5 צפייה בגלריה
שבוע דרמטי - והמכשולים לא תמו. טנק ישראלי בגבול הצפון, אסדת כריש והמתווך הוכשטיין
(צילום: AFP, רויטרס)
ביום חמישי בשבוע שעבר כבר היה נראה שהדרך להסכם בין ישראל ללבנון עוד ארוכה, אחרי פיצוץ דרמטי במשא ומתן - שכבר היה נראה גמור. הלבנונים הקשיחו עמדות ודחו את הטיוטה שניסח המתווך האמריקני עמוס הוכשטיין, בישראל סירבו - ושר הביטחון בני גנץ הורה לצה"ל להיערך להסלמה בצפון, על כל המשתמע מכך. מאז פעלו האמריקנים מאחורי הקלעים מול שני הצדדים בלוח זמנים צפוף, ולחצו על ביירות לקבל את נוסח ההסכם כפי שהוא. הבוקר (יום שלישי) כבר טענו שני הצדדים שכל דרישותיהם נענו - ואישרו שישראל ולבנון "בדרך להסכם היסטורי".
הדרמה החלה ביום רביעי בשבוע שעבר. לבנון, שלא הייתה מרוצה מהנוסח הסופי של ההסכם, העבירה תיקונים למתווכים האמריקנים - דבר שלא מצא חן בעיני ישראל. "המו"מ נגמר, לא נשלם סנט לישראל", הבהירו אז בביירות. התיקונים של לבנון נגעו לרצועת הביטחון שישראל דרשה לעגן בהסכם, והיא סירבה לוותר על שטח ימי לטובת אזור החיץ או להכיר ב"קו המצופים". בנוסף, לפי הדיווחים בלבנון, ביירות סירבה לקשור את עבודתה של חברת האנרגיה הצרפתית "טוטאל אנרג'י" בהסכמות עם ישראל, וכי העדפתה היא שהחברה תפעל בהתאם לצרכיה של לבנון ולא תהיה מחויבת בדיונים עם ישראל כדי להתחיל את הקידוח בצד הלבנוני.
למחרת כבר הודיעו בירושלים כי הם דוחים את ההערות הלבנוניות על הסף. "אולי הלבנונים חשבו שיוכלו 'לעשות סיבוב' ולסחוט עוד הישגים", אמרו בכירים בישראל. במערכת הביטחון הבהירו כי ההסכם המקורי היה מקובל עליהם, אך השינויים הלבנוניים לא היו מקובלים. גורמים מדיניים אמרו בתקיפות: "הלבנונים דפקו את ההסכם. הוא היה טוב לישראל ביטחונית וכלכלית, וזה מה שהסכמנו עם המתווך האמריקני. גם האמריקנים וגם הישראלים חשבו שזה הסכם טוב לישראל וללבנון, ולבנון החזירה תשובה שמעידה שהם לא מרוצים".
בצהרי אותו יום כבר עלתה המתיחות משמעותית: גנץ הורה לצה"ל להיערך להסלמה בצפון, והקבינט המדיני-ביטחוני הסמיך את לפיד, בנט וגנץ לנהל "תרחישי הסלמה" מול לבנון. גנץ וגורמי ביטחון דיברו בדיון על "דחיפות אסטרטגית" להגיע להסכם בגרסתו המקורית. הרמטכ"ל אישר בדיון שההסכם המקורי עונה על הצרכים הביטחוניים של ישראל. ראש המוסד דדי ברנע הבהיר בדיון כי מזכ"ל החיזבאללה חסן נסראללה "סנדל" את עצמו פומבית למנוע מישראל להפיק גז מאסדת כריש אם לא יושג הסכם, ולכן יש חשש שיהיה מחויב לתגובה - גם אם תהיה סמלית. עם זאת, ברנע העריך שנסראללה לא מעוניין במערכה צבאית עם ישראל, והיה מעדיף שיושג הסכם שאותו יוכל להציג כהישג שלו.
אחרי הדיון בקבינט הביעו בצפון דאגה מפני מוכנות העורף למלחמה עם חיזבאללה - וראש העיר קריית שמונה אמר כי ציפה לקבל עדכון לפני ההודעות לתקשורת. "יותר מ-50% ללא מיגון בבית", הוסיף ראש המועצה האזורית גליל עליון, שנים אחרים מלחמת לבנון השנייה שהבהירה את הצורך של המדינה למגן את בתיהם של התושבים.
במקביל לכל אלה, תקפו בקואליציה את ראש האופוזיציה בנימין נתניהו - וטענו שהוא מהדהד את התעמולה של חיזבאללה הנוגעת להסכם. לטענת נתניהו, לממשלת המעבר הנוכחית אין לגיטימציה להגיע להסכם לפני הבחירות - והוא הבהיר כי ההסכם, אם ייחתם, לא יחייב אותו אם יקים ממשלה. לטענתו, "מאחורי גבם של אזרחי ישראל והכנסת, לפיד וגנץ נכנעו לסחטנות של חיזבאללה. הם מעבירים לחיזבאללה במכירת חיסול נכסים אסטרטגים של מדינת ישראל. חיזבאללה ישתמש במיליארדים מהגז כדי להתחמש בטילים ורקטות נגד אזרחי ישראל, ואיראן תתמקם מול ראש הנקרה ומול מאגרי הגז של ישראל".
בעקבות טענותיו של נתניהו, שגריר ארצות הברית טום ניידס אמר לסוכנות הידיעות היהודית (JTA) כי ראש האופוזיציה תמך בעבר בהסכם דומה למדי לזה שכעת מקווה לאשר לפיד. "מדובר בטענות מגוחכות", אמר ניידס. הוא גם דחה את טענותיו של קודמו בתפקיד, השגריר לשעבר דיוויד פרידמן שכיהן תחת דונלד טראמפ, ואמר שלבנון לא תקבל 100% מהתמלוגים בשדה הגז קאנא. ניידס טען כי "הבסיס" לעסקה שעומדת כעת על הפרק זהה לזה שעמד על הפרק במשא ומתן שהתנהל בתקופת נתניהו, וכי היתרונות עבור ישראל מההסכם שמקדם כעת המתווך האמריקני עמוס הוכשטיין יהיו "דומים" לאלו שאמורים היו להיות מאותו הסכם שהוצע לפני שנים אחדות. "בשום אופן לא נתמוך במשהו שיגרום לסיכון ביטחוני לישראל, או שיציב אותה בעמדת נחיתות", הדגיש.
בכירים בליכוד, אגב, אומרים שהם מרגישים שהציבור בישראל לא מתחבר לדברי נתניהו וכי איש לא מעוניין בעימות עם חיזבאללה. גורמים אמריקנים טוענים שהסיבות להתנגדותו פוליטיות: הסכם עם לבנון לפני הבחירות יציג את לפיד כמנהיג אמיץ, ונתניהו חושש שהדבר יחזק את מעמדו של ראש הממשלה. ראש האופוזיציה מצידו הסיר אתמול את הטענה שלפיה מדובר ב"שטח ריבוני" שעליו מדברת ישראל, אך ממשיך לטעון כי אין לאשר את ההסכם לפני הבחירות.
שלשום בבוקר, בצל המתיחות, עדכנה חברת אנרג'יאן על חיבור אסדת כריש למערכת הגז הישראלית ותחילת ניסוי הרצת הגז מהחוף לאסדה. מדובר למעשה בשלב האחרון לפני הפקת הגז מהאסדה, שבו בודקת החברה שהכל תקין. אם הבדיקה תעבור בהצלחה, המשמעות היא שישראל תוכל להתחיל להפיק את הגז הטבעי כבר בסוף החודש.
בכל מקרה, מאז פיצוץ המו"מ בחמישי הפעילו האמריקנים לחצים כבדים על ביירות, אחרי שהבינו שהסיכוי שלפיד - במצב הפוליטי הנוכחי - ייענה לדרישות החדשות הוא אפסי. אתמול כבר הודיע נשיא לבנון מישל עאון כי חלה "התקדמות גדולה" במשא ומתן, והוסיף שהוא מקווה לסיום כל הסידורים הנוגעים לשרטוט הגבול הימי תוך כמה ימים. בערוץ הטלוויזיה הקטארי "אל-ערבי" אף דיווחו כי החלו ההכנות לקראת ההכרזה על ההסכם. אמש העבירה ארה"ב את הטיוטה הסופית החדשה להסכם - והבוקר הודיע ראש צוות המו"מ הלבוני כי הוא מקבל אותה, וכך עשו גם ראש המל"ל ושרת האנרגיה בישראל.
לדברי ראש צוות המו"מ, סגן יו"ר הפרלמנט אליאס אבו סעב, לבנון קיבלה את ההערות הישראליות לטיוטה - והתקבל הסכם ש"מיטיב עם שני הצדדים". לדבריו, "כל צד חושב שניצח - ואחרת לא היינו מגיעים להסכם. השאלה אם לבנון תקבל או תדחה את ההסכם תלויה בהנהגת המדינה". עם זאת, הוא טען שארצו לא מכירה בקו המצופים כקו גבול.
המכשולים שנותרו בדרך להסכם
בהודעותיהם, שני הצדדים ציינו כי מדובר ב"הסכם היסטורי" וכי "כל דרישותינו נענו" - סימן ללחצים הפוליטיים שמופעלים בשני הצדדים על מקבלי ההחלטות. כעת ינסו בישראל להדגיש את יתרונות ההסכם בפני הציבור הישראלי, לקראת אישורו בממשלה - שצפוי להתקבל רק אחרי שלבנון עצמה תאשר אותו רשמית. ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט טרם נתן הסכמתו להסכם, אך שרים שהשתתפו בדיונים בקבינט אמרו כי סביב השולחן הייתה הסכמה גורפת שאם הלבנונים יוותרו על הערותיהם - מדובר ב"הסכם מצוין". לבנט, נזכיר, עומדת זכות הווטו על כל החלטה שתקבל הממשלה.
קיש על טענות האופוזיציה באולפן ynet
(צילום: ניצן דרור, נויל האריס)
ממילא, אם ההסכם יאושר לפני הבחירות, הוא צפוי לעמוד במבחן בג"ץ - שיכריע אם לממשלת המעבר יש סמכות לקבל אותו. נזכיר כי לאחרונה בג"ץ קבע למשל שלממשלת המעבר אין סמכות למנות יו"ר קבוע לוועדה למינוי בכירים, בניגוד לעמדתה של היועמ"שית, אך מנגד הכיר בצורך הביטחוני למנות רמטכ"ל בעת הזו - ואישר מינוי זמני לראשות הוועדה לצורך כך. לכן, בממשלה יצטרכו לשכנע את השופטים כי גם הפעם עומד צורך ביטחוני בהול מאחורי ההסכם, כשמנגד העותרים נגד ההסכם יטענו שלממשלת מעבר אין סמכות לקבל החלטות כאלה.
ובכך לא תמו המכשולים: לפיד ממשיך לחכות למתווה המפורש שתציג היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לאישור ההסכם, ונכון לעכשיו מסתמן שהממשלה תאשר אותו, אך ההליך יסתיים רק לאחר הבחירות. בהרב-מיארה הציגה בשבוע שעבר את הפרוצדורה שנותרה באופן כללי, ואמרה כי ההסכם יצטרך לעלות לאישור בפורום ממשלתי, ובהמשך להיות מוצג להערות הכנסת למשך שבועיים - מה שצפוי להגיע עד לאחר הבחירות. בהרב-מיארה, שהדגישה את סד הזמנים הלחוץ, הציגה אפשרות נוספת, והיא להביא את ההסכם להצבעה מיידית בכנסת - שם הקואליציה לא נהנית מרוב.
למעשה, בכך שההסכם יאושר רק אחרי הבחירות לפיד "מסנדל" את נתניהו שמוסיף להציג את ההסכם ככניעה לחיזבאללה, ואם ראש האופוזיציה ירכיב את הממשלה הבאה ויחליט לבטל את ההסכם הוא מסתכן באחריות למלחמה שתפרוץ מול לבנון. בממשלה מעריכים שנתניהו לא יבטל את ההסכם מאחר שהוא מבין את משמעות ההחלטה, בעיקר כשכל ראשי מערכת הביטחון, מהרמטכ"ל ועד ראש המוסד, תומכים בהסכם ואומרים שהוא עונה על האינטרסים הביטחוניים של ישראל.
