תיעוד השיירה הרוסית בדרך לקייב
בנאום אמוציונלי במיוחד, התייחס הלילה (בין שישי לשבת) נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי לסירובה של נאט"ו להכריז על מדינתו כאזור אסור לטיסה, ואמר כי "כל האנשים שימותו מיום זה ואילך, ישלמו בחייהם גם בגללכם. בגלל החולשה שלכם, בגלל חוסר האחדות שלכם". הוא הציע כי אם המערב מתנגד לכך - עליו לפחות לספק לקייב מטוסי קרב. "הברית הצבאית נתנה היום אור ירוק להפצצת ערי וכפרי אוקראינה", האשים.
מנגד, הבוקר הודיעה רוסיה על פתיחת "מסדרונות הומניטריים" ליציאת אזרחים ממריופול ומוולנובאחה, והכוחות הרוסיים נצרו את האש באזורים אלה - אך ממשיכים במתקפה בשאר המדינה. לפי הדיווחים ברוסיה, אזרחים יוכלו לעזוב את הערים האלו בין השעות 16:00-11:00 (שעון ישראל). אתמול הזהיר ראש העיר מריופול ואדים בויצ'נקו כי "העיר תחת אש. אין לנו מים, חימום או חשמל, וגם המזון עומד להיגמר. אנחנו זקוקים לסיוע צבאי, משמידים אותנו".
המלחמה באוקראינה – דקה אחר דקה בעמוד המבזקים ועדכונים אחרונים:
• ארה"ב על הפגזת הכור באוקראינה: "פסע מאסון גרעיני"; רוסיה: "היסטרים"
• רוסיה חסמה את פייסבוק, טוויטר ויוטיוב
• רוסיה נגד נקודות התורפה, בכל הכוח והאכזריות | רון בן ישי
• "אבא נשאר להילחם, ניפגש בישראל": היהודים שברחו מאודסה
• דילמת הסנקציות: האוליגרכים הרוסים והפלונטר הישראלי
• מי נגד מי במשבר באוקראינה? מדריך
• נמצאים באוקראינה או בגבולותיה? רוצים לדווח ולצלם? לחצו כאן
בהצהרתו הלילה עקץ זלנסקי: "כל מה שהברית הזו הצליחה לעשות היום היה להעביר דרך מערכת הרכש שלה 50 טון סולר עבור אוקראינה, אולי כדי שנוכל לשרוף את מזכר בודפשט". כוונתו היא לערבויות הביטחוניות שניתנו לאוקראינה ב-1994, ובתמורה קייב חתמה על האמנה למניעת נשק גרעיני. "לא תוכל לשלם לנו בליטרים של דלק עבור הליטרים של הדם שלנו, שנשפך באירופה של כולנו", המשיך. בנאומו שיבח את האוקראינים שלדבריו "ימשיכו להתנגד" גם אחרי "שסבלו מתשעה ימים של חושך ורוע", וכבר קלקלו את התוכניות של רוסיה לפלישת בזק.
מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, אמר אמש כי הכרזה על אזור אסור לטיסה מעל אוקראינה "אינה אפשרות שנבחנת על ידי הברית". לדבריו, "הסכמנו שלא יהיו מטוסים של נאט"ו שיפעלו מעל המרחב האווירי של אוקראינה או חיילי נאט"ו בשטח המדינה". נאט"ו, שבה נשיא רוסיה ולדימיר פוטין רואה איום ישיר על ארצו, נמנעת מהתערבות ישירה במלחמה באוקראינה. חברות הברית אמנם מספקות לאוקראינה נשק, אך עוד לפני הפלישה הודיעו שלא ישלחו חיילים למדינה - כדי לא לעשות דבר שעלול להתפרש כ"פעולת מלחמה" נגד רוסיה, שכן צעד כזה עלול להסלים למלחמה גרעינית. עם זאת, נאט"ו הדגישה כי תגן על כל אחת מחברות הברית אם זו תותקף על-ידי רוסיה.
זלנסקי הדגיש כי למרות סירובן של החברות בנאט"ו לנקוט בצעדים שלתפיסתן "מרחיקי לכת", הוא בטוח שאוקראינה תנצח: "מהיום הראשון של הפלישה אני בטוח בניצחון. נמשיך להילחם, נגן על המדינה שלנו ונשחרר את אדמתנו". אולקסי ארסטוביץ', יועצו, התבטא בביטחון על "הצלחת ההתנגדות", לדבריו. "הצבא הרוסי לא חזק, הוא פשוט גדול. 80% מצבאו של פוטין נמצא כאן, וכאן נקבור אותם", הזהיר.
9 צפייה בגלריה
אישה עומדת מחוץ לבית בוער אחרי שהופצץ באירפין, אוקראינה
(צילום: Aris Messinis/AFP/Getty Images)
מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן התייחס אמש לדרישה של זלנסקי, ואמר כי "הדרך היחידה לאכוף איסור טיסה מעל אוקראינה היא לשלוח מטוסים של נאט"ו ליירט מטוסים רוסיים". לדבריו, "צעד שכזה עלול להוביל לעימות רחב יותר שיגרור לתוכו עוד מדינות, ואפילו למלחמה כוללת באירופה".
ארה"ב ונאט"ו דחו את הבקשות הקודמות של זלנסקי להכרזת אזור אסור לטיסה, כפי שהיה למשל במלחמת המפרץ הראשונה בעיראק ב-1991 (ונאכף אז על ידי האמריקנים וכוחות הקואליציה), בבוסניה בין 1993 ל-1995 ובלוב ב-2011 (נאכף על ידי נאט"ו בשני מקרים אלו).
אזור אסור לטיסה נועד למעשה למנוע כניסה למרחב אווירי לצורך מתקפות, טיסות מודיעין והעברת כוחות ונשק. הוא נאכף צבאית, ואם נאט"ו תחליט בסופו של דבר כן לעשות זאת היא תהיה האחראית לאכוף אותו. "זה ידרוש למעשה מהצבא האמריקני להפיל מטוסים רוסיים ועלול להוביל למלחמה ישירה מול רוסיה - ואנחנו רוצים להימנע מכך", הסבירה דוברת הבית הלבן ג'ן סאקי את ההתנגדות האמריקנית.
גורמים בארה"ב ובנאט"ו הבחינו מוקדם יותר השבוע בשינוי מובהק באסטרטגיית הלחימה של רוסיה. בכיר אמריקני הזהיר כי רוסיה מתכוונת להציב בזמן הקרוב עוד 1,000 שכירי חרב נוספים באוקראינה. בכיר מודיעין מערבי אמר לרשת CNN כי נראה שרוסיה מוכנה כעת "להפציץ ערים עד לכניעתן", דבר שעלול להביא לפגיעה משמעותית באזרחים. לדבריו, מהיכרותו עם המנהיגות הרוסית ופוטין עצמו, "יש להם סטנדרט שונה לחלוטין בכל הנוגע לכבוד לחיי אדם".
במהלך היממה החולפת עדכן האו"ם כי לפחות 331 אזרחים נהרגו ו-675 נפצעו באוקראינה מאז החלה הפלישה הרוסית ב-24 בפברואר, בין ההרוגים לפחות 19 ילדים. בהודעת משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם צוין כי "המספר האמיתי כנראה גבוה בהרבה". על פי ההודעה, רוב הקורבנות נהרגו מהפגזות ארטילריה כבדה, ירי ממערכות שיגור רקטות רב-קניות מתנייעות (MLRS) וירי טילים בליסטיים.
בחדר הבקרה של הכור שהופגז הזהירו את הרוסים: "מאיימים על ביטחון העולם כולו"
הרשויות באוקראינה פרסמו הלילה סרטון מחדר הבקרה בתחנת הכוח הגרעינית בזפוריז'יה שהופגזה על ידי כוחות רוסיים, שלאחר מכן גם השתלטו על המקום. בסרטון ניתן לשמוע את אנשי הבקרה מזהירים את הכוחות הרוסיים שבחוץ: "תפסיקו לירות על המתקן הגרעיני. תפסיקו לירות מיד! אתם מאיימים על ביטחון העולם כולו! לא תהיה לנו אפשרות לשקם את הנזקים. שימו לב! תפסיקו עם זה".
9 צפייה בגלריה
"מאיימים על ביטחון העולם כולו". שריפה בתחנת הכוח הגרעינית
(צילום: Zaporizhzhya NPP/via REUTERS)
שגרירת ארה"ב באו"ם: "העולם היה פסע מאסון גרעיני"
(מתוך עמוד הטוויטר של רויטרס)
אמש, שרי החוץ של שבע המדינות החברות בארגון המדינות המתועשות (G7) קראו לרוסיה "לעצור את המתקפות ליד תחנות הכוח הגרעיניות של אוקראינה". בהודעה משותפת מסרו מדינות ה-G7 - ארצות הברית, קנדה, יפן, גרמניה, צרפת, איטליה ובריטניה - כי יקדמו החמרה של הסנקציות "בתגובה לתוקפנות הרוסית. אנו מודאגים מאוד מהמתקפות נגד האוכלוסייה האזרחית של אוקראינה, נראה ברוסיה אחראית לפשעי מלחמה".
פוטין התייחס אתמול לאפשרות של החמרה בסנקציות, והזהיר מפני "הסלמה של המצב". בנאום במפגש ממשלתי אמר: "אין לנו כוונות רעות כלפי שכנותינו. אני מייעץ להן לא להסלים את המצב, לא להטיל הגבלות החדשות. אנחנו נמלא אחר ההתחייבויות שלנו".
אש בתחנת הכוח הגרעינית זפוריז'יה
מועצת הביטחון של האו"ם התכנסה גם כן לדיון חירום בעקבות הפגזת הכור הגרעיני. שגרירת ארה"ב באו"ם לינדה תומס-גרינפילד אמרה בדיון כי "העולם היה פסע מאסון גרעיני" כאשר שריפה פרצה במהלך ההשתלטות הרוסית. "אנו דורשים ממוסקבה הבטחה שתקיפה כזו לא תחזור על עצמה", אמרה תומס-גרינפילד, והבהירה שהתקיפה שיקפה "הסלמה חדשה ומסוכנת" בפלישה הרוסית לאוקראינה.
שגריר רוסיה באו"ם וסילי נבנזיה אמר מנגד כי תחנת הכוח הגרעינית בזפוריז'יה נמצאת תחת שמירה, ורמות הקרינה בה "נורמליות". לדבריו, לא נגרמה דליפה כלשהי של חומר רדיואקטיבי מהאתר שנמצא בדרום-מזרח אוקראינה, וישיבת החירום שכינסה מועצת הביטחון של האו"ם בעקבות האירוע היא "ניסיון נוסף של האוקראינים לעורר מחדש 'היסטריה' סביב מה שקורה במדינתם".
תומס-גרינפילד טענה כי לאחר שהשתלטו על תחנת הכוח הגרעינית הגדולה באירופה, כעת הכוחות הרוסיים מתקרבים למתקן הגרעיני השני בגודלו באוקראינה. "הם נמצאים כעת במרחק של 32 ק"מ מהתחנה", אמרה השגרירה - אך לא נקבה בשמו של המתקן. לפי Energoatom, הגוף המפקח על תחנות הכוח הגרעיניות של אוקראינה, המתקן הגרעיני השני בגודלו באוקראינה - מבחינת יכולת ייצור חשמל - הוא יוז'נוקריינסק במחוז מיקולאיב, שבדרום אוקראינה.
נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר לאחר מכן כי "בשעות הקרובות נציג צעדים קונקרטיים שיבטיחו את ביטחונם של חמשת האתרים הגרעיניים העיקריים של אוקראינה" - אך לא פירט כיצד.
"מפולת אנושית" של פליטים: פולין קלטה יותר ממחצית
ראש נציבות האו"ם לפליטים, פיליפו גרנדי, אמר כי מספר הפליטים האוקראינים מתקרב בקצב מהיר למיליון וחצי בני אדם שברחו מאוקראינה. הוא ביקר בגבול אוקראינה-מולדובה ואמר בריאיון לרשת BBC כי זרם הפליטים אל מעברי הגבול הוא כמו "מפולת אנושית". גרנדי ציין כי מולדובה לבדה כבר קלטה יותר מ-200 אלף פליטים: "מדינה קטנה כמוה שאינה חברה באיחוד האירופי תתקשה להתמודד עם המצב הזה לאורך זמן".
לפי נתוני נציבות האו"ם לפליטים יותר מ-1.2 מיליון בני אדם חצו עד כה את מעברי הגבול מאוקראינה למדינותיה השכנות - חלקם המשיכו משם מערבה. הנתונים עודכנו לאחרונה לפני כיממה, ולפי העדכון האחרון, כ-650 אלף מהאוקראינים שחצו את הגבול הגיעו לפולין - בסך הכול יותר כ-54% מכלל הפליטים שנספרו. קרוב ל-150 אלף חצו את הגבול להונגריה.
ענקיות התקשורת יוצאות מרוסיה
רשת CBS News, חברת בת של BBC, ורשת ABC News הצטרפו הלילה לשורת ערוצי חדשות שמפסיקות את שידוריהן ברוסיה. הצעד מגיע לאחר שחוקק חוק חדש ברוסיה, שנחתם על ידי הנשיא פוטין, ולפיו עיתונאים שישדרו "חדשות מזויפות" במדינה עשויים לקבל עונש מאסר של עד 15 שנים. החוק יגרום, למעשה, להפסקת דיווחים חדשותיים עצמאיים ברוסיה.
דובר CBS אמר כי הרשת לא תשדר במדינה, וייחס זאת לחוק החדש. "אנחנו עוקבים אחר מצב הצוות שלנו בשטח, בהתחשב בחוקי התקשורת החדשים", אמר. גם ב-ABC ציינו כי ההחלטה התקבלה בעקבות החוק.
אמש הודיעה רשת השידור הבריטית הממלכתית BBC כי תפסיק באופן זמני את עבודתם של כל צוותי העיתונות שלה ברוסיה. מנכ"ל הרשת, טים דייווי, אמר בהצהרה כי החקיקה מתייחסת לעיתונות עצמאית כ"פשע". רשת CNN הודיעה לקראת חצות כי גם היא תפסיק את שידוריה ברוסיה, וגם רשת CBC הקנדית הודיעה כי תפסיק זמנית את עבודת צוותיה על אדמת רוסיה. גם "בלומברג" ו"הוושינגטון פוסט" הצטרפו לגופי התקשורת שהחליטו להפסיק את עבודתם במדינה.
במקביל, מנסה רוסיה לדכא את המחאה בשטחה - ואמש חסמה לאזרחיה את הגישה לרשתות הפייסבוק והטוויטר. בהמשך דווח כי גם יוטיוב ככל הנראה נחסמה. בשבוע שעבר הגביל הקרמלין באופן חלקי את הגישה לפייסבוק, בטענה שהיא פועלת לצנזור התקשורת הרוסית. מנגד טענו ב"מטא", חברת האם של פייסבוק, שהם מתייגים חשבונות של כלי תקשורת בבעלות רוסית כחלק מהניסיון שלהם להגביל את כמות הדיסאינפורמציה בנושא הפלישה לאוקראינה.
