בעולם שבו מנהיג המעצמה הגדולה ביותר מביס אישה שמקדמת רעיונות ליברליים, זכויות אדם ונשים למול אידיאולוגיה שמושתתת על כוח וכסף, במציאות שעסקנות פוליטית וסידורי תשלומים למשתמטים מצדיקים פיטורי שר ביטחון ,הפקרת ביטחון של מיליוני אזרחים וחטופים - המסר הוא יותר מברור: חיי האדם מעולם לא הפכו לכל כך זולים.
לישראל ולארה"ב יש הרבה מן המשותף. יש שיגידו שארה"ב תמיד נמצאת כמה צעדים קדימה - וממנה ישראל שואבת השראה ולוקחת דוגמה. החל מאתמול (רביעי) אפשר לומר ששתי המדינות החברות יישרו קו משותף כאילו סיכמו זאת מראש יחדיו.
ארה"ב בחרה מנהיג שאם ננסח זאת בעדינות מתקשה להתמודד עם מיעוטים ומרגיש נוח בבריכת הגזענות וכסף כוח וכבוד הם האני מאמין שלו להצלחה
לארה"ב הייתה אפשרות לבחור באישה שמקדמת וליברליזם וזכויות אדם ובפרט זכויות נשים שנרמסו תחת סוגיית ההפלות אך הרוב הברור בחרו במנהיג שובניסט שמחפיץ נשים, שבזמן כהונתו הקודמת חזרה אמריקה שנים לאחור בסוגיה הנידונה. ארה"ב בחרה מנהיג שאם ננסח זאת בעדינות מתקשה להתמודד עם מיעוטים ומרגיש נוח בבריכת הגזענות וכסף, כוח וכבוד הם האני מאמין שלו להצלחה. חברו הקרוב הוא המיליארדר אילון מאסק. את מי מעניין בכלל ערכים או שוויון, דמוקרטיה או עתידה של הבת שלו, אחותו או אשתו. בארה"ב דמוקרטיה זה פחות עניין של פלורליזם או זכויות מיעוט זה עסק לכל דבר.
ערב הבחירות בארה"ב החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו לפטר את שר הביטחון גלנט כי זה העיב על יציבות הקואליציה שלו עם החרדים. חוק המעונות שהבטיח המשך סידורי תשלומים למשתמטים לא הצליח להתחפש כראוי ולהסתיר שהוא חוק הגיוס ונתפס כמו שהוא - חוק ההשתמטות.
איך משלמים למי שמשאיר אותך ראש ממשלה כשיש מי שמבלבל את המוח על שוויון בנטל וביטחון? נתניהו לא מבין מה רוצה מחצית מהעם, מה כל העניין הזה של דמוקרטיה ומהות, מה רוצים האנשים ועל אילו ערכים הם מדברים.
הכל זה כסף ועסקנות גם אם זה מצריך הפקרות. הפקרות ביטחונם האישי של מיליוני אזרחים במדינה לא מהווה בעיה וכל זאת מבלי להכניס למשוואה את פרשת המסמכים כי פשוט עדיין אין לנו את כל הפרטים.
פיטוריו של גלנט ונאומו הסירו סופית את הספק או האבק שנערם לאחר שנה לגבי עמדתה של הממשלה לגבי גורל החטופים. הממשלה לא התכוונה לעשות עסקה מדינית ולנהל משא ומתן עקרוני. במשך שנה גרר ראש הממשלה אינספור תירוצים בדיוק מאותה סיבה - כדי לשמור על שלמותה. אז מה כן הציע לאחרונה רה"מ? כסף. עסקה כלכלית לא מדינית.
דנה פאן לוזוןצילום: ניר קידרנתניהו ניסה לקדם הצעה חדשה במסגרתה ישראל תציע כסף ומעבר בטוח למי שמחזיק בחטופים ישראלים. חיי אדם בישראל הם משא ומתן כלכלי יש להם תג מחיר. חטופים הם לא באחריות המדינה הם לא מהווים עניין מוסרי ואין שום קשר מהותי בין מדינה ואזרחיה. הכל כלכלי. האם זה הגיוני?
מתוך כל הדברים לא נותר להסיק מסקנה אחת קשה. כשאתם בוחרים במנהיגים כוחניים שמתפארים ביכולות כלכליות והם אנשי עסקים, סוחרים או מוכרי רהיטים, אתם בעצם בוחרים להוזיל את חייכם. האם זה מה ששווים בעיניכם חיי אדם?
הכותבת היא אשת תקשורת ,פרשנית, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה, תקשורת וכלכלה ותואר שני בפסיכולוגיה חברתית-פוליטית. מרצה בקריה האקדמית אונו
