מחאת בלפור היא כישלון מפואר. מה שהתחיל כתנועה עממית שמשכה אליה מאות אלפים ואת זרקורי התקשורת, ונהנתה ממומנטום כל כך חזק עד שהצליחה להפיל ראש ממשלה מכהן, הסתפקה בכך. מאז ההפלה של בנימין נתניהו נמוגו הדי התנועה והמחאה. הם נשמעו רק בהפגנות המטורפות נגד המינוי של דובר הנשיא נאור יחיא, ההפגנות העוד-יותר מטורפות של חלק ממנהיגי המחאה נגד הקורונה והחיסונים (הפגנות ששמורות ברחבי העולם בעיקר לימין קיצוני, בואכה נאצים), והרדיפה הלא-רציונלית אחרי האופוזיציה והיושב בראשה.
חוץ מזה, הכל דבש. מינויים פוליטיים שמסריחים מנפוטיזם, שרת חינוך שמגלגלת את הז'יטונים - ילדי בית הספר - על רולטת הקורונה, משרד הבריאות שמשקר לגבי נתוני הקורונה, קורונה שיצאה משליטה, ממשלה שמנה בניגוד להבטחות ולהצהרות, אלי אבידר. שקט על פני תהום. התנועה לאיכות השלטון נכנסה למצב הקפאה. אף אחד מהרווחתיים לא מעלה תהיות לגבי התקציב המרושע הזה. למי אכפת שהשכבות החלשות?
80 אחוז ממקרי הרצח בישראל מתרחשים בחברה הערבית, ובניגוד למרבית מקרי הרצח בחברה הישראלית הם ברובם נותרים בלתי מפוענחים. אם היו פה רציחות כל שלישי וחמישי ביישובים ישראליים, השקט המטונף הזה לא היה נשמר. אם מחאת בלפור הייתה מחאה חברתית אמיתית, אם היא לא נועדה רק להחזיר את השלטון למי שחושב שהשלטון שייך לו, היא הייתה מציפה את הרחובות, חוסמת כבישים עד שמשטרת ישראל וכוחות הביטחון היו מוצאים פתרון לבעיה הזאת.
התפקיד של מחאת בלפור, אחרי ההדחה של נתניהו, היה להגדיל תקציבים לחלשים, לשמור מתופעות כמו ניסיון ההדחה של טליה איינהורן, מהעליהום על ד"ר אלרעי-פרייס, לדאוג לצדק חברתי, לסגירת הפערים בחברה
אבל התגובה היא: אבל אוחנה. השר לביטחון הפנים הנוכחי, אדם שצריך לקבל דיבידנדים מחברות שמוכרות כדורים נגד חרדה, מציע לנו להכיל. הוא והמפכ"ל שלו טוענים שהאלימות היא חלק מחוסר השוויון. צודקים - ערבים אכן סובלים מחוסר שוויון. אבל גם האתיופים. אם הבעיה היא חוסר שוויון, בואו נדאג לשוויון.
זאב אברהמיעצמימחאת בלפור היא הביביזם האמיתי, האותנטי. חודשים אחרי מפלתו, והדיבוק שאחז באנשים הללו לא יוצא מהם. הם רוצים להגיד משהו אחד, ויצא להם רק ביבי. כמו כת מכושפת. בריחה מהכלא? ביבי. מזוודות כסף? ביבי. בלוני נפץ? ביבי. אלי אבידר שר במדינה דמוקרטית ריבונית? ביבי. תקציב? אנחנו.
לאנשי מחאת בלפור הייתה ויש אחריות. זו מחאה פריביליגית ברובה. התפקיד של מחאת בלפור, אחרי ההדחה של נתניהו, היה לדאוג לאנשים הללו, לשמור עליהם מפני השלטון, להגדיל תקציבים לחלשים, לשמור עלינו מתופעות אלימות כמו ניסיון ההדחה של טליה איינהורן, מהעליהום על ד"ר אלרעי-פרייס, לדאוג לצדק חברתי, לסגירת הפערים בתוך החברה הישראלית.
מחאת בלפור היא כישלון מפואר. היא הורידה את השלטון, והתחברה מיד לזה שהחליף אותו.
- זאב אברהמי הוא עיתונאי "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
