אף ראש ממשלה ואף שר אוצר לא יכולים להרשות לעצמם שלא לפתוח את שנת הלימודים כשמועד הבחירות קרוב כל כך. אלה החדשות הטובות. החדשות הרעות הן שיו"ר הסתדרות המורים יפה בן דויד יודעת את זה, ולכן היא יכולה להרשות לעצמה לבנות על אקזיט גדול יותר. המפסידה הגדולה תהיה מערכת החינוך. הסכם השכר הנוכחי יקבע את דמותה של המערכת לשנים הקרובות, ונדרש הסכם שונה לצד העלאת שכר משמעותית; הסכם שישנה את מסגרת שעות ההוראה, מבנה המשרה, מדרגות השכר ועוד. חייבים לשלם למורים יותר - מדובר במקצוע רב-ערך, הבסיס לעתידנו. אבל אנחנו לא יכולים להמשיך עם מבנה ההעסקה הארכאי.
צעד ראשון בפתרון הבעיה הוא צעד שלנו, של כולנו. לקהילת החינוך מגיעה מידה גדולה יותר של הכרה, כבוד והערכה. אף שיש האוהבים לסנוט במורים, מדובר בציבור איכותי, מרשים, מגויס. מורה במאה ה-21 אינו פועל בחלל "המורה תמיד צודק" כפי שהיה בשנים עברו. ההורים סבורים שעליו להיות זמין, בכל שעה; להכיל, בכל מצב; חלק מההורים לא מחפשים מורים, אלא הכלאה שבין כוכבי לכת לשירותי בייביסיטר, מודל שטרם נוצר. רוב המורים רואים בתלמידיהם כאילו היו ילדיהם הפרטיים. הם מזילים דמעה על משבר של כל אחד, מחייכים מאוזן לאוזן כשהילדים שלכם נוחלים הצלחות קטנות או גדולות.
הפסיקו לזלזל במורים. יש לי חברים ששואלים: "מה כבר מורים עושים?" ו"כמה ימי חופשה יש להם?", אבל כשמגיעה החופשה וצריכים להסתדר רק עם שלושה ילדים, לא עם 30, ורק שבוע, לא 20 שנה, הם כמעט ויוצאים מדעתם.
הצעד השני מורכב ממהלכים אופרטיביים:
א. אני לא יודע מה זה מורה "חדש" ומה זה מורה "ותיק". אני יודע מה נדרש כדי להיות מורה טוב. אני סבור שמי שמדבר על מבנה השכר העתידי במונחים של ותק לא מכיר את עולם התעסוקה העתידי. המורים הצעירים של היום לא מתכננים לצאת לפנסיה מחדר המורים. היציבות, שהייתה חשובה לבני דורי, אינה מאפיינת את עולם התעסוקה העתידי. הוא הופך לאג'ילי ולהיברידי. צעירים רוצים להספיק לטעום מכמה תחומי עיסוק. לכן יש להחליף את שנות הוותק בדרגות שכר: מורה מתחיל, מורה, מורה אוֹמן ומורה מנחה. המעבר מדרגה לדרגה יהיה תלוי גם בוותק אבל בעיקר בחוות דעת מקצועית, בהצלחות מקצועיות מוכחות, המותאמות לשלבי הגיל ולהבדלים שבין בית ספר למשנהו.
ב. יש לאגד כמה בתי ספר ל"אשכול חינוך", כך שניתן יהיה להעסיק את כל המורים בהיקף של משרה מלאה.
ג. יש לבנות מתווה חדש המחלק בין מורי דור א' ודור ב'. אין לפגוע במי שהחלו לעבוד על פי הכללים הישנים, גם אם חלק מהם נראים היום מיושנים.
ד. יש לשנות את מסלול ההכשרה. ללימודי הוראה יתקבלו רק מי שסיימו לימודי תואר ראשון במקצוע שאותו הם מתעתדים ללמד. את ההכשרה אפשר לקצר לשנתיים, מחציתן בבתי הספר. מורה חייב לרכוש מיומנויות בהנחיית קבוצות, בניהול שיחות אישיות.
ה. יש לשנות גם את הגדרות התפקידים בבתי הספר. מנהל בית ספר אינו מורה שהתקדם - זהו מקצוע הראוי לשכר ולתנאים אחרים. ההסכם החדש צועד כמה צעדים משמעותיים בכיוון. מנהלים זכאים לאוטונומיה אמיתית, לא למניפולציות חלקיות עם כותרות מפוצצות. מחנכי כיתות אינם אלה שקיבלו עוד כמה שעות במערכת - הם זקוקים להכשרה, לתנאי עבודה. למחנך כיתה יש כ-35 תלמידים, עם כ-70 הורים - כלומר, ניהול של קהילה בת 105 אנשים לערך. בכיתה מלמדים עוד כעשרה מורים, וקשורים אליה עוד כחמישה אנשי צוות ההנהלה של בית הספר. מעתה, מחנך לא עוסק בהנחיה של כ-35 תלמידים, אלא בהובלת קהילה המונה לכל הפחות כ-120 בני אדם.
ו. את ההתאמה בין ימי החופשה לימי העבודה של ההורים אפשר לפתור בדרכים נוספות, כמו בית הספר של החופש הגדול שייסדתי. ומי שחושב שמורים נמצאים חודשיים בחופשה לא היה מורה מימיו. ימי השתלמות והיערכות, הרחבת ידע ותחומי עניין תופסים חלקים נרחבים מהחופש הגדול. זה חשוב לנו שהמורים יהיו מעודכנים, רלוונטיים.
זה לא זמן להסכם כולל, אף מורה חדש לא יגיע בשבועיים הקרובים בגלל העלאת השכר. שנת הלימודים הקרובה כבר לא עומדת על הפרק. אז לאן אתם ממהרים? נכון יותר להקים צוות עבודה שבתוך שלושה חודשים יגיש מתווה מסודר, בתקווה שהממשלה הבאה תהיה יציבה יותר. נכון יותר לתת מענק ביניים למורים, שיהיה תקף לשנה הזו. ההסכם הכולל יסדיר מתווה חדש, שלם וקוהרנטי. כדאי לפנות למורים, מהנדסים, פסיכולוגים ועוד שפרשו לגמלאות, ולהציע להם לחזור לשנתיים, תוך התחייבות שלא יוטל עליהם מס עודף בשל ההכנסות מהפנסיה המשולמת להם.
ולבסוף, אני תמה על היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. מדובר בהסכם שיש לו השפעות רדיקליות על החינוך בישראל. מי שיתמודד אתו יהיה שר.ת החינוך הבא.ה. איך, איך את מאשרת לחתום על הסכם תחת לחץ, בממשלת מעבר?
- שי פירון היה שר החינוך
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il