2 צפייה בגלריה
הרצוג ונתניהו. נשיא המדינה מטיל אחריות על ראש הממשלה
(צילום: AP Photo /Jacquelyn Martin , יאיר שגיא)
נשיא המדינה יצחק הרצוג התייחס אחר הצהריים (רביעי) לטלטלה בישראל לאחר חקיקת ביטול עילת הסבירות, והטיל אחריות על ראש הממשלה בנימין נתניהו למצוא פתרון במהרה. "כפי שהדגשתי בעבר, אחריות רבה יותר, גם אם לא בלעדית, למציאת פתרונות שייטיבו עם המדינה וכלל החברה - תהיה תמיד אצל מי שהכוח ומושכות השלטון בידיו", אמר הרצוג.
הוא הסביר: "כך עובדת דמוקרטיה. אני מצפה לראות בקרוב מאוד את מילות ההרגעה הופכות למעשים, ואת מסרי הושטת היד משתקפים בתוכנית עבודה ממשית ומחייבת. על כולנו להבין את האתגר ואת ההשלכות הרות הגורל". לאחר דבריו של הרצוג, ראש הממשלה נתניהו, מצידו, כתב ברשתות החברתיות: "ערב תשעה באב, אני מאמין שאפשר להגיע להסכמות בתוכנו, ויחד עם חבריי אנחנו פועלים לשם כך".
גם הרצוג התייחס בדבריו לתשעה באב, ואמר: "ערב תשעה באב - יום החורבן הלאומי שלנו, ואנחנו בעיצומם של ימים קשים ביותר. אני רואה את התמונות ושומע את הקולות ברחובות, בכנסת וברשתות החברתיות. אני רואה ישראליות וישראלים רבים, אכפתיים כל כך, מחויבים כל כך, ששרויים בכאב עצום, תסכול וחרדה עמוקה ואמיתית, ממה שקורה וממה שעוד יקרה. אני רואה ושומע היטב ומקרוב, והדברים שיוצאים מן הלב, נכנסים ומטלטלים את הלב".
"בכנות, גם אני קם בבוקר בימים האלה עם תסכול עמוק ובהרגשה קשה של משבר", המשיך הרצוג. "גם אני נמצא בסערת רגשות. גם אני כואב וגם אני כועס. כמי שחשב שהסכמה אפשרית ופעל בכל כוחו מסביב לשעון לסייע, לגשר, לפשר, להביא להושטת יד ולהציב סולמות שיעזרו לכולם לרדת מהעץ - אני מאוכזב מאוד. בחודשים האחרונים הזהרתי מהרגע הזה. התחננתי להקשבה, להושטת יד ולאחריות. דיברתי על שני מחנות בישראל שמתייצבים זה נגד זה, על פוטנציאל האלימות, על הקיטוב שיפרק אותנו, על הנזק החברתי, הכלכלי והביטחוני, ועל אויבינו מרחוק ומקרוב, שמחככים ידיים בהנאה וחורשים מזימות. היום אין כבר ספק - האתגר גדול מתמיד".
לדברי נשיא המדינה, "הרגעים קשים, כאמור, אבל עם כל הכאב, התסכול וסערת הרגשות, אני נחוש מתמיד ולא מוכן לוותר ולאבד תקווה. גם אם יהיה הסיכוי הקטן ביותר, צוותי ואני נמשיך ונפעל בכל דרך אפשרית להנמיך חומות ולבנות גשרים. אין משימה חשובה יותר, ואין שליחות נעלה יותר עבורי - כנשיא וכאזרח - מריפוי ואיחוי העם, ומהשמירה על מדינת ישראל ועל הדמוקרטיה שלנו. רק לפני שבוע הצהרתי בפני הקונגרס האמריקני שאני מאמין בחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית והתחייבתי להגן ולשמור עליה מכל משמר. אני עומד מאחורי כל מילה, ומתעקש על כך שהדמוקרטיה טבועה עמוק ב-DNA הישראלי.
"בעת הקשה הזאת, כשכל כך הרבה מונח על הכף, אני פונה לכולם – לנבחרות ונבחרי הציבור, למובילי דעת הקהל, לתקשורת, ולציבור הישראלי כולו על כל המגוון היפהפה ומרובה האמונות והדעות שבו, ומפציר - גם בשיא הכאב, אנחנו מוכרחים לשמור על גבולות המחלוקת ולהימנע מאלימות ומצעדים בלתי הפיכים. אנחנו חייבים לדמיין את חיינו המשותפים כאן ביחד, בעוד ארבעים, חמישים ומאה שנה, וכיצד כל פעולה תשפיע על ילדינו ונכדינו, ועל הגשרים בינינו".
יריב לוין ויואב גלנט מתווכחים במליאה לפני ההצבעה על ביטול עילת הסבירות
(צילום: ערוץ כנסת)
הרצוג פנה למילואמינקים שהודיעו כי לא יתייצבו לשירות: "אני קורא לאחינו ואחיותינו המילואימניקים והמתנדבים מכל יחידות צה"ל – פטריוטים בכל ליבם, אוהבי העם והמדינה, ואומר: אני אוהב אתכם אהבת נפש, ומעריץ את המסירות, ההקרבה, והדאגה העמוקה והכואבת שלכם. אתם באמת הטובים שבטובים. אבל בה בעת אני חרד לביטחון ישראל שנפגע מעצם האיומים באי-התנדבות או התייצבות לשירות, ועל אחת כמה וכמה ממימושם. אנא מכם, שקלו שוב ושוב כל מהלך. אני סומך עליכם שתשמרו על מדינת ישראל יציבה ובטוחה. הרי זה היה מאז ומעולם, ולנצח יהיה - הבית של כולנו. גם שלכם. גם של ילדיכם ומשפחותיכם".
נשיא המדינה סיכם: "אנחנו בערב תשעה באב וקול משק כנפי ההיסטוריה זועק - זה הזמן לאיפוק, זה הזמן לאחריות, זה הזמן לשמור מכל משמר על הציווי העליון - רק לא מלחמת אחים. אני מאמין בנו. מאמין שבמאמץ משותף נוכל להפוך במו ידינו את תשעה באב, ברוח דברי הנביא, ליום של נחמה, אם רק נממש את הכתוב בסוף נבואתו - 'האמת והשלום אהבו'".
הטלת האחריות של הרצוג על נתניהו והקואליציה מגיעה לאחר שבאפריל האחרון הוא אמר בריאיון ל-ynet כי "לכל אדם שפועל על בסיס מצפונו חולפות בראש הרבה מחשבות. לא אפרט מה עובר לי בראש. אולי יום אחד אכתוב ספר, אחרי שהמשבר הזה ייפתר בעזרת ה' ולא נידרדר לאלטרנטיבה, שהיא אסון. אני לא אתבייש להגיד מי לדעתי אשם אם זה ייכשל".
התיקון ל"חוק יסוד: השפיטה", שמבטל את יכולתו של בית המשפט לבקר את החלטות הממשלה והשרים באמצעות עילת הסבירות, פורסם היום ברשומות ונכנס לתוקף. במסמך שפורסם מתוך ספר החוקים נראה התיקון מעל שמותיהם של הנשיא יצחק הרצוג, ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הכנסת אמיר אוחנה – אולם הנשיא עצמו טרם נתן את חתימתו, שכלל אינה דרושה לכניסתו לתוקף. זהו החלק הראשון שממשלת נתניהו העבירה מתוך המהפכה המשפטית שהיא מקדמת, והוא אושר חרף מחאת הענק נגדה, החשש מפגיעה בכשירות הצבא בשל מחאת אנשי המילואים וגם אזהרות מפגיעה בכלכלה.
(צילום: חגי דקל)
הנשיא הרצוג טרם חתם כאמור על החוק - אך החתימה הזו היא ממילא טכנית בלבד. הנשיא מחויב לחתום על כל חוק שחוקקה הכנסת לפני כניסתו לספר החוקים, ולא ניתן לו שיקול דעת בהחלטה אם לאשרר אותו – כך שהוא לא יכול היה להטיל עליו "וטו" כמו נשיאים במדינות אחרות. למרות זאת, אמש קראה יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי להרצוג שלא לחתום על החוק ו"לתת את ידו למהלך חד-צדדי, דורסני ולא-דמוקרטי", כלשונה.
מנהיגי מפלגות אופוזיציה אחרים – יאיר לפיד, בני גנץ ואביגדור ליברמן – לא פנו להרצוג, מכיוון שסברו שפנייה שכזו לא תהיה אפקטיבית. בעבר, יצוין, היו סביב הסוגיה הזו כמה דיונים בבג"ץ, שבהם נקבע כי בין אם הנשיא חותם ובין אם לאו – החוק נכנס לתוקף, ולנשיא אין כאמור סמכות להשהות את החתימה שלו.
הרצוג מקווה גם להמשיך לשמש כמתווך בין הקואליציה לאופוזיציה, כשברקע היעד שהציב ראש הממשלה נתניהו לסיום שיחות הפשרה על שאר חלקי המהפכה המשפטית עד נובמבר, ולכן הנשיא נמנע להפנות בפומבי אצבע מאשימה כלפי מי מהצדדים באשר לכישלון השיחות שקרסו - עד היום.
מפגינים על איילון אחרי ביטול עילת הסבירות
בנוסח התיקון לחוק היסוד' שאושר ופורסם כעת ברשומות' כתוב: "בסעיף 15 לחוק-יסוד: השפיטה, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: (ד1) על אף האמור בחוק יסוד זה, מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר, ולא ייתן צו בעניין כאמור; בסעיף זה: 'החלטה' - כל החלטה לרבות בענייני מינויים או החלטה להימנע מהפעלת כל סמכות". החוק מחסן למעשה החלטות ממשלה ושרים מביקורת שיפוטית באמצעות עילת הסבירות, בדגש על מינויים וגם על אי-קבלת החלטה – כמו למשל הימנעותו של השר לוין מכינוס הוועדה לבחירת שופטים.
מיד עם העברת החוק הוגשו נגדו שורת עתירות לבג"ץ, בין היתר בטענה לניצול לרעה של "הסמכות המכוננת" של הכנסת, כלומר סמכותה לחוקק חוקה. גם ראש האופוזיציה יאיר לפיד הודיע כי יעתור נגד החוק, אך לא ברור אם שופטי בג"ץ יקבלו את העתירות הללו: בית המשפט מעולם לא פסל חוקי יסוד, ועד היום פסל רק 22 חוקים "רגילים". אולם בעבר כבר אותתו כמה מהשופטים לאפשרות של פסילת חוקי יסוד – אם אלו יפגעו בצורה קשה בשיטה הדמוקרטית. היועמ"שית גלי בהרב-מיארה כבר אותתה שתתקשה להגן על החוק, ורק אתמול קראה לבג"ץ לבטל את חוק הנבצרות - גם הוא תיקון לחוק יסוד - בשל שימוש לרעה, כלשונה, באותה סמכות מכוננת של הכנסת.
מוקדם יותר היום בג"ץ קבע כי לא יעכב את כניסתו לתוקף של החוק לביטול עילת הסבירות, ושלא יינתן צו ביניים בנושא. במקביל, הוחלט שייקבע דיון בעתירות נגד החקיקה לחודש ספטמבר. בהחלטה נקבע עוד כי המשיבים בעתירה - בהם הכנסת, היועצת המשפטית לממשלה, שר המשפטים יריב לוין והממשלה עצמה - יידרשו להשיב לעתירה עד 10 ימים לפני מועד הדיון שייקבע.
