ישראל ולבנון בדרך להסכם היסטורי: ארצות הברית העבירה אמש (יום שני) את נוסח הטיוטה הסופית של הסכם הגבול הימי ללבנון, וראש צוות המו"מ של ביירות - סגן יו"ר הפרלמנט אליאס אבו סעב - אישר כי הוא עונה על כל דרישותיה של ארצו. בישראל אמרו את אותו הדבר בדיוק - ואחרי שהמחלוקות האחרונות נפתרו, בשתי המדינות אומרים שהחתימה על ההסכם מתקרבת.
את הטיוטה הסופית קיבלה לבנון מארצות הברית, אחרי שישראל דחתה את הערותיה של ביירות לנוסח הקודם של ההסכם, ובימים האחרונים כבר אמרו האמריקנים שהפערים בין הצדדים "הצטמצמו משמעותית". ראש המל"ל, ד"ר איל חולתא, אמר הבוקר כי "כל דרישותינו נענו, השינויים שדרשנו תוקנו. שמרנו על האינטרסים הבטחוניים של ישראל, אנחנו בדרך להסכם היסטורי". שרת האנרגיה קארין אלהרר אמרה ל-ynet כי "אני מכירה היטב את ההסכם המתגבש, מכירה את הנוסחים. הלבנונים התקפלו. הקשחת העמדות מצד ישראל הוכיחה את עצמה וכל הדרישות של ישראל נענו. עכשיו זה יובא לאישור הממשלה".
אבו סעב, מצידו, אמר שהדרישות הלבנוניות נענו - וציין שמאמציו של המתווך האמריקני, עמוס הוכשטיין, "יביאו להסכם היסטורי אם הכל ילך כשורה". קודם לכן הוא ציין כי כשקיבל את הנוסח הסופי של ההסכם, הוא האמין שהוא לוקח בחשבון את כל הדרישות של ביירות - והוסיף כי "אנחנו מאמינים שגם הצד השני צריך להרגיש ככה".
גורמים מדיניים אמרו הבוקר שההסכם, כולל המפות, יוצגו ברגע שיהיה סגור. לפי הסיכום עם האמריקנים, קודם לבנון תאשר את ההסכם רשמית, ואז ישראל. בישראל אומרים שכל ההערות הלבנוניות שלפיד לא הסכים להן - השתנו בהתאם, והנוסח תוקן. כעת ממתינים בירושלים להודעה רשמית של ממשלת לבנון. "יש עוד דרך, אבל הכיוון ברור", אמרו. כפי שיובהר בהמשך הכתבה, בישראל האישור הסופי של ההסכם צפוי להיות מורכב בשל ממשלת המעבר, הבחירות המתקרבות והתנגדות האופוזיציה.
ההסכם, נזכיר, מסדיר את הגבול הימי שישראל קבעה, שעובר ממערב לראש הנקרה ולאורך 5 ק"מ עם רצועת מצופים שפרסה בעבר, והוא יקבל לראשונה הכרה בינלאומית. בנוסף, מאגר הגז קאנא - שרובו במים הכלכליים של לבנון ומקצתו במים הכלכליים של ישראל - יהיה כולו של לבנון, אך ישראל תקבל ממנו תמלוגים. במערכת הביטחון אמרו שההסכם יביא ליציבות באזור, ושהוא עונה לכל דרישותיה הביטחוניות של ישראל - כשמנגד באופוזיציה טוענים שנעשו ויתורים גדולים מדי ללבנון.
העיתון הלבנוני אל-אחבאר פרסם הבוקר שבטיוטה הסופית נפתרו כל הסוגיות במחלוקת סביב מאגר קאנא והגדרת קו המצופים. בין הנקודות שצוינו, חברת טוטאל הצרפתית וישראל יסכמו ביניהן שהעבודות של החברה בצד הלבנוני לא יהיו מותנות באישור ישראלי - והחברה תבחן את כמות הגז שנמצאת בנקודה, והפיצויים שתשלם לישראל לא יבואו על חשבון לבנון אלא על חשבון רווחיה מהמאגר.
בנוסף ציינו בעיתון כי המחלוקת המשפטית סביב המונחים בנוגע לסטטוס של קו המצופים גם באה לידי ביטוי: לפי העיתון, ישראל רצתה שהמונח יהיה "המצב בשטח", ואילו לבנון ביקשה לכתוב "המצב הקיים". הדרישה הלבנונית הייתה לא להכיר בקו המצופים כקו גבול שממשיך את קו הגבול היבשתי, ולטענת העיתון נושא זה יידון בהמשך בין שני הצדדים. אלהרר, מנגד, הדגישה כי בהסכם מעוגנת הכרה לבנונית בקו המצופים.
נציגים משתי המדינות היו בקשר צמוד עם המתווך האמריקני בימים האחרונים במאמץ לפתור את חילוקי הדעות, ובבית הלבן הפעילו לחץ כבד על הלבנונים כדי שיוותרו על הדרישות וההערות החדשות לטיוטת ההסכם על הגבול הימי - ויקבלו אותה כפי שהיא. נשיא לבנון מישל עאון, מצידו, אמר שלהסכם לא תהיה משמעות של "שותפות" עם ישראל, שלבנון לא מכירה בה ומחשיבה אותה לאויבת. בשבוע שעבר, ראש ממשלת לבנון נג'יב מיקאתי הדגיש כי "אנחנו מונעים מלחמה בטוחה באזור".
לוח זמנים צפוף
לפיד, בינתיים, ממשיך לחכות למתווה המפורש שתציג היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לאישור ההסכם, ונכון לעכשיו מסתמן שהממשלה תאשר אותו, אך ההליך יסתיים רק לאחר הבחירות. בהרב-מיארה הציגה בשבוע שעבר את הפרוצדורה שנותרה באופן כללי, ואמרה כי ההסכם יצטרך לעלות לאישור בפורום ממשלתי, ובהמשך להיות מוצג להערות הכנסת למשך שבועיים - מה שצפוי להגיע עד לאחר הבחירות. בהרב-מיארה, שהדגישה את סד הזמנים הלחוץ, הציגה אפשרות נוספת, והיא להביא את ההסכם להצבעה מיידית בכנסת - שם הוא צפוי להיתקל בהתנגדות הליכוד, שלטענת הקואליציה אינה עניינית.
למעשה, בכך שההסכם יאושר רק אחרי הבחירות לפיד "מסנדל" את נתניהו שמוסיף להציג את ההסכם ככניעה לחיזבאללה, ואם ראש האופוזיציה ירכיב את הממשלה הבאה ויחליט לבטל את ההסכם הוא מסתכן באחריות למלחמה שתפרוץ מול לבנון. בממשלה מעריכים שנתניהו לא יבטל את ההסכם מאחר שהוא מבין את משמעות ההחלטה, בעיקר כשכל ראשי מערכת הביטחון, מהרמטכ"ל ועד ראש המוסד, תומכים בהסכם ואומרים שהוא עונה על האינטרסים הביטחוניים של ישראל.
אמש טען נתניהו כי "מאחורי גבם של אזרחי ישראל והכנסת, לפיד וגנץ נכנעו לסחטנות של חיזבאללה. הם מעבירים לחיזבאללה במכירת חיסול נכסים אסטרטגים של מדינת ישראל. חיזבאללה ישתמש במיליארדים מהגז כדי להתחמש בטילים ורקטות נגד אזרחי ישראל, ואיראן תתמקם מול ראש הנקרה ומול מאגרי הגז של ישראל. לממשלת המעבר החלשה והחובבנית הזאת אין מנדט לקבל החלטה מסוכנת כזאת במחשכים, ימים ספורים לפני הבחירות".
בתגובה לדבריו אמר שר התרבות חילי טרופר, שנמצא בקבינט המדיני-ביטחוני בתור משקיף, כי "מתפתחת כאן תרבות של שקר, שבימים האחרונים הגיעה אפילו לתחום של ביטחון ישראל. כל פעם נחצה גבול חדש. כל גורמי הביטחון תמימי דעים שהמתווה הבסיסי של ההסכם הימי בין ישראל לבנון הוא טוב לביטחון ישראל, יציל חיי ישראלים וישפר את מצבנו האסטרטגי בצורה משמעותית.
"יש כאלה שמצטטים את נסראללה ומוציאים סרטונים שזה רע לישראל. אני ישבתי בקבינט המדיני-בטחוני ביום חמישי האחרון עם הרמטכ"ל, ראש המוסד, ראש שב"כ ועוד שורה של גורמי ביטחון שאמרו שזה טוב לישראל. אני מאמין לאנשי הביטחון שלנו. עצוב שיש מי שבוחרים, משיקולים פוליטיים, להדהד את אויבינו".
אחרי שנתניהו סירב להזמנתו של שר הביטחון בני גנץ לשיחת עדכון ותדרוך על ההסכם המתגבש, אמר טרופר כי "עצוב שמי שלא מכיר את סעיפי ההסכם, לא חשוף לחומר המודיעיני ולא הקשיב לאנשי הביטחון שלנו מרשה לעצמו לפזר סיסמאות ריקות, מידע כוזב וכן – לנהוג בהפקרות ביטחונית".
ובתוך כך, שלשום בבוקר, בצל המתיחות, עדכנה חברת אנרג'יאן על חיבור אסדת כריש למערכת הגז הישראלית ותחילת ניסוי הרצת הגז מהחוף לאסדה. "החל תהליך הזרמת הגז מהחוף, דרך מערכת הצינורות התת-ימית, אל האסדה", נמסר. "הזרמת הגז מהחוף הינה צעד חשוב בתהליך ההרצה של האסדה", הוסיפה החברה. מדובר למעשה בשלב האחרון לפני הפקת הגז מהאסדה, שבו בודקת החברה שהכל תקין. אם הבדיקה תעבור בהצלחה, המשמעות היא שישראל תוכל להתחיל להפיק את הגז הטבעי כבר בסוף החודש.
ההערכות כעת הן שהפקת הגז מאסדת כריש תחל ב-31 באוקטובר - ובירושלים אומרים שההפקה תתבצע בלי קשר למשא ומתן עם לבנון מאחר שמבחינת ישראל, אסדת כריש נמצאת בשטחה. למרות זאת, מדובר בתאריך לא סופי שעוד יכול להשתנות. מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, נזכיר, איים כי אם תחל הפקת הגז מהאסדה מבלי שייחתם הסכם - ארגונו יתקוף אותה או את מאגרי הגז האחרים של ישראל. נסראללה, נציין, הפריד באיומיו בין השלב האחרון שבו החלה אנרג'יאן לבין הפקת הגז עצמה.