תגובתו של שר המשפטים יריב לוין הוגשה הבוקר (ראשון) לבג"ץ במסגרת העתירה שדורשת למנות נשיא לבית המשפט העליון, ושני שופטים חסרים. "מינויים אלו ייעשו בהסכמה בהתאם למצוות המחוקק", נכתב בין השאר בתגובה. "מדיניותו של שר המשפטים והאינטרס הציבורי במלחמה רק לאחר שתושג הסכמה רחבה. כל תוצאה שאינה דחיית העתירה משמעותה רפורמה משפטית בשיטת בחירת השופטים". ב-ynet פורסם לראשונה כי היועמ"שית לא תייצג את לוין בעתירה.
פוגלמן: "מקווה שנוכל לבחור נשיא קבוע, זה לטובת הציבור כולו"
(צילום: לשכת עורכי הדין )
"האיזון הוא הקביעה כי שר המשפטים הוא יו"ר הוועדה (לבחירת שופטים - ג"מ) ולו נתון שיקול הדעת בדבר כינוסה והן בדבר זהות המועמדים שיעלו להצבעה והעיתוי בעניינם", נכתב עוד בתגובה שהוגשה באמצעות עורך דינו הפרטי, ציון אמיר.
עוד נכתב כי "המתנה להשגת הסכמה רחבה בין הרשויות השונות גורמת לעיכוב לעיתים של בחירת שופטים ולעומס זמני במערכת, אולם בסופו של דבר תורמת לאמון הציבורי במערכת זו. בחירת נשיא עליון בדרך של נטילת סמכות מידי השר וכינוס הוועדה באמצעות צווי בג"ץ ובהיעדר הסכמה רחבה - הינה מתכון ודאי לאובדן האמון הציבורי". עוד הוא טוען כי "הסניוריטי הוא נוהג בלתי מחייב", וכי "קיים ניגוד ענייני מוסדי בעצם קיום הדיון בבג"ץ, מה שהופך את הסוגיה לבלתי שפיטה". את לוין מייצגים ציון אמיר, ינון סרטל וניר לזר.
לדברי עורכי הדין של לוין, כינוס הוועדה אינו עניין טכני, ויש לו סמכות להפעיל שיקול דעת. למעשה, בעוד החוק לבחירת שופטים אכן מחייב הסכמה רחבה בוועדה, 7 מ-9 קולות, בחירת נשיא עליון מצריכה רק רוב דעות בוועדה. לכן, אם לוין מכנס אותה ייבחר נשיא - גם אם אינו תומך בו - מכיוון שיש רוב בוועדה לבחירתו של יצחק עמית, שאמור להתמנות לפי שיטת הסניוריטי. לוין לא מכנס את הוועדה מאז חודש אוקטובר לצורך בחירת נשיא ושופטי עליון.
עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון שהגישה את העתירה, אמר כי "תשובתו של השר לוין היא ניסיון שקוף להסוות את העובדה שהוא מסרב למלא את תפקידו על-פי חוק. שר שמתפרק מסמכותו ומונע במכוון דיון בוועדה, לא יכול להתלונן שבית המשפט נכנס בנעליו". לדבריו, "זו התנהלות בלתי חוקית ובלתי דמוקרטית - שפוגעת באופן חמור בעקרון הפרדת הרשויות ובמערכת המשפט כולה. אנו קוראים לבית המשפט העליון להתערב באופן מיידי, ולהורות לשר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ללא דיחוי".
כפי שנחשף כאמור ב-ynet, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לא תייצג את לוין בעתירה שהוגשה נגדו. לפי עמדת מחלקת הבג"צים, החלטתו של השר לוין, שמכהן כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים, שלא לבחור נשיא - נגועה באי-סבירות ואי-חוקיות.
השר לוין הבהיר מאז ומתמיד כי הוא מתנגד לשיטת הסניוריטי, שלפיה נבחר לעליון ותיק השופטים, והצעת חוק שמשנה זאת אף הוכנה לפני כשנה וחצי במסגרת המהפכה המשפטית, אך הוקפאה בשל המחאה. מאז פרישתה של נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות בחודש אוקטובר האחרון, הניהול מופקד בידיו של המשנה לנשיא עוזי פוגלמן. בין לוין לפוגלמן התנהלו מגעים על מנת למצוא פשרה שתאפשר בחירת נשיא, אך הם העלו חרס, בין היתר כיוון שפוגלמן עומד על קיום עקרון הסניוריטי, שעל-פיו ייבחר השופט יצחק עמית.
גם ניסיונות לדילים שונים בין לוין לפוגלמן באשר לבחירת שני שופטים חסרים בעליון כבר עתה ועוד אחד עם פרישת פוגלמן בחודש אוקטובר הקרוב לא צלחו. חלק מהנוסחאות כללו הסכמה של לוין למינוי עמית בתמורה לבחירת שופטים לעליון שיעבו את האגף "השמרני", אך פוגלמן סירב לכך.
