קשה להבין מאין נולדה תיאוריית מתן החנינה לעצורים בפרשות המסמכים המסווגים וירי נורי התאורה למעון ראש הממשלה בקיסריה. כלומר ברור לגמרי מי הולידו אותה ולא נדרשת עורמה מיוחדת כדי להבין מה הייתה מטרתה - אבל כדי שתיאוריה תתפוס תאוצה כזו, היא חייבת להכיל רכיב אמיתי כלשהו מעבר לרצון לסייע לעצורים או לנגח את הפרקליטות ובתי המשפט. וכאן יש בעיה: אין שום אפשרות לנשיא המדינה לתת חנינה בכלל בשלב הזה .
סליחה על הרס הפנטזיה, אבל אין חיה כזו. מעולם לא ניתנה חנינה לאדם במהלך ניהול הליך פלילי נגדו ולא בכדי - הנשיא אינו ערכאת ערעור מעל לבתי המשפט. אני האחרון שמגן באופן אוטומטי על הפרקליטות, שכפי שכתבתי כאן לא פעם ראשיה נקלעו לוורטיגו משפטי מסוכן ולא מקצועי בפרשות רבות מדי.
אבל מתן חנינה מיידית בשלב זה משום טענות "להתעמרות ולהתנפלות של מערכת אכיפת החוק תוך הפעלת שיקול דעת פגום" הוא מסוכן מאין כמותו. גם אם הסיפור "קפקאי" כפי שטוענים באי הכוח, הנשיא אינו ערכאת ערעור מעל לבתי המשפט ואסור שיהיה.
במיוחד, כשמדובר בקבוצות לחץ רבות כוח מהסוג שפעילות בשתי הפרשות הללו - מ"בכירי" מערכת הביטחון וקפלן (לרבות "מפקדי חיל הים לדורותיהם" שלמרבה הגיחוך סבורים כנראה שתפקידם זה צייד אותם במומחיות בסדר דין פלילי) שאליהם הצטרפו למרבה האכזבה ח"כים ממפלגת העבודה שפעם נשאה את דגל הממלכתיות שיצאו נגד מעצר הארבעה מקיסריה ועד לשרים בכירים וח"כים מהקואליציה שקוראים "לשים קץ לסבלו ולמעצרו המתמשך של הנגד" בפרשת המסמכים המסווגים כמו לא שמעו על הפרדת הרשויות ועל האיסור שלהם להתערב בהליכים תלויים ועומדים.
אמת, מערכת אכיפת החוק עשתה בשנים האחרונות יותר מדי טעויות שחלקן הרות אסון ברמה הלאומית אולם אין לנו מערכת אחרת ולא ניתן להחריבה ולבנות חדשה תחתיה כי היא מערכת חיה שלא פוסקת לפעול ולו לרגע אחד
גם אם כולם צודקים בתיאור העצורים שהם הכי "מלח הארץ" שאפשר (ביטוי ששנוא עליי במיוחד כשהוא נאמר בהקשר לזכויות חשודים ונאשמים שמגיעות גם למי שאינו עונה להגדרה אדונית זו), יש מערכת אחת שאמורה להגן על זכויותיהם להליך הוגן - הרשות השופטת.
גם הטיעון שלפיו אם לא נקטע את ההליכים המשפטיים כעת ייגרם "חוסר אמון וקרע חסר תקדים בין הציבור למערכת החוק והאכיפה, עד לכדי מצב בו הציבור עלול לחשוש כי שיקולים זרים ובלתי עניינים משמשים בעניין" הוא בלתי נסבל. כניעה ללחץ ציבורי כזה תביא להרס מערכת המשפט ולרמיסת רעיון השוויון של הבאים בשעריה. אין למקרים אלה שום ייחודיות ביחס למקרים אחרים שהמערכת מעוולת בהם כלפי עצורים (לא פעם לתקופות ארוכות יותר ובנסיבות מתמיהות יותר) שאין להם חברים בתקשורת או בכנסת ובממשלה.
אמת, מערכת אכיפת החוק עשתה בשנים האחרונות יותר מדי טעויות שחלקן הרות אסון ברמה הלאומית אולם אין לנו מערכת אחרת ולא ניתן להחריבה ולבנות חדשה תחתיה כי היא מערכת חיה שלא פוסקת לפעול ולו לרגע אחד. זה גם מתקשר להסתמכות על תקדים החנינה בפרשת קו 300. אין שום דמיון בין הפרשות הנוכחיות לפרשה שהייתה חריגה מאוד וכלל לא בטוח שבמרחק השנים (כשרואים את התנהלותם הקלוקלת של רבים מיוצאי השב"כ בעשורים האחרונים) הייתה מוצדקת.
יובל אלבשןצילום: אלכס קולומויסקי בכל מקרה, אז דובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי (בניגוד לפרשות פה שהסתיימה החקירה, הוגש כתב אישום ובתי המשפט אישרו את המעצרים) ובכורח הלאומי להגן על השב"כ שבלעדיו ביטחון ישראל יינזק קשות. רק בשל כך אישר בית המשפט העליון שניתן להעניק "חנינה מראש" רק ב"נסיבות חריגות לחלוטין, בהן עולה אינטרס ציבורי עליון או נסיבות אישיות קיצוניות ביותר, ואשר בהן לא נחזה פתרון סביר אחר - יכולות להצדיק התערבות מוקדמת כמתואר במהלך הרגיל של סדרי המשפט... השימוש בסמכות החנינה לפני הרשעה אינו אלא אמצעי נדיר וקיצוני". לא העצורים מקיסריה גם אם ילבשו חולצות מבית האחים לנשק ולא הנגד שלובש בדין מדי מילואים (ועל כך ראוי לכל הכבוד והיקר) מתקרבים להגדרה זו.
לפי לשכת השר דרעי, ששוחח היום עם נשיא המדינה וביקש ממנו לחון את הנגד מהמעצר, הנשיא ענה לו שהוא מקשיב לקולות העולים מהציבור, ושוקל את העניין ברצינות הראויה. אני משוכנע שזו טעות. הנשיא חייב להבהיר מיד שעם כל הסימפטיה למעורבים אין לו סמכות לחון בנסיבות אלה ואסור שגם תהיה לו.
