רוח הבחירות נושאת עמה אבק עכור של מאבקים יצריים ותאוות שררה. מהלומות הדדיות, מלחמות תודעה וקרבות מכוערים על לב הבוחר הם חלק אינטגרלי מכל קמפיין, אבל מערכת הבחירות המתקרבת תביא עליית מדרגה ותזוזות טקטוניות של הזירה הציבורית בישראל. אלה בחירות באווירת 2022 – שנה שהחזירה לעולם את מלחמות הטריטוריה מהעולם העתיק והוכיחה שהאלימות כאן כדי להישאר. הרוח הלחימתית הזו, שבעורפה נושפת האינפלציה שמייקרת מחירים בעולם כולו, מערערת יציבות ומייצרת זעם, גורמים לתקופה להיות רגישה ונפיצה ממילא.
טורים נוספים בערוץ הדעות ב-ynet:
• כן, לשבור את קרטל המורים
• מה בכלל איבדנו בפולין
• על מפלגות ערביות וניסויים בבני אדם
• המתנחלים ניצחו באביתר. ככה קמים יישובים
בנושא זה חשוב להתייחס גם לזירה החרדית שהיא חלק בלתי נפרד ובעלת משקל כבד בכל תזוזה פוליטית בישראל. ש"ס ויהדות התורה נכנסות למערכה הנוכחית מנקודת חולשה מחד וחוזקה מאידך, ולכן השאלה החשובה היא מי מהן תהיה דומיננטית יותר ותשפיע על התוצאה הסופית. אי-הוודאות הזאת עלולה להוות קרקע פורייה להעצמת ההשתלחות ההדדית.
מצד אחד, השנה האחרונה היטיבה עם המפלגות החרדיות: היא גרמה למצביעים שלהן להבין שישיבה באופוזיציה משמעותה פגיעה בערכים החשובים להם ובבני משפחותיהם. אחרי שנים של מעורבות בשלטון, הם ראו בעיניים כלות כיצד שר האוצר אביגדור ליברמן פועל ככל יכולתו לערער את הסדר הישן ולפורר את הכלכלה החרדית הקיימת, וכל זאת מבלי שאיש מסוגל לעצור אותו או לפחות למתן את החלטותיו.
המלחמה שלו התחוללה בשני מישורים: תודעתיים ומעשיים. החלק התודעתי החל כבר במערכת הבחירות הקודמת שבה הציב את החרדים כמטרה אלקטורלית. מאמירות בסגנון "החרדים על מריצה למזבלה" ועד ההצהרות מלבות השנאה ששחרר במהלך כהונתו באוצר. במישור המעשי הוא קידם את ביטול סבסוד המעונות לאברכים, מיסוי על כלים חד-פעמיים שנתפס כפגיעה ממוקדת בציבור החרדי, ואת הרוח הכללית של ניסיונות דחיקת הדת מהמרחב הציבורי. לכן, במובנים מסוימים ליברמן שיחק לידיהן של המפלגות החרדיות. גם אם בפועל לא ישתמשו בזה, הוא יכול להיות פרזנטור יעיל למדי בקמפיין הפרסומי שילווה את מערכת הבחירות.
בממד הכללי, המצביעים החרדים הביטו בשנה החולפת באנשים שנצבעו במשך שנים כ"אויבי" החרדיות מקבלים החלטות שלחרדי ממוצע קשה לחיות איתן בשלום. הדעה הרווחת שהתקבלה בציבור הייתה הסרה שיטתית של הזהות היהודית מהמרחב הציבורי. זה כולל את הכוונות של שרת התחבורה בנושא תחבורה ציבורית בשבת, הרוח הפרוגרסיבית שנשבה ממשרד הבריאות, התוכניות לשילוב כפוי של חרדים בתעסוקה והשינויים בתחומי הדת. מינוף יעיל ונכון של התחושות הללו יכול להיות מתורגם לשיעורי הצבעה.
מנגד, במערכת הבחירות הנוכחית המפלגות החרדיות מתמודדות עם אתגרים שלא הכירו בעבר, בוודאי לא בעצימות הנוכחית שלהם. ראשית, הרחוב החרדי כיום יותר מפולג מבעבר. הוא מחולק להרבה קהילות וחצרות ללא גורם רב-עוצמה שמאחד בין כולן באופן אבסולוטי. היום הפנייה היא יותר קהילתית ופנימית מאשר קולקטיבית ורוחבית. דוגמה אחת לכך היא פטירתו של רבי חיים קניבסקי זצוק"ל, מנהיג הליטאים שנוכחותו עודדה רבים לצאת ולהצביע ליהדות התורה. מערכת הבחירות הקרובה תהיה הראשונה לאחר מותו, ולכן מעניין יהיה לראות כיצד תתבטא ההשפעה שלה בשטח.
"הגיע הזמן שיוכלו להתחתן ולהתגרש כפי שבוחרים"
(צילום: ערוץ כנסת)
שנית, ה"איום" מימין שמציבים למפלגות הללו בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר. היום כבר מדברים בגלוי על תופעת הצעירים החרדים שמצביעים למפלגות ימין, והעשן הסמיך הזה לא מגיע כנראה בלי אש. את המגמה הזאת ניתן לראות בזעיר אנפין בבני ברק, שהיום פועל בה נציג הליכוד מכוחם של מצביעים תושבי העיר.
יעקב פלבינסקימגמה זו מתרחשת משתי סיבות עיקריות: הצבעת מחאה של קהל יותר מודרני נגד הממסד ה"ישן", והזדהות אידיאולוגית עם קווי היסוד של הימין הדתי. ייתכן שמגמות אלה התחזקו מאז מבצע שומר החומות וגל הטרור האחרון שיצרו התעוררות לאומנית. לכן, הבחירות הקרובות יהיו מבחן משמעותי עד כמה תופעה זו רחבה ומדאיגה מבחינת המפלגות החרדיות, או שמדובר בתופעת קצה שלא אמורה להוות איום.
בשורה התחתונה, הבחירות שנראות באופק מציבות אתגר בפני כל החברה הישראלית. הן ימחישו עד כמה המרקם המשותף נפרם והקיטוב הופך לאידיאולוגיה. סביר שנהיה עדים למאבקים הרסניים שחוצים את הקווים המוכרים בפוליטיקה, ואף הופכים לתהליך עומק שמשתרש בחברה כולה. בנוסף, זו תהיה שעת מבחן למפלגות החרדיות שירצו להוכיח את עצמן נוכח השיח התקשורתי שמנסה להעצים את הירידה בכוחן. הלוואי שנצא מזה בשלום.
- יעקב פלבינסקי הוא עיתונאי "משפחה"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
