יממה לאחר הפרסום ב-ynet על עשרות מתגייסות חדשות שחלקן נשלחו למעצר או למחבוש אחרי שסירבו להתפנות מהבקו"ם ולשרת כתצפיתניות, הורים רבים של אותן מתגייסות פנו אלינו במייל האדום ותיארו יחס מזעזע שבנותיהן קיבלו לטענתם. ההורים גם תיארו את הקושי של בנותיהן לשרת בתפקיד השוחק, וסיפרו על הטראומה שחלקן חוו בעקבות טבח 7 באוקטובר – שבו נרצחו ונחטפו תצפיתניות ממוצב נחל עוז על ידי מחבלי החמאס.
צפו בריאיון עם הורי המתגייסות שסירבו לשרת כצפיתניות
(צילום: שמוליק דודפור)
הפרשה החלה בתחילת השבוע, כאשר הבנות ששובצו לתפקיד סירבו בתוקף להתפנות לבסיס הטירונות וההכשרה של חיל הגנת הגבולות בסיירים שבערבה. ברקע לסירוב לא רק המשבר שפקד את מערך התצפיתניות ב-7 באוקטובר, אלא גם העדויות הרבות לזלזול של מפקדים בכירים באזהרותיהן בתקופה שקדמה לפלישת חמאס לישראל – ועוד קודם לכן, למוניטין הרע שנוצר לתנאי השירות של התצפיתניות בכל גזרות הבט"ש.
בניגוד לתגובתו של דובר צה"ל אמש (יום ג'), ולפיה המתגייסות קיבלו את התנאים הדרושים ואף מתגייסת לא נכנסה לכלא בגלל עצם הסירוב לשרת בתפקיד, הוריהן של המתגייסות טוענים כי בנותיהן נשפטו ונמצאות בכלא – וכי היחס כלפיהן מזלזל ושהן נמצאות במצב נפשי קשה.
אביה של אחת הבנות, שמשרת בימים אלה בתפקיד מבצעי במילואים, הזדעזע מהתנהלות הצבא כלפי בתו וסיפר כי היא סירבה לשרת כתצפיתנית כיוון שחברתה נרצחה בנחל עוז. "הבת שלי מלש"בית עם נתונים מאוד גבוהים והייתה במיונים לטיס", אמר בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות". "חברה שלה ששירתה כתצפיתנית נרצחה בבסיס וזו הסיבה העיקרית שהיא לא רוצה את התפקיד. מעבר לזה, היא הביאה להם אישור שיש לה בעיות קשב".
3 צפייה בגלריה
חמ"ל התצפיתניות במוצב נחל עוז, אחרי שנפתח מחדש בעקבות טבח 7 באוקטובר
(צילום: דובר צה"ל)
לדבריו, כשבתו הגיעה לבקו"ם היא קיבלה יחס מחפיר: "כשהיא הגיעה לבקו"ם קצין מיון אמר לה 'לא מעניין שיש לך נתונים גבוהים ולא מעניין שיש לך בעיות רפואיות. קיבלתי הוראה לא לתת שום תפקיד אחר וגם לא קב"ן, רק כלא ל-10 ימים. עופי מפה'. טרטרו אותה ועוד 80 בנות ולא נתנו להן לאכול כל היום, ואמרו להן 'בזבזתן לנו את הזמן'. הרעיבו אותן עד הערב. צרחו עליהן כל הזמן שהן ביזיון לצה"ל ואיך הן לא מתביישות".
"נתנו לה שלוש דקות להתקשר מטלפון חסוי וברקע היו צעקות", תיאר. "אני במילואים בתפקיד מבצעי ונאלצתי לעזוב הכול כדי לטפל בבת שלי. היא התקשרה ב-2 בצהריים ומאז נותק הקשר. זו התנהלות מזעזעת. היא בטראומה ממה שקרה לחברה שלה שנרצחה. אי-אפשר להתעלל ככה בילדות, בטח כשיש לה בעיות קשב וריכוז והיא מטופלת. אני ב-7 באוקטובר התגייסתי להתנדב למילואים, איך הם מעזים להתנהג ככה לבת שלי ולשאר הבנות שם? הם מזעזעים. שכרנו עורך דין ואנחנו מתכוונים להילחם".
סיגלית, אמה של אחת מהמתגייסות, סיפרה כי המשפחה נמצאה במצוקה קשה בעקבות היחס לבתה, שסירבה לדבריה להתגייס לתפקיד תצפיתנית בעקבות טבח 7 באוקטובר. "היא עם הרבה מוטיבציה ושפטו אותה לעשרה ימים בכלא. נתנו לה לדבר איתי דקה. היא בכתה ואמרה: 'זו שואה פה, תצילי אותי, חיילת פה התמוטטה'. היא הייתה שם יום שלם ללא אוכל. שלחתי אותה עם אוכל ולקחו לה את התיק".
3 צפייה בגלריה
"קציון המיון אמר: 'קיבלתי הוראה לא לתת שום תפקיד אחר וגם לא קב"ן, רק כלא ל-10 ימים'". ארכיון
(צילום: דובר צה"ל)
לדבריה, בתה נשלחה למחבוש רק כיוון שהעזה למתוח ביקורת: "הבת שלי אמרה 'איפה הייתם ב-7 באוקטובר' ושהם הפקירו את התצפיתניות, והם כנראה לא אהבו את הביקורת ושפטו אותה לעשרה ימים. בעל הבית השתגע שם בבקו"ם, וזה על גבן של הבנות שלנו. זה לא ייתכן. היא לא ילדה מפונקת. הצבא יכול להפיק ממנה את המקסימום והם מפספסים. היא מפוחדת ואני לא יודעת איפה היא ומה קורה איתה. עשרה ימים אני לא אדע מה קורה עם הבת שלי?".
אוראל, בן זוגה של אחת המתגייסות, שוחח גם כן עם ynet ו"ידיעות אחרונות" וסיפר כי היא שובצה אחרי 7 באוקטובר לתפקיד תצפיתנית – אך סירבה להתגייס לתפקיד אחרי שחברתה ששירתה במוצב נחל עוז סיפרה על מה שהתרחש שם: "היא הכירה כמה תצפיתניות וגם חברה טובה שלה שירתה בנחל עוז וזה הרתיע אותה בעקבות מה שקרה. היא ניסתה לפעול כדי שיעבירו אותה וזה לא עזר".
"לא חילקו להן אוכל והן ישנו באוהלים וקפאו מקור", סיפר. "מאיימים עליהן כל הזמן ועושים עליהן מניפולציות קשות. זו התנהלות זוועתית. יש לה מוטיבציה גבוהה וחבל כי הם מפספסים אותה. יצא לי לדבר איתה דקה ביום מטלפון חסוי. היא נורא בחרדות מזה. היא אומרת 'מה אני פושעת?' זו ממש התנהלות מחרידה".
חנן ניסנבאום, אביה של מתגייסת בשם שירה, התראיין הבוקר למשדר ynet live וסיפר כי בתו הביעה חוסר רצון לבצע את התפקיד, במיוחד אחרי 7 באוקטובר. "היא חוותה טראומה מאוד גדולה, אח תאום של החברה הכי טובה שלה ניצל בנס. זה מאוד השפיע עליה. סימנו אותה והיא דיברה איתנו משהו כמו שתי דקות בטלפון, אמרה לנו משהו מאוד חזק, 'אבא מתעללים בנו נפשית'. מה שקורה שם זה פשוט התעללות, ילדה שהגיעה עם מוטיבציית שיא לשרת ולתרום למען המדינה – פשוט שברו אותה".
דובר צה"ל הגרי מתייחס אמר לסערת התצפיתניות
(צילום: דובר צה"ל)
הוא סיפר כי אתמול בבוקר שלחה בתו הודעה וכתבה: "אבא, שפטו אותי אחרי שסירבתי פעם נוספת לקצין מיון, לא נתנו לי שום אופציה אחרת ושפטו אותי ל-7 ימים". בשעות אחר הצהריים, הוא הוסיף, היא התקשרה לשיחה בת דקה אחת בלבד: "שמעתי ברקע אחת מהמפקדות אומרת 'יש לכן עוד 20 שניות לנתק את השיחה' – מאז הטלפון שלה מנותק. אין לנו בכלל מידע מה קורה איתה. אני איש קבע בעברי, אני יכול להגיד לכם שגם לאסיר יש זכויות בסיסיות של יותר מאשר דקה בטלפון".
בתגובה לטענות העביר דובר צה"ל את אותה תגובה שפרסם בעקבות הפרסום אתמול, ומסר: "במהלך הגיוס למערך התצפיתניות, מועמדות שהביעו מוטיבציה נמוכה לתפקיד החלו הליך מול קצין מיון וחלקן שוחררו הביתה. המתגייסות קיבלו את התנאים הדרושים בהיבטי לינה ומזון ולא נמנעה מאף אחת בדיקה רפואית. נדגיש כי אף מתגייסת לא נכנסה לכלא כתוצאה מחוסר רצון לשרת בתפקיד".
בהצהרתו היומית אמש התייחס דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי לפרסום: "יש לנו חובה ערכית-מוסרית לתקן את מה שקרה באותו יום, שבו נכשלנו בהגנה על מוצב נחל עוז. והחובה שלנו היא גם לתצפיתניות. זה אחד מהתפקידים המשמעותיים ביותר – בצפון, בדרום, ביו"ש, בהגנה על מדינת ישראל – והוא ימשיך להיות כזה. לכן אנחנו צריכים לשכנע לשרת ולייצר את התנאים הטובים ביותר לשירות. זו החובה של צה"ל ונמשיך לרתום לשכנע ולהסביר כי התפקיד הזה הוא כל כך חשוב, ואנחנו צריכים נשים, אנשים, בתפקיד הזה".
בבקו"ם טוענים כי אחוז הסירוב מבין המיועדות לתפקידי תצפיתניות אינו חריג, כ-20%, וכי כך היה קיים גם במחזורי גיוס קודמים – כולל זה של סוף חודש אוקטובר. מדי שנה מגויסות למערך כ-1,600 חיילות, אך מנתוני אכ"א שהגיעו לידי ynet עולה כי על פי שאלוני הרצון המוקדמים שנשלחים למלש"ביות – רק 300 מהן חפצות בתפקיד. למחנה הגיעו מפקדות מהמערך בניסיונות לשכנע את המתגייסות להשתבץ בו מרצונן, וטוענים שם כי בכל מקרה במקרים רפואיים ישנה התחשבות ושיבוץ לתפקידים אחרים.
למרות זאת, אחת החיילות שנשלחה למעצר לאחר שסירבה לשרת כתצפיתנית משיקולים רפואיים, אמרה לבני משפחתה: "זו פשוט בושה וחרפה. פניתי ללשכת הגיוס חצי שנה לפני הגיוס ושלחתי לצבא את כל המסמכים שמראים שאני מאובחנת רפואית מאז גיל 8 בהפרעת קשב קשה ומטופלת תרופתית. בנוסף, אני מטופלת על ידי פסיכולוג זה שנים וסובלת מחרדה. מאז 7 באוקטובר אני בכלל לא מתפקדת. לצערי הצבא לא טרח להתייחס למסמכים שלי כל החודש האחרון וכרגע בכלל לא מקשיבים לי ולא מוכנים לתת לי לפגוש קב"ן ופשוט זורקים אותי לכלא. בושה".
עו"ד עידן פסח המייצג את אחת החיילות: "בשונה מהתנהלות צה"ל במועד הגיוס הקודם של מערך התצפיתניות, במסגרתו לא חייבו גיוס לתפקיד זה בכוח וללא סייגים, השבוע בחר צה"ל לנקוט ביד קשה ובאופן קולקטיבי לשם חיוב גיוס לתפקיד, כולל השלכתן לכלא של המגויסות שסירבו לתפקיד על רקע המלחמה, ללא כל התייחסות פרטנית וללא רגישות מספקת לצרכים האישיים של כל אחת מהחיילות המיועדות לתפקיד זה. אני מקווה כי בימים הקרובים נצליח למצוא אוזן קשבת בצה״ל ולשכנע את הגורמים המוסמכים לבחון באופן פרטני כל אחד מן המקרים שבהם קיים סירוב למלא את התפקיד מטעמים אישיים ורגשיים".
