ברשת "בלומברג" האמריקנית פורסמה אמש (שישי) כתבה נרחבת על התסכול בוושינגטון מ"חוסר ההשפעה" של ארה"ב על ישראל בכל הקשר למהלכים הצבאיים שהיא מנהלת, בצל כניסתה הקרקעית לדרום לבנון. שני גורמים שמעורים במדיניות של ארה"ב אמרו כי ישראל יודעת שיש לה "חלון הזדמנויות" לבצע מהלכים לפני הבחירות לנשיאות, שיתקיימו בעוד חודש בדיוק, ב-5 בנובמבר.
בצל תקיפה אפשרית של ישראל באיראן בתגובה למתקפת הטילים הבליסטיים השבוע, מחירי הנפט הגולמי זינקו ביום חמישי לאחר שביידן אמר שישראל שוקלת לתקוף מתקני נפט של איראן. אתמול הוא כבר ייעץ לא לעשות זאת. מחירי נפט גבוהים יותר עלולים לאיים על תקוות ממשל ביידן לשמור על עלויות דלק נמוכות עבור המצביעים של המפלגה הדמוקרטית.
ה"עצה" של ביידן, בתדרוך עיתונאים אמש
(צילום: מתוך X)
3 צפייה בגלריה
ישראל תלך "צעד אחד יותר מדי"? החשש והתסכול בבית הלבן
(צילום: אלכס קולומויסקי, SAUL LOEB / AFP)
"אם הייתי בנעליים שלהם, הייתי חושב על חלופות אחרות מאשר פגיעה בשדות נפט", אמר ביידן לכתבים, והוסיף כי ישראל עדיין לא החליטה איך להגיב. בכיר במחלקת המדינה אמר הלילה ל-CNN כי ישראל לא סיפקה לממשל ביידן ערבויות לכך שלא תתקוף את מתקני הגרעין בתגובה למתקפה האיראנית. "זה לא ירד מהשולחן, אנחנו מקווים ומצפים לראות קצת חוכמה בנוסף לכוח, אבל אין לנו ערבות לכך".
ב"בלומברג" צוטט גורם שמעורה במדיניות הממשל, כמי שאומר כי קיים בוושינגטון חשש כי ישראל "תגזים" ו"תלך צעד אחד או יעד אחד יותר מדי". גורמים בכירים בצה"ל כבר הבהירו היום כי התגובה למתקפת הטילים הבליסטיים תהיה "משמעותית", וזאת מכיוון ש"אי-אפשר לדלג" על מה שעשתה טהרן. בצה"ל עורכים התייעצויות בינלאומיות לפני התגובה, שנמצאת כבר בשלב השלמות ההכנות לביצועה.
בדיווח התייחסו גם לכניסה הקרקעית של ישראל לדרום לבנון, ונטען כי התמרונים הקודמים של ישראל במדינה התפתחו ל"קרבות בוץ קטלניים", ושהמאמץ האחרון בראשות ארה"ב לשנות את המזרח התיכון - הכניסה לעיראק ב-2003 - רק הפך אותו לפחות יציב. "ההיסטוריה אינה בצד של ישראל בכל הנוגע לפעילות מוגבלת בלבנון", אמרה ונדי שרמן, דיפלומטית ותיקה שעזבה את מחלקת המדינה לאחר ששימשה כסגנית מזכיר המדינה ב-2023, "אז אני מבינה את הדאגה של הממשל כאן לגבי מה שקורה".
שליחו המיוחד של ביידן לאזור, עמוס הוכשטיין, שניסה למנוע מלחמה בצפון במשך חודשים הבהיר רק הלילה כי בניגוד לדיווחים, ארה"ב לא נתנה "אור ירוק" לפעולה קרקעית בלבנון. "בסופו של דבר, רק החלטה דיפלומטית תאפשר לתושבים לחזור הביתה. אנו ממשיכים לעבוד עם ישראל ולבנון על הדרך הטובה ביותר להשבת השקט".
לגבי ביידן, אין לו ברירה אלא לנסות להפעיל את ההשפעה שנותרה לו על נתניהו. דיפלומט מערבי בכיר אמר כי כמה בעלות ברית מהרהרות על הסיכוי של "אסטרטגיית שמשון" - תרחיש שבו ניצחון של קמלה האריס יאפשר לביידן "הברווז הצולע" לעמוד בלחץ ולנתק את אספקת הנשק לישראל כדי לאלץ אותה להגיע להפסקת אש.
אבל כשהסקרים מראים כי המרוץ בין האריס לנשיא לשעבר דונלד טראמפ צמוד, האפשרות הזאת נראית רחוקה כרגע. זה משאיר את הבית הלבן להמשיך במסעו למתן לכאורה את המהלכים הצבאיים המתרחבים של ישראל. "האם אני חושב שאנחנו מאוכזבים שאין לנו את ההשפעה שהיינו רוצים שיהיה לנו? כן", אמר מארק מונטגומרי, קצין בדימוס בצי האמריקני.
הדילמה הבריטית, אמברגו הנשק השקט של גרמניה
מקורבים לראש ממשלת בריטניה קיר סטרמר אמרו כי הוא כועס על נתניהו, למרות שהוא לא מראה זאת באופן פומבי. לדבריהם, הוא מזועזע מהמלחמה שמנהלת ישראל בעזה ורוצה הפסקת אש גם ברצועה - וגם בלבנון.
בדיווח נכתב כי בבריטניה מודאגים מהסיכונים של ההסלמה במזרח התיכון, אך באותה נשימה להוטים להתמודד עם הקשרים המדאיגים שמתהדקים יותר ויותר בין איראן, רוסיה וסין - כולל סיוע אפשרי ממוסקבה לתוכנית הגרעין של טהרן.
"כל זה מציב את בריטניה במקום הקשה של תמיכה בעמדה האסטרטגית הכוללת של ישראל, תוך התנגדות לשיטות שלה - עם יכולת מוגבלת להשפיע עליה או להציע פתרונות טובים יותר", אמרו הגורמים הבריטים. לדבריהם, "זה גם מסכם את הדילמה שעומדת בפני ארה"ב".
לפני כחודש הודיעה ממשלת בריטניה, מדינה שנחשבה במשך שנים לאחת הידידות הקרובות ביותר של ישראל, כי היא תשעה כ-30 רישיונות ייצוא נשק לישראל - מתוך כ-350. לצד זאת שר החוץ דיוויד לאמי הדגיש כי אין מדובר באמברגו נשק. החלטת ממשלת הלייבור של סטרמר התקבלה לאחר שיחות שניהל בישראל התובע הראשי החדש בבריטניה. ככל הנראה מדובר בעיקר בנשק התקפי ולא בנשק הגנתי.
במקביל, גם ממשלת גרמניה דוחה בקשות ישראליות לרכישת כלי נשק שונים, אבל מאשרת מכירה של מערכות נשק כבד לקטאר, שאף מממנת את חמאס. כך לפי ה"בילד" הגרמני. מהדיווח, שהתפרסם בחודש שעבר, עולה כי גרמניה מפעילה "אמברגו שקט" על ישראל.
בשנה שעברה ביקשה הממשלה לרכוש אלפי פגזים עבור טנקים, לצד בקשות לחימושים נוספים - אבל ברלין עוד לא קיבלה החלטה לגבי המכירה. מנגד, לפי ה"בילד", במחצית הראשונה של 2024 אישרה ממשלת גרמניה מכירת נשק בשווי של קצת יותר מ-100 מיליון אירו לקטאר. "למדינה היהודית, הנלחמת כיום בכמה חזיתות נגד ארגוני הטרור חמאס וחיזבאללה, חשובה במיוחד רכישת ציוד צבאי מסוים מחו"ל", נכתב ב"בילד".
גורמים המעורים בנושא אמרו כי כמעט כל הבקשות של ישראל מאז פרוץ המלחמה לרכישת נשק מגרמניה מעוכבות - ורק קומץ בקשות אושר. לא התקבלה אומנם החלטה לא למכור לישראל, אך הבקשות מיובשות זמן רב - מה שמריח כמו אמברגו נשק דה-פקטו.
