בית המשפט המחוזי בחיפה הורה בצהריים (חמישי) לשחרר למעצר בית באיזוק אלקטרוני את ארבעת הנאשמים בירי נורי התאורה הימיים לבית ראש הממשלה בקיסריה. השופט קבע כי אין ראיות למעשה טרור, בניגוד לאישום נגדם. הפרקליטות הגישה עיכוב ביצוע של ההחלטה כדי לשקול אם לערער - ולבסוף החליטה שלא לערער, כך שהנאשמים ישוחררו עוד הערב למעצר בית.
הארכת מעצרם של החשודים בירי נורי התאורה
(צילום: שרון צור )
שחרור הנאשמים למעצר בית
(צילום: גיל נחושתן)
הארבעה, תא"ל במיל' עופר דורון (67), שהיה בכיר בחיל הים, בנו גל (27), איתי יפה (62) ואמיר שדה (62) מואשמים בעבירות של מעשה טרור של מעשה פזיזות באש וניסיון הצתה. כמו כן, עופר ובנו גל נאשמים בשיבוש מהלכי משפט. השופט זאיד פלאח קבע בהחלטה כי "שוכנעתי שמעשי הנאשמים נבעו ממניעים אידיאולוגיים". הוא אמר שאין ראיות למעשה טרור, בניגוד לאישום נגדם, והוסיף: "אמנם לא הייתה למי מהם כוונה לפגוע בבית ראש הממשלה, הרי שהירי היה לכיוון כללי שבו נמצא בית ראש הממשלה".
בכתב האישום ציינה הפרקליטות כי הנאשמים חברים בקבוצת "מוקד קיסריה", שארגנה הפגנות ומחאות בעיקר סמוך לביתו הפרטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לטענתם במטרה ליצור לחץ על הממשלה על מנת שתימנע מלבצע פעולות שלהן התנגדו, ובסופו של דבר, להביא להפלתה.
"מדינת ישראל היא מדינה חזקה ואיתנה", ציין השופט בהחלטתו, "ואם ירי טילים בליסטיים לעברה, על-ידי אויב, לא בנקל יכול לגרום לממשלה לשנות את עמדתה, אז על אחת כמה וכמה, לא יוכלו לעשות זאת שני זקוקים, שנורו לכיוון בית ראש הממשלה, וזאת מבלי להמעיט מחומרת המעשים שנעשו לכאורה".
השופט פירט את הסיבות לקביעה שלו והעביר ביקורת חריפה על ההחלטה לייחס לנאשמים עבירות של מעשה טרור. "מכל הדיונים המוקדמים לקראת חקיקת החוק עולה, שהדרישה לקיום התנאים של מעשה טרור היא 'אילוץ ממשלה' ולא 'הפעלת לחץ על ממשלה'. אחרת כל מחאה, מכל סוג שהיא, גם בסוגיית איכות הסביבה, או מחאה נגד חוק הנראה בעיני חלק מהציבור כחוק 'מגדרי', או חוק שנטען כי הוא מפלה חלק מהאוכלוסייה לעומת החלק האחר, וכו' – כל מחאה כזו, שתתלווה אליה עבירה נוספת כגון אלימות - עלולה להיכנס תחת המעטה של 'מעשה טרור'".
הוא הסביר כי "המדרון החלקלק עלול להוביל לתוצאות אפלות - ולא לכך כיוון המחוקק, שקיים דיון מעמיק, ובסיומו נבחרה המילה 'לאלץ', ולא מילה מרוככת יותר, וזאת בכדי להימנע מסכנה של הרחבת המקרים עליהם תחול ההגדרה של 'מעשה טרור'".
לסיום ציין השופט כי "זכות ההפגנה, כמו גם זכות המחאה, היא יסוד מיסודותיה של מדינה דמוקרטית, אך אל לאלה שאינם מסכימים עם עמדת הצד האחר, לעבור את גבולות החוק, לעבר מקומות אפלים של ביצוע עבירות פליליות. דמוקרטיה אינה רק שיטת ממשל, אלא היא אורח חיים, המבוסס על כבוד הדדי, סובלנות והכרה בזכותו של כל אדם להחזיק בדעותיו".
לדבריו, "כל מחלוקת, גם החשובה ביותר, לעולם לא יכולה להצדיק פעולות הנוגדות את החוק. המחויבות של כל אחד לעמוד על עקרונותיו, ולשאוף לשנות מציאות, צריכה להיעשות בדרכים מכבדות, חוקיות ומוסריות, ורק כך יהא ניתן לשמור על המרקם החברתי, ועל הזנה וצמיחה הדדית, וכל דרך אחרת – תוביל להרס, לפילוג ולחורבן".
השופט פלאח ציין כי אין בידו לקבל את ההסבר של הנאשמים שהירי כוון לעבר הדיונה באזור ולא לבית ראש הממשלה. "סופו של מעוף הנורים הוא בהגעתם עד לבית ראש הממשלה, ופגיעתם בו בשני אזורים. כך שגם התוצאה מעידה על כך, שבית ראש הממשלה אכן נמצא בכיוון הירי, גם אם המשיבים לא התכוונו לכך, שהנורים יגיעו עד לשם".
כמו כן, כאמור, ציין השופט בנוגע לעבירה של מעשה טרור, כי שוכנע כי "קיימות ראיות לכאורה לכך שהמשיבים ביצעו עבירה של מעשה פזיזות ורשלנות (פזיזות באש), בכך שירו שני נורים לכיוון כללי שבו נמצא בית ראש הממשלה, ביודעם שאנשי ביטחון נמצאים בסביבתו, בדרך נמהרת או רשלנית, שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה". עופר דורון מיוצג על-ידי עורכות הדין נוית נגב, יאנה פוגל והילה גולדמן, יחד עם עורך הדין גונן בן יצחק; גל דורון מיוצג על-ידי עורך הדין ניר אלפסה; ואיתי יפה ואמיר שדה מיוצגים על-ידי עורך הדין גונן בן יצחק.
לפי המשטרה, ארבעת הנאשמים ביצעו סיורים ואספו מודיעין על הבית כמה ימים לפני האירוע. הם בדקו את סידורי האבטחה כדי לדעת אם נתניהו נמצא בבית, וכן חיפשו מסלולים שבהם לא ייקלטו במצלמות האבטחה. הם החנו את הרכבים באזור בית ראש הממשלה, וצעדו ברגל עד שהגיעו לנקודה שנמצאת 200 מטרים ממנו - ומשם שיגרו את הזיקוקים.
