הידיים בעצמו, ממתין למשפטו במעצר עד תום ההליכים כמו גם שני הגורמים המבצעים בארגון – נאסר וסונו.
נאסר חרירי נאשם שהוא סחט באיומים בעלי קרקעות בטייבה שזכו במכרזים פומביים של מינהל מקרקעי ישראל. הוא הסגיר עצמו למשטרה אחרי חודשיים שבהם נמלט מפניה, ונאשם בסחיטה באיומים. לצידו נאשמים חמישה חיילים נוספים, שניצלו את המוניטין האלים של משפחת חרירי כדי להלך אימים על הזוכים במכרזים, וחדרו למסדרונות עיריית טייבה תוך הפעלת עובד עירייה בכיר שמקורב לראש העיר, כדי שילחץ על הזוכים בקרקעות לוותר על זכויותיהם לטובת משפחת חרירי.
כשנאסר חרירי נתקל בחוקרים, הוא היה רחוק מלהודות בכניעה בפשעיו. "אלוהים ינקום בכם", צעק על החוקרים, "אינשאללה ינקום בכם בסוף". כשבכירי הארגון מצויים במעצר, נותר לראות אם הארגון האלים של משפחת חרירי ימשיך להלם אימים ברחבי הארץ כולה, או שמדובר בסדק ראשון שעשוי להביא להיחלשותו.
שמות בולטים: עמוס ואופיר לביא ובן הדוד המכונה "עמוס הקטן".
מקורות הכנסה: סחיטות באיומים, גביית דמי חסות, קווי אספקת סמים והלוואות בשוק האפור.
מחזור שנתי מוערך: עשרות מיליוני שקלים.
החברים שלהם: הארגון של דומרני.
גורם האכיפה האחראי: מחוז מרכז וימ"ר לכיש.
האחים לביא נחשבים לאחת ממשפחות הפשע האכזריות והחזקות בישראל, שהתפרסמה לפני כחמש שנים כשאנשיה לא היססו להוציא להורג את אנטון רומן, כשעלה החשד שהוא סוכן משטרתי שפעל בשורותיה. רוב החיילים שלהם הם תושבי שכונת קריית משה ברחובות, שמאבטחים את בתיהם ומתפקדים כסוחרי הסמים שלהם. "הם לא נחשבים לארגון פשע כיוון שהם לא עומדים בקריטריונים", אומר גורם במשטרה. "אבל הם נחשבים לכנופיה אימתנית ולכן הם בין עשרת היעדים הבולטים שלנו".
בעוד פחות משנה צפוי להשתחרר מהכלא האח הבכור, אופיר, שמרצה שש שנות מאסר בגין סיוע לניסיון רצח, במסגרת סכסוכי עבריינים בדרום. הוא יצטרף לאחיו הצעיר עמוס, שגם הוא ריצה מאסר בפרשה ומאז שהשתחרר הוא מחזיק לבדו את הארגון עבור שניהם. אופיר מבוגר מעמוס בשמונה שנים, אך את הארגון שלהם הם מנהלים בצוותא. "אין שם מספר אחת מובהק", אומר גורם במערכת המשפט שמכיר את השניים היטב. "מבחינה היררכית, אופיר מעט מעל עמוס בגלל הגיל, אבל זה ראש אחד שמפוצל לשניים – ושניהם מעורבים ומחליטים הכל יחד".
האחים אופיר ועמוס לביא התחילו את דרכם בעולם הפשע בסחיטות באיומים וגביית דמי חסות. מי שזיהה ראשון את הפוטנציאל המפוקפק שלהם והעניק להם את חסותו, היה שלום דומרני, שנתן להם לגבות עבורו חובות. בתמורה, בתור חברים קרובים של דומרני, הם חולקים אויב משותף ומסייעים לו כקואליציה נגד הארגון של בני שלמה.
שיתוף הפעולה עם דומרני הוליד שרשרת אירועים אלימים וחיסולים שהרעידו את הדרום, בעיקר בין השנים 2012־2015. כשדומרני ובני שלמה נכנסו לכלא, במשטרה טעו לחשוב שהשטח יירגע, אלא שהקרב המדמם נמשך ברחובות והתיאבון של האחים לביא רק גדל. כשיצאה השמועה מבין כותלי הכלא שדומרני חבר לעבריין מיכאל מור, האחים לביא רתחו מזעם והכריזו על הפיכתם לארגון עצמאי.
"השתן עלה להם לראש", אומר הבכיר במשטרה. "הם גבו הלוואות בקווים של דומרני, ולא רק שלא שילמו לו את הרווחים – אלא טענו שהוא זה שחייב להם כסף. דומרני שמע, שתק וידע שהם עוד יחזרו אליו על ארבע. וזה בדיוק מה שקורה עכשיו".
בינואר האחרון התפוצץ מטען חבלה באולם האירועים שבו התחתן עמוס לביא, מה שגרם לבהלה בקרב האורחים ולפינוי של חלקם לטיפול רפואי. הפעולה נחשבת לחציית קו אדום בעולם הפשע והמבצעים לא נתפסו, אז לביא החליט לנקום במי שהוא חושב שאחראי לפיצוץ בחתונתו. חודשיים חלפו, ולביא נעצר יחד עם שלושה תושבי רהט בחשד למעורבות בהשלכת מטען חבלה שהתפוצץ ליד ביתו של מקורב לבני שלמה בבאר-שבע. שלושה אזרחים תמימים נפצעו באורח קל. המשטרה כשלה בגיבוש ראיות נגדו בתיק ובתום שמונה ימים במעצר, לביא שוחרר.
המטען שהתפוצץ בחתונה של לביא, כמו גם ניסיון החיסול של "נינה" דומרני שטרם פוענח, מיוחסים ליריבים של קואליציית דומרני-לביא. וכעת, כשלדומרני ולביא חברו מיכאל טנסקי והמאפיה הרוסית, החשבון הפתוח עם בני שלמה צפוי לגרור שוב את הדרום לקרבות מדממים ברחובות.
שמות בולטים: בעבר ראשי המשפחה היו חוסאם ועדנאן ג'רושי. כיום אין ראש מובהק.
מקורות הכנסה: סחיטת דמי חסות, הפעלת “כלובים” להימורים, סחר בסמים, הלוואות בשוק האפור וגביית חובות אלימה במיוחד.
מחזור שנתי מוערך: יותר ממאה מיליון שקל.
החברים שלהם: אין כאלה, פועלים לבד.
גורם האכיפה האחראי: ימ"ר מרכז.
מדובר בארגון הפשיעה שעבר את השינוי המשמעותי ביותר בשנים האחרונות, או כמו שאומר הגורם שאחראי על מיפוי ארגוני הפשיעה: "פעם מקבלי ההחלטות היו ראשי משפחת ג'רושי, חוסאם ועדנאן, אבל הם מיושנים וכבר לא שולטים בו".
אז מי מנהל אותו בפועל?
"צמח שם דור צעיר שגדל על ברכי השניים האלה, והוא דור אלים ומסוכן מאוד. הם לא דופקים חשבון לכלום, אלה חבר'ה אנטי-ממסדיים שחיים ונשענים על החמולה הערבית שבה גדלו ברמלה. ובטריטוריה הזו ג'רושי שולטים, וקשה מאוד להגיע אליהם כשהם חולשים על מקום קטן ומסוגר".
לאחרונה הוגשו כתבי אישום נגד שישה מחברי הארגון בגין תקיפת איש עסקים ובניו תוך סחיטת דמי חסות. לפי כתב האישום, הם תקפו קבלן שגר במגדל יוקרה במתחם הבורסה ברמת־גן, והותירו אותו ואת ילדיו חבולים ומדממים, תוך הרס מוחלט של ביתם. חשוד נוסף בפרשה מארגון ג'רושי טרם נתפס, ויתר השישה ממתינים בימים אלה לתחילת משפטם.
שמות בולטים: מיכאל טנסקי, דמיטרי צ'רבינסקי, ולדיסלב קוזצ'וק.
מקורות הכנסה: מתן הלוואות בשוק האפור, סחר בסמים, סחיטה באיומים וגביית דמי חסות.
מחזור שנתי מוערך: עשרות מיליוני שקלים בשנה.
החברים שלהם: דומרני, האחים לביא, פלג ממשפחת ג'רושי וארגוני פשיעה קטנים מנתניה.
גורם האכיפה האחראי: ימ"ר לכיש.
הארגון של מיכאל טנסקי התמחה בתחילת דרכו בקווי חלוקת סמים, הלוואות וגביית פרוטקשן, אבל מרגע שהוא ניסה להשתלט על תחום ההימורים ובתי הבושת באשדוד – שנמצאים בשליטת המאפיה הגיאורגית – הוא הבעיר את הדרום, ולא הייתה דרך חזרה. "מדובר בארגון הכי אכזרי שאנחנו מכירים בישראל, והעניין הוא שזה לא רק כלפי חוץ אלא גם כלפי חיילים שחוטאים", אומר מפקד ימ”ר לכיש, סנ"צ ג'יאר דוידוב.
טנסקי לא מגייס חיילים סתם כך, אלא הטיס לארץ שכירי חרב שכולם מאסטרים באומנויות לחימה, ורחמים הם לא חלק מסט התכונות שהם נושאים. איתם הוא יוצא למשימות ולא חושש להכות בעצמו את קורבנותיו, בניגוד מוחלט לראשי ארגוני פשיעה אחרים שנזהרים מללכלך את ידיהם. טנסקי מטפל אישית במי שלא משלם לו, ובאכזריות רבה.
כדי להבין את מידת האכזריות של חיילי המאפיה הרוסית של טנסקי, די בכך שהם לא מסתובבים עם כלי נשק לגופם, מהסיבה הפשוטה: אין להם שום בעיה להרוג בידיים חשופות. על מקרה כזה בדיוק הוגש כתב אישום חמור באוקטובר האחרון נגד טנסקי ושניים מאנשיו, שמייחס להם סחיטה בכוח, חבלה בכוונה מחמירה וחטיפה לשם סחיטה.
בשלוש הזדמנויות שונות, כך לפי כתב האישום, תקפו טנסקי ואנשיו חייל בארגון שהפך לסוכן משטרתי, ושחייב לטנסקי 400 אלף שקל כתוצאה מהלוואה שהריבית בגינה טפחה בקצב אקספוננציאלי. בכל תקיפה, רמת הכוח שהופעל התעצמה כלפי הסוכן המכונה ניקיטה. בפעם הראשונה איימו עליו בסכין, חניקה והפשטה בשירותים; בפעם השנייה גרמו לאשפוזו בבית חולים בעקבות מכות במקל ובידיים חשופות; ובפעם השלישית חטפו את חברתו.
"התנהגותם מלמדת על תעוזה ומסוכנות גבוהה", סיכמה התובעת. כעת טנסקי ושניים מהחיילים שוהים במעצר עד תום ההליכים, אך בשל תחכומו וכוחו של ארגונו, הוא ואנשיו מצויים תחת פיקוח המשטרה בכל רגע. השאלה שנותרה היא האם זה יספיק כדי להחליש את המאפיה האימתנית שהקים באשדוד.
שמות בולטים: ראש הארגון עודה (קוקו) קוטייר, ויד ימינו אמיר עודה.
מקורות הכנסה: הלוואות בשוק האפור וגביית כספים בסחיטה בכוח ובאיומים.
מחזור שנתי מוערך: יותר ממאה מיליון שקל בשנה.
החברים שלהם: בעבר היה מזוהה עם משפחת חרירי ונחשב לאיש הביצוע של העבריין איתן חייא.
גורם האכיפה האחראי: ימ"ר מרכז.
"הארגון של קוטייר הוא אחד האלימים שנתקלתי בהם לאורך כל הקריירה שלי במשטרה", אומר גורם בכיר במשטרה. ויש לכך סיבות טובות. אחרי שפרש מהארגון של משפחת חרירי, עודה קוטייר מג'לג'וליה הקים ארגון פשיעה משלו עם אחיו הגדול שרחביל, ואלה הטילו אימה על תושבים בחברה הערבית, ולא רק.
קוטייר נעצר במסגרת "האביב הערבי" - מבצע הדגל של המשטרה למיגור הפשיעה בחברה הערבית, ויחד איתו נעצרו 21 מחייליו, לאחר שהמשטרה החדירה מצלמות ומכשירי האזנה לתוך הארגון. במהלך החקירה, גויס אחד מהחיילים של קוטייר כעד מדינה. בדצמבר האחרון הושג הסדר טיעון עם הפרקליטות שבמסגרתו קוטייר הודה בשורת עבירות אלימות – בהן, בין היתר, סיוע לרצח, ניסיון רצח ועבירות נשק וסחיטה.
סדרת המעצרים הגיעה בעקבות שלושה מקרי רצח של אזרחים בגלל טעות בזיהוי, כשהיעד המקורי של אנשי קוטייר היו עבריינים יריבים. במסגרת הסדר הטיעון, קוטייר צפוי להישלח ל-18 שנות מאסר לפחות, בנוסף לקנס כספי של יותר ממיליון שקל.
מכה נוספת לארגון הגיעה לפני כחודש, כשיד ימינו של קוטייר, אמיר עודה, נעצר בטורקיה שאליה נמלט לפני חמש שנים. כעת קוטייר מוגדר "ארגון בפיקוח מודיעיני", כשפירוש הדבר הוא שהמשטרה ממשיכה לנטר את פעילות הארגון גם מתוך הכלא, מתוך הבנה שהוא לא מתכוון לעצור את פעילותו בשנים שבהן יישב מאחורי הסורגים.
השמות המוכרים שנותרו בחוץ
עמיר מולנר - בוגר כנופיית רמת עמידר, ומי שנחשב בראשית המילניום לאימת העולם התחתון וליעד מספר אחת של המשטרה. מולנר חזר בתשובה, גידל זקן, שינה את שמו לאברהם והפך לאיש עסקים לגיטימי. במשטרה הוא כבר לא נחשב יעד ארצי, כיוון שלדברי גורמים בארגון “הוא התבגר וכבר לא עוסק בפעילות פלילית". בשנים האחרונות מולנר נאבק במה שהוא מכנה מעצרי שווא של משטרת ישראל. לאחרונה אף עתר מולנר לבג״ץ נגד המשטרה בטענה שהיא לא מאפשרת לו לעבוד באופן חוקי ובכך כופה עליו את עולם הפשע.
מיכאל מור - היה ראש ארגון פשיעה בנהריה ונחשב לאיש החזק בצפון, וכעת הוא כלוא במעצר עד תום ההליכים. בשנת 2017 הוגש נגדו כתב אישום בגין מעורבות ברצח טל קורקוס, עבריין שהפך לעד מדינה נגד ראש הארגון שבו פעל, יניב זגורי. מור מואשם במכירת מטען חבלה מוכן להפעלה לאנשי זגורי תמורת 9,000 שקלים. לפני שנה נישא בכלא לרותם אילוז שצעירה ממנו ב־20 שנה. מור כבר לא נחשב ליעד ארצי, שכן הוא נחלש בעקבות הסכסוך עם יד ימינו לשעבר שמואל הרוש, שערק מהארגון שלו והקים ארגון מתחרה.
יניב (ניבי) זגורי - ראש ארגון הפשע המתפורר, שנודע בעיקר באשמת שלושה מקרי רצח שבגינם הוא במעצר עד תום ההליכים: בהם חיסולם של עד המדינה טל קורקוס וגרושתו דבורה הירש. זגורי שפעל בדרום מקורב לדומרני, עסק בגביית דמי חסות, הלוואות והימורים. כבר לא מוגדר במשטרה ראש ארגון פשע ואם יורשע במשפטו הוא צפוי לבלות את רוב ימיו בכלא.
שמואל הרוש - היריב של מיכאל מור שנמצא איתו בסכסוך דמים לאחר שערק מהארגון שלו והקים ארגון מתחרה. גם הוא נחלש ונחשב ליעד מקומי בלבד של המשטרה. מקורב למשפחת אבו-לטיף.
משפחת כראג'ה - משפחת פשע ערבית-ישראלית מוואדי ערה. בעבר נחשבה לארגון חזק ואלים שפעל מגדרה בדרום ועד לעפולה בצפון. אלא שקרנם ירדה וכיום הם מוגדרים במשטרה ככנופיה מקומית ולא כיעד ארצי.
