הפרקליטות נכשלת בבניית תיקים, התוצאה - כתבי אישום מקלים: חודשיים חלפו מאז הותקפה שרה (שם בדוי, 58) וכמעט נרצחה בידי בעלה בביתם. בחודשיים האלה הפכו חיי המשפחה כולה לסיוט מתמשך: לצד תהליך השיקום הפיזי והנפשי הארוך שעוד לפניהם - הם מוצאים עצמם מתמודדים עם פחד וחרדה מפני ההליך המשפטי. כמו במקרים רבים אחרים, גם במקרה של שרה מסתכם כתב האישום נגד בעלה ב'חבלה חמורה בנסיבות מחמירות וחבלה בכוונה מחמירה' ולא ב'ניסיון לרצח'.
"אני חוששת על החיים של אמא שלי", אומרת מ', בתה של שרה. "אני מבועתת מהמחשבה שבגלל האישום המקל, יחסית, ישחררו את אבא שלי למעצר בית, ובהמשך - בגלל שאין לו עבר פלילי - יקלו על העונש שלו. אני חוששת שאם הוא ישוחרר הוא יסיים את מה שהוא התחיל. כרגע אין החלטה על מעצר עד תום תהליכים וכל דיון אנחנו מתמודדים עם חרדה ופחד".
בעלה של שרה הכה אותה עם משקולת בראשה וניסה לשפוך עליה חומצה שככל הנראה הביא עימו במיוחד. למרות זאת, הוא לא הואשם בניסיון רצח מכיוון שקיים קושי ראייתי לקבוע כי הוא הגיע עם רצון להרוג אותה ושתכנן מראש את הרצח. המקרה הזה הוא אחד מתוך שלל מקרים דומים שמעלים תופעה מדאיגה: כתבי אישום מופחתים ומצטמצמים בגלל חוסר יכולת של הפרקליטות לבנות תיק.
הקלות הבלתי נסבלת בה מופחתים כתבי אישום, ניכרים גם בנתוני מדד האלימות של ויצ"ו. בשנת 2020 נרשמה עלייה של 2,670 תיקים באלימות בין בני זוג - שהם עלייה בשיעור של 11.6%. ועדיין, בשנה שעברה עמדו רק 14 תיקים בעילה של ניסיון לרצח. הנתון הזה הוא אמנם עלייה משנת 2019, אז היו שני תיקים בלבד, אך זו עדיין כמות מזערית ביחס למספר התקיפות.
"ההורים שלי היו בתחילתו של הליך גירושים", מוסיפה מ', "אמא שלי החליטה שהיא רוצה להתגרש ואבא לא קיבל את זה. הוא לא היה מוכן ללכת לטיפול זוגי וגם לא לקדם את הגירושים. לא הייתה בניהם אלימות פיזית עד לפני חודשיים, אבל היו הרבה ריבים וצעקות. בדיעבד הבנו שהיו שם סימנים לאורך הדרך. בעיקר אלימות כלכלית, כשהם רבו הוא הפסיק להביא לה כסף לדברים הכרחיים כמו קניות לבית או תשלום חשבונות.
"באותו היום אמא שלי הייתה בבית לבד. היא פחדה להיות בבית לבד ונמנעה מזה, ואנחנו לא הבנו למה. היא אכלה צהריים ואז אבא שלי דפק בדלת, זה היה חריג כי יש לו מפתח והוא בדרך כלל משתמש בו. היא פתחה לו את הדלת. הוא נכנס ואמר לה שמומחים אמרו לו שאם היא רוצה לעזוב אותו, זה בגלל שהיא בוגדת בו, ושאם זה לא נכון - שתשבע לו בתורה.
"היא הלכה ונישקה את המזוזה אבל זה לא היה מספיק בשבילו. היא הלכה לארון במטבח, שם יש את סידור השבת, נישקה את הספרים ואמרה 'אני לא בוגדת בך'. הוא הלך לחדר והיא חשבה שהוא הולך להביא תפילין או עוד משהו שעליו היא תשבע לו. בזמן הזה אמא הלכה לשטוף כלים, ופתאום היא הרגישה מכה חזקה בראש. היא חשבה שזה ארון מטבח שנטרק עליו, הסתובבה וראתה את אבא שלי עם משקולת של חמישה קילו".
"כשאמא שלי כולה מדממת היא רצה למטה בחדר מדרגות וצעקה 'הוא רוצח אותי, הצילו'"
על פי כתב האישום, הוא שב עם המשקולת, ובדממה, כשהיא עם הגב אליו, התקרב וחבט בעוצמה בחלק האחורי של ראשה. היא הסתובבה, והוא חבט בה שוב בפנים, מעל העין. היא נפלה, צעקה בשמו וקראה "די, די". הוא המשיך להכות אותה עם המשקולת, והיא התנגדה. לבסוף, עם רגליה וידיה, הצליחה להוציא את המשקולת מידיו.
"אחרי שהיא הצליחה למשוך את המשקולת מידיו אז הוא קם והלך לחדר", מספרת הבת שלהם מ', "כשאמא שלי כולה מדממת היא רצה למטה בחדר מדרגות וצעקה 'הוא רוצח אותי, הצילו, הוא רוצח אותי'".
הבעל נטל בקבוק פלסטיק עם חומצה גופרתית הגורמת כוויות. הוא פתח את הבקבוק במטרה לשפוך עליה את החומר. עובר אורח ששמע את צעקותיה נחלץ לעזרתה ואחז בו בחזקה, כשהיא מסתתרת מאחוריו. לבסוף עובר האורח, יחד עם אנשים נוספים, ריתקו את הנאשם לרצפה עד להגעת השוטרים.
"בבית החולים היא הייתה בשוק. זה היה הלם בשבילה. היה לה ממש חור בראש והמון מכות יבשות. אמא בחיים לא חשבה שמי שהיה בעלה שלושים שנה יעשה לה דבר כזה רק כי היא רוצה להתגרש ממנו וגם אנחנו היינו המומים. זה דברים שאנחנו רואים בחדשות ולא האמנו שיקרו אצלנו בבית. הקושי הכי גדול בא דווקא בהתמודדות אחר כך. אמא שלי בקושי מתפקדת. היא נכנסה לדיכאונות ומאובחנת עם פוסט טראומה. מאישה שמחה שתמיד עוזרת, שרוצה שיהיה טוב, היא הפכה לאדם אחר לגמרי. הוא הרס לנו את החיים", אומרת מ' בכאב.
"הוא הכה אותה עם משקולת חמישה קילו בראש, ניסה לשפוך בקבוק מלא חומצה - והם אומרים שזה לא ניסיון רצח. אני בתחושה שמי ששורדת ניסיון לרצח נשארת מופקרת תחת החוק היבש שמאוד מקשה לקבוע ניסיון לרצח. יש המון ראיות שמראות שיש פה תכנון וכוונה חד משמעית. החומצה הזאת זה משהו שאמא שלי לא ראתה בחיים בבית, הוא הביא אותה לשם בכוונה מדויקת".
מנהלת האגף לקידום מעמד האישה בויצ"ו, רבקה נוימן, מסבירה כי "אחד הגורמים המרכזיים בכישלון המדינה לצמצום היקף האלימות בכלל וכלפי נשים בפרט הינו החמלה. חמלת משטרת ישראל - הגוף שאמור לבצע אכיפה כנגד עבירות אלימות, חמלת מערכת המשפט - שלאחר תהליך ארוך ומתיש חסה על האלים ופסקי הדין משקפים בעיקר את העיוורון כלפי הקרבנות והפגיעה בתא המשפחתי כולו".
מהפרקליטות נמסר: "לאחר בחינת מכלול הראיות שנאספו במהלך החקירה נמצא כי קיים קושי לבסס, ברמה הנדרשת בהליך פלילי, שהנאשם התכוון לגרום למותה של אשתו, ולא לגרום לתוצאה אחרת - חבלה חמורה או הטלת מום. משכך הואשם הנאשם בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה (עבירה בצידה עונש מינימום כאשר היא מבוצעת כלפי בן משפחה), וכן עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות".
