מעל ל-100 משפחות של נעדרים המחפשות אחר יקיריהן הגיעו החל מאתמול בלילה למרכז משפחות של להב 433 שהוקם אמש (א') באיירפורט סיטי על ידי פיקוד העורף והמשטרה.
במרכז מנסים להתאים בין תיאורי המשפחות לרשימת הנעדרים המתעדכנת על בסיס עדויות, פרטים מזהים שנמצאו וגופות הרוגים שאותרו.
זיהוי נעדרים באירפורט סיטי
(צילום: שמוליק דודפור)
על פי ההנחיות, רק בני משפחה מקרבה ראשונים יכולים להגיע למרכז. עם הגעתם נפגשים בני המשפחה עם עובדת סוציאלית למתן תמיכה ראשונית ומשם מופנים לשוטר למסירת הפרטים הידועים על הנעדר ופריטים שמהם ניתן לקחת דגימת DNA של הנעדר כמו בגדים, מברשת שיניים או סכין גילוח. עבור בני משפחה שמבקשים לדווח על היעדרות קרוביהם ונמצאים באזורי הלחימה, הבקשה בשלב זה היא לדווח טלפונית למוקד 105 של משטרת ישראל. משפחות של נעדרים חיילי צה"ל שיגיעו למרכז יתקבלו תחילה על ידי קצינת נפגעים.
ליאור, שאביה גדעון בנני (66) נעדר מאתמול אחרי ששהה אצל חברים בקיבוץ נירים, סיפרה על השעות הקשות: "אבא היה עם בת הזוג שלו אצל חברים ומאתמול אבד הקשר איתו. אנחנו מקבלים כל מיני דיווחים ואנחנו לא יודעים מה נכון ומה לא. בהתחלה קיבלנו דיווח שהכול בסדר, שהרבש"צ של קיבוץ נירים ראה אותו ואמר שהכל בסדר. עכשיו הוא אמר שהוא לא הבין אותנו נכון - והם בכלל לא נמצאים איתם. עכשיו אנחנו שומעים שהמחבלים פוצצו את הבית שהם התחבאו בו - ואז לקחו את אבא שלי. אי ודאות גדולה".
ים, בן הזוג של ליאור סיפר: "בשיחה האחרונה איתו שמעו רעש של ירי וצעקות ומאז ניסינו למצוא קצת מידע, לדעת מי מכיר אותו, מי ראה. היום בבוקר הצלחנו לדבר עם מישהי שנמצאת בקיבוץ כרגע. היא אומרת שהם נמצאים כולם ביחד במועדונית והוא לא נמצא - ושהם לא יודעים אם הוא בקיבוץ או לא. אנחנו פשוט רוצים תשובות, לדעת אם חס וחלילה הוא נחטף או שהוא נמצא שם, מתחבא איפשהו וצריך עזרה. התקשרתי למשטרה אתמול בלי סוף. העבירו אותנו למוקדים של חיפוש נעדרים, אמרו לנו לבוא לכאן עם פרטים אישיים שלהם. לקחו מאיתנו פרטים ועדויות, ואין תשובה לאף אחד מה קורה. מה שמתסכל זה אי הוודאות".
ג'קי להב המחפש אחר בתו עמית להב שהייתה במסיבה ליד קיבוץ רעים ונעדרת, סיפר: "כשהתחילו האזעקות, יצרנו איתה קשר. היא ענתה, אמרה שהמסיבה הופסקה ושהם בדרך לרכבים. היא אמרה שאין מה לדאוג, שיש משטרה. בדיעבד אנחנו יודעים שהם הותקפו מכל הכיוונים לאחר מכן ונמלטו לכל עבר. בפעם הבאה שהתקשרנו כבר לא היה מענה, שמענו קולות רקע של ערבים. כנראה הטלפונים נפלו או כל תרחיש אחר שאני לא רוצה לחשוב עליו. מאז אנחנו בין תקווה לייאוש. אף אחד לא מוסר לנו מידע מסודר.
יש לנו ציפייה שגורמי הצבא יספקו לנו מידע. האם למשל השתמשו בלילה באמצעים לראייה תרמית כדי לבדוק אם יש אנשים שמסתתרים בחממות או בפרדסים? אנחנו מנסים בכוחות עצמנו לעשות גיחות לדרום, לבדוק בבתי חולים, בתור הורים להגיד לעצמנו שעשינו הכול כדי להציל את הילדים שלנו. אני אופטימי שעמית נמצאת באיזה מקום מנותק קשר ומתחבאת. על התרחישים הפסימיים אני לא רוצה לחשוב, אבל זה עובר בראש".
"עבר לילה ללא שינה, לא רק עליי, אלא על כל הקרובים שלנו שמחבקים אותנו ורוצים לעזור. כרגע אין באמת עזרה כמו לקבל אינפורמציה או שביב מידע. זה מה שאנחנו מחפשים כרגע. הגענו ללהב 433 וכל שאלה ששאלתי נענתה בתשובה שלילית - שאין יכולת לעזור כי הם בעצמם לא יודעים. פתחנו קבוצת וואטסאפ של הנעדרים והחטופים, אנחנו מנסים לשנורר מידע בייחוד מאנשי תקשורת".
גיא המחפש אחר אחיו זיו חג'בי אמר: "עד כמה שאני מבין, הפעם האחרונה שראו אותו הייתה אתמול ב-9:05. הוא התחבא בשיחים במרחק של 50 מ' מחברים שלו. הגיע אליו רכב עם לוחית רישוי צהובה, החברים שמעו אותו מדבר איתם, הם ניסו לצעוק לו והוא לא שמע אותם. זו פיסת המידע האחרונה שיש לי. ככל הנראה הוא עלה לרכב ומשם אפלה, אין לנו מושג.
מסרתי היום פרטים ולקחו אותם בצורה יסודית. אני מרגיש חסר אונים, לא יודע מה לעשות, זה מרגיש כמו המרדף אחרי הזנב של עצמך. ככל שעוברות השעות התמונה נהיית מורכבת ורצים תסריטים".
